זהו תקציר הרצאתו של פרופ' וימן מתוך אתר כנס ז'ול ורן המסתיים היום
פרופ' גבי וימן, החוג לתקשורת – אוניברסיטת חיפה
גבי וימן – תמונה מתוך אתר כאן נעים
בין אנשי המדע יש מרירות רבה כלפי תקשורת המונים כאשר היא מדווחת על מחקרים מדעיים. המרירות מתמקדת בדיווחים לא מדויקים, בהדגשת השולי והטפל, באי הבנת לשון המדענים וחשיבתם. בתקשורת עצמה יש לא מעט ביקורת על אנשי מדע. הרצאתי, הרצאת הפתיחה של כנס זה, מוקדשת להצגה של הגורמים האמיתיים לפער שבין המדע לבין תקשורת המונים, גורמים המקשים על שיתוף הפעולה בין הפרופסיות ולמרירות ההדדית. לסיום אמחיש את הבעייתיות כפי שנמצאה בשני מחקרים שערכתי, האחד על סיקור הסקרים בתקשורת הישראלית והשני על הדרך בה מדווחת מחלת הסרטן בעיתונות הישראלית. הבעייתיות של ייצוג מדע בתקשורת הפופולארית היא צירוף של גורמים אובייקטיבים המבחינים בין שתי הפרופסיות, גורמים היוצרים פערים קשים לגישור בין דרכי החשיבה, דפוסי העבודה והקריטריונים להצלחה של מדענים ועיתונאים. ניתן לקבץ את הבעיות האלה לארבעה מישורים: מישור ערכי חשיבות, מישור הזמן, מישור השפה, ומישור קבוצות ההתייחסות.
מישור ערכי חשיבות: מדענים ועיתונאים שופטים חשיבות לפי מדדים שונים ולעיתים סותרים. חשיבות של פריט תקשורתי נמדדת במונחים של “חדשותיות” (newsworthiness) הכוללת מנבאים כמו דרמטיות, הפתעה, אירועים שליליים באופיים, סנסציוניות ועוד. סולם ההערכה המדעי כולל מדדים שונים ולעיתים קרובות מנוגדים לאלה של העיתונאים.
מישור הזמן: עיתונאים ומדענים פועלים במימדי זמן שונים. לתקשורת יש לוח זמנים קצוב וקצר, מתוחם במונחי ה”דד-ליין”, קצר טווח ומתיישן במהירות. המדענים, לעומת זאת, פועלים במחקרים ממושכים, טווחי זמן ארוכים, ממצאים מצטברים.
מישור השפה: לתקשורת ולמדי יש שפות שונות. לעיתים לאותם המונחים יש משמעות שונה בקונטקסט המדעי לעומת זה הפופולארי. ממצא אמפירי מדעי נבחן בכלים שונים ומוגדר באופן שונה מ”ממצאים” של תחקיר תקשורתי או בדיקה עיתונאית וכך הדבר לגבי מונחים, לדוגמא, כמו “פער משמעותי”, “מעמד חברתי”, “תופעה מדאיגה”, “נטייה מובהקת” ועוד.
מישור קבוצות ההתייחסות: לכל פרופסיה יש את קבוצות ההתייחסות שלה ובהתאם להן מוגדרות, בכל פרופסיה, הצלחה וכשלון. אך עיתונאים ומדענים מחשיבים קבוצות התייחסות שונות (בעיקר עמיתים למקצוע) ולכן גם ההגדרות שלהם להצלחה וכשלון שונות מלכתחילה.
הפערים בין דרכי העבודה, החשיבה, השפה ומסגרות הזמן של מדע ותקשורת המונים הם הגורמים לתסכול הדדי ולבעייתיות של ייצוגי מדע בתקשורת. אמחיש זאת בשתי דוגמאות מתוך המחקרים שלי:
” מחלת הסקרת של התקשורת”: סקרים הם כלי מחקרי לגיטימי, חשוב ושימושי בידי מדענים. אך כשהם משמשים בתקשורת לשעשועי תחזיות של לקראת-בחירות, לספקולציות פרועות ולפרשנויות מופרכות – אזי הסקרת רעילה ומסוכנת. בסדרת מחקרים שערכתי במהלך 13 מערכות בחירות בישראל, מבחירות 1969 ועד הבחירות הנוכחיות, נבדק סיקור סקרי הבחירות בתקשורת המודפסת והאלקטרונית בישראל. הנתונים מראים על גידול מהיר וקבוע במספר העיתונים הכוללים סקרי בחירות בדיווחיהם, בכמות הכתבות הכוללות סקרים, במיקום סקרים בעמודים ראשונים, בשימוש בסקרים בכותרות ובניתוח סקרי בחירות בכתבות ובפרשנויות. אך במערכות הבחירות האחרונות לובשת הלהיטות לסקרים מימדים של אובססיה היסטרית. השוואת תוכן סיקור הסקרים לאורך מערכות הבחירות מלמדת כי הדיווחים על הסקרים הם מאד סלקטיביים: מרבית הדיווחים לוקים בהתעלמות ממגבלות הייצוג של הסקר, מבעיות דגימה, מכמות מסרבים לענות, מניסוחי שאלות מטות ועוד. במקרים רבים מציגים ומסבירים פרשנים “שינויים” ו”תנודות” בדעת הקהל על-פי הפרשים זעירים, אחוזים בודדים שאינם מצדיקים, באופן סטטיסטי, הסקה על שינוי משמעותי. עדות ברורה למחדלי הסקרים היא השונות בינם לבין עצמם: סקרים שנערכו באותו יום, בדקו את אותה השאלה וזאת במדגם שאמור לייצג את אותה האוכלוסייה – מעלים ממצאים סותרים (לעיתים קרובות בפערי ענק). חשוב לציין כי מרבית העיתונאים והפרשנים מודעים היטב למגבלות הסקרים, לכישלונותיהם ולמחדליהם. אך הם מתעלמים מכך, מוקסמים מהערך “הרייטינגי” של סקרי בחירות, מורעלים מהסם המשכר של תחזיות (שלרוב יכזיבו).
” מחלת הסרטן” בתקשורת: מחקר זה בא לבדוק את הדרך בה מוצגת מחלת הסרטן, מאפייניה, אבחונה, מניעתה וריפוייה – בתקשורת הישראלית. השוואת המציאות התקשורתית למציאות האמיתית כפי שהיא עולה מנתוני משרד הבריאות, רופאי סרטן וחוקרי סרטן בישראל. חשוב להקדים ולהסביר כי המציאות התקשורתית היא המוכרת לציבור הרחב, היא המקור השכיח למידע של הציבור והיא נתפשת בעיני רבים כהשתקפות המציאות האמיתית. מממצאי מחקר זה מעלים כי העיתונות נוטה להציג “מציאות” שאינה תואמת את הנתונים לגבי המחלה, סוגיה, מאפייני החולים בה, דרכי הטיפול בה ועוד. אין בממצאים אולי כדי להפתיע את מי שמצוי בממצאי מאות המחקרים שבתחום הבניית המציאות אך יש בהם משמעות מיוחדת כאשר מדובר במחלה ובמחלה נוראית הנושאת סיכון לסבל ומוות. במקרה של מחלת הסרטן עלולות תפישות וציפיות מוטעות אלה לגבות מחיר יקר.
Municipal Elections of 1998″. In A. Brichta & A Pedahzur (Eds.), Elections in the Local Authorities in Israel – 1998: Continuity or Change? . Tel Aviv: Ramot, 185-198.
Weimann, Gabriel, Abraham Kuten, Nissim Haim and Eimi Lev, 2005. “Reporting Cancer in the Israeli Media: Real Reality vs. Reconstructed Reality”, Harefua (Journal of the Israel Medical Association), 144(2): 85-88.
Weimann, Gabriel, 2000. Communicating Unreality: Mass Media and Reconstruction of Publications. Sage Realities, Los Angeles: Sage Publications.
לאתר הכנס
