האקדמיה כבר מדברת ננו – עכשיו גם התעשייה

שלושת היו”רים המשותפים של כנס ננו-ישראל: נאוה סברסקי-סופר, דן וילנסקי ופרופ’ אריה צבן מספרים על השלב הבא וההכרחי לאחר תחילת התבססותם של מרכזי הננו באוניברסיטאות, הפיכת הידע שנצבר במרכזים לחברות התעשייה

אם יש תחום אחד שעליו ניתן לומר שהוא פרי הורות משותפת של התעשייה והאקדמיה זהו תחום הננוטכנולוגיה. אפשר לראות זאת מזהותם של שלושת היו”רים המשותפים של כנס ננו-ישראל נאוה סברסקי-סופר שהיתה בעבר מנכ”ל חברת יישום, דן וילנסקי שהיה בעבר מנכ”ל אפלייד מטיריאלס וכיום יו”ר INNI – האיגוד הישראלי לננוטכולוגיה, ופרופ’ אריה צבן, מנהל מרכז הננוטכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. שלושתם מנהלים את הכנס בהתנדבות מתוך רצון ליצור פלטפורמה לקדם את הגל הבא של הצלחה מבוססת מידע.”

כנס ננו-ישראל מציין את הפעם השניה שלו בסביבה שונה לחלוטין מזו שבה התקיים הכנס הראשון במרס 2009. מסבירה סברסקי: “בהיותי מנכ”ל יישום חיפשתי מקורות להגדיל את מספר הפרויקטים הממוסחרים ולמצוא עוד כמה תחומים. מרכזי הננו היו יחסית צעירים אבל הרגשתי שיש בכך פוטנציאל. ב-2007 ישבתי בוועדת ההיגוי של כנס ביומד המספק במה לענף המרכזי היום של המשק הישראלי. חשבנו שכדאי ליצור במה כזו לתחום של הננונכולוגיה העומד בפני הפריצה שלו, ושהוא ייחודי בכך שהמדינה החליטה ליטול חלק פעיל באמצעות INNI, כדי ליצור מובילות עולמית.”
“הכנס הראשון התקיים במרץ 2009, כזכור, בינואר התרחש מבצע עופרת יצוקה והיינו בעיצומו של המשבר הכלכלי אבל מצאנו את עצמנו עם למעלה מ-900 איש בירושלים, כולל 150 אורחים מעשרות מדינות, ואולי דובר אחד או שניים נעדרו. באשר לננו-2010 אנחנו יודעים כבר בשלבים המוקדמים שיהיו לנו נציגים מכ-25 מדינות, רק בתחום הפוסטרים המדעיים – 100 מתוך 300 המציגים יהיו מחו”ל, למעלה מ-3,000 מאמרים מדעיים, מאות פטנטים. מדובר במנוע צמיחה אדיר” מסכמת סברסקי.

דן וילנסקי, חבר מועצת המנהלים של איגוד INNI: הננוטכנולוגיה היא מהפכה שקשה אפילו לתאר את חשיבותה. כאשר ב-1947 פיתחו שלושה פרופסורים מדופלמים במעבדות בל את הטרנזיסטור הראשון – משהו בגודל של טלוויזיה, הכותרת היתה שזה עומד להות מהפכה, זה יחלף את השפופרות ותהיה תעשייה עצומה. אנשים אמרו להם ‘אתם מסובבים על השכל, זה לא יקרה’. היום תעשייה בשווי 300 מיליארד דולר.”

“אותם ספקנים אומרים את אותו הדבר על ננוטכנולוגיה. אתם מוכרים פה סיפורים, זה לא הולך לשום מקום. הננוטכנולוגיה היא הגל הבא לאחר שהמוליכים למחצה יגיעו לאסימפטוטה. אני מקוה שלא נצטרך לחכות 60 שנה אלא רק 10 ולהגיד וילנסקי צדקת.”

ביניים: לא מתחרים באמריקנים
וילנסקי מתאר את התהליך המשותף של התעשייה, הממשלה והאקדמיה שהביא לפריחה הננוטכנולוגית. “תחום הננו בישראל התחיל לפני כשש שנים כאשר פרופ’ יעקב זיו, עמד בראש תלם, מערך איגום משאבים שהבין שצריך לעשות משהו כדי שהתעשיה הישראלית תיישר קו עם העולם. החמצנו את ההזדמנויות בתחום המוליכים למחצה ובתחום הביוטכנולוגיה. כתוצאה מכך הוקמה ועדה בראשות נשיא אפלייד מטיריאלס והבוס שלי באותם שנים דן מידן. בועדה היו חברים אנשי מדע ואנשי תעשייה. הגענו למסקנה שאי אפשר להתחרות באמריקנים שכבר באותה תקופה הוציאו כ-2 מיליארד דולר בננוטכנולוגיה. החלטנו ללכת על מיקוד. יצרנו מודל חדשני לפיו הגענו לתחשיב שדרושים לנו 300 מיליון דולר לחמש שנים. המדינה השקיעה 30 מיליון דולר, והשאר ממקורות אחרים של האוניברסיטאות. כאן נחלץ לעזרתנו ראש אגף התקציבים קובי הבר. הסברנו לו שהאוניברסיטה מביאה תרומה מסומנת, האקדמיה עושה התאמה ממקורות אחרים ‘לא צבועים’ והממשלה תוסיף את השליש שלה”.
התוצאה – שישה מרכזים: בטכניון, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית, במכון ויצמן, בבר-אילן ובבן גוריון. לדברי וילנסקי, בששת המרכזים פועלות מעל 350 קבוצות מחקר מסווגות לפי נושאים וכבר יש פעילות פיתוח ב-75 חברות. עשרים מהן עומדות להיות בכנס ולהציג את מרכולתן כדי להשיג שותפים אסטרטגיים ולהוכיח שההחלטה היתה נבונה. 300 אנשי סגל בכירים ו-1,170 חוקרים. ו”כל מרכז חייב גם לקלוט לפחות שני מדענים חדשים בשנה שחוזרים מחו”ל”, אומר ולינסקי.
“התוצאות של המאמץ הוא שאנשי אקדמיה שבמצב נורמלי לא אוהבים לדבר אחד עם השני משתפים פעולה ברצון. ממשלת ישראל השקיעה עד כה במרכזים הללו 83 מיליון דולר, הם מקבלים החזר בזכות העובדה שאנחנו בוחנים כל פרויקט לפי 12 קריטריונים, שמנתבים את הפרויקטים החשובים והרלוונטיים ביותר למימון.
זו דוגמה לכך שכשאתה עושה משהו בתקציבים פעוטים אתה יכול להשיג הישגים”. מסכם וילנסקי.
פרופ’ אריה צבן מבר-אילן, מנהל את אחד מהמרכזים הללו. “דן דיבר על כוח האדם וזו התחלה מעולה לדיון: באופן סדיר 650 דוקטרונטים חוקרים פה בכל עת, ובכל שנה מתחלף רבע מהם. עד כה ייצרו המרכזים כ-3,200 פרסומים מדעיים, דבר לגמרי מדיד. יש מדד מעניין נוסף: פרסומים רבים מבוססים על שיתופי פעולה בתוך הארץ. עד כה יש לנו קרוב ל-400 שיתופי פעולה בין התעשיה לאקדמיה. יש למעלה מ-400 בקשות לפטנט שמתוכם כ-90 שכבר אושרו, כשצריך לזכור כי תהליך אישור לוקח לפחות 3 שנים. הפעילות במרכזים הפכה למנוע צמיחה, כי מנגנון המימון של המחקר מבוסס על דברים שיש להם אפליקציה בעולם האמיתי, מטבע הדברים, המחקר יהיה בעל משמעות יישומית”.
יש למעלה מ-100 הסכמי מסחור או פטנטים שהוגשו על ידי חברות שהוקמו, 75 חברות שדן ציין שכשליש מהם יציגו בכנס וכל זה בהשקעה שיחסית לתמורה היא צנועה. צבן מציין כי בציוד הושקע כ-77 מיליון דולר וכ-40 מיליון בתשתיות וזה לא כולל את הקמת המבנים של המרכזים. “המרכז בבר אילן הוקם מכסף שהוא מחוץ לתוכנית (המבנה), גם תורמים אוהבים בניינים מלאי פעילות ולא רק חלומות.”

סברסקי: “המספרים שהזכירו דן ואריה מרשימים בגלל שהם מייצגים חשיבה אסטרטגית ותוכנית אמיתית שמבוצעת בפועל כדי ליצור מובילות וכדי לשמור עליה. בזכותם אין לנו בעיה להביא לכנס את האנשים המובילים מהעולם – ברמת הממשל במדינות שונות,, חברות גדולות כמו סימנס או באייר שבאות לחפש פה טכנולוגיות ויודעות שהן יכולות למצוא את החדשנות שישראל מפורסמת בה בתחום שיש לנו מה להציע עם מוסדות אקדמיים שפתוחים לשיתופי פעולה תעשייתיים.”
“הוספנו השנה בכנס מושב שבו יוצגו 12 פרויקטים, שניים מכל מרכז, הנמצאים על סף מסחור, ביומיים הללו שהם מאוד עמוסים, החל ממושבים אקדמיים מחקרים בששת התחומים בהם מתמקד הכנס וכמובן הפוסטרים, דרך פרויקטים על סף מסחור, חברות סטארט-אפ צעירות יותר או פחות ועד לחברות ענק וגופים גדולים כגון התעשיה הבטחונית שמופיעה בפעם הראשונה בארץ, לצד נציגי ממשל מהארץ ומחו”ל. יש רצף שלם מהמחקר ועד החברות המסחריות, פלפטורמה מצויינת ליצירת שיתופי פעולה.
וילנסקי: “השקענו כל כך הרבה כסף באקדמיה והכנס אמור לעזור לנו להפוך את ביצי הזהב שמונחות במגירות של הפרופסורים, ולהניע את התעשייה שנהיה מובילים ולא שניים כמו שקרה בתחום המוליכים למחצה”

מי יהיו האורחים החשובים?
מי יהיו האורחים החשובים?
“הכנס יתמקד בחידושים ובהזדמנויות העסקיות בתחומי האנרגיה, מים, סביבה, ננו-חומרים, ננו-אלקטרוניקה, ננו-פוטוניקה, ננו-ביו וננו-רפואה ובגדול האירוע מיועד לאנשי תעשייה ועסקים מרחבי העולם, וישמש נקודת מפגש לחברות, אנשי הון סיכון, קרנות פרטיות, משקיעים מוסדיים וארגוניים, אנשי רגולציה, טכנולוגיה ופיתוח, מקבלי החלטות בממשל, כמו גם גורמי אקדמיה מדענים וחוקרים.
מי שיבוא לכנס, גם אם הוא לא מדען יוכל מאוד להנות מטבע הדברים הכנס בנוי מכך שההרצאות לפני שהן נכנסות לעומק משדרות מבט מלעמלה של מה שקורה, ומי שיישב שם גם אם הוא לא מדען יוכל לקלוט הרבה מהעניין הזה, כולל אנשים מקצועיים מהתעשיה וגם אנשים פשוטים. ההיענות מצד האנשים המובילים בעולם היא מפתיעה, במיוחד בתקופה שבה שומעים על החרמות.
פרופסור אנדרה גיים, הזוכה הטרי בפרס הנובל לפיזיקה יהיה מרצה אורח בכנס. בהרצאה בה יחשוף את “סוד הקסם של הננו-חומרים”. משלחת של אחד הגופים הגדולים בעולם בתחום הננו-טכנולוגיה, תאגיד הננו הרוסי RUSNANO תגיע לישראל לקחת חלק פעיל באירוע כשמטרת הביקור: לחתום על הסכמי שיתוף פעולה עם חברות ננו ישראליות, לבחון טכנולוגיות חדשות המפותחות במרכזי הננו הישראלים ולהעמיק את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחום הננו. בראש המשלחת יעמוד סגן יו”ר RUSNANO, אלכסנדר לושיוקוב, לשעבר סגן שר החוץ הרוסי ושגריר רוסיה ליפן ולצפון קוריאה.
מאז ביקרה משלחת של RUSNANO בכנס ננו-ישראל בשנה שעברה, הועמק שיתוף הפעולה בין המדינות. נחתם הסכם בין RUSNANO לבין המדען הראשי במשרד התמ”ת על הקמת קרן דו-לאומית לתמיכה בפרויקטים בתחום הננו והפרויקטים הראשונים שיזכו למימון מהקרן החדשה נמצאים כעת בשלבי בדיקה סופיים. בנוסף הודיע התאגיד בתחילת ספטמבר 2010 על פתיחת מכרז לניהול קרן הון סיכון של 100 מיליון דולר בישראל וברוסיה לטובת עידוד השקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת העמקת פעילותה בארץ RUSNANO אף העניקה את חסותה לכנס ננו-ישראל 2010.

בלי מאמצים רבים באים הנה שני אנשי מפתח אמריקנים – אחד מהם הוא המנהל של תוכנית נאס”א בנושא של ננוטכנולוגיה. אנחנו צריכים להגיע למצב שהוא ייצא מפה עם רשימה. אנחנו מתכננים לו פה עבודה קשה כאשר הוא ייפגש עם אנשי סגל ועם אנשים מהאקדמיה.
אורח חשוב נוסף הוא מנהל התוכנית של USNNI – זה שמחזיק מעל 2 מיליארד דולר בשנת 2010. בא להראות לנו איך הם עובדים, אבל הוא גם רוצה לשמוע איך אנחנו עובדים. המטרה הראשית שלנו איתו היא לפתוח שיתוף פעולה אקדמיה ישראלית ואקדמיה אמריקנית, תעשיה ישראלית מול תעשיה אמריקנית.

כיצד ייראה ענף הננוטכנולוגיה בעוד שש שנים?
פרופ’ צבן: “בעוד שש שנים אנחנו אמורים להיות במצב שהדבר הזה יכול להחזיק את עצמו, כי ההחזרים יחזיקו את זה. זו המטרה. כרגע עוד אי אפשר להעריך משום שלא עבר מספיק זמן לעבור את מחזור החיים מהמדע הבסיסי ועד למוצר מסחרי, עוד תקופת זמן כזו הענף יהיה בר קיימא.
“הננו לא התחיל לפני שש שנים. הפעילות הגדולה החלה לפני שש שנים אבל הננו התיישב על חוקרים שעשו פה עבודה הרבה שנים וליוו את הבסיס, וכשהיה את הבסיס, ושותפות וניהול נכון, הכל ביחד זו דוגמה למה קורה כשמחליטים על מאמץ לאומי ופתאום שש אוניברסיטאות לוקחות עושות מאמץ אוניברסיטאי וחוקרים לוקחים על עצמם את המשימה ואנחנו לוקחים 4 שנים אחרי זה את הפירות.”
“גם במדע הבסיסי יש לנו השגים מדהימים, דברים שאולי עוד 30 שנה נראה מהם פירות אבל חייבים לתחזק ואתם גם כן, יש לנו משם ועד הדברים הכי יישומיים ובהקשר הזה הכנס הוא מאוד מיוחד, כי לא מוצאים דבר כזה בכנסים מדעיים ותעשייתיים. הרצאות אקדמיות מול הרצאות של חברות. כל הספקטרום של הננו מהמדע הכי בסיסי ועד החברות נמצא בכנס ובגדול. רוב הדברים שם הם ישראלים – המדע ישראלי, החברות ישראליות אבל כמות האורחים מחול היא גדולה מאוד וזה אומר שאנשים רוצים לבוא לפה גם להשמיע את מה שהם עשו אבל גם לשמוע מה אנחנו עשינו, שזה באמת יפה.”
ומוסיף צבן: “אנחנו מאוד גאים בדור הצעיר שהוא מאוד משמעותי בכנס. בין שליש לחצי מהאנשים שיהיו בכנס יהיו חוקרים צעירים, ברובם דוקטורנטים, ולא כולם נוסעים ולא משיבים אותם, חלק נשארים והלכים לתעשיה פה, ויוצרים סטארטאפים. זו תרומה משמעותית של התוכנית למדינה. אותם צעירים מוכשרים ייפגשו עם משקיעים פוטנציאליים בפלטפורמה המכובדת הזו – כנס ננו-ישראל 2010”.