אנשי תרבות המאיה העתיקה השתמשו בסוג נדיר של חרסית המכונה “palygorskite” לשם הפקת הצבע הידוע בשם “כחול מאיה”
דר. משה נחמני
אנשי תרבות המאיה העתיקה השתמשו בסוג נדיר של חרסית המכונה “palygorskite” לשם הפקת הצבע הידוע בשם “כחול מאיה” (Maya blue). הודות לשילוב שיטות מבניות, מורפולוגיות וגיאוכימיות הצליחו חוקרים ספרדיים לאפיין במדויק את המבנה של חרסית זו שנמצאה במקסיקו. הממצאים יאפשרו לאמת את מקורותיהם של החומרים ששימשו ליצירת צבען (פיגמנט) זה, אשר שרד הן את שיני הזמן והן את שיני הכימיה והסביבה.
צוות מחקר ספרדי התחקה אחר המסלול ששימש את תרבות המאיה לקבלת חרסית ה- palygorskite, אחד מהמרכיבים הבסיסיים של הצבע “כחול מאיה” (קישורית לוויקפדיה באנגלית). “המטרה הראשית שלנו הייתה לקבוע אם אנשי המאיה הפיקו את החרסית הזאת מאתר מסוים אחד,” מסביר אחד מכותבי המאמר, הפיסיקאי Manuel Sánchez del Río. הצוות בדק מספר דגימות של חרסית זו מאתר במקסיקו הקרוי Yucatan Peninsula והשווה אותן לדגימות מאתרים אחרים. הממצאים מופיעים במהדורה האחרונה של כתב-העת Archaeometry.
השימוש בחרסית זו באמריקה התיכונה היה ידוע עוד מימי-קדם. מספר מקורות מידע מרמזים כי אנשי המאייה היו מודעים לתכונותיו של החומר הזה וכי הוא היה חשוב גם במישור החברתי-תרבותי שלהם.
“קהילות ילידים דהיום, המתגוררות באזור, מכירות את החומר ומנצלות אותו למגוון שימושים החל מהכנת נרות ועיטור חפצי-אומנות וכלה בתרופות לחזרת, כאבי-בטן, כאבי-היריון ושלשולים,” מסביר החוקר הראשי. כיום, רוקחות עכשווית משתמשת בחרסיות כגון palygorskite להכנת תרופות כנגד שלשול – מרכיב רפואי שתרבות המאיה התחילה להשתמש בו לפני למעלה מאלף שנים.
אולם, החומר שימש בעיקר להכנת הצבען “כחול מאיה”, המיוצר ע”י ערבוב של אינדיגו, צבע אורגני המופק מצמח הקרוי בשם זהה, על בסיס החרסית הזו.
החוקרים מצאו דגימות שהכילו חרסית בעלת ניקיון גבוה במספר אתרים במתחם של כארבעים ק”מ ריבועיים של האזור הארכיאולוגי הידוע של תרבות המאייה ב- Uxmal. חלק מאתרים אלו מתועדים דיים, אולם אחרים התגלו לראשונה ע”י משלחת מחקר זו. העובדה כי חרסית מסוג זה הייתה נפוצה בדגימות שנאספו מאמתת את ההשערה כי המינרל היה חומר רווח באזור זה.
בחינה כימית-קריסטלית אפשרה לחוקרים לקבל את הנוסחא המדויקת של הרכב החרסית:
(Si7.96Al0.07)O20(Al1.59Fe3+0.20Mg2.25)(OH)2(OH2)4Ca0.02Na0.02K0.044(H20).
ממצאים אלו יהיו מועילים עבור חקר שרידים ארכיאולוגיים הצבועים כחול מאייה ולשם הקביעה באם מקור החרסית שהרכיבה את הצבע היה באזור המדובר.
הצבע כחול מאייה פותח בין המאות השישית לשמינית ונמצא בפסלים, בציורי-קיר, בכתבי-יד עתיקים ובעיטורים לרוחב אמריקה התיכונה, החל ממפרץ מקסיקו ועד האוקיאנוס השקט. הצבע התגלה ע”י מדענים בשנת 1931 אשר נדהמו מיציבותו ועמידותו של צבע זה שנמצא על חפצים שמלפני תקופת קולומבוס.
צבען עתיק-יומין זה, הקיים כאלף שנים, ואשר הוכיח את חסינותו בפני פגעי הזמן, ההחלדה, הפרוק הביולוגי והממסים העכשוויים – נחשב חומר החלוץ של משפחת החומרים ההיברידיים – תרכובות המכילות רכיבים אורגניים ואי-אורגניים משולבים, בעלות מאפיינים מרתקים היכולות לשמש בטכנולוגיה עילית.
הידיעה המקורית – בספרדית
הידיעה באנגלית
עוד בנושא באתר הידען
2 תגובות
צבע כחול מאיה,מעניין.
לא שיערתי שגם דברים אלו נבדקים .
מעט מחזיר אסוציאטיבית לתעלומות סמולוויל,קאל -אל וכד’באחד הפרקים המרתקים בעבר,למי שזוכר.