פלמינגו מול מחצב

ממשלת טנזניה דחתה בקשה של ענקית כימיה מהודו לכרות חומרים מאגם בצפון המדינה משום שהאגם משמש לרבייה של הפלמינגו הזוטר

כולנו מכירים את הפלמינגו, צבעיהם וצורתם הפכו אותם לעופות ידועים וחביבים, אלינו מגיעים הפלמינגו בנדידתם צפונה וחזרה דרומה כאשר מעטים חונים ונשארים לתקופות ארוכות, המין שעובר אצלנו הוא הפלמינגו הבכיר. באפריקה מין נוסף: הפלמינגו הזוטר.

אוכלוסיות גדולות של הבכיר שוהות במזרח אפריקה ובקיץ האירופי נודדות צפונה ומקננות באיראן, טורקיה, דרום צרפת ואזורים נוספים, מחזור הנדידה של הפלמינגו הזוטר היה חידה עד תחילת המאה העשרים. להקות ענק ששהו באגמים בסיסיים בשקע האפריקאי היו "נעלמות" בעונת הקינון.

את החידה פתר חוקר אוסטרי שהגיע לאגם נטרון בתחילת המאה העשרים. האגם בצפון טנזניה, על גבול קניה נמצא באזור חם שהגישה אליו קשה. החוקר שהגיע למקום ראה את אלפי תלוליות הקינון והתקרב אליהן כשלרגליו מגפי עור, על פי עדותו כשיצא מהאגם הרדוד, הבחין כי סוליות מגפיו כמעט ונעלמו – נאכלו על ידי המים הבסיסיים. מסתבר כי הבסיסיות הגבוהה מגינה על העופות ואפרוחיהן מטורפים שחוששים לטבול רגליהם במים המאכלים. אם התפתחות התיירות בטנזניה הפך אגם נטרון לאחד ממוקדי המשיכה למרות תנאי הגישה הקשים, תיירים, צפרים, חובבים וחוקרים, מגיעים לראות את הפלא הייחודי והמיוחד.

מעט צפונה מאגם נטרון – בדרום קניה משתרע אגם מגדי, גם בו התגלה קינון של הפלמינגו הזוטר, גם הוא מכיל ריכוז גבוהה של הבסיס המאכל המוכר במחוזותינו כ סודה קאוסטיק NaOH. החומר המוכר לנו כאבקה לבנה מבוקש לשימושים רבים ושונים, בעיקר לניקוי וחיטוי. כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת זיהו הבריטים את אגם מגדי כמקור למחצב המבוקש והקימו במקום מפעל להפקתו, כדי להגיע לריכוז גבוהה של המחצב הוטו אפיקי מים לשימוש משני והאגם יובש, לחברת ההפקה יש מאגר גדול של המחצב, אוכלוסיות הפלמינגו הזוטר איבדו את הנקודה הצפונית בעולם בה קיננו.

בתקופה האחרונה יזמה חברת הענק ההודית טאטא (TATA) הפקת המחצב באגם נטרון… זמן רב היתה היוזמה בדיון עד ששלטונות טנזניה החליטו לאשר את הביצוע. גופי שמירת הטבע בטנזניה ובעולם כולו הקימו קול צעקה והתנגדותם התקבלה, שלטונות טנזניה הודיעו ל טאטא כי היוזמה נדחית, טאטא חזרו והגישו הצעה בה "הבטחה לא לפגוע בסביבה", בהצעת טאטא גם מצוין כי המיזם יאפשר דרכי גישה נוחות לאזור המרוחק, מקומות עבודה רבים ליושבי האזור (רובם ככולם רועים מסאים), בקיצור טאטא מציעה להיטיב את תנאי התושבים "ללא פגיעה בסביבה".

בלחץ שומרי הטבע ההצעה נדחתה, יש להניח ולקוות כי הפעם זו החלטה סופית, כלומר: לחץ ה"ירוקים" הציל אתר יחיד ומיוחד במינו, נזכיר כי כל זאת קורה בטנזניה – אחת הארצות העניות בעולם,באפריקה, ב "עולם השלישי" ב "ארץ נחשלת".

נוסיף ונזכיר כי: אחת הבעיות הסביבתיות באפריקה היא, השמדת עצים לצורכי תעשיית פחם-עץ, הפחם מהווה מקור אנרגיה חשוב ועיקרי עבור אפריקאים רבים, ובכל זאת רובן של ממשלות אפריקה עושות ככל יכולתן להפסיק את התעשייה הפוגענית, שוב, למרות החשיבות לתושבים מבינים השלטונות כי במחשבה עתידית נכון למנוע את השמדת הצמחייה.

כמובן שלכתיבת הסיפור הר"מ יש מניע שאינו ניסתר כלל, המניע הוא ניסיון להשוות את מהלכי ה"פיתוח" התכנון והבניה אצלנו, לעומת ארצות שאצלנו נחשבות… נחשלות!

אז מי נחשל? מי שחושב על העתיד הסביבתי, החברתי וכתוצאה מכך מונע מיזמים פוגעניים, או מי שמאשר בנית תחנת חשמל פחמית מזהמת? מי שמנסה למנוע פגיעה סביבתי על ידי איסור כריתת עצים, או מי ששופך מי ביוב לים… בארץ שיותר מחציה מדבר? מי שאוסר שימוש בשקיות פלסטיק (דקות), או מי שבסביבתו כל מגרש פנוי וריק הופך לערימת אשפה? מי ששומר על עופות, חיות, סביבה ואנשים מתוך הבנה ונקודת ראות נכונה, או מי שמעודד מיזמים מגלומנים כמו תעלת הימים. מסתבר שהתשובות תמונות בשאלות.

במקום בו רמת הבנת הנושא על ידי שר להגנת הסביבה היא… 0, במקום בו אותו שר מקבל תפקיד נוסף, שר תיירות, נושא שגם בו הבנתו… 0, נשאלת השאלה מה הבנתו בחשבון, שכן אפס כפול אפס =… אפס ! אם ניתן להבין מכך את מידת החשיבות המיוחסת לנושא הרי ההשוואה בינינו לבין ארצות "נחשלות"… אינה לטובתנו !

ושוב לתעלת הימים, בעקבות נזקים שנגרמו לתשתיות בסין על ידי רעידות אדמה, ממליצים גיאולוגים, מהנדסים ומומחים אחרים : "לא לבנות מחדש על קו השבר ", חד וחלק, "לא לסכן אנשים וסביבה על ידי בניה על קוו השבר", למי שה"רמז" לא ברור, תעלת הימים מתוכננת על אחד מקווי השבר היותר פעילים, קוו שלאורכו תנועות בשלשה מישורים : שקיעה, פתיחה, תזוזה, במרכז שקיעה מתמדת, מזרח נע צפונה לעומת מערב – בטווח של כ 1.5 סמ' לשנה, באזור מפרץ עדן מתרחק הצד המזרחי מהמערבי (בתנועת פתיחה של מספריים), עכשיו יבוא הגאון שיבנה על קוו שבר כה פעיל ויבטיח אפס תקלות.

נכון היה לו בסביבתנו בכלל, אבל בעיקר בארצנו הקטנטונת, יקדישו השלטונות את מירב המאמצים למניעת פגיעה סביבתית, שכן הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה!