לא רק כל היקום: גלקסיית שביל החלב מתפשטת החוצה עם הזמן

החוקרים שילבו את ספקטרום האור מהענק האדום יחד עם נתונים ממצפה קפלר של נאסא, כדי לחשב את המסה של 70,000 כוכבי ענק אדום לאורך המעטפת של שביל החלב, עד למרחק של 50,000 שנות אור.

במפה, אותה ניתן לראות למעלה, המוקד ממנו יוצאים הקוים הוא בנקודה בה ממוקם כדור הארץ. לימינו הכוכבים הזקנים יותר (אדום) סביב מרכז הגלקסיה ולשמאלו הכוכבים הצעירים יותר (כחול) בחלקים החיצוניים של הדיסק. כפי שאומרים החוקרים בקבוצה, גלקסיית שביל החלב גדלה החוצה עם חלוף הזמן.
במפה, אותה ניתן לראות למעלה, המוקד ממנו יוצאים הקוים הוא בנקודה בה ממוקם כדור הארץ. לימינו הכוכבים הזקנים יותר (אדום) סביב מרכז הגלקסיה ולשמאלו הכוכבים הצעירים יותר (כחול) בחלקים החיצוניים של הדיסק. כפי שאומרים החוקרים בקבוצה, גלקסיית שביל החלב גדלה החוצה עם חלוף הזמן.

אסטרונומים חזו זה מכבר שהכוכבים הזקנים ביותר בגלקסיית שביל החלב שלנו נמצאים במרכז הגלקסיה, בעוד שבסביבות החיצוניות מצויים האובייקטים הצעירים יותר. כעת האסטרונומים מיפו את התחזית שלהם לפרטי פרטים, תודות לטלסקופ 2.5 מטר SDSS במצפה האפצ'י בניו-מקסיקו.

הממצאים הוצגו במפגש החברה האסטרונומית האמריקאית שהתכנס בקיסימי, פלורידה על ידי צוות בראשותה של מלישה נס ממכון מאקס פלאנק לאסטרונומיה בהיידלברג, גרמניה. החוקרים יצרו את עקומת הצמיחה הראשונה אי פעם של שביל החלב בה ניתן לראות כיצד התפתחה הגלקסיה מילדותה ועד לגלקסיה הספירלית הבהירה שאנו רואים היום.

קבוצה של אסטרונומים השתמשו ב SDSS כדי לקבוע את המסה של ענקים אדומים, כוכבים בהירים המתקרבים לקיצם, ופזורים לכל אורכה של הגלקסיה. ככל שכוכב ענק אדום זקן יותר, באופן כללי, המסה שלו נמוכה יותר. אולם SDSS אינו יכול למדוד מסה באופן ישיר. כפי שתיארה קבוצת החוקרים בפגישת החברה האסטרונומית האמריקאית, הם שילבו את ספקטרום האור מהענק האדום יחד עם נתונים ממצפה קפלר של נאס"א, כדי לחשב את המסה של 70,000 כוכבי ענק אדום לאורך המעטפת של שביל החלב, עד למרחק של 50,000 שנות אור.

במפה, אותה ניתן לראות למעלה, המוקד ממנו יוצאים הקוים הוא בנקודה בה ממוקם כדור הארץ. לימינו הכוכבים הזקנים יותר (אדום) סביב מרכז הגלקסיה ולשמאלו הכוכבים הצעירים יותר (כחול) בחלקים החיצוניים של הדיסק. כפי שאומרים החוקרים בקבוצה, גלקסיית שביל החלב גדלה החוצה עם חלוף הזמן.

מתוך: חדשות סיינס 8.1.16

עוד בנושא באתר הידען:

כשליש מהכוכבים בשביל החלב זזו ממקומם

סיור ברזולוציה גבוהה במרכז שביל החלב

אסטרונומים מעריכים כי בשביל החלב יש כמאה מיליארד כוכבי לכת דמויי כדור הארץ

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

90 תגובות

  1. אבל השאלה בפרדוקס היא: למה זה קורה רק לצד אחד?

    למה המרחק בין הכוכבים, בעיני התאום הטס הינו 5 שנות אור ולא בעיני הכוכב שטס מולו באותה מהירות ובאותו הזמן?

    למה מבחינת התאום הטס – זמן הטיסה הוא 5 שנים ולא מבחינת הכוכב שמולו?

    התשובה בויקי ובמקומות אחרים: החלפת מערכות יחוס ותאוצה.

    התשובה שלי: סינכרון שעונים.

    צריך ללכת לישון אבל אם תרצה, נסה לענות על מה הסיבה להנחה המרכזית שבבסיס הפרדוקס:

    מדוע אם כל מערכת רואה את זמן האחרת נע לאט יותר, שעון הנע בקו ישר לאורכה של מערכת מסונכרנת יראה את שעוניה מראים זמן גבוה משלו?

    לילה טוב.

  2. ישראל
    כלומר, תאום אחד התבגר בעשר שנים בעוד אחיו התבגר בעשרים שנה. זה מעניין, אבל אין פרדוקס.
    בלי לסנכרן שעונים, ובלי תאוצות….

  3. לא, אך הם לא בתאוצה. לא יחסית אחד לשני ולא יחסית למערכות אחרות.

    מערכת השמש היא דוגמה למערכת לא אינרציאלית.

    מה זה בדיוק משנה לעניינינו?

  4. ניסים

    אפשר לראות את מערכת כוכב – תאום כמערכת אחת אינרציאלית.

    במערכת כזו אם כל תנאי ההתחלה זהים לגבי שני הגופים, גם התוצאה הסופית זהה.

    אבל בוא נפתור את הבעיה. יש שוני בין התאום לכוכב: שעון הכוכב מסונכרן עם שעון הארץ, שעון התאום לא. הוא רק אופס ברגע החליפה להראות 0 כמו הארץ, אך זהו רגע סינגיולרי.

    אך כאמור זה רק חצי הפיתרון, או בעצם שליש. השאלה הבאה היא: מדוע אם כל מערכת רואה את זמן האחרת נע לאט יותר, שעון הנע בקו ישר לאורכה של מערכת מסונכרנת יראה את שעוניה מראים זמן גבוה משלו?

    השאלה הבאה היא: אם זמן השעון ה"נע" תמיד נמוך יותר – וגם צילום משני הצדדים יראה זאת – כיצד יכול השעון ה"נע" לטעון שבעצם זמן שעוני המערכת המסונכרנת נמוך יותר? הרי יש לנו צילומים משני הצדדים שמראים את ההיפך!

    כפי שניתן לראות הפיתרון הוא בסינכרון, לא בהחלפת מערכות יחוס ולא בתאוצה, למרות שניתן לטעון שכאשר התאום מסתובב זמני המערכת המסונכרנת משתנים עבורו וכך גם המרחקים בגלל התכווצות לורנץ.

    לדעתי טיעון זה מרחיק לכת ואי אפשר לאמתו מחשבתית עם "ראיות" כגון צילומים מטווח 0.

    וגם ניתן לראות שפיתרון פרדוקס התאומים אינו כל כך פשוט.

    וכל זה רק פרומו לפרדוקס הטבעות.

  5. ישראל

    'ואי אפשר להסתכל עליהם כמערכת אחת? למה?" – לא הבנתי 🙂 האם אתה טוען שאין למהירות השפעה?

    "ומה השוני בין התאום לכוכב, למה אם שניהם התחילו בזמן 0 הם באותו המרחק והמהירות בינהם זהה הם יסיימו את המסע בזמנים שונים?". קרא שוב :

    "(1) במערכת של הכוכבים – המרחק ביניהם 10 שנות אור.
    (2) במערכת של התאום הטס – המרחק 5 שנות אור.

    לאיזו מהטענות האלה אתה לא מסכים?"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן