היפוך הקטבים הצפוי שוב מעסיק את החוקרים

השדה המגנטי של כדור הארץ, שמגן על הכוכב ומנחה יצורים רבים החיים בו, החל לקרוס ככל הנראה כבר לפני 150 שנים. כוחו של השדה נחלש עד כה ב-10 עד 15 אחוזים, ובאחרונה אף גבר קצב דעיכתו, דבר שעורר דיון בשינוי עליו מבשר היפוך בקווי הכוח המגנטי שעוטף את כדור הארץ


לאן יצביעו המצפנים?

16/07/04
השדה המגנטי של כדור הארץ, שמגן על הכוכב ומנחה יצורים רבים החיים בו, החל לקרוס ככל הנראה כבר לפני 150 שנים. כוחו של השדה נחלש עד כה ב-10 עד 15 אחוזים, ובאחרונה אף גבר קצב דעיכתו, דבר שעורר דיון בשינוי עליו מבשר היפוך בקווי הכוח המגנטי שעוטף את כדור הארץ.

בתהליך היפוך שדה מגנטי, השדה נחלש עד שכמעט נעלם, ואז חוזר בקוטביות הפוכה. בסופו של התהליך, מצפנים שכעת מצביעים לכיוון צפון, יצביעו לכיוון דרום. ובאלפי שנות המעבר שבהן דועך השדה, דברים רבים על פני כדור הארץ ייסטו ממסלולם הטבעי.

היפוך של קווי השדה המגנטי עלול לגרום להשבתת קווי חשמל, לפגוע באסטרונאוטים ובלוויינים, להגדיל חורים בשכבת האוזון, ולבלבל ציפורים, דגים וחיות נוספות שמסען מונחה על ידי השדה המגנטי של כדור הארץ. מומחים טוענים כי השלכות התופעה לא יהיו קטסטרופליות, למרות כמה נבואות חורבן וראיות מפוקפקות הקושרות בין היפוך השדה לבין הכחדת מינים.

על אף שהיפוך מוחלט של השדה עשוי להימשך מאות או אלפי שנים, היחלשותו המהירה של השדה המגנטי כבר מזיקה ללוויינים. בחודש שעבר, סוכנות החלל האירופית הוציאה לדרך את הפרויקט הגדול ביותר לאיתור השינויים בשדה המגנטי. שלישיית לוויינים חדשה, שנקראת "סווארם", תמדוד את קריסת השדה באופן מדויק יותר מבעבר, ותסחחי למדענים לחזות את השלכותיה.

"אנחנו רוצים להבין איך זה יתפתח בעתיד, בדיוק כפי שאנשים מנסים לחזות את מזג האוויר", אמר ד"ר גותייה הולוט, גיאופיסיקאי צרפתי שעובד בתוכנית הלוויינים. "אני משוכנע שבתום המשימה נוכל להפיק תחזית ראשונה".
ניו יורק טיימס


היפוך הקטבים: המהפך בין הצפון והדרום של השדה המגנטי של כדור הארץ יארך 7,000 שנה

היפוך השדה המגנטי של כדור הארץ, תהליך נדיר אך קשה מנקודת המבט של החיים על פני כדור הארץ ובמיוחד החיים האנושיים, יושלם בתוך 7,000 שנים, כך עולה ממחקר חדש.
ה"היפוך" בין הקוטב הצפוני והדרומי מתרחש במרווחים לא קבועים. ההיפוך האחרון התרחש לפני 780 אלף שנים.
הסיבוב בן 180 המעלות מתרחש כל אימת שנוצר שינוי בתבניות ההקפה בשכבת הברזל המותך הצפה סביב קצהו החיצוני של גלעין כדור הארץ, וכמו דינמו יוצר התהליך את השדה המגנטי. עוצמת השדה המגנטי יורדת מעט לפני שקצב הסירקולציה חוזר ומופיעה קוטביות חדשה.
ואולם כמה זמן לוקח תהליך המעבר הזה לפני שהקטבים החדשים נוצרים? עד עכשיו המדענים רק ניחשו. ההערכות נעו מאלפיים שנה ועד 28 אלף שנים.

החוקר האמריקני בראדפורד קלמנט, Clement, שופך אור על תחום אי הודאות הזה באמצעות ניתוח רשומות שנלקחו מדוגמאות של שכבות גיאולוגיות שנחפרו ממגוון אתרים על פני כדור הארץ.
דוגמיות אלה, שסווגו לארבע עידנים נפרדים בהסטוריה של כדור הארץ מכילות את ההד המגנטי של השדה המגנטי ששרר באותו הזמן. רשומות אלו חושפות זמן ממוצע של 7,000 שנים שבהם לקח לכדור הארץ להפוך את הקטבים. כתב קלמנט מהאוניברסיטה הבינלאומית בפלורידה בכתב העת נייצ'ר.
לדבריו המעבר הזה לא מתרחש בבת אחת. הוא קורה מהר יותר בקו המשווה ולקוח זמן רב יותר בקווי הרוחב הגבוהים.
הסיבה לכך, לדברי קלמנט, היא שבהעדר השדה המגנטי העיקרי – בכיוון צפון-דרום, מפתח כדור הארץ שדה מגנטי משני שבו קיימים מיני-קטבים רבים. לבסוף נוצרים שני הקטבים העיקריים שוב, אך בכיוונים המנוגדים של כוכב הלכת, ומשקמים את עליונותם.
איש אינו יודע מה בדיוק יקרה לחיים על כדור הארץ במהלך ההיפוך שאנו נמצאים בעיצומו, אך חלק מההערכות הגבוליות מדברות אפילו על יום הדין.
היבטים רבים של חיי היום יום שלנו יתהפכו פשוטו כמשמעו, הן עבור בני האדם – בהינתן התלות שלנו במגנטים לניווט וכן על בעלי חיים נודדים המשתמשים במצפנים פנימיים. אנו גם נהיה חשופים למנות קטנליות של קרינת השמש, שבדרך כלל אנו מוגנים מפניה בעזרת השדה המגנטי. אובדן מגן זה עלול לגרום לכך שחלקיקים מן השמש יתנגשו באטמוספירה העליונה, יחממו אותה ויגרמו לשינויי אקלים קשים.
החשש החל בשנת 2002 לאחר שגיאופיסיקאי צרפתי בשם גוטייה הולוט Gauthier Hulot גילה חולשה בשדה המגנטי ליד הקטבים, שעשוי להתפרש כסימן מוקדם ש"היפוך" מתקרב.
היפוך הקטבים נראה כמתרחש באקראיות על פני הזמן, אמר רונלד מריל, מדען מאוניברסיטת וושינגטון. המרווחים הקצרים היו 20 אלף ו-30 אלף שנים והארוך ביותר – 50 מיליון שנים.
לידיעה באתר ספייס.קום

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. החיים, כולל ציפורים ויונקים בים וביבשה, שרדו את
    את ההיפוך יותר מפעם אחת. לכן אולי לא צריך להגזים
    בקשיים הצפויים בגלל ההיפוך.

  2. חיים פ / ASCII
    כבר לפני 35 שנה הוצבה חללית בנקודת שיווי המשקל בינינו לבין השמש – המרחק הוא "רק" כמיליון וחצי ק"מ מאיתנו. אבל – זו לא נקודה שבא גוף יכול לעמוד ולא לזוז – זו לא נקודה של שיווי משקל דינמי.
    אבל – כדי להשפיע על הקרינה מהשמש הטבעת תצטרך להיות עצומה בגודלה, אלפי ק"מ רדיוס.

  3. …שלא להזכיר בכלל את ההשפעה שתהיה על כדור הארץ כתוצאה מכך שהחלקיקים מרוח סולארית לא יגיעו לכדור הארץ.
    (לא, חיים פ, התוצאה לא תהיה כפי שאתה מייחל לה).

  4. חיים פ
    באיזה גודל צריכה להיות "הטבעת"?
    ואיך משנעים אותה למרחק רב כל כך?
    (כמובן, בתנאי שהרעיון, הכל כך הזוי, יכול בכלל להתקיים בדרך שאתה מתאר).

  5. נניח שאנו מציבים טבעת (עשויה מחומר מוליך) בין השמש לכדור הארץ בנקודת שיווי המשקל של כוחות המשיכה של כד"א והשמש. את הטבעת מטעינים במטען חשמלי, ומאיצים אותה לתנועה סיבובית. ייווצר שדה מגנטי שהוא פונקציה של מכפלת המטען במהירות הסיבוב. קיבלנו שדה מגנטי אמנם חלש מזה של כדור הארץ, אך מוצב במרחק כזה גדול, שהשפעתו (אפילו זעירה) על הקרינה השמשית – תסיט את החלקיקים מכדור הארץ והלאה.
    ייתכן שלא יהיה צורך לטעון את הטבעת כי הקרינה השמשית כבר תעשה את העבודה הזו.
    נותר רק לדאוג לסיבוב רציף, וזה לא נראה לי קשה מדי אפילו לטכנולוגיות של היום. (נדמה לי שאין לטבעת צריכת אנרגיה כי היא לא משפיעה על אנרגיית החלקיקים העוברים בסביבתה)

    אשמח אם ימצאו מגיהים לרעיון.

  6. מצטרף לשאלה של ירון.
    אומנם כבר שאלתי כמה פעמים שאלה זו, כאן באתר, לפני שנה שנתיים, ולא קיבלתי מענה. מקווה שעכשיו יש קצת יותר מידע בנושא.

  7. האם יתכן קשר בין החלשות השדה המגנטי להתחממות גלובלית?
    ציטוט מהמאמר: "אובדן מגן זה עלול לגרום לכך שחלקיקים מן השמש יתנגשו באטמוספירה העליונה, יחממו אותה ויגרמו לשינויי אקלים קשים".
    אם השדות אכן נחלשו ב 10-15 אחוז ב 150 השנים האחרונות, האם זה יכול להסביר ולו חלקית התחממות גלובלית?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן