מקור חדש למתאן

מסתבר שעצים שנחשבים לרוב כבולמי ההתחממות, עלולים לבגוד בנו לאחר שהם נדבקו בחיידקים המרוקנים את פנימם ומשאירים אותם חלולים

מיקרואורגניזמים שנקראים "מתאנוגנס" methanogens - חיידקים שהופכים את דו תחמוצת הפחמן למתאן בעצים שנפגעו מהם
מיקרואורגניזמים שנקראים "מתאנוגנס" methanogens – חיידקים שהופכים את דו תחמוצת הפחמן למתאן בעצים שנפגעו מהם

אנחנו יודעים כי צמחיה ובעיקר יערות וחורשים נחשבים לסופחי דו תחמוצת הפחמן וככאלה נחשבים גם לגורמים שממתנים את ההתחממות העולמית.

אלא שלמרות היותו הידוע והבולט שבין גזי החממה, דו תחמוצת הפחמן אינו גז החממה היחידי. אחד מגזי החממה היותר פעילים הוא המתאן. בנוסף לפעילות האנושית (כולל חקלאות וגידול חיות משק) יש פליטות מתאן מביצות ומשטחי "כפור תמיד" (פרמהפרוסט).

חוקרים מבית הספר ליעור וסביבה של אוניברסיטת ייל (Yale School of Forestry & Environmental Studies) מפרסמים ב-Geophysical Research Letters. h תוצאות מחקר שמצביע על מקור "חדש" לגז החממה מתאן.

החוקרים בדקו שישים עצים בחורש שליד האוניברסיטה בצפון קונטיקט ומצאו כי הם מכילים ריכוזי מתאן גבוהים פי 80,000 מהריכוז בסביבתם. ריכוז המתאן בסביבה של יערות וחורשים הוא כ-2 חלקים למיליון. בתוך העצים שנבדקו היה הריכוז גבוה מ-150,000 חלקים למיליון. מדובר בריכוזים שעל פי החוקרים מהווים "ריכוז דליק" ומאחר שלדעתם התנאים שיוצרים את תהליך פליטת המתאן קיימים בכל העולם הם מצהירים: "מצאנו מקור חדש לגז חממה".

הערכת הפליטות בחורש בייל שווה לשריפת 16 ליטר בנזין לכל דונם במשך שנה. מאחר שהמתאן הוא גז חממה פעיל פי 25 מדו תחמוצת הפחמן הרי שתרומתו של החורש (הנבדק) לספיחת גזי חממה ולמניעת ההתחממות העולמית היא מזערית.

מאחר שהתנאים שגורמים לתהליכי ייצור ופליטת המתאן דומים בכל העולם, מעריכים החוקרים כי: "פליטת מתאן ע"י חורשים מהווה 10% מהפליטה העולמית", תהליך עובדתי שמהווה הפתעה עבור החוקרים.

העצים שמייצרים מתאן הם עצים זקנים (מעל לשמונים שנים) שנגועים בזיהום פטריתי (פנגוס), על אף שהמראה החיצוני של העצים בריא. הפטריה הנפוצה יוצרת חללים שגדלים בתוך הגזע, ובחללים אלה נוצרים תנאים נוחים להתפתחות מיקרואורגניזמים שנקראים "מתאנוגנס" methanogens – חיידקים שהופכים את דו תחמוצת הפחמן למתאן. מיני העצים בהם התגלו הריכוזים הגבוהים ביותר היו: אדר, אלון, אורן, לבנה ואחרים,כאשר קצב ייצור ופליטת הגז היה גבוה יותר (פי 3) בקיץ מה שמרמז על האפשרות שככל שהטמפרטורה תעלה יעלה קצב פליטת המתאן ע"י עצים.

עד היום לא קישרו בין רקב כתוצאה מפעילות בקטריאלית לבין גזי חממה ושינויי אקלים. המחקר מראה את חשיבות ההבנה של תהליכים ביולוגים-כימיים עבור חוקרים שמנסים לקשור את פליטת גזי חממה לשינויי האקלים.

הערה

לאור העובדה כי העצים ש"מייצרים" ופולטים מתאן הם עצים זקנים וחלולים ובינהם עצים הנפוצים בסביבתנו כמו אלונים, אילות וזיתים, ראוי יהיה לבדוק אם יש קשר בין תפוצת עצים כאלה לבין שריפות.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

8 תגובות

  1. כדאי כצעד מנע לגדוע מבעוד מועד את כל אותם עצים בוגדניים המאיימים עלינו. ומוטב מוקדם ממאוחר להמית את בהמות המשק המסוכנות לטמפרטורת העולם.
    בכלל בעלי חיים מבויתים ובני אדם הם צורות חיים מיותרות ומפרות איזון מטבען ולכן יש להמיתן במהרה.

    (תתפלאו אבל יש אנשים שחושבים וכותבים כך- פוסטהומניסטים פאטליסטים)

    ובמקרה הם גם העשירים והמשפיעים ביותר בעולם ומסייעים להפצה ומימון של הדת הסביבתנית הירוקה שלהם.

  2. כל זאת טוב ויפה שעלו על הבעיה הזו אבל האם נעשה דבר מה לפיתרון בעיית שיחרור גז המתאן מכל המקורות הידועים (בעלי חיים, צמחים, קרקעית אגמים קפואים)?

  3. אז מתאן לא בא רק מפלוצים של כבשים ובפרות, אלא גם מפלוצים של עצים.
    אכן כתבה מעניינת ביותר.

    …חשוב להזהיר את כל מחבקי העצים מהעצים הפלצנים ;~)

  4. הערה קטנה,

    יערות וחורשים לא סופחים פד"ח כשהם בוגרים (כי הביומאסה שלהם בשיווי משקל). רק נטיעה של חדשים סופחת פד"ח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן