הבעיה בניסיון להצדיק את ההוצאות הכספיות של האפולו 11 בעזרת המוצרים הנלווים היא, שרבים מהם התערו בחיינו באופן כה מוחלט, עד שלא פעם אין אנו נותנים עליהם את הדעת
אם תשאלו אנשים מה הם יודעים על מוצרי לוואי שנוצרו מתוכנית האפולו, שעלתה 24 מיליארד דולר, אפשר להמר די בוודאות שהם יציינו את מחבת הטפלון. ועם זאת, זו דווקא המצאה אחת שלא נוצרה במסגרת המאמץ הטכנולוגי עצום המימדים להביא את האדם לירח. הטפלון התגלה 30שנה ויותר לפני האפולו 11, וכלי מטבח מצופים בו נמכרו עוד בטרם צעד ארמסטרונג את הצעד הגדול לאדם.
הבעיה בניסיון להצדיק את ההוצאות הכספיות של האפולו 11בעזרת המוצרים הנלווים היא, שרבים מהם התערו בחיינו באופן כה מוחלט, עד שלא פעם אין אנו נותנים עליהם את הדעת. למשל תקשורת לוויינים. אף אחד לא חושב פעמיים כשהוא צופה בדיווח חדשותי ממדבר באפריקה, שאחריו הוא מעביר ערוץ וצופה במשחק ברשת סקיי ולבסוף מתקשר לחבר באוסטרליה לספר לו את תוצאות המשחק. ועם זאת, פעילות כזו היא תוצאה ישירה של התשוקה האמריקאית להיות הראשונים על הירח.
כך גם תחזיות מזג אוויר אמינות יותר, שהתאפשרו בזכות ניטור לווייני של 24שעות על אטמוספרת כדור הארץ. בעזרת התרעה מוקדמת לגבי אירועי מזג_אוויר קיצוניים כמו סופות הוריקן, ניצלו חיים רבים מספור.
ומעל הכל, המחשבים. עד למירוץ החלל, תפס המחשב הטיפוסי נפח של חדר שלם. דרישתה של נאס”א למחשב קטן דיו כדי להישלח לחלל, המריצה את המצאת טכנולוגית המיקרוצ'יפ שקיימת כיום בכל, מיומני_כיס ממוחשבים ועד לטלפונים ניידים. ללא הדחיפה של מרוץ החלל, היה נדרש לרבות מן הטכנולוגיות הללו זמן ארוך יותר משמעותית להתפתח, כיוון שהמדענים לעולם לא היו מקבלים מימון ממשלתי רב כל כך מהר כל כך. מוצרי הלוואי האלה כיסו את הוצאות האפולו ויותר, בכך שיצרו תעשיות שלמות, שהקשר ביניהם לבין תוכנית החלל נשכח לחלוטין.
דווקא הדברים הקטנים יותר, בראיה אנושית, הם שנשארים בזיכרון. להיטותם של המדענים לפקח על מצבם הגופני של האסטרונאוטים בזמן מילוי משימתם, הובילה לפיתוח חיישנים קלי משקל, אותם ניתן למצוא על גופם של חולים בבתי חולים. קוצבי לב הניתנים לטעינה מחדש ותיכנות ללא ניתוח נוסף, גם הם תוצאה ישירה של תוצר לוואי של תוכנית החלל בתחום המיקרואלקטרוניקה והטלמטריה. ולא רק המירוץ לירח הוביל לתוצרי לוואי שימושיים. מניעת נעילה הגלגלים בזמן בלימה של ,ABS וכריות האוויר הן שתי המצאות הנסמכות על חיישן האטה, שפותח במקור עבור תוכנית החלל האירופית.
תחנת החלל הבינלאומית (ISS) הנבנית כיום על ידי ארה”ב ורוסיה, מוערכת כקרקע הסבירה לשפע פריצות דרך בכל תחום, החל מרפואה ועד לתורת המתכות. עם זאת מומחים רבים ספקנים לגבי האפשרות שתנאי העדר הכבידה על גבי התחנה יוכיחו עצמם כיעילים במיוחד.
חובבי חלל יכולים להצביע כעת על תוצר הלוואי החללי האולטימטיווי: כדור פוליסטיר שיוצר בסביבת העדר הכבידה של מעבורת החלל, שלא ניתן לייצרו על כדור הארץ. הכדור, שלא עוות על ידי כוח המשיכה, הוא בעל מימדים מאוד מדויקים, דבר שהופך אותו מאוד יעיל בקביעת קנה מידה בייצור.
