נשלב את ישראל בתכנון ובפיתוח רכיבים למשימות רובוטיות לירח

כך מתאר ד"ר פיטר וורדן, ראש מרכז המחקר איימס של נאס"א את העתיד, שיפתח בצעד אחד בודד של אסטרונאוט על מאדים, צעד שלקראתו מתכוננת נאס"א כבר בימים אלה * ד"ר וורדן הרצה במסגרת כנס החלל השנתי של מכון פישר ומשרד המדע שהתקיים השבוע בהרצליה * עיקר הרצאתו: מאדים – הבית הבא של האנושות

תפיסת אמן של מוצב על הירח
תפיסת אמן של מוצב על הירח

ארה"ב מתכוונת לחזור לירח ב-2020 ובאמצעות אותן טכנולוגיות נוכל כבר גם לבצע משימות לאסטרואידים שיארכו חצי שנה. אסטרואידים מעניינים מסיבות נוספות. לפני הנחיתה על הירח תהיינה משימות רובוטיות ואנו מקווים לשלב את ישראל במאמצים הללו, הטכנולוגיה כאן מצוינת. כך אמר ד"ר פיט וורדן, ראש מרכז המחקר איימס של נאס"א ומומחה עולמי בתחום מדעי החלל הצבאי והאזרחי כאחד. ד"ר וורדן הרצה במסגרת כנס החלל השנתי הרביעי ע"ש אילן רמון שהתקיים השבוע בבית חיל האוויר בהרצליה.

עיקר הרצאתו של ד"ר וורדן עסקה בכל השלבים מהיום ועד לנחיתה המאוישת על מאדים. "הצעד הראשון למאדים נעשה בימים אלה בידי נאס"א בפיתוח הטילים שיביאו אותנו מעבר למסלול תחנת החלל הבינלאומית אל הירח, אסטרואיד קרוב ארץ ובסופו של דבר – לטיסה מאוישת למאדים.

"מאדים הוא היעד הבא שלנו וננחית עליו אסטרונאוטים עוד במחצית הראשונה של המאה. במאדים יש מדבר, שנראה כמו הנגב וכמו מקומות בארה"ב. אבל כפי שאנחנו יודעים, אנשים יכולים לגור במדבר. יש עדויות כך שפעם היו מים על מאדים. בצילומים ששידרו לנו רכבי השטח המסיירים על מאדים אנו רואים שכבות סלעים, עדות לקיום מים בעבר. ויש גם קרח על מאדים, כמות משמעותית של מים גם היום ובין היתר אנו רואים באחת התמונות שצולמה מהחלל גם מכתש געשיו ובתוכו גם קרחון קטן.

ד''ר פיטר וורדן
ד''ר פיטר וורדן

החללית פיניקס שפעלה השנה במאדים, צילמה שלג נופל על מאדים. מנתונים ששיגרה הפיניקס ראינו גוש קרח בחפירה שבוצעה באמצעות הכף של הנחתת, שבתמונה מאוחרת יותר נעלם בשל התאדותו כתוצאה מהחשיפה לאטמוספירה. החלק המעניין ביותר של מאדים הוא מתחת לקרקע יתכן שיש שם מים זורמים, מקור חום אולי אפילו פעילות וולקנית. יתכן שאולי אפילו יש שם חיים. אם כי כמובן מדובר במיקרו אורגניזמים. כמו כן יש לנו עדויות על גיאולוגיה פעילה במאדים.

"חישבו על מאדים כבית עתידי של האדם ואנו עומדים להגיע אליו. בימים אלה אנו מפתחים בנאס"א טילים חדשים: ארס 1 וארס 5. ארס 1 ישוגר לטיסת ניסוי בעוד כשנה. הטילים הללו יחליפו את המעבורת לא רק בטיסות לתחנת החלל אלא גם יאפשרו טיסות עמוק לתוך החלל – לירח ואף למאדים, בהתאמות שונות. כאשר יושלם פיתוח ארס 5 בעוד 6-8 שנים הוא יהיה הטיל הגדול ביותר שנבנה, 150 טון למסלול ארץ נמוך, הוא יאפשר לחזור לירח לבקר אסטרואידים קרובי ארץ, ולבסוף גם להגיע למאדים."

"אסטרואידים הפכו מאוד מעניינים. בציבור הרחב מתייחסים אליהם כאל איום פוטנציאלי. הדינוזאורים הושמדו לפני 65 מיליון שנה בידי אסטרואיד ואולם יש אסטרואידים שיכולים לספק משאבים רבים. אולי אפילו כאלה שעשויים מפלטינה, אך פלטינה אינו החומר החשוב ביותר בחלל אלא דווקא מים. במאדים יש הרבה דברים שאנחנו צריכים – מים, מתכות וחומרים אורגנים ואי-אורגניים. גם באסטרואידים יש מים וחומרים אורגניים. מקור האנרגיה במאדים הוא מקרינת השמש ואנרגיה גיאותרמית תת קרקעית. באסטרואידים, האנרגיה מגיעה רק מ השמש. במהלך השנים האחרונות גילינו מאות אלפי אסטרואידים חדשים. כשהייתי סטודנט לאסטרונומיה, ידעתי שמרבית האסטרואידים נמצאים מעבר למסלול מאדים, היום אנו יודעים שיש מאה אלף כאלה קרוב לכדור הארץ ולמרבה הצער חלק מהם גם פגעו בכדור הארץ. נאס"א פיתחה יכולות מעקב וגם סוכנויות חלל אחרות תרמו את חלקן, כך למשל אנו רואים בתמונה את האסטרואיד איטקאווה אליו הגיעה החללית היאבוסה. מדובר באסטרואיד טיפוסי, בקוטר של חצי קילומטר.

על הירח עצמו נרצה להקים מוצב ליד הקטבים, באיזורים שלא ראו אור שמש מיליוני שנים ובהם יתכן שיש בהם מים. בעתיד אולי ניסע לאסטרואידים. מה נדרש כדי להגיע לאסטרואידים תוך שימוש באותם אמצעים שאנחנו מפתחים להגיע לירח? בפרויקט שמתוכנן, NEO (ראשי תיבות Near Earth Orbit) יכולים להחליף את הקפסולה, במקום אוריון שתשמש לשיגור לירח, נבנה קפסולה שבה יוכלו אסטרונאוטים לחיות עד חצי שנה, אמנם בדחיסות.

יתכן שמאוחר יותר , בשנת 2030, בני אדם ירצו לנחות על אחד מירחי מאדים. אלו עצמים מעניינים, יתכן שאלו אסטרואידים שמאדים לכד, ושיש בהם כמות גדולה של מים. לאחר מכן יתקיימו משימות לקרקע המאדים ובסוף יקום גם מוצב על פני השטח של מאדים."

"בכל מקרה כדי לשרוד על מאדים, נצטרך לחיות מהשטח ולא להביא את כל התצרוכת מכדור הארץ. נביא איתנו. כך לדוגמה נוכל להיעזר במיקרו אורגניזמים כגון ציאנובקטריה – חיידק המבצע פוטוסינתזה ובזכותו אנו יכולים לנשום – יצורים כדוגמתו היו הראשונים שביצעו את תהליך הפוטוסינתזה. נוכל להפיק בעזרתו חמצן מאטמוספרת מאדים ומתכות מקרקע המאדים."

"האם ניתן לבצע הארצה של מאדים? יקח המון זמן עד שזה יקרה, אבל יש כאלו שמאמינים שאנו יכולים לעשות זאת. במאדים היו פעם אוקיאנוסים, אטמוספרה עבה, גשם. כל המים אולי נמצאים שם מתחת לפני השטח אולי נוכל לשחזר זאת ולהפוך את מאדים לבית שני לאנושות. ומה הלאה? טיטאן יכול להיות מעניין כי יש בו אגמים של פחמימנים, או שיש עליו כבר חיים או שנוכל ליישב אותו ולשאוב פשוטו כמשמעו מאגמי הנפט שעליו."

"בעוד נאס"א שומרת לעצמה את החלל העמוק, התעשיה הפרטית תתחיל לפעול בחלל הקרוב. בתוך שנה-שנתיים נוכל לקנות כרטיסים ולטוס לטיסות חלל קצרות, כמו לדוגמה בחללית ספייסשיפ 2 של וירג'ין גלקטיק או באמצעות הדראגון של ספייס X לתחנת החלל הבינלאומית, אם רק תוכלו להרשות לעצמכם את מחיר הכרטיס. מדובר בשתי חברות שפיתחו הינע חללי אזרחי בכסף פרטי."

"הדברים שהתחילו עם אילן רמון ואנשי הצוות מקבלים תאוצה." מסכם וורדן.

לכתבה הראשונה בסדרה: הממשל צריך לקבל החלטות באשר לעתיד נאס"א

באותו הנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. אני לא מבין למה קשה כל כך לתת קישורים בתגובות כאן, בכל פעם שאני מנסה לעשות זאת ההודעה באופן אוטומטי מצונזרת.

    חפשו בגוגל – מאדים הארצה

    (ללא מרכאות) ובידקו את התוצאות הראשונות. ניסיתי לתת קישורים אבל כאמור ההודעה מיד נחסמת, ממש מרגיז מה שהולך כאן עם הצנזורה הזו.

  2. אתה יוצא מתוך נקודת הנחה שהמיים שהיו על מאדים לא נמצאים שם יותר. אנחנו יודעים שעדיין קיימים שם מיים, יכול ליהיות שתחילת התהליך תיהיה הרבה יותר פשוטה מלמצוא כוכב שביט מתאים ולגרום לו להתנגש במאדים.

  3. בשביל לישב חיים על המאדים, יש הכרח להחזיר אל המאדים את המיים העיליים ואת האטמוספירה,שהיו לו בעבר ושעבדו לו, כתוצאה מהתנגשותו עם אחד מירחיו.
    הדרך היחידה לעשות זאת הינה לגרום לכך שכוכב שביט גדול, המכיל כמות מספיקה של מיים, יפול אל המאדים. מעצמת ההתנגשות יותכו מי השביט על המאדים. בשלב הראשון יתחיל אידוי מסיבי של אדי מיים אל אטמוספרת המאדים ואולם, בשלב השני כשהלחץ האטמוספרי יאזן את האידוי, תתחיל עליית טמפרטורה באטמוספרת המאדים כתוצאה מאפקט החממה.
    ניתן יהיה להאיץ את התפתחות החיים והצמחיה
    על המאדים ע"י זריעת חיים מכדה"א. בהדרגה יגדל אחוז החמצן באטמוספרה מה שיאפשר קיום חיים יבשתיים על המאדים. השאלה היא, כמה שנים ידרשו לכל זה…..ואולם המפתח הינו בהתחלה. כיצד מסיטים שביט מספיק גדול למסלול התנגשות עם המאדים. זו המשימה .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן