אבני היד מבקעת סכנין מרמזות: האדם הקדום בחר גם לפי מראה האבן

מאות כלי אבן אשליים התגלו על פני השטח בגליל התחתון. לפחות עשרה מהם סותתו כך שמאובנים, גבישים וחללים טבעיים נותרו גלויים ובולטים – בחירה שהחוקרים מפרשים כעדות אפשרית לרגישות אסתטית ולייחוס משמעות לתופעות טבע

מאות אבני יד וכלי צור נוספים שנמצאו בבקעת סכנין שבגליל התחתון מצביעים על פעילות אנושית ממושכת באזור בתקופה הפלאוליתית התחתונה. בין הכלים זיהו החוקרים קבוצה יוצאת דופן: אבני יד שסותתו כך שמאובנים, גבישים, גאודות וחללים טבעיים נותרו גלויים ולעיתים אף מוקמו במרכז הכלי.

החוקרים, פרופ' רן ברקאי מאוניברסיטת תל אביב ומועתז שלאעטה מסכנין, מציעים כי הבחירה אינה מקרית. לדעתם, יצרני הכלים הבחינו בתופעות הגאולוגיות המיוחדות ועיצבו את האבן כדי להדגיש אותן. אם הפרשנות נכונה, הממצאים עשויים להעיד כי בני אדם קדומים התייחסו לכלי האבן לא רק כאל חפצים שימושיים, אלא גם כאל עצמים בעלי מראה מיוחד ואולי אף משמעות תרבותית.

המחקר פורסם במרץ 2026 בכתב העת Tel Aviv: Journal of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University.

תושב סכנין זיהה את האבנים החריגות

הגילוי החל ביוזמתו של שלאעטה, תושב סכנין, חובב טבע ואוטודידקט. במהלך סיורים בבקעה הוא הבחין באבנים מסותתות הפזורות על פני השטח וזיהה כי חלקן שונות מן האבנים הטבעיות שבסביבה. הוא פנה לפרופ' ברקאי, ארכאולוג המתמחה בתרבויות הפלאוליתיות, והשניים החלו לערוך סקר שיטתי באזור.

בסקר שנערך בשנים 2024–2025 נמצאו יותר מ־200 אבני יד, לצד גרעיני צור ונתזים אופייניים. השילוב בין סוגי הכלים, צורת הסיתות ורמת העיבוד מוביל את החוקרים לשייכם לתרבות האשלית המאוחרת, כנראה לטווח שבין כ־500 אלף לכ־200 אלף שנה לפני זמננו.

אולם יש לסייג את התיארוך: הכלים נאספו מפני השטח ולא מתוך שכבות ארכאולוגיות שנחפרו ותוארכו. לפיכך, הגיל מבוסס בעיקר על סגנון הכלים ועל השוואתם למכלולים מוכרים מאתרים אחרים באזור, ולא על תיארוך ישיר של מקום הימצאם.

גם השיוך להומו ארקטוס אינו מבוסס על עצמות אדם שהתגלו בסכנין. אבני היד האשליות מקושרות בדרך כלל לאוכלוסיות אדם קדומות, ובהן הומו ארקטוס, אך ללא ממצאים אנושיים אי אפשר לזהות בוודאות את המין שייצר את הכלים.

מועתז שלאעטה ופרופ' רן ברקאי מחזיקים אבני יד שהתגלו בבקעת סכנין. קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

סביבה עשירה בצור, מאובנים וגבישים

בקעת סכנין סיפקה לבני האדם הקדומים תנאים נוחים לפעילות: מקורות מים, בעלי חיים ושפע של בולבוסי צור איכותיים שמהם אפשר היה לייצר כלי אבן. מיקומה בין מישור החוף לבקעת הירדן עשוי היה להפוך אותה גם לנתיב מעבר טבעי לבעלי חיים ולקבוצות אנושיות.

לצד הצור הרגיל מצויים באזור תרכיזים גאולוגיים מעוגלים המכונים "תפוחי אליהו". חלקם מכילים חללים ובהם גבישים נוצצים. בבולבוסי צור אחרים השתמרו טביעות של מאובנים ימיים קדומים.

רוב אבני היד שנמצאו בבקעה עוצבו מחומר גלם רגיל ובצורה המוכרת מאתרים אשליים רבים. אולם בלפחות עשרה כלים נותרו המאפיינים החריגים של האבן גלויים ובולטים. בכמה מהם מוקמה גאודה במרכז אחד מפני הכלי; באחרים נשמר אזור הנושא מאובן או מרקם טבעי יוצא דופן.

האם המאובן נשמר בכוונה?

אבן יד היא כלי גדול המסותת בדרך כלל משני צדדיו ומקבל צורה מחודדת או דמוית טיפה. כלים כאלה הופיעו באפריקה, באסיה ובאירופה במשך יותר ממיליון שנה. הם שימשו ככל הנראה למגוון פעולות, ובהן חיתוך וביתור של בעלי חיים גדולים.

העבודה סביב מאובן, חלל או גאודה יכולה להקשות על השגת כלי סימטרי ועל תכנון הסרת הנתזים. משום כך טוענים החוקרים כי המאפיינים הטבעיים לא נשמרו רק מפני שהיה נוח להשאירם, אלא מפני שיצרן הכלי הבחין בהם וביקש להבליטם.

"זוהי עדות ברורה לכוונה אסתטית ומושגית", אומר ברקאי. לדבריו, "הסיתות שימש כאמצעי למסגור והדגשה של פלאי הטבע".

המחברים מכנים את הממצאים "כלים בעלי עוצמה" ומציעים כי המאובנים והגבישים עשויים היו לקשור בעיני יצרניהם בין האדם לבין הטבע, הקדמוניות או העולם שמעבר לו. זוהי פרשנות אפשרית, אך לא מסקנה שאפשר להוכיח ישירות מתוך כלי האבן בלבד.

אבן יד שסותתה סביב אזור הנושא טביעת מאובן. המאפיין הטבעי נשמר במקום בולט על פני הכלי. קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

הוויכוח על ראשית האסתטיקה

אבני יד הכוללות מאובנים או מאפיינים גאולוגיים חריגים התגלו בעבר גם באתרים אחרים. אחת הידועות שבהן נמצאה בווסט טופטס שבאנגליה, ובה נותרה קונכייה מאובנת במרכז הכלי. במשך יותר ממאה שנה נחלקו החוקרים בשאלה אם מיקומה מעיד על בחירה אסתטית או נובע מתכונותיו הטכניות של גוש הצור.

הקושי נובע מכך שאותו ממצא יכול להתקבל מכמה תהליכים שונים. סתת קדום עשוי היה לשמור מאובן משום שמצא אותו יפה או משמעותי, אך ייתכן גם שהמבנה הפנימי של האבן הקשה על סיתות נוסף. אי אפשר לשאול את יוצר הכלי מה הייתה כוונתו.

חשיבותה של בקעת סכנין נובעת מן הריכוז המקומי של כמה כלים שונים הכוללים מאובנים, גאודות וחללים טבעיים. בעוד שבאתרים אחרים מדובר בדרך כלל בפריט יחיד, כאן נמצא מכלול גדול יחסית באותו אזור. החזרה על אותו דפוס מחזקת, לדעת המחברים, את האפשרות שמדובר בבחירה מודעת.

עם זאת, יידרשו חפירות מסודרות כדי למצוא כלים בתוך שכבות ארכאולוגיות, לתארך אותן באופן עצמאי ולברר אם הממצאים מייצגים תקופת פעילות אחת או ביקורים רבים בבקעה לאורך מאות אלפי שנים.

יותר משאלה של יופי

גם אם אי אפשר לקבוע כיצד פירשו בני האדם הקדומים את המאובנים והגבישים, עצם תהליך הייצור דרש תשומת לב לצורה, לסימטריה ולתכונות חומר הגלם. יצרן אבן היד היה צריך לתכנן מראש אילו חלקים להסיר ואילו להשאיר כדי לקבל כלי שימושי.

הבחירה לשמר מאפיין טבעי בולט עשויה אפוא ללמד על העדפה חזותית, סקרנות או מסורת משותפת של עבודה בחומר. היא גם מזכירה כי טכנולוגיה קדומה לא הייתה בהכרח פעילות פונקציונלית בלבד. בדומה לבעלי מלאכה בתקופות מאוחרות יותר, גם סתתי האבן הקדומים עשויים היו לשלב בין שימושיות, ידע, מסורת והעדפות הנוגעות למראה החפץ.

הממצאים מבקעת סכנין אינם מספקים הוכחה חד־משמעית לאמנות, לדת או לחשיבה סמלית. הם כן מוסיפים מכלול נדיר לדיון המדעי על האופן שבו בני אדם קדומים הבחינו בתופעות מיוחדות בטבע ושילבו אותן בכלים שיצרו.

שאלות ותשובות

מהן אבני יד?

אבני יד הן כלי אבן גדולים שסותתו בדרך כלל משני צדדיהם לצורה מחודדת או דמוית טיפה. הן היו מרכיב מרכזי בטכנולוגיה האשלית במשך יותר ממיליון שנה.

מה מיוחד באבני היד מבקעת סכנין?

בכמה מן הכלים נשמרו במכוון, לפי פרשנות החוקרים, מאובנים, גבישים, גאודות וחללים טבעיים במקום גלוי ולעיתים במרכז הכלי.

בני כמה הכלים?

על סמך צורתם והמכלול שבו נמצאו, החוקרים מעריכים שהם בני כ־500 אלף עד 200 אלף שנה. מאחר שנאספו מפני השטח, אין עדיין תיארוך ישיר של שכבה ארכאולוגית.

האם הממצאים מוכיחים שלאדם הקדום היה חוש אסתטי?

הם תומכים באפשרות שיצרני הכלים הבחינו במראה המיוחד של האבנים ובחרו להדגישו. עם זאת, אי אפשר להוכיח מתוך הכלרים בלבד מה הייתה כוונתם או איזו משמעות ייחסו להם.

עוד בנושא באתר הידען

מסע בזמן בעקבות מסעות האדם הקדום

כלי אבן לביצוע פעולות חיתוך ועיבוד עורות של יחמורים מלפני 400 אלף שנה

שימוש מבוקר באש ליצירת כלים – כבר לפני כ־300 אלף שנה

מקור היצירתיות: מתי החלו אבותינו לחשוב מחוץ לקופסה?

המאמר המדעי

רן ברקאי ומועתז שלאעטה, Lower Palaeolithic Tools of Potency: Handaxes Shaped around Fossils and Other Extraordinary Features at Sakhnin Valley, Israel, כתב העת Tel Aviv, פורסם ב־17 במרץ 2026.

קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

כיתוב תמונה ראשית: מועתז שלאעטה ופרופ' רן ברקאי מחזיקים אבני יד שהתגלו בבקעת סכנין. חלק מהכלים סותתו סביב מאובנים ותצורות גאולוגיות בולטות. קרדיט: אוניברסיטת תל אביב.

טקסט חלופי: מועתז שלאעטה ופרופ' רן ברקאי מציגים אבני יד פרהיסטוריות שנמצאו בבקעת סכנין.

שם קובץ מוצע: sakhnin-handaxes-fossils-early-aesthetics.jpg

לפרסום המקורי: [אוניברסיטת תל אביב – תגלית חדשה: לאדם הקדמון היה חוש ותודעה לאסתטיקה](