סיקור מקיף

להציל את האוכל

כשליש מהמזון בעולם מתבזבז ונזרק לפח. בדנמרק לא עברו על זה בשקט: הממשלה הקצתה תקציב מיוחד לצמצום אובדן המזון, המרכולים מוכרים מזון פג תוקף והאזרחים חולקים מתכונים לארוחות משאריות. בקרוב בישראל?

מאת מאיה פלח, זווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה

כ-35 אחוז מהמזון בישראל מבוזבזים מדי שנה בישראל. כלומר, כ-2.5 מיליון טונות של מזון בעלות של כ-18 מיליארד שקל הולך לאיבוד מדי שנה. תצלום: TAZ.
כ-35 אחוז מהמזון בישראל מבוזבזים מדי שנה בישראל. כלומר, כ-2.5 מיליון טונות של מזון בעלות של כ-18 מיליארד שקל הולך לאיבוד מדי שנה. תצלום: TAZ.

285 אלף ילדים בישראל סובלים מאי-ביטחון תזונתי חמור. במקביל, נזרקים לפח בכל שנה כ-35 אחוז מהמזון בישראל. כלומר,כ-2.5 מיליון טונות של מזון בעלות של כ-18 מיליארד שקל הולך לאיבוד מדי שנה.

האובדן העצום הזה של מזון מהווה נזק עצום לחברה וגם לכלכלה, אך בנוסף גם לסביבה: במהלך גידול המזון משתמשים בקרקע, בדשן, במים ובחומרי הדברה; במהלך השינוע והאספקה שלו מושקע דלק שפליטותיו מזהמות את האוויר; והמזון שמתבזבז ועובר להטמנה גם פולט גזים רעילים וגזי חממה לאוויר, ובכך מוסיף חטא של זיהום על פשע הבזבוז.

המצב בעולם אינו טוב בהרבה מהמצב בישראל, ולפי הערכות, כשליש מכלל המזון המיוצר בעולם אינו נצרך והולך לאיבוד בשלבים שונים של שרשרת ייצור המזון – החל מהשדה ועד לצרכן. אלא שיש מדינות שהחליטו שהגיע הזמן לקחת את המצב לידיים ולהילחם בבזבוז המשווע הזה. פרויקטים שונים קמו בהן, חלקם ביוזמת המדינה (כמו למשל הולנד ובריטניה שיזמו תכניות ממשלתיות לטיפול בסוגיה), וחלקם ביוזמתם של אנשים פרטיים וארגונים שונים – שהבינו את החשיבות והפוטנציאל שבהצלת מזון רגע לפני שהוא מושלך אחר כבוד לפח.

מחאת הקוטג' הדנית

המדינה שנמצאת בחזית המאבק בנושא איבוד המזון היא דנמרק, שהצליחה לצמצם מאז 2010 ב-25 אחוז את כמות המזון המבוזבז שלה. אך במקום לנוח על זרי הדפנה, בדנמרק הפנימו שזוהי דרך נהדרת גם לטפל בעוני וגם לצמצם את הנזקים לסביבה, ולאחרונה הודיע השר הדני להגנת הסביבה כי סכום של כ-5 מיליון קרונות (כ-750 אלף דולר) יוקצה לפרויקטים שונים שיוכיחו את יכולתם לטפל ולצמצם עוד את איבודי המזון במדינה.

בדומה למחאה החברתית שהתרחשה בקיץ 2011 בישראל, שהחלה כמחאת הקוטג׳ והדיור, גם המלחמה באובדן המזון בדנמרק החלה מפרסום בפייסבוק של אישה אחת – סלינה ג׳ול, שהתרעמה על מה שנראה לה כעוולה חברתית וכבזבוז בלתי סביר. ג׳ול, שהיגרה כילדה לדנמרק מברית המועצות, הקימה לפני שבע שנים דף פייסבוק בשם Stop Spild Af Mad ("הפסיקו לבזבז מזון"), כיוון שלדבריה לאחר שגדלה במקום בו מחסור חמור במזון היה נחלת הכלל, היא נדהמה לראות את כמות המזון בדנמרק שאינו מנוצל ופשוט מושלך לפח, כשלמעשה אין בו כל בעיה והוא יכול היה להאכיל אנשים רבים כל כך. דף הפייסבוק שלה תפס תאוצה והיה לארגון, שאחראי במידה רבה להצלחתה של דנמרק לצמצם את אובדן המזון שלה בשנים שחלפו מאז.

הצלחת הארגון טמונה בכך שהוא אינו רק מעלה את הבעיה, כי אם מתמקד בעיקר בלהציע פתרונות. ג׳ול מספרת שהתחילה בלהציע טיפים קטנים לצרכנים – כמו לערוך רשימת קניות לפני שיוצאים אל הסופר, או לצלם בטלפון את המקרר הפתוח כדי לראות מה חסר, לרוקן פעם בחודש את הפריזר ולבשל ארוחה מדברים שלא זכרתם שנמצאים בו, ולעשות בכל יום שבת ״ארוחת טאפאס״ מהשאריות שהצטברו במהלך השבוע במקרר.

מאז, הנושא תפס תאוצה בדנמרק וקמו יוזמות רבות נוספות בנושא, שעוסקות לא רק בצרכן הנמצא בקצה שרשרת המזון אלא גם בשלבים השונים שלה – הגידול, השינוע והאספקה. כך, למשל, בכל רשתות הסופרמרקט בדנמרק קיימת תכנית להפחתת איבודי מזון, וכך גם במסעדות רבות במדינה, בחברות קייטרינג ובבתי חולים. בדנמרק גם נפתח בחודש פברואר האחרון הסופרמרקט הראשון שאינו למטרת רווח המוכר מזון שפג תוקפו או שאריזתו נפגמה, בהנחה משמעותית של כ-30-50 אחוז. כעת, עם תכנית המימון שמציע השר הדני להגנת הסביבה, יש לשער שדנמרק תצליח לצמצם אף יותר את אחוז איבודי המזון שלה, ותנסה להוכיח ליתר מדינות העולם שאין כל סיבה שכל כך הרבה מזון יושלך לפח.

הרצאת TED של סלינה ג'ול בנושא בזבוז מזון:

גם בישראל זה אפשרי

על פי הערכות ארגון "לקט ישראל", כ-50 אחוז מהמזון המבוזבז בישראל ניתן להצלה. הארגון עצמו דואג להצלת מזון ולחלוקתו לעמותות, המעבירות אותו לנזקקים. יוזמה חדשה שמנסה לצמצם את אובדן המזון בישראל נוגעת לצמצום אובדן הירקות והפירות, המהווים 75 אחוז מכלל המזון האבוד בישראל: מכירה של פירות וירקות "מכוערים" בהנחה. מדובר באותם פירות וירקות שאינם בעלי המראה המקובל בקרב הצרכנים, אך פרט לעובדה שהם לא-מושלמים ברמה האסתטית, אין בהם כל פגם והם מתאימים לחלוטין לאכילה. קבוצה של סטודנטים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה שחקרה את הנושא מצאה כי אחוזים גבוהים מהצרכנים הישראלים וכן מקרב החקלאים מעוניינים בקנייה ומכירה של התוצרת ה"מכוערת" בהנחה, אם תינתן להם האפשרות.

גם ברמה המדינית גוברת אט-אט המודעות לנושא: ב-2015 יצא דו״ח מבקר המדינה שעסק בנושא אובדן המזון, ובו שורה של פתרונות שונים והמלצות למשרדי הממשלה וגופים ציבוריים אחרים להתחיל לטפל בבעיה. בשילוב המודעות ההולכת וגוברת לנושא בקרב הצרכנים, שיכולים לחסוך כך גם כסף, ובאמצעות יישום של צעדי מדיניות וסבסוד ממשלתי של פרויקטים בנושא, גם אנחנו נוכל להיות כמו דנמרק ולצמצם משמעותית את אובדן המזון  – צעד שממנו כולנו נרוויח מכל הבחינות.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

19 תגובות

  1. אני אהיה ה"קפיטליסט החזירי" שאומר שאין זה הוגן שהציבור ישנה את אורחות חייו רק בשביל שעניים יקבלו מזון בחינם. ואוכל נזרק, כן זה קורה, וזה לא כזה סיפור, אי אפשר להגיע ל100% ניצולת – לא באוכל ולא בכל דבר אחר.

  2. בקנדה מעבירים חקיקה בעד שיוון ללהט"בים, בעד הפרדת דת ממדינה, ושיוויון מגדרי נשים גברים ולהט"בים. הוכחה שזה אפשרי.
    אני מסורתי ומאמין ביופי שבאוצרות הספרות הדתית. אבל כרגע מדובר בעצירה בזמן בלבד. 80% מהעם הזה בעד כל מה שאמרתי למעלה ובערך 60% בעד היפרדות מהפלשתינאים. אבל באילוץ הפוליטי אף מנהיג לא יבצע אף אחד מאלה בישראל וזו תעודת עניות.

  3. אנונימי
    גוף שמקפיד על חוקי הדת הוא מבחינתי גוף דתי. יש הקפדה גדולה על חוקי הדת בצה"ל.
    אתה לא מבין למה אני מתכוון ב"יעיל". למילה יש שתי משמעויות. זו שאתה משתמש בה היא – כמה טוב הגוף מבצע את תפקידו, ובזה אתה צודק.
    אני מתכוון לכך שניתן לבצע את אותה העבודה בפחות משאבים. באנגלית יש effectiveness לעומת effectiveness. אתה מתכוון לשני ואני לראשון.

    לא – הצבא אשם, ולא מישהו מסויים בצבא. הצבא מכיל בתוכו אנשים כמובן, אבל יש בו מנגנונים שאף אדם אחד אינו מסוגל לשנות.

  4. ובכלל,
    להאשים צבא או מדינה זאת דמגוגיה זולה.
    תמיד האשם הוא האדם הנמצא בגופים אלו והמטפל בבעיות מסוג זה. זה לעולם "טעות אנוש".

  5. ניסים
    הצבא הוא גוף חילוני. ולא דתי – כפי שכתבת. צהל אכן מתחשב ברגשות וברצונות של הציבור החרדי מכיוון שהציבור הדתי הוא חלק אינטגרלי מצהל. עוד מהיום הראשון להיווסדו. אך זה לא הופך אותו לגוף דתי. צהל הוא גוף חילוני – שוב אני מזכיר.

    חוץ מזה – אתה טועה כשאתה אומר ש" הצבא הוא גוף לא יעיל". הצבא הוא גוף יעיל ביותר. ללא הצבא לא היה מצליח העם שלנו להשתחרר מציפורניו של האגרסור המוסלמי.

    ובקשר לשניצלים שלי: בהחלט מצאתי דרך לחסוך בהם…
    אבל זה לא מה שחשוב.
    מה שחשוב הוא: שיצליחו למצוא דרך לחסוך בשניצלים בצבא. ואם לך יש רעיון, אז תגיד את זה לאנשים המטפלים בכך.

  6. אנונימי
    הצבא זה גוף דתי. ההקפדה על חוקי הכשרות בצבא היא גבוהה מאד, כנ"ל ההקפדה על שמירת השבת.
    הצבא הוא גוף לא יעיל, זה נכון. אבל, אם תמצא שיטה לחסוך בשניצלים שלך – אשמח להעביר את זה למי שצריך.

    אתה צודק שהכיבוש הערבי משחית…. 🙂

  7. אכן. הכיבוש הערבי – שעדיין נמשך – של חלק ממדינת ישראל, משחית את מוחו של הציבור היהודי-חילוני בארץ. אני אפילו לא יודע איזה סמיילי להוסיף: שמח או עצוב…

  8. הבזבוז הכי גדול זה הצבא שזורק שניצלים אחרי שעתיים..וצהל הוא גוף חילוני.
    בכלל להאשים את האוכלוסיה החרדית בבזבוז אוכל זאת בדיחת השנה… מה שהחילוניים לא יעשו בשביל לעורר פרובוקציה כדי שישימו לב עליהם….

  9. מישהו
    ברור שאתה מנפח מספרים ועושה הכל כדי לקשר את הדת לבעיה. (קודם אמרת 4 שנים אחרי זה 3 ובאמת זה יותר קרוב לשנתיים)
    א. בננה זה לא עץ. לא בוטנית ולא הלכתית.
    ב.שנת שמיתה לא קשורה לנושא חוץ מזה שזה עוד משהו שאתה כועס עליו (יכול להיות שגם קצת בצדק אבל זה לא קשור) שנת שמיתה לא גורמת להשמדת מזון אולי רק לייצור של פחות מזון. ובטח לא גורמת לנזק אקולוגי.
    ג. בקשר לחזירים: אשמח למקור שהגידול שלהם מזהם פחות מבקר. נשמע דווקא הפוך כי פרות מעלות גרה ויכולות לאכול גם תוצרי לוואי של חקלאות כמו קש של חיטה. ב. יחסית למערב לא אוכלים יותר בקר בארץ. בשר החזיר מוחלף יותר בעוף (שקרוב יותר במחיר) אם כבר דתיים (בעיקר קיצוניים) אוכלים פחות בשר בכללי ולכן פוגעים פחות בסביבה.
    כל הסיפור נשמע כמו התחסדות אחת גדולה הקרטלים החקלאים שהקיבוצים בראשם משמידים הרבה יותר מזון כדי לשמור על מחיר שוק גבוה, אבל אני מניח שזה בסדר מבחינתך. גם כל הדיון על בשר חזיר מגוחך. כמה פחות כבר זה יכול לזהם? כמו שאומרים "זה נבלה וזה טרפה" כדי כביכול להפחית זיהום אתה דורש שאנשים יוכלו חזיר בניגוד לאמונה שלהם אבל אתה מוכן לוותר על בשר? למרות שתאמין לי זה יתרום הרבה יותר. אני אפילו לא מאמין שאתה נמנע מבקר שאתה טוען שהוא מזהם יותר.
    מה הטיעון הבא? שמזון מתקלקל כי צמים ביום כיפור? יש משהו שהדתיים לא אשמים בו?

  10. לא.

    בתור קיבוצניק בעברי יש לי חדשות בשבילך.
    איני יודע כמה זה בדיוק חלב נשפך זה והאם זה "סמלי ומעט" אבל עצי אבוקדו, שאותם גידלתי, נותנים יופי של פרי בשנתם השלישית – ונראה לי שגם אתה אינך מצוי במספרים.
    העובדה שמותר למכור כאן בשר חזיר אינה סותרת את הטענה שדיני כשרות מעדיפים בשר "יקר יותר" מבחינה אקולוגית.

    הכי אבסורדי היה הסיפור על הבננות. הרבנות ניסתה לקבוע שבננה היא עץ (כשכל ילד אמור לדעת שמבחינה בוטנית מדובר בעשב) – בשנה השניה והשלישית יש יותר פרי מאשר בשנים שאחריהן – אחרי כן "הבית" (היחידה הוגטטיבית) דועך.
    אם הם היו עומדים על דרישתם לא היה טעם לגדל בננות בישראל – והיבואנים היו מרוויחים. למרבה הצער נראה לי שהרבנות הופכת לסוכנת של יבואנים בכך שהיא תוקעת מקלות בגלגלי המגדלים בישראל.

    ואיך שכחנו את שנת השמיטה? הרב קוק הרי אישר מכירת פירות וירקות בשנת שמיטה ..ואופסס…
    עוד פעם נזק לחקלאים, נזק אקולוגי ורק היבואנים שמחים.

  11. מישהו
    א.גם חתימה אקולוגית של חזירים גדולה
    ב.מגדלים חזירים בארץ
    ג. בשר ומזון לא כשר ניתן למכור (רק קח בחשבון שבשר טרף זה כי "נתיחה לאחר המוות" קבעה שהחיה גססה והייתה מתה בכל מקרה תוך כמה חודשים בטאבון)
    ד. גם חלב שנחלב בשבת/חג לא שופכים (רק קצת סמלי)
    ה. לא 4 שנים אלה שלוש (פרות הרביעית היו צריכים לאכול בבית המקדש אבל ממירים את זה סמלית בסכום כסף קטן) וזה גם לא שלוש שנים אלא שנתיים ו44 יום אם נוטעים בחודש אב.
    ז. העץ ממילא כמעט לא נותן פרות כמעט בשלוש שנים הראשונות. בטח לא משהו מסחרי.
    אם באמת אכפת לך מהסביבה אתה יכול להיות צמחוני. או שיותר מעניין אותך להאשים ולתקוף דתיים.
    אני בטוח שלא חשבת שזורקים 90 אחוז מהגידול בגלל כשרות. אבל תעשיית הבשר כן עושה את זה. רק 10% מהמזון הצמחי שנותנים לחיה יחזור כבשר.

  12. ליהודה וא.
    החלק המושמד מסיבות דתיות הוא הרבה יותר גדול מהמעשר.
    פרי מושמד אם גיל העץ שנתן אותו פחות מ 4 שנים, חלב נשפך משום
    שנחלב בימי חג ומועד ועל דיקדוקי כשרות אבסורדיים בתעשיה שגם הם
    מובילים להשמדת מזון כבר אין טעם להרחיב – וזה עוד לפני שמטעמי
    כשרות מגדלים כאן בקר לשחיטה במקום חזירים – שחתימתם
    האקולוגית לק"ג בשר – קטנה יותר.

  13. בזבוז המזון הגדול זה תעשיית הבשר שלוקחת מזון ראוי לאכילה או מגדלת מזון במיוחד על שטחים שיכלו לגדל מזון אחר. ומכל טון מזון מפיקה בקושי כמה קילו שניתנים למאכל.
    צריך לכתוב אמנה בינלאומית שאסור לגדל צמחים לחיות (חיות משק למאכל) בלבד ואסור להאכיל חיות משק במזון שראוי למאכל אדם. בנוסף לחוקק חוקים שתומכים בצמצום מזון מהחי (שכמובן יצומצם) כמו פיקוח על מחירי חלב צמחי (זה חסר היגיון לגמרי שחלב צמחי יהיה יקר יותר למרות שהוא מחומרים זולים יותר ותהליך יצור פשוט יותר. הסיבה היחידה שהוא יקר יותר זה שאין פיקוח ושהוא נצרך יותר על ידי אנשים עם מודעות לבריאות שהם לרוב עשירים יותר)
    מהלכים כאלו יכולים לצמצם בהרבה את היצור החקלאי על כל מפגעיו וגם להוריד את מחירי המזון בהרבה. ולפתור בעיות רעב בעולם ולצמצם זיהום.

  14. יהודה
    אתה מדבר כל כך שטויות.
    מעשר נותנים כמות סמלית בלבד ובטח לא "חלק גדול"
    ובשר טרף מוכרים אפילו יותר בזול.

  15. בישראל בגלל סיבות דתיות מושמד חלק גדול מהמזון שהיה אמור להינתן לבית המקדש כשהיה קיים. יש לחדול מהשמדה זאת. אני בטוח שאלוהים היה מסכים שהוא יינתן חינם למוסדות שונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן