סיקור מקיף

המרכז לננו-טכנולוגיה ולחומרים מתקדמים הגדול מסוגו בארץ הושק בבר-אילן

המרכז לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים הגדול מסוגו בישראל ומן המתקדמים בעולם הושק אתמול (9 במאי 2010) באוניברסיטת בר-אילן. בהקמת המרכז הושקעו למעלה מ- 150 מליון דולר, מרביתם מכספי תרומות של ידידי האוניברסיטה, בעיקר מארה"ב

פרופ' אריה צבן ראש המרכז לננו- טכנולוגיה וחומרים מתקדמים ברוניברסיטת בר- אילן מציג את "החדר הצף " שרצפתו מנותקת המקרקע כדי לבודד את החדר על מנת לאפשר לציוד המעבדתי הרגיש לבצע מחקרים בדיוק מירבי . בהקמת החדר הושקעו 10 מיליון דולר והוא יכחלול ציוד מדעי מהמשוכללים בעולם ובכלל זה מיקרוסקופ שיאפשר קדיחה בחומרים ננו- מטרים.
פרופ' אריה צבן ראש המרכז לננו- טכנולוגיה וחומרים מתקדמים ברוניברסיטת בר- אילן מציג את "החדר הצף " שרצפתו מנותקת המקרקע כדי לבודד את החדר על מנת לאפשר לציוד המעבדתי הרגיש לבצע מחקרים בדיוק מירבי . בהקמת החדר הושקעו 10 מיליון דולר והוא יכחלול ציוד מדעי מהמשוכללים בעולם ובכלל זה מיקרוסקופ שיאפשר קדיחה בחומרים ננו- מטרים.

הבניין בן 9 הקומות משתרע על שטח של 7000 מ"ר, מכיל 39 מעבדות משוכללות שההשקעה הממוצעת בכל אחת מהן היא כמיליון דולר. במרכז יפעלו 38 קבוצות מחקר עם 340 סטודנטים, חוקרים וטכנאים. בכללם 13 מדענים חוזרים שאוניברסיטת בר-אילן גייסה מאוניברסיטאות מן השורה הראשונה בארה"ב.

נשיא אוניברסיטת בר- אילן, פרופ' משה קוה אמר במסיבת העיתונאים כי "המשבר הכלכלי העולמי נותן הזדמנות לאוניברסיטת בר- אילן כמו גם לאקדמיה הכללית בכלל להחזיר לארץ מדענים יורדים. קוה אמר את הדברים במסיבת עיתונאים לרגל חנוכת המרכז לננו- טכנולוגיה וחומרים מתקדמים.

פרופ' קוה אמר שבמרכז הושקעו 150 מיליון דולר ונקלטו כבר 13 מדענים חוזרים ורבים נוספים עשויים להיקלט בעתיד. העלות הממוצעת להחזרת מדען בתחומי המדעים הניסויים מסתכמת בין חצי למיליון דולר". עוד הוסיף פרופ' קוה כי "עיקר הכספים להקמת המרכז להחזרת המדענים הגיע מתרומות של ידידי האוניברסיטה בעיקר מארה"ב וקרא לממשלה להכין תוכנית חומש להחזרת מדענים שתגובה בהקצאת משאבים מתאימים".

פרופ' אריה צבן מנהל המרכז, מסר כי כיום יש כבר למרכז 170 שיתופי פעולה אקדמיים עם מוסדות אקדמיים ועם חברות מובילות מהארץ ומחו"ל וכבר הוקמו חברות חדשות על בסיס הטכנולוגיה שפותחה במרכז. עוד ציין פרופ' צבן כי הייחודיות של המרכז באה לידי ביטוי בעבודה בין-תחומית בהיות המרכז מאגד בתוכו חוקרים מדיסציפלינות שונות כמו כימיה, פיסיקה, ביולוגיה, הנדסה ועוד.

בתוך הבניין נבנה מרכז ציוד גדול על שטח של 1100 אלף מ"ר ובו מכשירים מתוחכמים שהם המילה האחרונה בטכנולוגיה, ובו מיקרוסקופיה אלקטרונית חודרת וסורקת, מכשירי חיתוך, ריתוך, קידוח וחיבור ברמת הננו, כלומר בסדרי גודל של מיליונית המילימטר. ציוד זה לדברי פרופ' צבן פותח אפשרויות מחקר שלא היו קודם לכן.

בין הנושאים הנחקרים במרכז: עיצוב וסינתזה של צינוריות פחמן ננו-מטריות, ליישומים בהתקני אנרגיה ורפואה או גילוי של ננו חלקיקים שמעכבים פעולה של נגיף ההרפס. קליטה, המרה, אחסון וניהול של אנרגיית השמש תוך כניסה לדור הבא של תאים סולאריים, סוללות וכבלי-על שיתבססו על ננו חלקיקים שיורידו את עלות האנרגיה ועוד. בתחום הננו-מגנטיות, המיקוד הוא בפיתוח אלקטרוניקה מסוג חדש תוך שימוש מושכל יותר באלקטרונים. בנוסף מפתחים במרכז את תחום הננו-רפואה, ננו-פוטוניקה וננו-סביבה. המכון נמצא בקשר הדוק עם התעשייה בארץ. חלק מהפיתוחים כבר עברו לשלבים תעשייתיים.

המרכז פתח תוכנית מיוחדת עבור תלמידי תיכון מחוננים להשתלמות בתחומי הננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים. מחזור ראשון במסגרת זו החל את לימודיו בימים אלה בשיתוף עם עיריית רמת גן.

טקס חנוכת הבניין יערך ביום ב' כ"ו באייר (10 במאי 2010) בנוכחות שר המדע ההר פרופ' דניאל הרשקוביץ ומשפחות התורמים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. בר אילן בעיקר טובה ביחסי ציבור.
    זה אכן בניין גדול ומרשים ויפה (הייתי בפנים).
    הוא ממש לא מכיל בתוכו ציוד מתקדם. איןן שום חדר נקי אין מרכז פאבריקציה. יש בקושי מיקרטסקופ אלקרונים חודר וסורק אחד.
    בספק עם ברזולוציה גבוהה ובספק עם גלאים רבים.(כל הדברים שציונו קיימים באוניברסיטה העברית).
    החוקרים לא רעים בכלל אך עדיין הפרסומים לא ברמה.
    האוניברסיטה הזאת מפוצצת בכסף!!! חבל על היחסי ציבור תוציאו מחקרים טובים ופשוט תצליחו די לפרסומי עיתונות הזולים…

  2. תגיד אתה צוחק? אין חקר המקרא בבר אילן? אם כבר יש יותר מדי.

    גם בשאר התחומים שהזכרת קיימות פקולטות מתקדמות באוניברסיטה. אני מציע לך לא להגיב לפני שיש לך ידע מינימלי בנושא בו עוסקת התגובה שלך.

  3. בצד המחמאות ואיחולי ההצלחה, מבצבצת לה גם מחשבה ספקנית אחת….
    לדעתי, לא בכדי מתמקדת האוניברסיטה הדתית במחקר הטכנולוגי היישומי.
    כיוון זה אין בו "מסלולי התנגשות" ראשיים מול האסכולה הדתית והוא מאפשר קיום הדת והמדע הטכנולוגי בכפיפה אחת
    תחומי מחקר מדעי אחרים הנם בעלי פוטנציאל התנגשות רב ביותר בין הדת והמדע. למשל :
    א].אסטרופיזיקה – עוד עלולים למצוא חיים מחוץ לכדה"א וזה לא ממש הולך ביחד עם סיפור הבריאה במתכונתו הנוכחית .
    ב].חקר המקרא וההסטוריה של עם ישראל בארץ ישראל- אוי, אוי, אוי… חפירות, קברים, הטלת ספיקות בסיפור ההיסטורי של עם ישראל כפי שמסופר בתנ"ך. זה כאב ראש שלא עובר, בבקשה רבה, לא בבית סיפרנו.
    ג].ביולוגיה,גנטיקה, אבולוציה – בתור אדם דתי (נגיד ש…) רק צליל צלצולן של המילים המגונות והמאוסות הללו עושה לי כאב בטן. מה אתם באמת רוצים שאני אחשוב שאבא שלי היה קוף ?
    ד]. חקר השפות השמיות – מה ? העברית שפת הקודש מורכבת משילובן של שפות הארמית,הפרסית,האוגרית,הבבלית והיוונית ? מי יודע מה עוד תרצו להכניס לסלט הזה?
    ה].אמנות ופילוסופיה- נו, זה הרי כבר גובל בעבודה זרה .
    ו]. חינוך,סוציולוגיה,פסיכולוגיה- לזה אנחנו ממש לא זקוקים. אין לנו בעיות כאלה . אנחנו הולכים לאורם של רבנינו גאוני הדור ולאורה של התורה הקדושה המאירה ומבהירה לנו את כל מחשכי חיינו .פסיכולוגיה זה לסוטים החילוניים החשישניקים.
    מה נשאר ???
    תלמוד-זה הספציאליטה שלנו.
    משפטים וטכנולוגיה- בשביל הפרנסה. וב"ה בעתיד אולי גם רפואה.
    שיהיה .

  4. כל המעבדות בנויות, למעט המעבדה במרתף שאמורה להכיל את הציוד הרגיש ולמקם אותו על שולחנות בטון צפים כדי שלא כל משאית שעוברת בכביש גהה תגרום לתזוזה ולשיבוש התוצאות.

  5. לפי התמונה הושק זו מילה מעט חזקה. אנחנו בישראל ולא בסין, לוקח יותר מיומיים לסיים את העבודה.

  6. מזל טוב והרבה בהצלחה. כמי שגדל והתחנך בשני התארים הראשונים שלי בבר אילן אני דווקא זוכר אוניברסיטה מאוד מאוד צנועה ודלת תקציבים בתחילת שנות האלפיים. זה משמח לשמוע שתוך עשר שנים הצליחו להעמיד גוף אדיר שכזה למטרה כל כך מבטיחה.
    עכשיו רק נשאר שרועי צזנה יסיים את הד"ר, ילבש כיפה ויפתח מעבדה בבר אילן.

    בברכת חברים,
    עמי בכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן