פרופ' מרגלית פינקלברג, פרופ' יעקב קליין, פרופ' מישל רבל ופרופ' יוסי שילה
.jpg "פרופ' מישל רבל")
פרופ' מישל רבל ממכון ויצמן
בטקס חגיגי שיתקיים במשכן נשיא המדינה, משה קצב, יצטרפו ביום שלישי, 27 בדצמבר 2005, ארבעה פרופסורים מהאוניברסיטאות בישראל לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. על פי התקנון, בחרה מליאת האסיפה הכללית את החברים שהומלצו ע”י שתי החטיבות; מדעי הרוח ומדעי הטבע. כנהוג, מוענקות התעודות לחברים החדשים בכל שנה בחג החנוכה במשכן נשיאי ישראל.
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הגוף הבכיר בקהילה המדעית בישראל, נוסדה על פי חוק בשנת 1961. מטרתה לרכז בתוכה מטובי אישי המדע בישראל, לטפח ולקדם פעילות מדעית ולייעץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית. 90 חוקרים נמנים עם חברי האקדמיה, מהם 50 ממדעי הטבע ו-40 ממדעי הרוח והחברה.
פרופ' מרגלית פינקלברג, ראש המחלקה ללימודים קלאסיים באוניברסיטת ת”א נולדה במינסק, בריה”מ בשנת 1947, עלתה לישראל בשנת 1975, קיבלה תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים והיא חוקרת יוון העתיקה מן השורה הראשונה, בעלת מוניטין בינלאומי בתחום הספרות והדת של יוון העתיקה. רובם המכריע של פרסומיה ומחקריה של פרופ' פינקלברג הופיעו בבמות היוקרתיות בארה”ב ובאירופה והקנו לה מקום נכבד בין חוקרי הומרוס בפרט ובין חוקרי הבלשנות ההיסטורית וספרות יוון בכלל.
ספרה הראשון והמקורי של פרופ' פינקלברג, The birth of Literary Fiction in Ancient Greece שיצא ע”י בית ההוצאה היוקרתי ביותר בתחומי הלימודים הקלאסיים Clarendon Press, Oxford, דן בשאלה הבסיסית “מתי ומדוע היוונים יצרו תחום תרבותי חדש של ספרות יפה שלא היה קיים קודם באף אחת מתרבויות העולם העתיק”.
ספרה החדש Greeks and Pre-Greeks. Aegean Prehistory and Greek Heroic Tradition, שיוצא לאור השנה, בהוצאת קמבריג' (Cambridge University Press)מפרש מחדש את תולדות יוון בתקופה הפרי-היסטורית ולאורך האלף השני לפני הספירה ומשנה את מוסכמות המחקר בהציעו דגם היסטוריוגרפי חדש ונועז לראשית ההיסטוריה היוונית.
מאמריה של פרופ' פינקלברג זכו להערכה רבה מעמיתיה בארץ ובחו”ל המתבטאת בכך שהיא בין החוקרים הישראלים המעטים שנבחרו ל- Visiting Fellow of All Souls College ב- Oxford. בין מאמריה הרבים שקצרו הצלחות נזכר במיוחד המאמר A Creative Oral Poet and the Muse שזכה לאות הצטיינות מאוניברסיטת ג'והנס הופקינס בתור המאמר הטוב ביותר (לשנת 1990) שהתפרסם בכתב העת American Journal of Philology . סדרת מאמרים נוספת מבהירה את השאלה הקשה לגבי אופי המבנה הפורמולרי באפוס הקדום ומציע תבנית אנליטית אפקטיבית למיפוי הפורמולות ואופני השתנותן.
פרופ' פינקלברג גם פרסמה מאמרים רבי חשיבות בתחום חקר הדיאלקטים היווניים והשפות האנטוליות. היא נחשבת כדמות המובילה במאמץ המדעי הבינ”ל בפענוח כתב ה- Linear A.
פרופ' יעקב קליין, מהמחלקות ללשון העברית ולתנ”ך באוניברסיטת בר אילן, נולד בסרווש, הונגריה בשנת 1934 והוא מטובי החוקרים בתחום השומרית בעולם. הוא קנה את פרסומו בעבודותיו על מזמורי-המלך השומריים ובמיוחד על מזמורי שולגי, מלך ממלכת אור בסוף האלף השלישי לפני הספירה, שאותם פרסם וחקר בשני ספרים ובסדרת מאמרים.
פרופ' קליין פרסם עשרות מחקרים בתחום ספרות-המזמורים השומרית. הטקסטים של מזמורים אלה משוחזרים ממאות פרגמנטים הנמצאים לרוב באוספי המוזיאונים הגדולים בלונדון, פאריס, איסטנבול ופילדלפיה והם פוענחו וזכו לפירוש מקיף וממצה במחקריו. במלאכת הפענוח והפירוש של ההמנונות השומריים עוסקים רק חוקרים מעטים בעולם, שכן השומרית, שפת התרבות של הסופרים המסופוטמיים, מציבה עד היום קשיים גדולים בתרגום. לאחרונה, זכתה תרומתו המדעית של פרופ' קליין להכרה בינלאומית בספר היובל שיצא לכבודו.
גולת הכותרת בתרומתו של פרופ' קליין בתחום הספרות המסופוטמית הוא פרסום אוסף מקיף של מקורות מן הספרות השומרית והספרות האכדית מתורגמים לעברית, בשיתוף עם המשוררת ש. שפרה. האוסף שהופיע בשנת 1996 זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת. האוסף הוא פרי עבודה מדעית מעמיקה וממושכת ועדות לכך ההערות הלשוניות והטקסטואליות הרבות הכלולות בו, שנכתבו על ידיו.
פרופ' קליין הינו חוקר מוביל בתחום חקר הספרות המסופוטמית. הוא זוכה להערכה רבה בקהילה המדעית בהיותו גם מפענח, גם בלשן וגם פרשן של שירה. הוא נמנה עם מקימי המכון לאשורולוגיה ולחקר המזרח הקדום באוניברסיטת בר אילן וגם ניהל אותו למעלה מעשר שנים. בזכותו הוריש השומרולוג הנודע פרופ' ש”נ קרמר מפילדלפיה את ספרייתו המדעית למכון בבר אילן. פרופ' קליין מילא תפקיד מרכזי גם בהקמת האגודה הישראלית לאשורולוגיה ולחקר המזרח הקדום, ועמד בראשה.
פרופ' מישל רבל, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע ברחובות, נולד בשטרסבורג, צרפת בשנת 1938 והוא חוקר מקורי, פורה ורחב אופקים אשר תרם תרומות ייחודיות להבהרת הבסיס המולקולרי של תהליכי בקרת קליטת אותות, שגשוג, התמיינות התא ותרומות יסוד חשובות בביולוגיה מולקולארית רפואית אשר שמשו ומשמשים בסיס לפיתוחים בתחום הביוטכנולוגיה הרפואית עד היום.
פרופ' רבל פרסם למעלה מ- 200 עבודות מדעיות במיטב כתבי העת המדעיים ועוד מספר ניכר של פרקים בספרים ומאמרי סקירה אשר מתעדים את הישגיו הרבים בגילוי מנגנוני הבקרה הנוגעים לתהליכי התיחול של סינתזת חלבונים ברמת הריבוזום וכן את גולת הכותרת של פעילותו המדעית שהם מחקריו שהובילו לבידוד החלבונים אינטרפרון-בטא ואינטרלאורקין- 6 ושיבוט הגנים המקודדים להם.
מחקריו של רבל חוללו פריצת דרך ברפואה בהגנה ממחלות זיהומיות (כגון; צהבת והרפס) ומחלות אוטו-אימוניות כגון, טרשת נפוצה.
בצד ההישגים בקידום המדע הבסיסי בישראל הביאו מחקריו להקמת תעשייה (אינטרפרם בע”מ לייצור אינטרפרון). מחקריו של רבל היוו תשתית מדעית להתפתחות תעשייה ביוטכנולוגית רפואית בישראל תוך כדי שימוש באוצר הטבע החשוב ביותר של המדינה: ההון האנושי והאינטלקטואלי המעולה הקיים בה. מעבדתו פיתחה על סמך תגליותיו פתרונות מדעיים שהביאו להקמת מערכות ייצור ביולוגיות מקוריות שתרמו לקידום ענף פיתוח תרופות ביוטכנולוגיות. התרופה אינטרפרון-בטא (רביף) בשימוש כיום ביותר מ-125000 חולי טרשת נפוצה בעולם. מחקריו כיום הם על יישום תאי גזע עובריים לטיפול במחלות עצביות.
פרופ' רבל הוא לא רק חוקר מקורי וחדשני אלא גם מורה דגול המחנך זה שנים דור המשך של מדענים ישראלים מקוריים ופורצי דרך. מחקריו מהווים דוגמה ומופת להפריה הדדית בין גנטיקה מולקולרית, רפואה ותעשייה שהניבה תוצאות ממשיות למדע יחד עם תרומה כלכלית למדינת ישראל ע”י קידום ענף פיתוח תרופות ביו-טכנולוגיות.
פרופ' רבל הוא חתן פרס ישראל לחקר הרפואה לשנת 1999 ולאחרונה זכה בפרס אמ”ת על מחקריו לגילוי הגנים לאינטרפרון-בטא ולאינטרלאוקין-6. הוא עמד בראש הוועדה המייעצת לביו-אתיקה של האקדמיה שבה חיבר המלצות והנחיות למחקר על תאי גזע מעוברי אדם, על מאגרי מידע גנטיים, על האבחון הגנטי טרום לידתי וברירת מין היילוד. בדיונים בכנסת שהתקיימו בנושא התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) הוא ייצג את הקהילייה המדעית. כמו כן, מייצג פרופ' רבל את ישראל כחבר בוועדה הבינ”ל לביו-אתיקה של אונסקו. פרופ' רבל, מכהן כיום כיו”ר המועצה הלאומית לביו-אתיקה של ישראל.
פרופ' יוסי שילה מאוניברסיטת תל אביב, החוג לגנטיקה מולקולרית ולביוכימיה, הפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר, נולד בחיפה בשנת 1949. הוא נמנה עם חלוצי חקר הגנטיקה המולקולרית של האדם בארץ ותרם רבות לחקר תגובות התא לגורמי נזקים למולקולת הדנ”א ולחקר הגנטיקה של הסרטן. הישגיו העיקריים הינם זיהוי הגן ATM , שהתוצר החלבוני שלו ממלא תפקיד מרכזי בתגובות התא לנזקי קרינה ותרומה מרכזית להבנת דרך פעולתו של חלבון זה.
פרופ' שילה סיים את לימודי הבוגר בביולוגיה בטכניון וקיבל את תארי המוסמך והדוקטור בתחום תורשת האדם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא השתלם באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת מישיגן בארה”ב ומאז שנת 1985 הוא חבר סגל באוניברסיטת ת”א.
כנושא לעבודת הדוקטור שלו בשנת 1977 הוא בחר במחלה התורשתית הקשה ataxia-telangiectasia ובה הוא עוסק מאז, כנושא מרכזי במחקריו.
המחלה A-T פוגעת במערכת העצבים ובמערכת החיסון וגורמת לנטיית-יתר לסרטן ולרגישות קיצונית לקרינה מייננת. המחלה התגלתה במרבית אוכלוסיות העולם ובארץ נמצאה בין יהודים יוצאי צפון אפריקה, ערביי הארץ, בדואים ודרוזים. מעבדתו של פרופ' שילה חוללה מספר מפנים משמעותיים בחקר המחלה: בשנת 1995, לאחר מאמץ שנמשך שמונה שנים, זוהה במעבדה הגן האחראי למחלה וזאת בשיטת השיבוט האיתורי וכונה
ATM. היה זה הגן הראשון שזוהה בארץ בשיטה זו הדורשת שימוש בטכנולוגיות גנומיות מתקדמות, שלא נעשה בהן שימוש בארץ עד לאותה עת. בהמשך, התגלתה במעבדה דרך פעולתו של התוצר החלבוני של גן זה, שאף הוא מכונה ATM.
עתה מתרכזת מעבדתו של פרופ' שילה בניצול התובנות שנרכשו בה לגבי תפקידו של החלבון ATM, להבנת התסמין העיקרי של המחלה – הניוון העצבי. במקביל לכך, מנסה פרופ' שילה לפתח שיטות לסריקת מאגרי תרכובות כימיות לשם מציאת תרופה, אשר תקל את סבלם של החולים ותשפר את איכות חייהם. מעבדתו של פרופ' שילה מהווה מקור לידע ולעזרי מחקר למעבדות רבות בעולם.
השנה זכה פרופ' שילה בפרס אמ”ת בתחום חקר הסרטן. הוא מרצה מבוקש בכנסים בינלאומיים מרכזיים וחבר באגודות מדעיות רבות, ביניהן הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית. הוא פרסם עד עתה 170 מאמרי מחקר, מאמרי סקר ופרקים בספרים וזכה בפרסים ואותות הוקרה רבים. הוא מכהן בוועדות אקדמיות וציבוריות ומרצה לציבור הרחב בנושא מהפכת הגנטיקה החדשה והשלכותיה החברתיות והאתיות.
