חתן פרס דן דוד – הודו כבר לא מדינת עולם שלישי וגם לא רק מדינת אאוטסורסינג

פרופ' רם ראו, מומחה לננוטכנולוגיה – זוכה פרס דן דוד בשיחה ל"הידען": שיתוף פעולה בינלאומי במדע חיוני

פרופ' רם ראו פרופ' רם ראו (השם הפרטי האמיתי מורכב משלוש מילים ארוכות) ממרכז ג'ווהרלל נהרו בהודו, משמש דובר חשוב של ארצו –הודו. בשיחה בלעדית עם אתר הידען אמר ראו כי הודו משקיעה היום כספים רבים במדע בסיסי וכי כבר לא ניתן לחשוב עליה כמדינת עולם שלישי או במקרה הטוב כמדינת אאוטסורסינג. בסוף הראיון ניתן לגלות עוד הבדל בין הודו לבין ישראל. בהודו יש פי 200 יותר תושבים מאשר במדינת ישראל אך נשיא הודו וראש ממשלתה מצאו לנכון להתקשר לפרופ' ראו ולברכו על קבלת פרס דן דוד. לקצב ולאריאל שרון לקח זמן רב יותר לברך את הזוכים הישראליים המדעיים הראשונים בפרס נובל.
פרופ' ראו הוא אחד משלושת הזוכים בפרס ממד זמן העתיד של פרס דן דוד, שהוקדש הפעם לפורצי דרך בתחום מדע החומרים. "למדתי את התואר הראשון והשני בהודו ואת התואר השלישי באמריקה. בכל 46 השנים האחרונות אני עובד בהודו כפרופסור. לימדתי עד כה המון סטודנטים – למעלה מ-130 אנשים למדו PhD אצלי. כאשר התחלתי לעבוד בתחום הכימיה של החומרים והמצב המוצק, הנושא לא היה מוכר. אני הייתי אחד החוקרים הבודדים בתחום. זה הפך להיות תחום חשוב מאוד של הכימיה ומדעי החומרם ואני שמח שועדת פרס דן דוד הכירה בחשיבות התחום. אני חייב המון להודו שתמכה בי בתקופות קשות בקריירה שלי. עבדתי בחתומים רבים וכתבתי למעלה מאלף מאמרי מחקר ו-35 ספרים. עסקתי בהיבטים רבים של התחום הזה מההתחלה. כל מי שעובד בתחום מכיר אותי. גדלתי עם הנושא או אפשר לומר גם שהנושא גדל יחד איתי."
יש שני היבטים לפרס. אני מאוד גאה באופן אישי אבל זה גם מהווה הכרה של המדע בהודו, וגם שהנושא קיבל הכרה – הפעם הראשונה שתחום חקר החומרים קיבל פרס כזה. מבחינה יוקרתית זה כמו פרס נובל. אין פרס נובל בחומרים אלא דרך פיסיקה או כימיה. זה כמו פרס נובל."

מה היתה תרומתך לתחום?
העבודה הגדולה ביותר היתה בתחום Transion Metal Oxides. חומרים אלה מראים מגוון תכונות ותופעות למשל מוליכות על, תכונות מגנטיות ייחודיות וכן הם כוללים מגוון רחב של ארכיטקטורות ומבנים. אחד הדברים שהתעניינתי בהם – יש כמה חומרים שמראים שתי תכונות קיצוניות לכיונים שונים. אם אני מוסיף להם שדה מגנטי הם הפוכים לפעילים חשמלית או אם אני מוסיף זרם חשמלי הם הופכים פעילים מגנטית – חומרים מולטי פונקצינליים. היבט נוסף – בשנים האחרונות אני עובד על חומרים היברידיים. מרבית החומרים הם או אורגנים או לא אורגנים. אני שילבתי אותם ביחד לחומרים היברידיים עם תכונות ומבנים חדשים. תחום חשוב אחר – ננו-חומרים – אתמול הרצתי על כך במכון ויצמן.
יש המון חומרים שעבדתי איתם שנימצאו להם יישומים תעשייתיים חשובים. למשל כמה מהמתכות שחקרתי – חברות מסחריות המשיכו מתודולוגיות שפותחו במעבדה שלנו. הרבה דברים שהתחלתי פתחו תחומי מחקר חדשים. אנשים יכולים לעבוד שנים רבות בכמה מהנושאים הללו. אני עצמי אמשיך עד יומי האחרון לעבוד במעבדה. הממשלה שלי חשבה שחשוב שתהיה מעבדה כמו שלי והשקיעה בה לאורך השנים. אמנם התחריתי במיטב המומחים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם אבל אם אתה רוצה להצליח במדע ובטכנולוגיה אתה צריך להתחרות בכל המדינות. אינך יכול להשיג רעיונות חדשים בחינם. הישראלים טובים מאוד בזה.

מה אתה עושה מלבד מחקר?
אני בן 71, חוקר למעלה מ-50 שנה ואני לא רוצה חיים אחרים. אינני מעוניין לעשות שום דבר חוץ ממחקר והדרכה של סטודנטים. אבל אני גם רוצה לעודד אחרים לבחור בקריירה מדעית. אני גם מעודד את הילדים להגיע לאוניברסיטה. הכנתי ביחד עם אשתי ערכות מולטימדיה וחומרים מודפסים לילדים. אני גם נותן הרצאה של שעה מלווה בסרט בכל רחבי הודו כדי לעודד ילדים ללכת למדע. בכל שנה אני מדבר בפני למעלה מעשרת אלפי ילדים. בשנים האחרונות התבקשתי לשמש יועץ בתחום המדע לראש הממשלה – לא משרה מלאה אבל יו"ר וועדת היעוץ למדע, שמייעצת בקביעת מדיניות, מימון המדע וכו'.

הודו הפכה לארץ הייטק, כך זה נראה לפחות מבחוץ?
זה נראה שאנחנו רצים מהר אבל לטעמי קצב ההתקדמות איטי מדי. אנחנו דמוקרטיה ולכן זה לוקח יותר זמן לעומת סין שרצה מהר מאוד. צריך לערוך דיונים, להביא את זה לפרלמנט. יש דעות שונות. אבל אנחנו מתקדמים בתחום.

מה המיקוד עכשיו בהודו?
אנחנו מתרכזים בכמה תחומים – ביולוגיה ביוטכנולוגיה, חומרים וכל ההיבטים של המחקר הבסיסי. אנחנו נותנים חשיבות למדע בסיסי. בתחום היישומי תוכנית החלל שלנו מתקדמת יפה. אנחנו עושים עבודה טובה בתחום הלווינים.התחום העתידי שבו נתמקד הוא תחום האנרגיה, במיוחד בשל המשבר המתמשך. אנחנו עוסקים בחיפוש תחליפים לדלק הנוכחי. אנחנו גם חוקרים בתחום האנרגיה האטומית – סוגים חדשים של ריאקטורים. לצורך אנרגיה. יש לנו ריאקטור של 500 מגהואט מסוג המכונה Fast Breeder Reactor – טכנולוגיה לא רגילה. אם זה יעבוד . לא נצטרך להשתמש בחומרים כמו אורניום אלא בחומרים יציבים ונוחים יותר לטיפול. העולם יהיה הרבה יותר בטוח עם הריאקטורים הללו. אי אפשר גם להשתמש בזה לדברים אחרים (רמז – לפצצות אטום).

האם נכון לומר שהמאה הנוכחית היא המאה של המזרח?
"אני חש שאסיה תהיה כוח חשוב במאה הקרובה. אני מקווה שישראל תהיה איתנו. ישראל אחרי הכל היא חלק מאסיה. תראה את תחום התוכנה – הודו הפכה להיות גורם חשוב בתחום התוכנה. זה לא אאוטסורסינג. התעשיה הרפואית החדשה בהודו גם היא חזקה ומבוססת על חדשנות הודית. גם תחום הביוטכנולוגיה מבוסס על פיתוחים שנעשו בהודו.
האם הודו הגדילה את ההשקעה במדע?
אנחנו עומדים להקים קרן מחקרים לאומית עם תקציב מאוד גדול. השנה – רק בתחום הננו מדעים הממשלה הקצתה 70 מיליון דולר. גם תחומים אחרים של מחקר בסיסי יתוקצבו. משקיעים גם המון כסף בהשכלה גבוהה – באוניברסיטאות ובמכוני מחקר.

מה חדש בתחום הננוטכנולוגיה?
אני חוקר גם היבטים שונים של חומרים בתחום הננוטכולוגיה. בשוק כבר יישומים בתחום הדיאגנוסטיקה הרפואית וחיישנים. אבל יישומים כמו ננו-אלקטרוניקה או ננו-מחשבים עדיין רחוקים. בינתיים, חומרים במבנה ננומטרי יוכלו לשמש הרבה דברים כמו יישומים מטלורגיים, פולימריים.
לאדם הפשוט טכנולוגית הננו תהיה יישימה כאשר בשעון יד יכנסו 10,000 תקליטורים. זה ייקח זמן.
מה צריך לעשות כדי להגיע לשם? יש הבדל בין הכנת פריטים בודדים במעבדה לבין ייצור המוני. אתה יכול לבנות מעגל אחד אבל לא לחבר מיליוני מעגלים ביחד. כדי לבנות מערכת משולבת עם ננו-מעגלים לוקח הרבה זמן. בכל אופן – רואים צגים עם הרבה ננו שפופורות. צריך לייצר אותם בכמות גדולה כדי להנות מהם. בהרצאה אתמול במכון ויצמן, חברי רשף טנא גילה תגלית חשובה – הוא גילה חלקיקים ננומטריים של חומרים אורגניים שיכולים לשמש כחומרי סיכה. אי אפשר עדיין לייצר את החומר הזה בכמות מסחרית.
לא בקצב של קילוגרם בשנה אלא טונות. אנל תהיה התקדמות בתחומים הללו בשנים הקרובות.

מה היתה התגובה על הזכיה בהודו?
נשיא הודו היה הראשון להתקשר ואחר כך ראש הממשלה.

אני סבור שלא רק /שאני חושב אנחנו חייבים להמשיך במחקר אבל אנו זקוקים ליותר שיתוף פעולה בינלואמי במדע. למשל בתחום זה, אני חש שהודו וישראל יכולים לעבוד ביחד בתחומים רבים של עניין הדדי לטובת שתי המדינות.
 
 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן