יום לאחר ליקוי החמה המלא שנצפה מכדור הארץ, הפנה רכב השטח של נאס״א את מצלמת Mastcam‑Z אל השמש ותיעד את צלליתו המשוננת של הירח פובוס. מעבר כזה מספק לא רק מראה יוצא דופן, אלא גם נתונים על מסלולו המשתנה של הירח ועל המבנה הפנימי של מאדים
יום לאחר שמיליוני בני אדם בכדור הארץ צפו בליקוי החמה המלא של 12 באוגוסט 2026, התרחש בשמי מאדים מחזה דומה – אך שונה מאוד בפרטיו. רכב השטח פרסבירנס של נאס״א הפנה את מצלמתו אל השמש ותיעד את פובוס, הגדול מבין שני ירחיו של מאדים, חולף על פני הדיסקה הבוהקת.
התמונה צולמה ב־13 באוגוסט 2026, היום המאדימי ה־1,948 של משימת פרסבירנס. על פי נתוני נאס״א, היא התקבלה בשעה 10:13:51 לפי הזמן השמשי המקומי באתר שבו פעל הרכב. הצילום נעשה באמצעות המצלמה השמאלית במערכת Mastcam‑Z, זוג מצלמות בעלות יכולת הגדלה המותקנות בראש התורן של פרסבירנס.
בתמונה נראית השמש כדיסקה צהבהבה על רקע שחור, ואילו פובוס מופיע כצללית כהה ולא־סדירה המכסה חלק ממנה. התמונה נבחרה בהצבעת הציבור ל״תמונת השבוע״ של משימת פרסבירנס לשבוע שבין 9 ל־15 באוגוסט.
מעבר ולא ליקוי מלא
האירוע מתואר לעיתים כ״ליקוי חמה במאדים״, אולם המונח המדויק יותר הוא מעבר – transit – משום שפובוס אינו גדול דיו בשמי מאדים כדי להסתיר את כל דיסקת השמש.
בכדור הארץ מתקיים צירוף מקרים גאומטרי יוצא דופן: אף שהשמש גדולה מהירח בערך פי 400, היא גם רחוקה ממנו בערך פי 400, ולכן שני הגופים נראים כמעט שווים בגודלם בשמים. כאשר היישור ביניהם מתאים, הירח מסוגל להסתיר את השמש כולה וליצור ליקוי מלא.
פובוס אמנם מקיף את מאדים במסלול נמוך מאוד, אך ממדיו מגיעים לכ־27 קילומטרים בלבד בנקודה הרחבה ביותר. לכן הוא אינו מכסה את השמש במלואה. במקום החשכה הממושכת יחסית המאפיינת ליקוי מלא בכדור הארץ, צלליתו דמוית תפוח האדמה חוצה במהירות את פני השמש.
מערכת Mastcam‑Z מצוידת במסננים מיוחדים המפחיתים מאוד את עוצמת האור המגיעה לחיישנים, בדומה למשקפי מגן לצפייה בליקוי. המסננים מאפשרים למצלמות לצלם את השמש בלי שאורה העז יציף את התמונה או יפגע בגלאים.
ירח המקיף את מאדים שלוש פעמים ביום
פובוס הוא הירח הפנימי והגדול יותר מבין שני ירחיו הקטנים של מאדים. הירח השני, דיימוס, קטן ורחוק יותר. פובוס נע במרחק של כ־6,000 קילומטרים בלבד מעל פני מאדים ומשלים הקפה אחת בתוך כשבע שעות ו־39 דקות – מהר יותר מן הזמן הדרוש למאדים להשלים סיבוב סביב צירו.
משום כך, צופה הנמצא במקום מתאים על מאדים עשוי לראות את פובוס חוצה את השמים כמה פעמים ביממה. הוא זורח במערב ושוקע במזרח, בכיוון הפוך לתנועתם הנראית של רוב הירחים בשמי כוכבי הלכת.
המעברים על פני השמש קצרים מאוד. בתצפית מפורטת שביצע פרסבירנס באפריל 2022 נמשך המעבר מעט יותר מ־40 שניות. התמונות אפשרו לזהות לא רק את צורתו המשוננת של פובוס, אלא גם רכסים ושקעים לאורך קווי המתאר שלו ואף כתמי שמש על פני השמש.
מה אפשר ללמוד מצילום של ליקוי?
הצילומים אינם נועדו רק לספק תמונות מרהיבות מן השמים המאדימיים. תזמון מדויק של כניסת פובוס אל מול השמש ושל יציאתו מאפשר למדענים למדוד את מיקומו במסלול בדיוק רב.
נאס״א עוקבת אחר מעברים כאלה מאז שרכבי השטח ספיריט ואופורטיוניטי צילמו אותם לראשונה בשנת 2004. קיוריוסיטי המשיך בתצפיות, ומערכת Mastcam‑Z של פרסבירנס מספקת תמונות מוגדלות ובקצב צילום גבוה יותר.
השוואה בין תצפיות שנאספו במשך יותר משני עשורים מאפשרת לעקוב אחר השינויים הזעירים במסלולו של פובוס. הירח מתקרב בהדרגה אל מאדים, בקצב של כמה סנטימטרים בשנה. בתוך עשרות מיליוני שנים הוא צפוי להתפרק עקב כוחות הגאות וליצור טבעת סביב מאדים, או להתרסק על פני כוכב הלכת.
הקשר פועל גם בכיוון ההפוך. כוח הכבידה של פובוס מפעיל כוחות גאות חלשים על מאדים ומעוות במידה זעירה את הסלעים בקרום ובמעטפת. מדידת השינויים במסלול הירח יכולה לספק מידע על מידת הגמישות של פנים מאדים ועל תכונות החומרים המרכיבים את הקרום והמעטפת שלו.
נקודת מבט מעולם אחר
בני אדם עדיין לא צפו בליקוי חמה כשהם עומדים על פני כוכב לכת אחר. התמונות שמצלמים פרסבירנס ורכבי השטח האחרים מעניקות לנו למעשה נקודת תצפית רובוטית על שמיו של עולם זר.
פרסבירנס נחת במכתש ג׳זרו בפברואר 2021. משימתו המרכזית היא לחקור את הגאולוגיה והאקלים הקדום של מאדים, לחפש סימנים אפשריים לחיים מיקרוביאליים קדומים ולאסוף דגימות סלע וקרקע שיוכלו בעתיד להגיע לכדור הארץ. ואולם, מדי פעם הוא מפנה את מצלמותיו מן הקרקע אל השמים – ומזכיר כי גם ממאדים אפשר לצפות בתנועה המתמדת של מערכת השמש.
שאלות ותשובות
האם זה היה ליקוי חמה מלא במאדים? לא. פובוס קטן מכדי להסתיר את כל דיסקת השמש. לכן מבחינה אסטרונומית מדויק יותר לתאר את האירוע כמעבר של פובוס על פני השמש, אף שנאס״א וכלי תקשורת משתמשים לעיתים בביטוי ״ליקוי חמה במאדים״.
מתי צולמה התמונה? ב־13 באוגוסט 2026, ביום המאדימי ה־1,948 של משימת פרסבירנס, בשעה 10:13:51 לפי הזמן השמשי המקומי.
באיזו מצלמה השתמש פרסבירנס? התמונה צולמה במצלמה השמאלית של Mastcam‑Z, מערכת של שתי מצלמות בעלות יכולת הגדלה המותקנת בראש התורן של רכב השטח.
מדוע מדענים מצלמים את המעברים האלה? תזמון המעברים מאפשר לדייק את חישובי מסלולו של פובוס, לעקוב אחר התקרבותו ההדרגתית למאדים וללמוד כיצד כוחות הגאות בינו לבין מאדים מושפעים מתכונות הקרום והמעטפת של כוכב הלכת.
לפרסום המקורי: פתיחת הפרסום המקורי
עוד בנושא באתר הידען
- עֲצִירוּת בחלל: בדיקות דם מ־52 אסטרונאוטים מצביעות על שינוי בפעילות חיידקי המעי
- גלי פלזמה ענקיים עשויים לסייע לרוח השמש לסלק את אטמוספרת מאדים
- לאחר ששלב פלקון 9 פגע בירח: נאס״א וספייס־אקס בוחנות כיצד למנוע את המקרה הבא
- קיוריוסיטי גילה במאדים “ים” של סדקים מצולעים – ולא ברור כיצד נוצרו
- שלב של פלקון 9 ככל הנראה פגע בירח; האישור יגיע מצילומי חלליות מקיפות
