עכבר בעל מוח "אנושי"

זה כבר לא מדע בידיוני: באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה הצליחו ליצור עכבר-מעבדה שרבע ממוחו מכיל תאי-מוח אנושיים

מאת אלכס דורון

עכבר בעל מוח "אנושי" איור אמן:עכבר מעבדה והמוח האנושי

מהדורת יום ראשון, 1 באפריל 2001

זה כבר לא מדע בידיוני: באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה הצליחו ליצור עכבר-מעבדה שרבע ממוחו מכיל תאי-מוח אנושיים

מדענים בארה"ב נערכים לפרוייקט נועז במיוחד: טיפוח עכבר מעבדה, שכל נפח מוחו יכיל תאי-מוח של אדם. בשלב זה יש לחוקרים היסוסים מוסריים אם בכלל לממש את הרעיון.

הרצון לבחון אפשרות לגדל עכבר-מעבדה בעל מוח של אדם, בא בעקבות ההצלחה הדרמטית של ניסוי שבוצע באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה.

גידלו שם עכבר שרבע ממוחו הכיל תאי מוח אנושיים. ההנחה היא, שבדרך זאת אפשר יהיה בעתיד לפתח ביעילות תרופות וטיפולים מחלות מוח ניווניות כמו פרקינסון,לצהיימר,
שבץ-והן יבחנו תחילה על מודל חייתי: יותו עכבר מעבדה. לכשיצליחו הניסויים, יוזרקו לחולים, תאי-מח בריאים שטופחו ב…עכברים.

אלא שגם בניסוי המצומצם שהצליח, התעוררו שאלות אתיות לא מעטות. ביניהן: האם אין במעשה הזה כדי חציית הגבולות הברורים שמבדלים אנשים מבעלי-חיים? האם הרעיון הזה לא יתגלגל "למחוזות לא רצויים" בעתיד?

המחקר בעכבר נקרא "ניסוי במוח עכבר כימרי" (כלומר יצור המורכב מתאים שונים זה כזה מבחינה גנטית; העכבר "יוצר" באופן יחודי למטרה זאת). ניהל אותו פרופ' ארווין וייסמן בעזרת חוקרים מהמכון ע"ש יונה סאלק וחברת הביוטכנולוגיה "סטם-סל "
(תאי-גזע). החוקרים נדהמו לגלות שבתנאים נכונים, תאי עצב אנושיים, ניורונים, גדלו ושיגשגו בגולגולת עכבר.

פרופ' וייסמן סבור שבעתיד אפשר יהיה לטפח זן-עכברים שתאי מוחם "יתוכנתו" למות כשהעכבר יגיע לגיל מסויים "ורוב תאי המוח שלו יהיו לאחר מכן אנושיים".

עם זאת הדגיש החוקר כי יחל במהלך הזה רק לאחר ויכוח מעמיק בין גורמים שונים על ההיבטים האתיים של הניסוי המוצע-ועל-פי מסקנותיו, יפעל.

כצעד ראשון, נתבקש פרופסור למשפט באוניברסיטת סטאנפורד לבחון את תוכנית המחקר.

עכברים שבמוחם תאי עצב אנושיים ש"הונדסו" לתהליכים ביולוגיים אנושיים במוח, יכולים לשמש מודל מעולה למחקר על תיפקוד תאי-עצב ולניסויי פיתוח של תרופות חדישות.

אלא שהחורים חוששים שמחוסר ידיעה יחששו אנשים לקבל תרופות שמקורם במוחות של עכברים. "הם עלולים לחשוב בטעות שיצרנו במעבדה מוח מיניאטורי של אדם, בראשו של עכבר-ואין זה כך", אמר פרופ' וייסמן לכתבי מדע בארה"ב.

בניסוי בעכבר הכימרי-כלומר בעל חיים שהובא לעולם לניסויים מדעיים יחודיים- הוחדרו למוחו של גור-עכברים תאי-עצב שטרם בשלו (תאי גזע). אלו תאים בעלי פוטנציאל של התפתח למיגוון רחב של תאי-מוח בוגרים ספציפיים. כשהעכבר היה בן 7 חודשים, התברר שתאי מח אנושיים פעילים, התפשטו בראשו.

בניסוי הוברר שהתאים ביצעו מיגוון רחב של תיפקודים, באזורי מוח מרכזיים. העכבר התנהג כעכבר. לא חלו שינויים באנטומיה של מוחו ובגודל המוח.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן