סיקור מקיף

"השילוב של רפואה בפועל ומחקר יקדם את הבריאות בדרך הטובה ביותר"

כך אומרת רייזי – גרודה זוסמן, מזוכות פרס אונסקו-לוריאל לנשים במדע, תלמידת רפואה באוניברסיטת בן-גוריון וביולוגיה באוניברסיטה העברית, לקראת דוקטורט כפול, החוקרת מחלות גנטיות שבהן נתקלה בשטח

רייזי גרודה-זוסמן. צילום: לם וליץ סטודיו
רייזי גרודה-זוסמן. צילום: לם וליץ סטודיו

במסגרת טקס פרס אונסקו-לוריאל לנשים במדע הוענק השנה פרס מיוחד לסטודנטית רייזי גרודה-זוסמן מהאוניברסיטה העברית, על מחקרה העוסק בהבנת תפקוד תאי ההרג הטבעיים במחלות חסר חיסוניות על רקע גנטי.

בשיחה עם אתר הידען מסבירה גרודה-זוסמן: "המעבדה שאני נמצאת בה חוקרת תאים של מערכת החיסון שנקראים תאי הרג טבעיים והתפקיד של התאים הללו הוא להרוג תאים שנדבקים בוירוס או תאים שעברו התמרה סרטנית."

בדרך כלל כאשר רוצים לחקור בביולוגיה תפקוד של חלבון, משתקים את הגן בעכבר ורואים מה השפעת חיסרון החלבון על העכבר,אבל צריך לזכור שהעכבר לא תמיד מדמה את המצב האמיתי באדם. הטבע מספק לנו לפעמים אפשרות לחקור את תפקודו של חלבון מסויים באדם, בדמות מחלות גנטיות בהן יש חולים שחלבון מסויים לא מתפקד או חסר. כאשר אנו חוקרים את המחלה בחולים אלו אנו גם מקדמים את את הידעהבסיסי של מנגנונים בגוףוהן מנסים למצוא מענה רפואי לחולים.

"הרעיון שלי הוא לחבר בין הרפואה והמחקר הבסיסי ואני מיישמת זאת באמצעות מחקר ביולוגי של חולים בשתי מחלות גנטיות. מדובר בשתי משפחות שבכל אחת נולדו ילדים החולים במחלה גנטית נדירה אחרת. המשפחה הראשונה היא משפחה ערבית ישראלית שיש להם שלושה ילדים החולים במחלה נדירה שכמוה ידועים רק 11 חולים בכל העולם – BLS1. במחלה זו קיים חסר בחלבון שהתפקיד שלו הוא לגרום לכך שעל שטח פני התא יוצגו חלבונים בשם MHC – מולוקלות תאום רקמות. חלבונים אלו מוצגים על שטח פני התא ונראה כמו קערית קטנה. בתוך הקערית מוצג תוכן מתוך תכולת התא. התוכן יכול להיות תוכן של תא בריא, תוכן של ווירוס שהדביק את התא או לחילופין תוכן סרטני אם התא המציג עבר התמרה סרטנית.. במערכת החיסון ישנם תאים מסוג T שתפקידם הוא לבדוק את תכולת הקערות הללו ובמקרה והתוכן המוצג מקורו בחיידק או בוירוס תא ה-T יוביל לחיסול התא. בכדי להתחמק מתאי ה-T, פיתחו
הווירוסים מנגנוני התחמקות בהם הם מונעים את ביטוי חלבוני ה-MHC על פני התאים ובכך הם "מסתתרים" מתאי ה-T של מערכת החיסון. אבל המערכת החיסונית מורכבת יותר ופה משחקים תפקיד תאי ההרג הטבעיים של מערכת החיסון. תאי ההרג הטבעיים מבחינים בין תא המציג מולקולת MHC (תא עצמי של הגוף) לבין תא שאינו מציג מולקולת MHC (תא זר או תא שמנסה להסתיר ווירוס). כאשר תא הרג כזה לא מזהה נוכחות MHC הוא מחסל את התא.
לחולים במחלת BLS1 אין את חלבוני ה-MHC ולכן לא מוצג דבר על פניהתאים. זה אומר שתאי מערכת החיסון בעצם לא מזהים כלום. לא יכולים לדעת אם יש זיהום או אין. ולכן חולים אלה סובלים כל הזמן מזיהומים חוזרים.
וכאן אנו מגיעים לשאלה – אם תאי הגוף בחולים לא מציגים מולקולות MHC, מדוע תאי ההרג לא מחסלים את כל התאים בחולים האלו? מדוע אין החולים סובלים ממחלות אוטואימוניות בהן תאי ההרג מחסלים את התאים של החולים?

"בשנים האחרונות יש תאוריות שאומרות שכדי שתאי ההרג יוכלו להרוג, עליהם לעבור תהליך של חינוך בו הם מקבלים בעצם "רישון להרוג" וכפי הנלמד מעכברים, מולקולות ה-MHC הן אלו שנותנות את הרישיון להרוג במהלך התפתחות תאי ההרג. כפי שמסתבר מהמחקר במשפחה זו של חולים, תאי ההרג בחולים אלו אינם מקבלים רישיון להרוג מכיוון שאינם נחשפים למולקולות ה-MHC במהלך התפתחותם ולכן הם אינם מצליחים להרוג את התאים העצמיים של החולים. זה כנראה הרע במיעוטו כי אומנם החולים סובלים מזיהומים רבים אבל מצד שני הם לא מחוסלים על ידי תאי ההרג שלהם.

"מצאנו גם את המוטציה שגורמת למחלה הזו וזה אולי לא כל כך חשוב לנו מבחינת הידע הביולוגי אבל זה חשוב למשפחה, הבת הגדולה התחתנה לא מזמן וזה מאפשר לה לעשות סוג של סקירה גנטית כדי לבדוק את בעלה ולוודאשהוא לא נשא של הגן ולאפשר תכנון משפחה טוב יותר."

המשפחה השניה היא משפחה פלשתינית שבתם בת השנתיים מטופלת בארץ לאחר ששני אחיה מתו בגיל צעיר. מסתבר שמדובר במחלה שזוהתה ממש בשנים האחרונות ונקראת LAD3 , ובה פגום חלבון בשם קינדלין שאחראי ככל הנראה על הפעלת חלבון אחר הנקרא אינטגרין. לאינטגרין תפקידים שונים בתאים שונים ובין היתר הוא מעורב ביצירת קרישי דם, יש לו תפקיד בגיוס התאים של מערכת החיסון מהדם לאזור הדלקת. וכמו כן יש לו תפקידביצירת הקשר בין תאי ההרג לתא העומד לחיסול (עליהם דיברנו במחלה הראשונה). הילדה הסובל מחסר בתפקוד חלבון הקינדלין, סובלת מדימומים ומזיהומים רבים. מכיוון שזו מחלה חדשה, לא ברור מה בדיוק קורה שם ואיך הקינדלין מפעיל את האינגטרין. אנחנו בודקים מה קורה בתאי ההרג מבחינת המחלה הזו ומנסים להבין מה הkקינדלין עושה – מחקר זה הוא בשיתוף פעולה עם ויצמן ועם אימפריאל קולג' בלונדון."

לסיכום אומרת גרודה-זוסמן כי המחקר מתחיל משאלה המופיעה בקליניקה, עוברת לביולוגיה בסיסית וחוזרת לקליניקה, שם משמשות התוצאות לפיתוח טיפול או איתור המוטציה המאפשרת שיפור האבחון והצעה לטיפולים.

בקרוב היא תסיים את המחקרים במסגרת עבודת הדוקטורט (PHD) בירושלים ותשוב ללימודי הרפואה בבן גוריון. "יש לפני עוד דרך ארוכה, כי אהיה חייבת לעשות סטאז' והתמחות ואני מקווה לשלב שוב את המחקר בשלב ההתמחות. אני חושבת שהשילוב הוא חיוני והכרחי כי לחקור ביולוגיה הקשורה לאדם בלי להבין את המשמעויות הקליניות לא מספיק טוב. וגם לרפואה – אם יש לך חשיבה יותר יצירתית ואתה לא לוקח את הדברים כרשימת מכולת מובנת מאליה הכל משלים אחד את השני בצורה מאוד יפה."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן