תוכנית המחקר האנושי של נאס״א מבקשת מהאקדמיה ומהתעשייה להציע שאלות מחקר, נתונים וטכנולוגיות לניטור בריאותם של אסטרונאוטים על הירח. ההליך פתוח עד 8 בספטמבר, אך אינו כולל בשלב זה מימון או בחירת הצעות לביצוע
תוכנית המחקר האנושי של נאס״א מבקשת מחוקרים, מוסדות אקדמיים, חברות וגופי ממשל להציע רעיונות למחקר בריאות האדם בבסיס ירחי עתידי. בקשת המידע פתוחה עד 8 בספטמבר 2026, וגם גופים ישראליים בעלי ידע מתאים יכולים להשיב לה.
הפנייה מוגדרת RFI — בקשת מידע לצורכי תכנון. נאס״א מדגישה כי אין מדובר בקול קורא למימון מחקרים, במכרז או בבחירת טכנולוגיות שיוטסו לירח. התשובות ישמשו את הסוכנות בגיבוש כיווני המחקר העתידיים של תוכנית המחקר האנושי.
הבקשה עוסקת בתקופה שבה משימות קצרות אל הירח יתחלפו בהדרגה בשהייה ממושכת יותר. בשלבי הפיתוח הראשונים שואלת נאס״א אילו נתונים כדאי לאסוף מאסטרונאוטים שיחיו ויעבדו על פני הירח במשך כשבוע עד חודש.
אילו נתונים וטכנולוגיות יידרשו?
נאס״א מבקשת תשובות לארבע קבוצות מרכזיות של שאלות: אילו בעיות רפואיות ופיזיולוגיות אפשר לחקור באמצעות נתונים ממשימות ירח; איזה מידע בריאותי ותפקודי כדאי לאסוף; אילו מכשירים, טכנולוגיות ויכולות מחקר צריך להציב בבסיס; ואילו שאלות אפשר לבדוק באמצעות משימות רובוטיות בלתי מאוישות עוד לפני הגעת צוותים נוספים.
את ההצעות יש לשייך לאחד משלושה תחומים: גורמי אנוש וביצועים התנהגותיים, אמצעי־נגד לשמירה על בריאות האדם וחקר קרינת החלל.
הפנייה עשויה לעניין חוקרים וחברות ישראליות העוסקים בחיישנים לבישים, ניטור רפואי רציף, אבחון מרחוק, ניתוח נתונים רפואיים, בינה מלאכותית, חומרים להגנה מקרינה ומערכות טיפול קומפקטיות. עם זאת, הגשת תשובה אינה מבטיחה התקשרות עם נאס״א או השתתפות במשימת ארטמיס.
הסיכונים של חיים על הירח
הידע על השפעותיה של שהייה ממושכת בחלל מבוסס בעיקר על משימות במסלול נמוך סביב כדור הארץ. שם האסטרונאוטים עדיין מוגנים במידה משמעותית בידי המגנטוספרה ויכולים, במקרה חירום, לחזור לכדור הארץ בתוך זמן קצר יחסית.
הירח מציב תנאים אחרים. כוח הכבידה על פניו הוא כשישית מזה שעל כדור הארץ, וההשפעות של שהייה ממושכת בכבידה חלקית עדיין אינן מובנות במלואן. נוסף על כך ייחשפו הצוותים לקרינה חזקה יותר, לאבק ירח דקיק, לבידוד ולסביבה סגורה ועוינת.
במקרה חירום רפואי לא יהיה אפשר לפנות את האסטרונאוטים במהירות לבית חולים. עם זאת, המרחק אינו מונע התייעצות עם רופאים בכדור הארץ: לאות רדיו נדרשות כ־1.3 שניות להגיע מהירח לכדור הארץ. לכן יהיה אפשר לספק ייעוץ כמעט בזמן אמת, אך הצוות יזדקק גם ליכולת לבצע בדיקות וטיפולים בעצמו, במיוחד בעת תקלה או הפסקת תקשורת.
מחקרי משימת ארטמיס 2 בחנו בין השאר שינויים במערכת החיסון, דפוסי שינה, תפקוד הצוות ומדדים פיזיולוגיים. נאס״א מבקשת כעת להבין אילו מדידות נוספות יידרשו כאשר אסטרונאוטים לא רק יקיפו את הירח אלא יעבדו על פניו.
הניסיון הישראלי בהגנה מקרינה
אחד התחומים שבהם כבר השתלבה טכנולוגיה ישראלית בתוכנית ארטמיס הוא ההגנה מקרינה. אפוד AstroRad של חברת StemRad נבדק במשימת ארטמיס 1 באמצעות בובות מדידה שבהן הוצבו אלפי חיישני קרינה.
מחקר שפורסם ב־Science Advances ומבוסס על נתוני המשימה מצא כי האפוד עשוי להפחית במידה ניכרת את מנת הקרינה לאיברים מוגנים במהלך אירועי חלקיקים מהשמש. הניסוי מספק דוגמה לסוג הטכנולוגיות שבהן עשויים להתעניין מתכנני משימות חלל עמוקות.
פיתוחים לרפואת חלל עשויים למצוא שימוש גם בכדור הארץ, למשל בניטור חולים בבית, ברפואה באזורים מבודדים ובהפעלת מכשירי אבחון בידי צוותים קטנים. אולם יישומים אלה עדיין תלויים בפיתוח, בבדיקות קליניות ובהתאמת הטכנולוגיות למערכות הבריאות האזרחיות.
כיצד מגישים?
ההגשה מתבצעת במערכת NSPIRES. התקציר מוגבל ל־4,000 תווים, ולאחריו יש להשיב על השאלות המפורטות בטופס. המועד האחרון הוא 8 בספטמבר 2026 בשעה 23:59 לפי שעון החוף המזרחי של ארצות הברית.
שאלות ותשובות
האם נאס״א מציעה מימון במסגרת הפנייה?
לא. נאס״א מבהירה שמדובר בבקשת מידע לצורכי תכנון בלבד, ולא בהזמנה להגשת הצעות ממומנות.
האם חברות וחוקרים מישראל רשאים להשיב?
כן. נאס״א מזמינה תשובות מחוקרים, אוניברסיטאות, חברות, מעבדות ממשלתיות וארגונים נוספים בעלי מומחיות מתאימה. אין מסלול נפרד או התחייבות מיוחדת לגופים ישראליים.
אילו טכנולוגיות עשויות להיות רלוונטיות?
חיישנים לבישים, ניטור פיזיולוגי, אבחון מרחוק, הגנה מקרינה, תמיכה בבריאות הנפש, ציוד רפואי קומפקטי ומערכות המסייעות לצוות לטפל בעצמו.
האם מדובר כבר בבסיס ירח מאויש ברציפות?
לא. נאס״א מתכננת מעבר הדרגתי ממשימות קצרות לנוכחות ממושכת יותר. הפנייה עוסקת גם במשימות ראשונות שיימשכו כשבוע עד חודש.
לפרסום המקורי: פתיחת הפרסום המקורי
עוד בנושא באתר הידען
- עֲצִירוּת בחלל: בדיקות דם מ־52 אסטרונאוטים מצביעות על שינוי בפעילות חיידקי המעי
- לאחר ששלב פלקון 9 פגע בירח: נאס״א וספייס־אקס בוחנות כיצד למנוע את המקרה הבא
- קיוריוסיטי גילה במאדים “ים” של סדקים מצולעים – ולא ברור כיצד נוצרו
- שלב של פלקון 9 ככל הנראה פגע בירח; האישור יגיע מצילומי חלליות מקיפות
- טלסקופ החלל רומן תודלק ומוכן לשיגור ב־30 באוגוסט
