פוענחו הטקסטים השמים הקדומים ביותר. תקציר ההרצאה

מדובר בטקסטים קדומים, שפוענחו בפירמידות במצרים, המהווים לחשים הנאמרים לנחשים * ממצאי התגלית הוצגו אתמול ע"י פרופ' שטיינר, בהרצאה באוניברסיטה העברית

הטקסט הכנעני העתיק - לחשים נגד נחשים

 אתמול פורסמו לראשונה הטקסטים השמיים הרציפים הקדומים ביותר שפוענחו אי-פעם. ראובן (ריצ'ארד) שטיינר, פרופסור לשפות שמיות ולספרות שמית ב"ישיבה יוניברסיטי", הציג את התגלית בהרצאתו "לחשים פרוטו-כנעניים בכתבי הפירמידות: מבט ראשון בהיסטוריה של העברית באלף השלישי לפני הספירה". ההרצאה מערכה בחסות האקדמיה ללשון העברית בשיתוף עם האוניברסיטה העברית והאיגוד העולמי למדעי היהדות.

פרופ' שטיינר, עמית לשעבר במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית וחבר האקדמיה ללשון העברית, פִענח מספר טקסטים שמיים בכמה סוגי כתב מצריים בעשרים וחמש השנים האחרונות. הראשון שבהם, גרסה אלילית של תהילים פרק כ', טקסט ארמי בכתב דמוטי, עורר עניין רב. עכשיו הוא הצליח לפענח קטעים שמיים בכתבי הפירמידות במצרים. הטקסטים האלה נתגלו לפני מאה שנה ויותר; הם נחרתו על הקירות התת-קרקעיים של הפירמידה של המלך אוּנַס בסקארה שבמצרים. הפירמידה היא מהמאה העשרים וארבע לפני הספירה, אבל האגיפטולוגים תמימי דעים שהטקסטים עתיקים יותר. התאריכים שהציעו הם מהמאה העשרים וחמש ועד למאה השלושים לפני הספירה. מעולם לא פוענח טקסט שמי רציף מהתקופה הזאת.

הקטעים, לחשי נחשים כתובים בכתב החרטומים, התמיהו את החוקרים מפני שניסו לקרוא אותם כטקסטים מצריים רגילים. באוגוסט 2002 קיבל פרופ' שטיינר הודעה בדואר אלקטרוני מרוברט ריטנר, פרופסור לאגיפטולוגיה באוניברסיטת שיקגו, ובו שאל אם הטקסטים עשויים להיות שמיים לדעתו. "מִיָד זיהיתי את המילים השמיות שמשמעותן 'אֵם-נחש'", אמר שטיינר, "אחר כך התברר שגם הלחשים האחרים, הכתובים במצרית ולא בשֵמית, עניינם באֵם-נחש, ושהטקסטים המצריים והשמיים  מבארים זה את זה".

אף על פי שהטקסטים כתובים בכתב מצרי, התברר שנכתבו בשפה שמית שדוברה בפי הכנענים באלף השלישי לפני הספירה, שלב ארכאי מאוד של השפות שנודעו לאחר מכן כפיניקית וכעברית. הכוהנים הכנענים של העיר העתיקה ביבלוס, בלבנון של היום, הגישו את הטקסטים האלה למלכי מצרים, שהיו פטרוני מקדשיהם.

לעיר החוף ביבלוס נודעה חשיבות רבה בשביל המצרים הקדמונים. משם ייבאו עצים לבנייה ושרף לחניטה. התגלית החדשה מראה שהם ייבאו גם לחשים מאגיים להגן על מומיות המלכים מפני נחשים ארסיים; לפי תפיסתם הבינו הנחשים כנענית. אף על פי שהמצרים החשיבו את תרבותם כנעלה בהרבה על תרבויות שכניהם, פחדם החולני מפני נחשים גרם שיהיו מוכנים לשאול מהמאגיה של השמיים.
"התגלית הזאת עשויה לעניין מאוד היסטוריונים של התרבות", אומר פרופ' שטיינר. "גם בלשנים יתעניינו בטקסטים האלה. הם מראים שפרוטו-כנענית, האם המשותפת של פיניקית, מואבית, עמונית ועברית, הייתה קיימת כבר באלף השלישי לפני הספירה כשפה מובחנת מארמית, אוגריתית והשפות השמיות האחרות. הטקסטים גם מספקים את התיעוד הישיר הראשון להגיית המצרית בתקופה הקדומה הזאת". הטקסטים יהיו חשובים גם לחוקרי המקרא כי הם שופכים אור על כמה מילים נדירות במקרא.

"זוהי תגלית סנסציונית", אומר משה בר-אשר, פרופסור ללשון עברית באוניברסיטה העברית ונשיא האקדמיה ללשון העברית. "זה התיעוד הקדום ביותר של שפה שמית בכלל ופרוט-כנענית בפרט".

בתוך יום או יומיים תופיע ההרצאה באתר האקדמיה ללשון העברית באינטרנט: hebrew-academy.huji.ac.il

 

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן