חקר הירח – מה היה ואיפה אנחנו עומדים עכשיו

הנחת העבודה הבסיסית של "מעצמות החלל החדשות" היא קצרת טווח – איך להקדים את האחרים במסע לירח?בעודהנחת העבודה של האמריקאים היא ארוכך טווח – מה נעשה בירח כשנגיע אליו?

רכב הירח במשימת אפולו 15. (מקור:נאסא)
רכב הירח במשימת אפולו 15. (מקור:נאסא)

קצת היסטוריה

למרות הזוועות של שלוש מלחמות העולם (שתיים חמות ואחת קרה), המאה ה-20 תרמה את התרומה הגדולה ביותר לחקר מדעי החלל. המשמעויות הצבאיות של חלק מהמחקרים הבטיחו תקציבים בלתי מוגבלים לתחום והמצב הפוליטי ההפכפך במהלך המאה רק הזין את חשש של המדינאים ואישר את הצורך בפיתוחים אלה. ולמרות הצד הצבאי האפל, מרבית היישומים הצבאיים תרמו בעקיפין גם לתחומים אזרחיים עליהם נדבר בסיכום המאמר.

שיגורו של הלוויין המלאכותי הראשון ספוטניק-1 ב-4 באוקטובר 1957 סימן את תחילת המירוץ לחלל. ב-17 באוגוסט 1958 היו אלה האמריקאים שהרימו את הרף וניסו להגיע לירח עם פיוניר-0, הניסוי נכשל. אחרי מספר ניסויים כושלים נוספים של שני הצדדים, הייתה זו הגשושית הרוסית לונה-1 שביצעה ב-2 בינואר 1959 מעוף לכיוון הירח אך תקלה גרמה לפספוס המטרה. בניסיון השני ב-13 בספטמבר 1959 הירח נכבש על ידי לונה-2 והגשושית הרוסית הפכה לעצם הראשון מעשה ידי אדם אשר הגיעה אל פני הקרקע של הירח.

יורי גגרין בחליפת החלל שלו
יורי גגרין בחליפת החלל שלו

ההישגים הרוסים בתחום החלל בלטו מול הכישלונות הרבים של האמריקאים, השיא התרחש ב-12 באפריל 1961 כאשר שוגרה החללית ווסטוק-1 ועליה האדם הראשון בחלל – יורי גגרין.

בחלקו השני של העשור האמריקאים החלו לצמצם פערים ולצבור הישגים מרשימים יותר מהרוסים, אך לכולם כבר היה ברור כי אחרי ספוטניק והטיסה של גגרין – ההישג המשמעותי הבא יהיה משימה מאוישת לירח.

המירוץ לירח

טיסה לירח כוללת שלבים קריטיים רבים: שיגור רכב לחלל, טיסה לכיוון הירח, הורדת חללית לקרקע, שיגור החללית חזרה לחלל, טיסה לכדור-הארץ, ונחיתה בשלום. כל שלב טומן בחובו בעיות רבות לכן הרוסים והאמריקאים החלו בהכנות קדחתניות. צוותי העבודה עשו הכל כדי להקטין את מרווחי הטעויות ומקבלי ההחלטות לא בחלו באמצעי ובתקציבים כדי להשיג את המטרות.

נחיתה רכה (מוצלחת) ראשונה על הירח בוצעה על ידי לונה-9 בשנת 1966, ואחריה מספר נחיתות רכות אמריקאיות בחלליות סורביור. במקביל תוכנית אפולו שיגרה משימות מאוישות לירח לביצוע הקפות סביב הירח על מנת לבחון מערכות ותפקוד מכשירים שונים.

המודול הירחי במשימת אפולו 11. (מקור:נאסא)
המודול הירחי במשימת אפולו 11. (מקור:נאסא)

20 ביולי 1969 היה התאריך בו האמריקאים ביצעו את הבלתי יאמן, לראשונה נחתו בני-אדם על הירח!! אפולו-11 עשתה היסטוריה וניל ארמסטרונג הפך לאדם הראשון שדרך על הירח.

ההישג דחף את נאס"א לשגר אנשים נוספים לירח (סה"כ 6 משימות), בעוד הרוסים המובסים זנחו את האופציה המאוישת והמשימות העתידיות שלהם כללו חלליות רובוטיות שמטרתן איסוף דוגמאות קרקע והחזרתן לכדור הארץ.

העשורים השקטים

כולם הבינו כי לא ניתן יהיה לבצע הישגים משמעותיים בסדר גודל דומה מאחר וטיסה מאוישת לכוכבי לכת רחוקים מסוכנת מדי, לכן שנות ה-70 הוקדשו למחקר רובוטי של כוכבי לכת. בשנות ה-80 וה-90 המחקר הרובוטי הורחב ופותחו יכולות לשהייה ארוכת טווח בחלל במסגרת תחנות החלל השונות שהורכבו בקרבת כדור-הארץ.

ניתן לומר כי אחרי כ-20 שנות מחקר אינטימי, נזנח הירח משום שהתחרות בין המעצמות עברה לתחומים אחרים. שנת 1972 הייתה השנה האחרונה בה אדם (יוג'ין סרנן) הניח את כף רגלו על הירח. ושנת 1976 הייתה השנה האחרונה שגששית כלשהי ריחפה סביב הירח (לונה-24).

הזירה נפתחת לשחקנים נוספים

הירח
הירח

במהלך שנות ה-80 יפן עברה פיתוח מואץ. השקעות בתוכנית חלל עצמאית הביאו יוקרה רבה למדינה, קידמו את הידע הטכנולוגי של האוכלוסיה והביאו כבוד וגאווה לעם. אחרי תוכנית מוצלחת לחקר אסטרואידים, הוחלט כי היעד הבא הוא הירח. בשנת 1990, אחרי 14 שנים שקטות בזירת הירח, שוגרה המקפת היפנית היטן (המלאך המעופף) לחקר הירח.

האמריקאי לא יכלו להרשות לעצמם להישאר מחוץ לתמונה, לכן בשנת 1994 שוגרה המקפת קלמנטין ובשנת 1998 המקפת לונר-פרוספקטור.

סוכנות החלל האירופאית נכנסה לתמונה בשנת 2003 עם שיגורה של המקפת סמארט-1, דבר שהביא להגברת ההתעניינות בשכננו הקרוב.

הפיתוח הכלכלי המואץ באסיה הכניס מתחרות נוספות לתחום החלל, וההתעניינות המחודשת בירח האיצה את התחרות בין השחקנים האסייתיים. יפן הייתה הראשונה לשגר את המקפת סלן-קאגויה בספטמבר 2007, אחריה שיגרה סין את שנג'ה-1 באוקטובר 2007, והודו עתידה לשגר את המקפת צ'אנדריאן במהלך החודשים הקרובים. עתה, כאשר כולם מדברים על החזרה לירח, גם האמריקאים והרוסים הציגו תוכניות לשיגור מקפות חדשות מסביב לירח.

יש לציין כי התחרות בין המדינות השונות היא תחרות טכנולוגית במטרה להוכיח כי יש ביכולתן הידע והכלים הטכניים לשגר כלים לירח. קיימים פערי ידע אדירים ביכולות החלל של המדינות השונות, החזרה לירח אמורה לצמצם את מרבית הפערים הללו. מעבר לכך, שיגור מקפות לירח אמור כבר בוצע בעבר על ידי חלק מהשחקנים, שחזור היכולות לא ישיג הישגים לכן שיגור המקפות הן שלב מקדים למשימות מאויישות שאפתניות שנועדו להציג הישגים חדשים. הסינים למשל הוכיחו כי הם יכולים להביא אדם לחלל בכוחות עצמם ובכוונתם להראות הישגים נוספים, תחילה הם ישגרו מקפות לירח, ובשלבים מאוחרים רובוטים שינחתו על הירח ולבסוף בני-אדם שיחזרו על דוגמאות קרקע.

המניעים של השחקנים השונים

בעוד הנחת העבודה הבסיסית של "מעצמות החלל החדשות" היא איך להקדים את האחרים במסע לירח? הנחת העבודה של האמריקאים היא מה נעשה בירח כשנגיע אליו. אומנם התחרות הבין-מדינית משחקת תפקיד מרכזי בשיגעון החזרה לירח, אך ארה"ב הוכיחה בעבר יכולתה כך שחזרתם לירח חייבת לייצר הישגים חדשים כדי להנציח את עליונותם על השחקנים האחרים.

להלן המניעים של המדינות השונות:

הודו: הודו היא המדינה השנייה בגודל אוכלוסייתה בעולם (מעל 1.1 מיליארד תושבים). רבים רואים בה מעצמה שעדיין לא התעוררה ובכוונתה לעשות הכל על מנת לקבל מעמד של מעצמה מן המניין – תוכנית חלל עצמאית בהחלט תקרב אותה למטרה זו. פן מהותי נוסף הוא המלחמה שלה עם פקיסטן. משחקי החתול-והעכבר בהתקדמות הטכנולוגית עברו מתחום הטילים הבליסטיים לתחום חלל. שילוח חלליות לירח תוכיח כי היכולות ההודיות עולות על היכולות של פקיסטן.

סין: סין היא מדינה בעלת האוכלוסיה הגדולה בעולם (מעל 1.3 מיליארד תושבים) והיא מעצמה כלכלית מהגדולות בעולם (חוזים שהיא תעבור את ארה"ב בעשורים הקרובים). ככל שהשפעת המדינה גדלה כך היא מאוימת יותר ויותר מגורמים חיצוניים אשר אינם מעוניינים לחלוק איתה את הכוח וההשפעה בזירה הבינלאומית. תוכנית החלל הסינית שאפתנית ביותר, ב-2003 היא הפכה למעצמה השלישית ששיגרה אדם לחלל ובכוונתה להמשיך לקדם את המחקר התחום החלל. אומנם סין מעדיפה להשקיע פיתוח יכולות חלל צבאיות על פני השקעות הרפתקה מיותרת בירח, אך השגת המטרה תביא לה יוקרה רבה בעולם, תפתח טכנולוגיות מתקדמות, תקנה ידע לאוכלוסיה המקומית ובעקיפין גם תתרום ליכולות הצבאיות שלה.

יפן: מאז מלחמת העולם השנייה, יפן היא מדינה פציפיסטית במהותה. ללא צבא סדיר, מרבית ההשקעות שלה מופנות לאוכלוסיה ולכלכלה. התעשייה היפנית משקיעה רבות במו"פ, אוכלוסייתה אוהבת חידושים והממשלה מפנה תקציבים לפרויקטים חדשניים. תחום החלל ממומן על ידי המדינה בשיתוף עם התעשייה המקומית וכך המדינה מייצרת יתרון לחברות יפניות בענף שהולך לגלגל מאות מיליארדים בעשורים הקרובים. השגת יכולות חלל מתקדמות תוך שיתוף התעשייה האזרחית מקדמות את מטרות השלטון.

רוסיה: מאז פירוק ברה"מ, רוסיה לא השלימה עם איבוד השפעתה בעולם ובשנים האחרונות היא פועלת במגוון תחומים להחזרת מעמדה ככוח משמעותי שיש להתחשב בו. אומנם היא כבר הוכיח כי יש ביכולתה להגיע לירח וההנהגה הנוכחית מעדיפה להשקיעה כספים בצבא ובכלכלה, אך המדינה לא יכולה לעמוד מהצד כאשר כל המעצמות צועדות לכיוון הירח. המדינה הראשונה שכבשה את החלל פשוט לא יכולה להיוותר מאחור במיוחד כאשר תוכנית החלל שלה משמשת כעמוד השדרה של תעשיית השיגורים העולמית. על רוסיה החובה להוכיח כי איננה נשענת על טכנולוגיות ישנות, משימה לירח תעזור לנער תדמית זו.

ארה"ב: כמעצמה עולמית ומובילת דרך, ארה"ב אינה יכולה שלא לפעולה. היא תנסה לשחזר הישגים ישנים כדי להראות שהיא עדיין הכוח הדומיננטי בעולם וליצור הישגים חדשים שיוכיחו את עליונותה הטכנולוגית. על כף המאזניים מונחת היוקרה של סוכנות החלל הגדולה והמתוקצבת בעולם, נאס"א צריכה להוכיח כי התקציבים האדירים שמושקעים בסוכנות מביאים תוצאות. אם בטכנולוגיה של שנות ה-70 הצליחו להגיע לירח, על נאס"א לבצע זאת טוב יותר ומהר יותר בטכנולוגיה של ימינו. יחד עם זאת מצבם שונה משאר השחקנים, בעוד האחרים נמצאים במירוץ רק כדי להגיע לירח, האמריקאים מתכננים לטווח רחוק יותר – על הפרק אופציות כמו הקמת מעבדת מחקר לשהייה ארוכת טווח, הקמת טלסקופי חלל מאוישים שיחשפו את סודות היקום, הקמת מכרות לכריית מינרלים, או כל פעולה פורצת דרך אחרת.

(למדינות השונות מגוון רחב של שיקולים המניעים אותן להשקיע כספים בפיתוח תוכניות חלל ושיגור מקפות לירח, נמנעתי מלציין סיבות נוספות כדי לקצר את המאמר, אך אשמח לדון על זה באזור התגובות)

סיכום

המדינות השונות שלוקחות חלק במירוץ המחודש לירח עושות זאת כל אחת מסיבותיה שלה, אך כולן מנסות להוכיח שהן יכולות לבצע זאת. הנקודה החשובה ביותר, לפחות מבחינתי, היא שאחרי שהמירוץ יסתיים הידע הטכנולוגי והטכני יגיע למגוון רחב של מהנדסים ממדינות שונות. ברגע שהממשלות יפסיקו לתמוך הפרויקטים האלה, המהנדסים האלה יצטרכו להשתלב בתעשיות האזרחיות ולהשתמש בידע שרכשו. או אז אנו נתחיל לראות את החזר ההשקעה בתוכניות החלל.

עוד בנושא באתר הידען

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

14 תגובות

  1. היתי רוצה לדעת מה גודל הירח כיוון שיש לי שיעורי בית אז אני צריכה שמישהו יענה לי עד שעה -20:00 אז זה ממש ביום שבת היום 20.9.08
    בבקשה זה נורא דחוף!

  2. גם לי אין אהדה לפולחני אישיות למינהם.
    אך יותר גרוע לחיות על שקרים פנימיים עמוקים.
    והרי אתם רואים לתוצאות ביום יום.
    הירח הוא רק השתקפות של נפשותיכם-כספת זיכרונות מדומים בלבד.
    אין מלחמות כאשר צלול.
    אין מלחמות בלב טוב.
    אתם אתם שמשפיעים במחשבותיכם הנמוכות על מחשבות שאר העמים.אתם מקרינים
    לרע ולטוב לכל העולם.-ממש מפה –

    עליכם פה- באתר זה -להחליף בתוך תוככיכם הפנימי ערוץ-לטוב …

    הוגין:קחו אחריות בונה במחשבה צלולה ונקיה.-זה אפשרי והכרחי!
    אתם המצווים להיות אור לגויים הטובים.ולא חס חורים שחורים ואפלים..איכס…כן זו הנפש
    שלכם.שחררו אותה ותחיו ברטט אחר.
    שימרו על עצמיכם-פנימה בלב.
    זה לא קשה.וגם משתלם.

  3. איציק,

    הרוסים לא כופים מלחמה קרה יותר משהאמריקנים כופים אותה. בדוק לאיזו מדינה יש בסיסים צבאיים כמעט בכל מקום בעולם ואיזו מדינה פולשת למדיות אחרות למען נפט והגמוניה.

    ולא, אין בי אהדה לאי-דמוקרטיה הרוסית ולפולחן האישיות של פוטין

  4. מה איתנו איפה ישראל עובדת במרוץ לירח? אנחנו לא צריכים לנצח את איראן במרוץ לירח?

    ולאיציק, אני מכיר הרבה אנשים שיש להם מחשבים חדשים שעלו להם אלפי שקלים, מחשבים מעולים אבל כל מה שהם עושים איתם הוא להריץ את הוורד. זה לא מספיק שיש לך את הכח המחשובי הקטע הוא לדעת להשתמש בו נכון! חוץ מזה להגיע לירח זה לא משימה שילאה נתכנת תוכנה במחשב והינה הגענו צריך לבנות חללית שתעמוד בלחצים וטמפרטורות לא רגילות ותנאים שאם לא הייתה שם ולא ערכת ניסויים אתה לא יכול להבין את זה.

  5. איציק,
    בעשורים האחרונים די הוזנח עניין הירח בכוונה תחילה, לפי דעתי גם ה"פיק" של ההתרגשות פחת בהרבה מאז נחיתת האדם הראשון על הירח ודבר זה אינו מרגש כמו פעם, רוב האנרגיות הושמו מבחינת חקר כוכבי הלכת על משימות מבוססות גשושיות ולא על משימות מאויישות לכוכבי הלכת.

    הרוסים והאמריקנים הם בעלי הידע הרב ביותר מבחינת משימות מאויישות וכפי שאני יודע לרוסים יש אפילו יתרון קל בתחום זה מבחינת הבנת הצרכים והפתרונות הנדרשים לאסטרונאוטים.

    כיום יש תוכניות לגבי משימות מאויישות למאדים וכמובן חזרה לירח, אל נשכח את תחנת החלל הבינלאומית שהיא הישג בהתהוות גדול ביותר.

  6. שני דברים
    1. האם עלינו לקבל בברכה את המלחמה הקרה הבאה שרוסיה ( כמעט רציתי לכתוב ברה"מ ) כופה עלינו ולו רק לשם הזרקת מרץ חדש לתוכניות החלל של המדינות השונות ?
    וגם ליתר התעשיות הטכנולוגיות ?
    2. הטיסה לירח התבצע עם טכנולוגיה וכח מיחשוב חלש בהרבה מזה הנמצא במכוניותהמשפחתיות שלנו. מה קורה ? איפה תקועים הדברים ? עם כח המיחשוב שיש לנו היום היינו צריכים כבר להתיישב על המאדים.
    לדעתי התשובה היא שלא הכל במחשבים אלה צריך להוסיף את שאר הרוח של האדם החזון והרצון דבר שנעלם במירוץ אחר המיליון.
    ואולי טוב שתחזור המלחמה הקרה על אש נמוכה ולו לשם הזרקת תמריץ שהוא לא חיובי אבל עדיין תמריץ.

  7. ממש לא ברור לי מהיכן השאגה הפנימית הדמומה הנובעת מתוככי ישותי. והמקום הזה רוצה
    לאמר לכל המצויים עדיין בתחרות מי יותר בענייני החלל וכיבושו,סעו סעו.אך מעתה יהיה
    הלוך ללא חזור.קחו איתכם שמיכות וכל ציוד לעת מצוא ושם לנצח נצחים תישארו!!!!!!
    ממש אינכם רצויים יותר פה-עלי אדמות.סיימתם עד תום כל יכול- מחזור לבנה באדום.

    הוגין:בלי שום שם.-כלום.כלום.בלי שמץ אחריות.ומחיקון עצום!

    קו אדום.

  8. נאסא עושה עבודת קודש, נכון הרבה מאוד כסף מושקע, אך יש תרומות גדולות – כמובן במובן המיידי זה חקר היקום, אבל בנוסף ישנן הרבה מאוד טכנולוגיות מכל מיני תחומים שונים ובינייהן גם רפואה שהגיעו בעקבות פיתוחים ומחקרים של נאס"א, כך שלנאס"א יש השלכות על יותר תחומי חיים מאשר קוסמולוגיה – אסטרופיסיקה.

    שלא לדבר על התפתחות המין האנושי שללא כמויות הכסף שמוזרמות למחקר לסוגיו בעולם, ההתפתחות הייתה יותר איטית לטווח הבינוני-רחוק.

  9. עלאק חקר הירח. כל מה שנאסא מספרת הם שקרים בלבד. אין שום קשר בין המידע המזויף שנאסא מציגה ל*אמת* שהיא שונה מאוד.

    ב14 באוגוסט כולנו נגלה את האמת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן