סיקור מקיף

לא מצחיק

דו תחמוצת החנקן, הוא גז הצחוק, משתחרר בכמויות אדירות עם הפשרת איזורי כפור-עד. זהו גז החממה השלישי בעוצמת הנזק שלו אחרי דו-תחמוצת-הפחמן ומתאן

 איזור Storflaket בשבדיה, מקום שבו כפור העד מפשיר. צילום: מתוך ויקיפדיה
איזור Storflaket בשבדיה, מקום שבו כפור העד מפשיר. צילום: מתוך ויקיפדיה

מחקר חדש מבהיר ומדגיש את הבעיה האקלימית שנוצרת בגלל המסת “כפור-עד” (permafrost‫ (שטחי אדמה קפואים תמידית). מסתבר כי אחד הגזים שמשתחררים מהמסת כפור-עד ונפלטים לאטמוספירה הוא דו-תחמוצת-חנקן. דו-תחמוצת-חנקן הוא גז ידוע בשימוש כמאלחש/מטשטש בעיקר אצל רופאי שיניים, NO2 בשמו העממי – גז-צחוק.

שימושים אחרים: בתעשיה, כמרכיב במוצרי דלק ובעיקר כמרכיב בדשנים בחקלאות, משום מה לא היתה התיחסות רצינית לגז עד היום, למרות העובדה שהוא נחשב לגז חממה שלישי בחוזקו, ‫(אחרי דו-תחמוצת-הפחמן ומתאן),

המחקר שמתפרסם ב-Nature Geoscience מראה כי כמויות הגז שמשתחררות לאטמוספירה (בצפון) עלו ב 25% בשנים אחרונות, מס’ מדידות הראו קפיצה של פי 20 ברמות הפליטה לעומת איזורים משווניים.

במחקר שהובל ע”י פרופ’ אלברלין מאונ’ קופנהאגן Professor Bo Elberling of Copenhagen University, ניבדקו אתרים בקנדה ובנורווגיה, אתרים בהם מתקיימת המסה של כפור-עד, המסה שמשחררת את גז-הצחוק.

מאחר וגז מגיע/משתחרר ממקורות תעשייתיים וחקלאיים קיימת לגביו התיחסות באמנת קיוטו, כלומר מדינות התחייבו להפחית בפליטות. ידוע היה כי גזי חממה אחרים (דו-תחמוצת-הפחמן ומתאן) משתחררים בהמסת כפור-עד, המחשבה המקובלת היתה כי גז-הצחוק נשאר “קשור” לקרקע. אלא שמסתבר כי אחרי המסה, כאשר הקרקע מוצפת, משתחרר הגז, וכשליש ממנו מגיע לאטמוספירה. כלומר: בהמסת כפור-עד משתחררים שלושה גזי חממה, גזי חממה שגורמים להתחממות, בגלל ההתחממות נמסים שטחי כפור-עד, וכך התהליך מתגבר את עצמו.

23 תגובות

  1. תודה לאיל על התיקון
    אכן גאז צחוק הוא חנקן-דו -חמצני שאליו מתיחסת הרשימה ,
    כל אשר כתוב ברשימה נכון למעט שם הגאז !
    כמובן שהמסת ה”פרמהפרוסט” גורמת לשחרור תרכובות רבות ושונות
    אחת מהן היא דו-תחמוצת-חנקן אלא שלא עליה מתיחסת הרשימה ,
    ושוב איל צודק וראוי לתקן

  2. בתור אתר שמכנה את עצמו “ידען”, אני מתפלא שאין לך מושג ש”דו תחמוצת החנקן” אינו גז צחוק כלל, גז צחוק הינו חמצן דו-חנקני (N2O)
    http://en.wikipedia.org/wiki/Nitrous_oxide

    דו תחמוצת החנקן הוא גז מאוד רעיל וכנראה שעליו אתה מדבר
    http://en.wikipedia.org/wiki/Nitrogen_dioxide

    (וזאת למרות שאני לא דוגל בויקיפדיה בתור מקור מידע מהימן מאוד, עדיין…)

  3. ב 16 למרץ 2011 התארח באתר גליליאו פרופסור גיורא שביב.
    הוא עשה זאת בהמשך לכתבה שפרסם בגליליאו ובה תיאר את התיאוריה של בנו – ניר שביב, והסביר מדוע היא כל כך מוצלחת.
    פרופסור גיורא שביב הוא פיזיקאי בעל שם עולמי אבל זהו – הוא פיזיקאי ולא מדען אקלים.
    פניתי לפרופסור פנחס אלפרט מאוניברסיטת תל אביב ובקשתי ממנו להצטרף לדיון באתר גליליאו.
    הוא אמר שיתקשה לעשות זאת מסיבות טכניות אבל נתן לי ולמערכת גליליאו רשימה של שאלות שכדאי להציג לפרופסור גיורא שביב.
    עורך האתר אכן העלה את השאלות וגיורא שביב ניסה לענות על חלקן.
    האמת היא שזה היה די מביך כי אחת השאלות מתארת ממצאים שלגמרי (אבל לגמרי!) מפריכים את התיאוריה ופרופסור שביב לא ענה עליה עד לכתיבת שורות אלו.
    הנה קישור לאותו קטע בדיון:
    http://forums.ifeel.co.il/forum_posts.asp?TID=197629

  4. בואו רק נגיד שאם הגז הזה יהיה קיים בקמויות אדירות בני האדם (והחיות) ימותו מצחוק חחח

  5. סתם אחד שממש לא מבין כלום במדע, אפר ועפר לרגלי כל הטיעונים המלומדים שאני מנסה בכל כוחי להבין פה. יחד עם זאת, אני חייב לומר שחסר לי פרט אחד ויחיד, שנפקד משלל ההסברים המדעיים המדויקים. ההרגשה. אני יודע שזאת מילה קשה- ובמיוחד לאנשים שצריכים הוכחה מדעית… אבל בואו נניח שהיא קיימת. ואני רוצה לשאול אתכם, מה אתם מרגישים ביחס למה שנהיה מהעולם שלנו? גם אם במקרה הכי גרוע, יוכח ‘מדעית’ שאין התחממות בכדור הארץ, מה זה אומר?? שזה בסדר לכרות ולמצוץ את לשדה של הארץ? לזהם אותה במגוון “מפואר” של כימיקלים ש”אין הוכחה לנזקים שלהם”? לאן כל זה הולך? לצרוך ולצרוך, לנסוע ולמלא את האויר בעשן? לכסות את העולם בעוד ועוד מרבצי בקר אינסופיים ולהעדיף את גידולי המספוא עבורם על ירקות ש”לא הוכח מדעית שהם בריאים יותר”?…
    אז קטונתי מלגייס טיעון מעבדתי ואולי בכלל נפלתי למקום הלא נכון. אבל אני חושב שטוב יעשו גם אותם אלו, השקועים מכף רגל ועד ראש בעובדות מדעיות, אם יזכרו שהעולם נמדד בעוד כמה מדדים ולא רק על פני המכשירים (שאגב, יכול להיות שטרם הומצאו מכשירים שיודעים אפילו לתת את התשובות המדעיות הנחוצות) הטכנולוגיים. מוסרית (סליחה על הביטוי), משהו בכיוון שהאנושות הולכת בה נראה ממש ממש לא טוב!

  6. רון, אתה לא מצליח לתפוס דבר פשוט כל כך, אני אכתוב אותו פעם שלישית:
    ————————–
    אני לא יודע מה גורם להתחממות כדור הארץ וזה לא מעניין אותי.
    ————————–
    אתה מסוגל להאמין לזה? יש אנשים שאין להם דעה בנושא, עד כמה שזה נשמע לך מדהים. אני שאלתי אותך מה הוא המנגנון הגורם לפליטת CO2 עם עליית הטמפרטורה. אני לא ניסיתי להתנגח בתפיסת עולמך. לכן גם הספיישל שבישלת לי החטיא לגמרי את המטרה, גם אם מבחינתך זה סוג של הוכחה למקור ה CO2, זה ממש לא מה ששאלתי, שאלתי מה הוא המנגנון.
    עכשיו זה ברור?
    בימינו, התהליך שאתה מתאר אינו מתקיים – ה CO2 נכון לרגעים אלה –אינו– נפלט, אלא ממשיך להתמוסס. לכן המשפט שלך “פד”ח מגיע עקב חימום ולא להיפך” פשוט אינו נכון לרגע זה, כרגע הפד”ח לא מגיע בגלל חימום.

    אני מודה שלגבי החומציות של הים אינני בעל הידע הדרוש, זו היתה רק השערה שלי, וסייגתי אותה ככזאת בכל תגובותיי.

  7. כן כן עדי, דקה 1:10 היתה ספיישל בשבילך,
    בכדי שתוכל לראות את הקשר המדעי בין עליית טמפרטורה ויתר פד”ח באטמוספירה:
    הIce Core Data ממגוון מקומות ולאורך כל התקופה – מראים בצורה שאין בה ספק:
    פד”ח מגיע לאחר החימום,
    מהיכן מגיע עודף הפד”ח בתקופות שונות בהיסטורייה עקב ההתחממות?
    מהמקור הכי גדול שלו – הים כמובן.

    שנית כל
    חומציות הים נובעת מפעילות של למעלה מ3 מליון הרי געש תת ימיים
    ולא מפד”ח אטמוספרי – שכן מדוע נהרות ואגמים אינם מדגימים עלייה בחומציות גם כן? …

    http://tinyurl.com/OceansAcidity

  8. צבי, אתה צודק בהחלט שמדובר בפונקציה של שני משתנים ושצריך להתייחס לשניהם, בדיוק את זה טענתי כל הזמן. בתגובה 11 שלי המקורית גם הבאתי 2 לינקים שלפי מיטב הבנתי תומכים בכך שכמות הפד”ח המתמוסס עולה על זה המשתחרר (כלומר שעליית ריכוז הפד”ח “מנצחת” את עליית הטמפ’), תעיף עליהם מבט (אולי פספסת את התגובה כי לקח הרבה זמן עד שהיא אושרה). כמו כן, כפי שכתוב בוויקיפדיה התמוססות הפד”ח גורמת לעליית רמת החומציות של המים, והזכרתי בתגובה 14 שלמיטב ידיעתי חומציות המים באוקינוסים כל הזמן בעליה ויש חשש אמיתי למצב האלמוגים.

  9. שים לב, כפי שציינת כמות הפד”ח (אימצתי את ראשי התיבות) שיכול להיות מומס תלויה בלחץ החלקי שלו – וזה טוב ויפה, אבל היא תלויה גם בטמפ’.
    אינני יודע כיצד בדיוק מתנהגת מסיסות הפד”ח אך אנו דנים כאן בפונק’ של שני משתנים (מסיסות כפונק’ של לחץ חלקי וטמפ’) – לכן לא מספיק שתגיד לי שעליית ריכוז הפד”ח “מנצחת” את עליית הטמפ’ – השאלה מה חזק יותר ואת זה אני לא יודע.
    אם אתה יודע בוודאות שריכוז הפד”ח המומס באוקיאנוסים הולך ועולה למרות העלייה בטמפ’, זו תהה חדשה מעניינת לפחות מבחינתי ואשמח לשמוע על כך.

  10. צבי, כאמור אינני מתיחס לשאלה מה גורם לכדה”א להתחמם – קטונתי.
    אני רק שאלתי מה הוא אותו מנגנון שגורם לשחרור פד”ח מהאוקינוס כתוצאה מהעליה בטמפ’, אפילו לא אמרתי שרון לא צודק (כששאלתי), באמת לא ידעתי למה הוא מתכוון.
    התייחסתי לטענה שאתה מביא, ואני אתייחס אליה שוב – כושר ההמסה של פד”ח יורד כאשר הטמפ’ עולה. נכון. אבל יש לזכור שהמסיסות של גז כלשהו תלויה ישירות בלחץ החלקי שלו – ככל שהלחץ החלקי שלו גבוה יותר, כך הוא יתמוסס יותר טוב בנוזל. במלים אחרות, קח צנצנת עם נוזל וחלל ריק, ודחוס לתוכו יותר ויותר גז, יותר ויותר גז יתמוסס בנוזל.
    לכן, אם כמות הפד”ח באטמוספירה היתה קבועה – הלחץ החלקי שלו היה קבוע, והטמפ’ היתה עולה, הפד”ח היה משתחרר מהים.
    אבל! כמות הפד”ח באטמוספירה עולה כל הזמן (בזכותנו) בשעור דרסטי יותר מעלית הטמפ’, ולכן, התוצאה הסופית היא המשך התמוססות הפד”ח בים (בקצב הולך ומאט, אם נניח שקצב פליטת הפד”ח ע”י האנודות קבוע). ולראיה (נוספת) – העליה בחומציות האוקינוסים המאיימת על האלמוגים ממשיכה גם ברגעים אלה.

  11. רון,
    תראה מה עשית, בגללך כבר אי אפשר לשים לינק בתגובה מבלי שזאת תתקע שעה עד לאישור 🙂
    חשבתי שפרשת מהידען? זכורה לי במעורפל הצהרה חגיגית ש”זו תהיה תגובתי האחרונה באתר, טרה טה טה טה טה…”. האם פספסתי את ההצהרה החגיגית על חזרתך? בכל מקרה, אני כמובן סתם חומד לצון.

  12. רון חבל על הזמן. הם כ”כ שבויים בקונספט שאין אפשרות להוציא אותם. כבר הראו להם בשנים האחרונות שכל עמודי התווך של ההתחממות לא נכונים. זה לא משכנע אותם.
    מתחמם? – אנחנו אשמים, מתקרר? – גם אנחנו אשמים, אכלנו בשר? (כמו בכמה מאות אלפי השנים האחרונות) – גם אנחנו אשמים בריבוע. עוד מעט נצטרך לשנות את הביולוגיה שלנו לחידק כדי לא “לפגוע בסביבה” (בעצם גם חיידקים משפעים על הסביבה – אכלנו אותה!).

    הם לא מצליחים להבן דבר אחד בסיסי. כל הזמן יהיה שינוי, חם יותר, קר יותר ואסונות יוטחו בנו כל הזמן. זהו הטבע של הכדור ושל היקום מאז ומתמיד. הדבר היחידי ששונה זה שהיום אנחנו יכולים למדוד גז גם בתחת של הכדור ולהתחיל להיות מודאגים (אולי הכדור אכל כרוב – אתה יודע כמה גזים זה עושה?) מה שבעבר היה נחשב לזעם האל (הוא ממש מעוצבן שלא משתחווים לו ומתעללים באנשים אחרים יום יום).

    ההתקדמות בתעשיה המזהמת והנוראית איפשרה למדענים המודאגים לקחת מטוס א”כ מסוק א”כ סקידו ולהגיע ישר לחור הקר של הכדור ולראות בעניים איך שינויים קורים.

    לעומת זאת כשהם מוצאים עדויות לשינויי עבר אסוניים ברמות מטורפות הם לא מצליחים להבין
    שהשינויים האלה לא עצרו לכבוד “עידן התבונה” אלא הם ממשיכים וקורים גם היום, (רק שעכשיו זה אנחנו אשמים – בעצם גם פעם אנחנו גרמנו לכל הרע רק אז זה היה בגלל שלא עשינו את מצוות האל) והפלא וופלה! אנחנו עדיין פה, למרות כל האסונות עידני הקרח, האסטרואידים והרי הגעש.

    ולאבי, אני בעצם לא מעוצבן, אני מאוכזב.

  13. רון,
    תודה, אם כי אתה לא יכול לקרוא לדבר הזה שעשית “במיוחד בשבילך”.
    אם זה היה במיוחד בשבילי, לא היית מאלץ אותי לראות סרטון החל מדקה 1:10 כאשר התיחסות כלשהי לשאלתי (לא התשובה לשאלתי, אלא התייחסות, נו מילא לפחות זה) מופיעה בו בדקה 6:30 .
    אם זה היה במיוחד בשבילי היית יכול להגיד “לא יודע, אבל בסרטון שראיתי אמרו שככל שהטמפ’ גבוהה יותר האוקינוס פולט יותר פד”ח, וככל שהיא נמוכה יותר הוא קולט יותר פד”ח”.

    אבל המציאות היא, שככל שהטמפ’ עולה, יורדת יכולתו של האוקינוס לקלוט פד”ח. גם כרגע האוקינוס אינו פולט פד”ח בסה”כ, אלא ממשיך וקולט פד”ח מהאטמוספירה, פד”ח תוצרת בני אדם. בסה”כ הכוונה במחזור כולל – האוקינוס קולט יותר פד”ח מאשר הוא פולט.

    אתה מבין רון, לא סתם שאלתי אותך על המנגנון. טוב תעשה אם תבין על מה אתה מדבר להבא.

    סימוכין:
    http://www.skepticalscience.com/human-co2-smaller-than-natural-emissions.htm
    http://en.wikipedia.org/wiki/Carbon_dioxide#In_the_oceans

  14. אבי ועדי,

    אינני אומר את הדברים במידת הוודאות בה משתמש רון, אך אם זאת אני חושב שיש צדק בדבריו.

    יכולת המסת הפחמן הדו חמצני במים תלוייה בטמפרטורה שלהם והדבר הגיוני (כולנו יודעים כי יכולת המסת הסוכר בתה תלוייה בטמפ’ שלו). במקרה של פחמן דו חמצני, גורמת העלייה בטמפ’ המים לשחרור של הגז.
    קיימת טענה לפיה הקורלציה בין הטמפ’ לבין לבין ריכוז הפחמן הדו חמצני היא בעיקרה בכיוון:
    עלייה בטמפ => עליה בריכוז הפחמן הדו חמצני
    ולא להיפך כפי שמקובל לחשוב.
    כך למשל, ראו את הגרף
    http://en.wikipedia.org/wiki/The_Great_Global_Warming_Swindle#Evidential_issues
    אפשר לראות כי כמעט תמיד הטמפ’ מקדימה במעט את ריכוז הפחמן הדו חמצני ולא להיפך.

    פרופ’ ניר שביב, אשר סובר כי התחממות כדה”א הינה תהליך טבעי וכי קיימת הערכת יתר לגבי חשיבות הפחמן הדו חמצני, מעלה טענה זו בהרצאותיו (ה-יוטיוב מלא בהרצאות כאלה ולכן אני לא מוסיף לינק, אין לי את הזמן כרגע לצפות בהרצאה כזו ולומר לכם את הדקה המדוייקת אך אם אני זוכר נכון זה קיים שם).

    כך או כך ברור כי ריכוז הפחמן הדו חמצני הוא משוב חיובי –
    כלומר עלייה בטמפ’ גורמת לעלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני הגורמת לעלייה נוספת בטמפ’
    לכן צדק רון בכך שעלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני גורמת לעלייה בטמפ’ – אם זאת, זה לא כל כך חד משמעי איזה מהאפקטים דומיננטי יותר.

    אגב, בנושא עצירת העלייה בטמפ’ – היו המון סיפורים סביב זה (אם כל נושא זיוף התוצאות וכיוב’) שבסופו של דבר אינני זוכר מה החליטו שקרה, אם מישהו יודע על מקור מספיק מוסמכך אשמח לשמוע.

    אגב (2) – הכותרת מתעלמת מגז החממה החשוב ביותר – אדי מים
    http://en.wikipedia.org/wiki/Greenhouse_gas#Greenhouse_effects_in_Earth.27s_atmosphere

  15. יואש – למה הקרח גדל? למה הקרח באנטארקטיקה גדל? למה קרחון הענק פוריטו מרנו בדרום אמריקה גדל? למה קרחונים גדלים במדינת קליפורניה בארה”ב ועוד ועוד

    עדי, במיוחד בשבילך, מתחיל דקה 1:10 מתחילת הקליפ

    http://www.youtube.com/watch?v=GzFL6Ixe_bo

  16. רון באתר שציינת מופיע שיא של עשר שנים בקריטריון אחד וגם הוא מציג ירידה לעומת עשורים קודמים.
    בשאר הקריטריונים יש ירידה איטית וקבועה שנימשכת כבר עשרות שנים. לא ברור לי על מה אתה עולץ.

    ובקשר להגיון המדעי (נו)… מי שמושפע במיוחד מטמפרטורה זה כמות החמצן המומס במים. וזה משפיע ישירות על מסת החיים שיכולה להיתמך.

  17. יאללה, מה הלחץ? כולם יודעים מה יקרה:
    יהיה חם מאוד, הקרח ימס יעצור את זרם הגולף ואירופה תיכנס לעידן קרח נוסף, אבל אצלנו יהיה אקלים של אירופה של היום, נוכל סוף סוף לעשות סקי בלי לצאת מהארץ, יהיה לנו מים בשפע, אז מה הלחץ?
    P:

  18. רון. אתה נמצא כנראה בכדור ארץ אחר ממה שאני נמצא בו…….
    למה שדו תחמוצת הפחמן תגבר בעקבות ההתחממות ולא תגרום לה? איפה ההגיון המדעי בתשובה זו?
    באשר לכמות הקרח, הלווינים של נאס”א מדדו בדיוק את ההפך.
    זכור את עשרות מיליוני הדולרים שאלי נפט מימנו קבוצות המתנגדות לפעולה נגד ההתחממות ברחבי העולם כדי שיפיצו שמועות כמו אלה שאתה מצטט עכשיו.

  19. נו מספיק כבר .

    אין התחממות כבר15 שנה – יש קירור 8 שנים
    הים נהיה חומצי עקב מעל 3 מיליון הרי געש תת ימיים פעילים
    פד”ח מגיע עקב חימום ולא להיפך

    הנה דוגמא קונקרטית בשבילך
    כמות הקרח בים הארקטי שווה לשיא כעת החל מהמדידות משנת 1979

    http://tinyurl.com/IceInMaximum

    סע לקונפרנס הרביעי על מדע האקלים בשיקגו ארה”ב מאי 2010
    לך תשמע אנשי מקצוע ישרים.

  20. אני חושש שהזמן שיקח עד שנגיע לרמה טכנולוגית שתאפשר לנו להפסיק לחלוטין את השימוש בדלקים מזהמים יהיה ארוך מידי וההתחממות תצא מכלל שליטה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.