כך אמר חתן פרס נובל פרופסור רוברט קירשנר בכנס השנתי של האגודה הישראלית לפיזיקה שהתקיים בטכניון * זו טעות לחשוב שכיום אנחנו פטורים מהאגוצנטריות הזאת, שכן גם כאשר אנחנו מתארים לעצמנו את התפשטות היקום, אנחנו מדמיינים אותה כאילו היקום מתפשט מאיתנו והלאה, וזו טעות גדולה שנובעת מאותה חשיבה אגוצנטרית
“כשפוליטיקאים מדברים על מדע, הם מדברים על התוצרים שלו: כלכלה חזקה, חוסן לאומי ורפואה מתקדמת. במילים אחרות, הם מדברים על עושר, על ביטחון ועל חיי אלמוות. אבל מדענים לא היו עוסקים במדע אם כל זה היה משעמם. לכן חשוב לי להראות שהמדע, והאסטרופיזיקה בתוכו, הוא מרתק ומיסב לעוסקים בו גם הנאה רבה.”
את הדברים הללו אמר אתמול בתחילת השבוע בטכניון פרופסור רוברט קירשנר מאוניברסיטת הארוורד, בפתיחתו של הכנס השנתי ה-57 של האגודה הישראלית לפיזיקה. את הכנס חתמה הרצאתו של חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011, פרופסור דני שכטמן מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון.
פרופסור קירשנר הרצה על הדינמיקה של התפשטות היקום. בתחילה סברו המדענים כי גבולות “שביל החלב” הם גבולות היקום. עם השיפור שחל בטלסקופים התברר כי “שביל החלב” היא אחת מני גלקסיות רבות. הוא תיאר את עבודתו של אלברט אינשטיין, שטבע ב-1917 את “הקבוע הקוסמולוגי”, ומניח את קיומו של יקום סטטי – יקום שאינו מתפשט ואינו מתכווץ.
אדווין האבל, שעל שמו נקרא כיום טלסקופ החלל האבל, הפריך כעבור שנים ספורות את שתי ההנחות הללו – שהיקום סטטי, וששביל החלב והיקום חד הם. האבל קבע כי חיוורונה היחסי של גלקסיה נצפית, או עמימותה, הם עדות לכך שהיא רחוקה יותר מאתנו. בנוסך הוא הבחין בכך שתדר הקרינה הנפלטת ממנה מוסט והסטיה גדלה ככל שהגלקסיה הפולטת אותה רחוקה יותר. שינוי בתדר יכול להגרם ע”י תנועה, אפקט דופלר (בדומה לשינוי צליל הסירנה של אמבולנס מתקרב ומתרחק). תצפיות שנערכו במשך עשרות שנים, על בסיס קביעה זו, הוכיחו כי הגלקסיות הולכות ומתרחקות “כלפי חוץ”. מכאן הסיקו כי היקום החל ממנקודה אחת קטנה תוך פיצוץ אדיר, “המפץ הגדול”. לאחרונה התברר שהיקום מתפשט בקצב מואץ. פרס נובל בפיזיקה ניתן השנה (2011) לשלושה מדענים שהוכיחו זאת (שנים מהם תלמידיו בעבר של פרופ. קירשנר). כדי להסביר האצה זו יש להניח קיומה של אנרגיה הנקראת “אנרגיה אפלה”.
המפץ הגדול התרחש לפני כ-14 מיליארד שנים, ומאז היקום אינו מפסיק להתפשט. עם זאת, בתשעת מיליארדי השנים הראשונות הואטה התפשטות היקום כל העת כתוצאה מכוח הכבידה של החומר וכתוצאה מכך משיכה בין הגלקסיות; רק לפני כחמישה מיליארד שנים, עם התרחקות הגלקסיות זו מזו, כאשר כוחה של האנרגיה האפלה גבר על כוח הכבידה, החלה האצה בהתפשטות היקום.
“האנושות אגוצנטרית, ולכן היא לא הפסיקה לשאוף מעולם ליקום אגוצנטרי,” אמר קירשנר. “פעם חשב כל אדם שהוא מרכז היקום. אחר כך חשבה האנושות שכדור הארץ הוא מרכז היקום והשמש מסתובבת סביבו. אחר כך היא הבינה שכדור הארץ מסתובב סביב השמש, אבל התקשתה להבין שהשמש אינה מרכז היקום.
זו טעות לחשוב שכיום אנחנו פטורים מהאגוצנטריות הזאת, שכן גם כאשר אנחנו מתארים לעצמנו את התפשטות היקום, אנחנו מדמיינים אותה כאילו היקום מתפשט מאיתנו והלאה, וזו טעות גדולה שנובעת מאותה חשיבה אגוצנטרית. למעשה כולם מתרחקים מכולם.”
“אז כעת אנחנו יודעים שהיקום מתפשט, וכי ההתפשטות מואצת. כדי להסביר זאת וממצאים אחרים עלינו להניח כי ההרכב היקום הוא: 73% ממנו הם אנרגיה אפלה, 23% – חומר אפל (חומר שאיננו יכולים לראות אלא להסיק שהוא חייב להיות קיים) ורק 4% – אטומים כלומר חומר כפי שאנו מכירים. אבל אנחנו לא יודעים באמת מהם החומר האפל והאנרגיה האפלה. ואולי אנחנו טועים ובעצם לא מבינים כיצד פועלת הגרביטציה?”
בכינוס נטלו חלק 370 משתתפים, חלקם מחו”ל. יו”ר הכנס היה פרופסור אילן ריס מהפקולטה לפיזיקה בטכניון
28 תגובות
וברצינות, הרגע מצאתי דיון חשוב על אבדן גרביטציה
http://www.facebook.com/group.php?gid=24455461228#!/group.php?gid=24455461228&v=wall
🙂
הרגע קיבלתי באיממיל השלמה חשובה שמחדדת את הטעם:
מרצה באחת ההרצאות: “בשעת פליטת הזרע אצל הגבר הזרעונים נעים בתוך מעטפת של סוכרים שמגינה עליהם.”
מיד מרימה ידה אחת הסטודנטיות ושואלת: “רגע, אז למה בכל זאת יש לזה טעם מריר?!”
דממה בקרב הנוכחים, והסטודנטית נהיית אדומה מאוד…
המרצה עונה לה: כי את הטעם המתוק מרגישים רק בקדמת הלשון.
אז היא נהייתה עוד יותר אדומה ועוזבת את הכתה…
שנה אזרחית טובה
וגמר חתימה, אזרחית כנ”ל, טובה
אם כבר התחלנו בבדיחות אוניברסיטה אז הנה זו שאני הכי אוהב:
http://www.youtube.com/watch?v=UTby_e4-Rhg&feature=youtube_gdata_player
הבדיחות האלה ישנות מאוד, אבל תמיד מצחיקות מחדש 🙂
הנה עוד כמה:
“עכשיו נעביר את כל הארים לצד אחד, ונקבל את הפיתרון הסופי”
(מרצה למכניקה פותר משוואה עם האות R , האונ’ העברית)
—————————–
מרצה: נניח שיש לי שלושה כדורים בתוך הכד, ואני רוצה לבחור אחד…
עתודאי הנדסת חשמל: אנחנו לא תלמידי מתמטיקה. אתה יכול לתת לנו דוגמה שקשורה לתחום שאנו לומדים?
מרצה: כן. נניח שיש לי שלושה נגדים בתוך כד ואני רוצה לבחור אחד…
(קורס מבוא להסתברות לתלמידי הנדסת חשמל:טכניון, 1999)
—————————–
סטודנט ניגש לפתוח את החלון. המרצה: “לא לא! יהיה בסדר, אל תקפוץ!”
(פקולטה למתמטיקה, טכניון.)
—————————–
סטודנט : “רגע, המשפט הזה נכון ?”
מרצה : “לא… אתה רוצה תשובה ארוכה יותר ?”
סטודנט : “כן”
מרצה : “לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא”
(מערכות ספרתיות, הנדסת תוכנה, אוניברסיטת בן גוריון)
—————————–
“לי יש צינור ולך (מצביע על סטודנט) יש צינור אחר יותר גדול
איך אנחנו יכולים להשות בין הביצועים של הצינורות שלנו?”
‘מרצה בזרימה מנסה להבהיר את מספר ריינולדס’
. . . כעבור זמן מה . . .המרצה מסביר על עניין צפיפות האוויר:
המרצה: “עכשיו שאני מנופף ביד אתם לא מרגישים את זה אבל…
…נניח שהיית איתי (מצביע על סטודנט) באמבט ג’לי אז היית מרגיש את התנועה!”
סטודנט: “לא רוצה להשוות איתך צינורות ולא רוצה להיות איתך באמבט ג’לי”
(קורס זרימה, הנדסת ביוטכנולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון)
—————————–
סטודנט: “אתה יכול לתת דוגמא לפונקציה שהיא גזירה פעם אחת, אבל לא פעמיים?”
מרצה: “כן. אני יכול.” *ממשיך את השיעור*
(אינפי, אונ’ ת”א, הפקולטה למדעים מדוייקים פיסיקה)
—————————–
“גאוס הוא נסיך המתמטיקה…”
סטודנטית: “אז מי המלך?”
המרצה: “מה זאת אומרת? אלביס!”
(מרצה לחדו”א, בהקדמה למשפט גאוס,טכניון)
—————————–
“צריך עוד פרמטר, כי אנחנו לא בביולוגיה”
—————————–
מתכנת הולך לקניות. אישתו אומרת לו: תביא לחם, ואם יש ביצים תביא 6. חזר עם 6 כיכרות לחם.
שאלה אישתו מה קרה, ענה לה: היו ביצים
—————————–
מיכאל, אם היה אפשר לחלק לייק לתגובות היית מקבל.
משעשע מאד 🙂
כרגע קיבלתי במייל את המקבץ הבא.
החלטתי לשתף אותו כאן כי הסיפור הרביעי נוגע לשימוש שמאז ומתמיד עשינו בגרביטציה.
מרצה באחת ההרצאות: “בשעת פליטת הזרע אצל הגבר הזרעונים נעים בתוך מעטפת של סוכרים שמגינה עליהם.”
מיד מרימה ידה אחת הסטודנטיות ושואלת: “רגע, אז למה בכל זאת יש לזה טעם מריר?!”
דממה בקרב הנוכחים, והסטודנטית נהיית אדומה מאוד…
(הטכניון, ביולוגיה )
************************
סטודנטית: “יש שנאים שמזמזמים כשהם עובדים. למה ?”
מרצה : “גם את היית מזמזמת אם היו לך 50 מחזורים בשנייה…”
( אוניברסיטת בן גוריון, המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים, מבוא להנדסת חשמל 1 )
***************************
“… 15-20 דקות, ואני גומר. בלי לעלות ולרדת….”
(מרצה לכימיה אורגנית, מסביר מדוע עדיף לוותר על הפסקה ולהמשיך את השיעור ברצף).
(האוניברסיטה העברית )
***************************
המרצה: “באמת, עשיתי פעם את הניסוי הזה עם הבן שלי!
הושבתי אותו על נדנדה והסברתי לו על הכוחות שפועלים עליו…
אז הוא אמר לי: אבא, מה אתה מטומטם? תנדנד וזהו!”
(הטכניון, פיסיקה קלאסית )
***************************
מרצה: “אני לא מבין מה אתה אומר. אתה בטח קרוב משפחה של אשתי…”
( מכינת הטכניון )
****************************
המרצה: “את המבחן אפשר לעבור, תשאלו את אלה שעשו אותו סמסטר קודם.”
סטודנט: “אפשר לשאול אותם עכשיו. רובם פה…”
(אוניברסיטת בן גוריון, המחלקה לכלכלה )
*****************************
סטודנטית: “אפשר זמן להעתיק?”
מרצה: “כן, תנצלו את הזמן שאני מוחק את הלוח.”
(הטכניון )
******************************
לפני המבחן שואלים את המרצה על המבחן והוא עונה: “לא יהיו לכם הפתעות במבחן!”
במבחן אף אחד לא מבין כלום, שאלות מאוד קשות ולא ברורות.
סטודנטים באים בתלונות למרצה: “אמרת שלא יהיו הפתעות במבחן?!”
מרצה: “נכון. גם אצלכם, כמו בכל השנים, יהיו 70% נכשלים…”
(אוניברסיטת בן גוריון, הנדסות, תכנות בשפת C )
*****************************
מרצה: “אני יכול לשחק איתכם טטריס:
מי שיפריע יעבור לשורה האחרונה וכשהשורה האחרונה תתמלא היא תעוף החוצה.”
(אוניברסיטת תל אביב, מדעים מדוייקים )
*****************************
“אני מבקש ממכם… בסוף הסמסטר יש משוב מרצים, תתנו לי 2, אני כבר לא יכול יותר להעביר את הקורס הזה.”
(הטכניון, פיסיקה 2מ’ )
******************************
מרצה: “אם נירה קליע לכיוון השמש המהירות שלו תגדל במהלך התנועה”
תלמיד: “..אבל המרצה, הקליע ימס הרבה קודם…”
מרצה: “אז נירה אותו בלילה…”
( האוניברסיטה העברית, מכניקה ויחסות פרטית, 2006 )
******************************
(שיעור ראשון)
מרצה: “אני שמח שאתם מבינים. בקרוב זה ישתנה…”
(אוניברסיטת תל אביב, אינפי )
*******************************
לפני מבחן ידוע לשמצה במחשבים, שואל אחד הסטודנטים: “איזה חומר עזר כדאי להביא למבחן?”
מתרגל: “לדעתי הכי כדאי לכם להביא תהילים…”
( אוניברסיטת בן גוריון, הנדסת חשמל ומחשבים )
*******************************
(צפירת אזעקה נשמעת)
מרצה: “אם כולכם תישרפו למוות, אתם לא צריכים להגיש את מטלה 12…”
(האוניברסיטה הפתוחה, קורס קולנוע )
*******************************
“היחס של פיסיקאים למתימטיקה זה כמו היחס של פושעים לספר חוקים. כדאי לדעת, וכדאי לדעת איך לעקוף.”
(אוניברסיטת תל אביב, ממפי”ס )
********************************
מרצה: “עכשיו נפתח את בינום ניוטון לפי טור טיילור.”
סטודנט: “זה כמו להגיד בן זונה וכוס אמא שלך בקללה אחת…”
(אוניברסיטת תל אביב, הנדסת מכונות, אינפי 1 )
******************************
המרצה מציג שאלה אמריקאית ממבחן קודם על הלוח.
מרצה: “מי חושב שהתשובה היא א’?”
כמה סטודנטים מצביעים.
מרצה: “מי חושב שהתשובה היא ב’?”
כמה סטודנטים אחרים מצביעים.
מרצה: “מי חושב שהתשובה היא ג’?”
עוד כמה סטודנטים מצביעים.
מרצה: “מי חושב שהתשובה היא ד’?”
כמה סטודנטים מצביעים גם כן.
מרצה: “אתם רואים? זאת הבעיה בדמוקרטיה, נותנים לאנשים להחליט בנושאים שהם לא מבינים בהם שום דבר!”
(אוניברסיטת תל אביב, מתמטיקה בדידה, הפקולטה למדעים מדוייקים, סמסטר 2004 א’ )
********************************
בנוסף לכך ראוי לשים לב לעובדה הבאה:
העובדה שאנחנו מבינים היטב את הכוח החזק, החלש או האלקטרומגנטי היא תוצאה, בין השאר, של העובדה שלא נסינו להסביר אותם כטעויות בהבנת הגרביטציה.
יעל:
הכבידה נתגלתה עוד הרבה לפני כל הכוחות האחרים.
גם אותה רתמנו לצרכינו שנים רבות לפני שבכלל התחלנו להתקרב להבנתה ותמיד ידענו שאם נשתמש בבליסטרא כדי להטיל אבן אל מעבר לחומות המבצר היא תיפול בסופו של דבר ונוכל לכוון אותה כך שתיפול בתוך המבצר.
זה שלא מצאו גרביטון לא אומר הרבה ותורת היחסות כלל לא מתבססת על חלקיקים אלמנטאריים כלשהם – לא הגרביטון ולא היגס.
מי שרוצה ליחס את התפשטות היקום לבעיה בהבנת הגרביטציה – שיבושם לו – אבל הוא יכול ליחס אותה באותה מידה לבעיה בהבנת הכוח החזק.
כמובן שהוא יכול גם לייחס אותה (וביתר היגיון) למנגנון נוסף – מעבר לכל הכוחות המוכרים.
מיכאל,
תודה על הרעיון. אחפש גם שם 🙂
גם לטעמי האישי זה צורם להתייחס לדברים שעובדים יפה כאילו הם שגויים. אבל לפעמים דווקא ההנחות הפחות סבירות מתגלות כנכונות ומשום כך יש טעם לבחון דברים מחדש.
כמות החיישנים בCERN מאפילה על כל מה שהיה קודם לכן. אגב לחברות ישראליות ולאוניברסיטאות ישראליות יש חלק גדול בבניית חיישנים בכלל ובפרט את החיישן הקיצוני ביותר של אטלס.
בודאי שראיתי אבי!
העיניין הוא שהם חוזים שההיגס צפוי להגיח בכ-120GEV בעוד שטבטרון השיגו 512GEV כבר ב-1983 (לפני כ-30 שנה), אז לכאורה ההיגס כבר מזמן היה צריך להימצא. ב-CERN מקוים שבגלל שהם אוספים יותר נתונים והופעת ההיגס נדירה, אז אולי בטבטרון פיספסו אותו…
יעל, כנראה פספסת את הידיעה הזו
https://www.hayadan.org.il/higgs-boson-maby-found-1312118/
מר מיכאל,
שאלת בהחלט שאלות לגיטימיות. העיניין הוא שישנן עוד שאלות לגיטימיות שנכון להיום אין לנו תשובות אליהן. לפעמים אפילו התצפיות עומדות בסתירה לתורות שיש לנו:
http://en.wikipedia.org/wiki/Unsolved_problems_in_physics
כל שלושת הכוחות האחרים מוכרים לנו היטב: אנחנו יודעים להסביר אותם, למדוד אותם, להוכיח אותם ואפילו לרתום אותם לצרכינו. על הכבידה אנחנו יודעים ממש ממש מעט. בהתבסס על התיאוריות המקובלות חשבו שהכבידה תוסבר במאיץ טבטרון, המאיץ הגיע לסוף חייו ונסגר כבר והכבידה עדיין לא נתגלתה. שנתיים כבר מחפשים את ההסבר ב- LHC ולמעשה כלום. לפי התורות הקיימות החלקיק צריך היה להגיח בתנאים שיש בידי האנושות כבר שנים ארוכות – זה לא קורה. למה זה לא קורה?
יובל:
לא טענתי שיש לך בעיה עם גרביטציה.
התייחסתי לניסיונה של יעל להציג טענות שאינן יוצרות לגרביטציה כל בעיה כבעיות של הגרביטציה ולכך שאתה לא הצבעת על כך שאלו אינן בעיות.
ביחס להתפשטות המואצת של היקום – כל כוח יוצר תאוצה כך שאם יש כוח המניע את ההתפשטות – היא תהיה מואצת בהכרח.
כרגע לא יודעים את הסיבה לקיומו של כוח זה וזה בסדר לנסות לברר אותה.
עם זאת – נראה לי קצת מוזר לחפש את הסיבה דווקא כשגיאה בדברים שעובדים במקום במשהו חדש.
למה קיומם של הכוח האלקטרומגנטי או הכוח החזק או הכוח החלש לא גורם לך לחפש את סיבתו כשגיאה בתורת היחסות?
מיכאל,
אין לי בעיה עם גרביטציה בחיי היומיום וגם בהרבה תצפיות מקומיות ואף די רחוקות (לאחרונה גם השלתי הרבה ממשקל גופי 🙂 ).
יש לי בעיה עם ההתרחקות המואצת של הגלקסיות.
לפני כמה שבועות הצעתי כאן מודל של גרביטציה הפוכה שמורגשת רק בסדרי גודל של מרחקים בין-גלקטיים. הצעתי עוד כל מיני מודלים היפותטיים שחבל לדוש בהם שוב. כל עוד אין הסבר יותר מוצלח לתופעה, אני מרשה לעצמי להשתעשע בהם.
יובל, יעל:
לא ברור לי הניסיון להצביע באמצעות הספקולציה הבלתי מאוששת של כוח חמשי על בעיה כלשהי עם הגרביטציה שמאוששת בכל רגע בחיינו.
קל מאד לדמיין מנגנונים המייצרים גם דחייה וגם משיכה.
אני מניח שכל אחד מן הקוראים כאן יכול לחשוב על קפיץ שדוחה כשהוא נדחס ומושך כשהוא נמתח (ומתנודד סביב נקודת שווי המשקל כשהוא נעזב לנפשו).
יש גם מנגנונים שיוצרים כוחות הדוחים גופים מסוימים ומושכים אחרים (שדות אלקטרומגנטיים).
יעל,
אינטואיטיבית, אנחנו מכירים רק את היבט המשיכה של הגרביטציה ומשום כך “גרביטציה” מקובלת אצלנו כמילה נרדפת ל”כוח משיכה”. אבל הפיסיקה אינה מסתפקת באינטואיציה. יתכן כי “הכוח החמישי” אינו אלא היבט הדחייה של הגראביטציה.
מר יובל חייקין,
אני לא מבינה את המחשבה שלך, איך יכול להיות כוח משיכה “כוח דחיה”?
אתה מוכן לפרט? די ברור שיש לך משהו יותר נרחב בראש…
תודה יעל,
האם, לדעתך, יש לגרביטציה, כמו לכוח האלקטרומגנטי, גם היבט של דחייה? אם כן, זה יכול להסביר את התופעה שזכתה לשם “אנרגיה אפלה”.
http://en.wikipedia.org/wiki/Fifth_force
יעל,
אפשר בבקשה קישור ל”כוח החמישי”? מה שמצאתי על זה בגוגל לא שייך לפיסיקה.
פרופסור קירשנר באופוריה שהוא מניח בכלל שיש גרביטציה…
הקורא הסקרן מוזמן לקרוא על “הכוח החמישי” וללמוד שיסוד התפיסה
של 4 כוחות איננו ודאי.
🙂
תודה, מיכאל 🙂
א. בן נר, דעתי כדעתך.
כמו כן עלה בדעתי שפרס נובל אולי לא יצמח בין דפי “הידען”, אבל יש כאן דשן מעולה להצמחת פוליטיקאים.
משפט המפתח בכתבה (לדעתי) הוא :
“…ואולי אנחנו טועים ובעצם לא מבינים כיצד פועלת הגרביטציה?… ”
תודו כשקירשנר אומר זאת זה נשמע קצת אחרת משסבדרמיש אומר זאת…
אבל…….
מי יודע אילו תגליות עוד נכונו למדע ? מסקרן ביותר.
יובל (כן חייקין):
אתה יכול להוסיף למניין לפחות עוד אחד 🙂
יובל! כדי למנוע בלבול מיותר, אנא ציין שאינך אני.
מי יודע? אולי מישהו יפנה את תשומת לבו 🙂
על כל פנים, התגובה שלך מראה שלפחות אדם אחד קרא את דבריי, ואני בהחלט מסתפק בזה.
תודה
אם אתה יודע שהוא לא קורא תגובות, מדוע אתה פונה אליו?
פרופסור קירשנר,
לו היית קורא תגובות ב”הידען”, היית רואה שהשאלות שאתה מדבר עליהן כבר נפתרו מזמן.
טענתך על האוריינטציה של פליטיקאים שמדברים על מדע היא אולי נכונה ברוב העולם. אך בישראל, כשפוליטיקאים מדברים על מדע, הם לא חדלים לפזול אל הקול החרדי, קולה של הקהילה אשר כבר מזמן פתרה את כל חידות היקום והשוקדת על העברת המסר שלה בכל מקום – גם מעל במת התגובות כאן ב”הידען”.
🙁