טביעות-ריח בדומה לטביעות-אצבע? ריחות אישיים ניתנים להבחנה ללא קשר לתזונה

מדענים ממרכז המחקר Monell מציגים ממצאים התנהגותיים וכימיים המראים כי טביעת הריח של אדם מסוים נותרת מובחנת למרות שינויי תזונה משמעותיים

אף של כלב, בתצלום תקריב. מתוך ויקיפדיה
אף של כלב, בתצלום תקריב. מתוך ויקיפדיה

"הממצאים, המבוססים על מודל בע"ח, תומכים בטענה כי ריחות גוף מספקים "טביעת-ריח" עקבית הדומה לטביעת-אצבע או דגימת ד.נ.א.," אמר ד"ר Gary Beauchamp, ביולוג התנהגותי במרכז Monell ואחד מכותבי המאמר. "ניתן לזהות ריח מובחן זה ע"י אף של בע"ח או מכשירים כימיים."

ידוע כי ליונקים כדוגמת עכברים ובני-אדם ישנם ריחות גוף ייחודיים הנקבעים באופן גנטי ומכונים "סוגי-ריח" (odortypes). בהיותם ביו-סמנים לזיהוי, המסייעים להבחין בין פרטים שונים, סוגי ריח אלו נקבעים, בחלקם, ע"י גנים מסוג MHC (Histocompatibility Complex Major, "מערך ראשי של התאמה רקמתית", קבוצת גנים הנמצאת בגנום של רוב החולייתנים, ובהם האדם, ואשר מקודדת חלבונים בעלי חשיבות עליונה למערכת החיסון).

המידע אודות סוג הריח מועבר באמצעות נוזלי גוף כדוגמת זיעה ושתן, המכילים מספר תרכובות כימיות הנישאות באוויר ואשר מכונות "תרכובות אורגניות נדיפות" (Volatile Organic Compounds VOCs), שרבות מתוכן ריחניות.

סוג המזון הנאכל יכול גם הוא להשפיע על ריח הגוף – שום, לדוגמא, ניתן לזיהוי באמצעות ריח כאשר אוכלים כמות גדולה ממנו. אשר על-כן, שינויים בתזונה עלולים להפריע לזיהוי של סוג ריח שמקורו גנטי ועשויים להסוות את זהותו של הפרט. בכדי לבחון את ההשערה הזו, החוקרים ערכו סדרה של ניסויים כימיים והתנהגותיים.

בניסויים ההתנהגותיים עכברי "חישה" אומנו להשתמש בחוש הריח שלהם כדי לבחור מבין זוגות של עכברי מבחן הנבדלים זה מזה בגנים מהסוג MHC או בתזונה שלהם או בשני המדדים יחדיו. מכשור לאנליזה כימית שימש את החוקרים לבחינת מערך של תרכובות ריח נדיפות בשתן של העכברים בעלי הרקע הגנטי או התזונה השונים.

הממצאים מצביעים על כך כי סוגי ריח שמקורם גנטי קיימים ללא קשר לתזונה – למרות ששינויי תזונה אכן משפיעים על תבנית הריח של עכבר פרטני. שינוי במרכיבי התזונה לא הצליח לטשטש את הזיהוי של סוגי ריח בסיסיים – הן באמצעות שיטות בחינה התנהגותיות והן באמצעות שיטות בחינה כימיות.

"ממצאים אלו מצביעים על כך כי "טביעות-ריח" ביולוגיות, בדומה לטביעות אצבע, תוכלנה לשמש כמבחן אמין ומהימן לזיהוי פרטים נבדלים מתוך אוכלוסיה מגוונת. אם אכן ניתן יהיה להוכיח זאת עבור המקרה של בני-אדם, צומחת האפשרות לפיתוח התקנים שיוכלו לזהות טביעות ריח פרטניות של אנשים," אמר הכותב הראשי, הד"ר לכימיה Jae Kwak.

לדבריו של החוקר Beauchamp, גישות דומות משמשות היום לחקר שינויים בריח הגוף הקשורים למחלות. מחקר שכזה יוכל להוביל לפיתוח של חיישנים אלקטרוניים לגילוי מוקדם ואבחון מהיר של מחלות כגון סרטן העור והריאות ומספר מחלות נגיפיות.

הידיעה של מכון המחקר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.