הרובוט שלמד מגמל שלמה

בטכניון מציעים לבנות על-פי מבנה העין של גמל שלמה סביבת-פעולה לתנועה של רובוטים תעשייתיים

לא ייאמן – אבל מערכות ראייה פרימיטיביות לכאורה של חרקים, למשל חרגול או גמל שלמה – הם הבסיס למחקר חדש ומקורי מאד, המתנהל עתה בטכניון בחיפה. יעדו: בניית רובוט בעל יכולת ראייה ממוחשבת שיוכל לנוע ביעילות גדולה ולהתמצא במרחב.

את הפרוייקט מוביל פרופ' אלפרד ברוקשטיין מהפקולטה למדעי המחשב. הרובוט שלו יהיה בעל מצלמות רב-כיווניות. בניסויים, מיקמו על קירות מעבדה, עצמים שבנויים כמו העיניים גמל שלמה – או התמונות שמזכירות יצירות של האמן יעקב אגם.

לגמל שלמה, חרק טורף המכונה "ידידם של הגננים", עיניים יחודיות מהרבה בחינות. למתבונן בהם נדמה שהן עוקבות אחריו. בעין רואים מעין אישון, המתגלגל לכל כיוון – ואפשר להבחין בו מכל זוית ממנה מסתכלים.

אבל פרופ' ברוקשטיין אומר שהאישון איננו אלא אשלייה אופטית – הנובעת מהמיבנה המיוחד של העין.

העין של גמל שלמה מורכבת למעשה מעיניות רבות. צורתן – כמו תעלות מאורכות הפונות לכל הכיוונים. ממש כמו בציור של אגם. דרך כל תעלה, אפשר לראות אזור מסויים אחד בלבד במרחב – ורק השילוב בין התעלות מאפשר לגמל-שלמה את ההתמצאות בסביבה שבה הוא חי. הוא נעזר בעיניים ה ללו באיסוף המידע החזותי – וכך ממקם עצמו במדוייק במרחב.

הפרוייקט של פרופ' ברוקשטיין נעשה בשיתוף פעולה עם ד"ר תומס הואנג מאוניברסיטת איליוני שבארה"ב ורון נטרבלי ממעבדות "בל". דיווח על כך הופיע בכתב העת החשוב ביותר בעולם לנושאי ראיה ממוחשבת (אינטרנשיונל ג'ורנל אוף קומפיוטר ויז'ן) שהקדיש גיליון מיוחד למחקרים הנעשים בטכניון.

במחקר מוצע במפורש ללמוד ממערכת הראייה היחודית של חרקים, כיצד לבנות עצמים תלת-מימדיים שניתן למקמם בסביבה, להקל על בעיות התמצאות, בתנועה במרחב. צורת העצמים והמיבנה שלהם יכולים לכן לסייע לרובוטים, הפועלים במעבדה או באולם ייצור.
הרובוט יצויד במצלמה רב-כיוונית (או כל-כיוונית). על קירות האולם – המרחב שבו יפעל – ימוקמו עצמים שיבנו כמו עיני גמל שלמה (או ציורי אגם. תצריף מישטחים, פסים-פסים אנכיים ואופקיים, כמובתמונה כאן). הרובוט יקלוט את המידע, דרך המצלמה, מהעצמים התלויים על הקירות – וכך יקבע את מיקומו ו"ייחשב" צעדיו.

מחקר נוסף בראייה ממוחשבת בטכניון שלכד את תשומת ליבו של כתב העת רב היוקרה, הוא של צוות בין-תחומי – פרופ' מיכאל לינדנבאום (מדעי מחשב), ד"ר אילן שמשוני (הנדסת תעשיה וניהול) וד"ר יעל מוזס (מדעי המחשב, המרכז הבין-תחומי הרצליה) – העוסק בשיחזור תלת-מימדי של עצמים סימטריים. הצוות מציע לשלב מידע גיאומטרי עם מידע פוטומטרי. והתוצאה: יכולת לשחזר מיבנה (פריט בודד) מתוך תמונה כוללת.

בין הישומים של הרעיון: היכולת לזהות פנים והבעות פנים לצורך העברת תמונות תלת-מימדיות – למשל, יחד עם שיחת טלפון שבה המשוחחים רואים זה את זה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן