סיקור מקיף

על שען עיוור ועל מדען פיקח

ביקורת על הספר השען העיוור / ריצ'ארד דוקינס

צבי רייטר, מתוך העלון למורים לביולוגיה, באתר סנונית

ריצ'רד דוקינס סימן לו כמטרה את חסידי הבריאה. לאורך יותר משלוש מאות עמודים הוא נלחם באויביו ללא רחם, תוך שימוש בראיות חדשות מוצקות וניצולן, אך בעיקר נאחז דוקינס בתאוריות והיפותזות לא מוכחות במלואן , כדרכן של היפותזות.
רשימת המפתח של הגנטיקה המודרנית/ הדארוויניזם והנאו-דארוויניזם, מוליכים את המחבר לעבר עטרתו: מיגור האמונה שהחיים על צורותיהם נוצרו באופן מודע, בתכנון מוקדם (לשם תכלית כלשהיא), על ידי כח עליון.
בדרך כתיבתו יכול דוקינס לשכנע את המשוכנעים ממילא, אולם אין הוא יכול לערער את אמונתם של המאמינים בבריאה. אלה אינם זקוקים להוכחות מדעיות לביסוס אמונתם ולכן גם לא יקבלו את המתודה המדעית העלולה לערער על יציבות אמונתם.

כל אדם שמע משהו על תורת הקוואנטים, על תורות היחסות הפרטית והכללית של איינשטיין ועל תורת האבולוציה של דארווין. אולם, בעוד שהקהל הרחב משאיר לבעלי מקצוע ולמומחים את ההתמודדות עם תורת הקוואנטים ועם תורת היחסות, הרי שאת תורת האבולוציה, הכל, כביכול, מכירים ו"מבינים", בדרך כלל בניסוחה המקוצר והשגוי הטוען כי "מוצא האדם מן הקוף".

נוסח רחוב זה זוכה לתומכים ולמתנגדים. "כל אחד חושב שהוא מבין את תורת האבולוציה" אמר ז'אק מונו, אך, רובם של התומכים ושל המתנגדים אינם מבינים בעצם דבר וחצי דבר מתורתו של דארווין. וכך מעמיד לו דוקינס שתי מטרות בספרו: האחת – ללמד את תורת דארווין. השניה – לשכנע באמיתותה.

נדמה שהמוח האנושי עוצב כך שיבין את תורתו של דארווין שלא כהלכה. מורכבות החיים מגלמת את היפוכה המוחלט של המקריות, ומקריות הרי עומדת בלב תורת האבולוציה. לכן, לא מתמיה שבאופן אינטואיטיבי נתנגד לתורתו של דארווין. בנוסף לכך, מוחנו והאינטואיציה שלנו בנויים לטפל בארועים קצרי מועד, דקות, ימים, שנים. והרי מהלך האבולוציה הינו תהליך של מיליוני שנים. כיצד נבין אותו?
האדם הוא מעצב יצירתי. הורגלנו לרעיון שאלגנטיות מורכבת מעידה על עיצוב מיומן במחשבה תחילה. כשנביט על מורכבות עולם החי, תהיה לכן נטיתנו להסיק שקיימת ישות על טבעית כלשהיא אשר התוותה את הדברים.

אכן, ברורה ההתנגדות האינטואיטיבית לתורתו של דארווין, שהרי מוחנו נועד מלכתחילה להתמודד עם בעיות ציד וליקוט, הזדווגות וגידול צאצאים, תהליכים המתרחשים בעולם של עצמים בעלי גודל בינוני, בשלושה מימדים ובמהירויות לא גבוהות. אולם, בדומה למורכבות האבולוציה, גם הבעיות מתחום הפיסיקה, כמו הבנת אופיים של חלקיקים זעירים (כמו חלקיקי האטום) או של מימדים עצומים (גלקסיות, שנות אור) אינם נתפסים אינטואיטיבית במוחנו המוגבל.

דוקינס, בלשונו היהירה, ממיין את הבעיות הפיסיקליות לתחום "הבעיות הפשוטות". והרי כבר אמר נילס בוהר על תורת הקוואנטים כי מי שמתחיל לרדת למשמעותה חייב לקבל סחרחורת ברגע שהתחיל להבין אותה. אם כך, מדוע תורת הקוונטים ותורת היחסות אינן "מושכות אש" ואינן זקוקות לדברי סנגוריה דומים לאלה שמביא דוקינס לגבי תורת האבולוציה?

נראה שהתשובה לשאלה זו היא "פשטותה", למראית עין, של תורת דארווין. תורה זו מורכבת ומסובכת ודוקינס מרחיב ומסביר, מפרט ומביא דוגמאות. בדרך כלל הסבריו בהירים ומאפשרים לקורא להתמודד עם חומר לא קל מתחומי הביולוגיה, הלוגיקה ותורת ההסתברות.

תא ביולוגי בודד צופן תהליכים מורכבים הרבה יותר מכל תופעה פיסיקלית מוכרת .לכן, העצמים והתופעות הפיסיקליות נחקרו, הובנו והוגדרו ביתר קלות. ואולי זו הסיבה לריבוי המשוואות המתמטיות הבאות לתאר תהליכים בספרי הפיסיקה והעדרותן הכמעט מוחלטת מספרי הביולוגיה. עולם המחשבים, מעשי ידי האדם, הריהו פשטני עוד יותר.

לכן, לא אהבתי את האנלוגיות הרבות, שהביא דוקינס מתורת המחשבים. שימוש יתר באנלוגיות מעולם המחשבים מגמד את התעלומתיות ואת העוצמה בחקר הביולוגיה בכלל, ואת הבנת התהליכים האבולוציוניים בפרט.

דוקינס מצא לו פרטנר נוח להתמודדות. קורבנו הוא ויליאם פיילי מחבר הספר "תיאולוגיה טבעית" (1802). פיילי ביקש להוכיח בספרו את קיומו של בורא עולם מתוך תצפית והתבוננות במורכבות הטבע בכלל והחיים על צורותיהם בפרט. פיילי מבחין בין עצמים פיזיקליים טבעיים כמו אבנים לבין עצמים מעוצבים ומיוצרים כמו שעון.

השעון נבנה על ידי אומן לשם התכלית שאנו מוצאים כי הוא ממלא אותה בפועל. האומן הבין את מבנהו ועיצב את התאמתו לתכלית. ומאנלוגית השען ממשיך פיילי ואומר שכל הסימנים למחשבה תחילה של עיצוב שמצאנו בשעון, מצויים ביצירות הטבע; וההבדל הוא שבטבע מופיעים אלה ביתר שאת ובמשנה גודל.
דוקינס מזים מסקנה זו וטוען שהשעונים היחידים בטבע הם כוחותיה העוורים של הפיסיקה. ועוד מוסיף שתהליך הברירה הטבעית הינו לא-מודע, חסר תכלית, אין מאחוריו מחשבה או מוח חושב, לא ראיית הנולד ולא ראייה בכלל. "אם אפשר לומר על תהליך זה שהוא ממלא את תפקיד השען בטבע, הריהו השען העיוור". דוקינס מביא בספרו הסבר אלטרנטיבי לאמונתו של פיילי ומצביע על כך שתהליכי האבולוציה אפשריים ללא תכנית. אולם, אין הוא יכול להראות כי תורתו של דארווין היא ההוכחה לאי קיום תכנית, כלומר לאי קיומו של האלוהים.
פיילי עיוור באמונתו התיאולוגית בבורא עולם. דוקינס אינו מסוגל להתעלות מהויכוח הקנטרני ועל כן גם הוא משול לעיוור, עיוור מהסוג האתאיסטי, היוצא למאבק עקר במאמיני הבריאה מצוייד בכתבי דארווין ובהישגי המדע המודרני.

דוקינס, שלא כאנשי המדע הספקנים בטבעם, בטוח בצדקתו. כבר בראשית ספרו טוען המחבר ששאלת קיומו של המין האנושי אינה עוד בגדר תעלומה מאחר וצ'ארלס דארווין ואלפרד ראסל וואלס נתנו "פתרון אלגנטי ויפה". השקפת העולם הדארוויניסטית היא הינה התאוריה היחידה המסוגלת, עקרונית, לפענח את תעלומת קיומנו, כך טוען דוקינס. אולם, ככל שתהיה "אלגנטית ויפה", לא הוכחה עדיין תורתו של דארווין במלואה וחלקה עדיין בבחינת תיאוריה בלבד. וכבר אמר תומס האקסלי שהטרגדיה הגדולה של המדע היא שחיטתה של תיאוריה מקורית ויפה בידיה של עובדה מכוערת.

תורת הקוואנטים הביאה להסתכלות חדשה. נשברה הגישה המקובלת והבסיסית שיש צופה סובייקטיבי המתבונן במציאות אובייקטיבית. הרעיון כי המתבונן-הצופה הוא חלק מהמציאות, מתקבל יותר ויותר. דוקינס מתעלם משתי האסכולות ומעמיד את עצמו ואת רעיונותיו כמגלמים את האמת המוחלטת, האובייקטיבית, גבוה-גבוה מעל לטיעונים שכנגד. כתיבתו היהירה ("שלא לדבר על אלה שאינם יודעים כלל כי השאלה קיימת", "למי שעיניו טרם נפקחו לראות", "מוטעה להרהיב, מוטעה לחלוטין") מצביעה על כך שבעצם דוקינס עצמו, הלוחם ללא חת במאמיני הבריאה, הינו חסיד שוטה של תורה אחרת, תורת האבולוציה,כבר בפתיחת ספרו מציין דוקינס כי תפקיד ספרו הוא לספק מידע ולעורר השראה. יעד נוסף ועיקרי אולי של "השען העיוור" הוא לשכנע. בשתי המשימות הראשונות עומד דוקינס בכבוד, ולכן ספרו ראוי ומומלץ בחום לקריאה. במשימתו השלישית, לשכנע את מאמיני הבריאה, דוקינס נכשל.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~349263409~~~89&SiteName=hayadan

תגובה אחת

  1. דוקינס הוא מדען רציני מכובד ולא יתכן שהוא עושה שימוש בספריו בתאוריות והיפותזות לא מוכחות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן