פיתוח חדש מפחית את יצירת הכולסטרול הרע ב-42% לאחר ארוחה עתירת שומנים

הפיתוח יועיל במיוחד לחולי סוכרת סוג 2, לחולי טרשת העורקים ולאנשים הסובלים מעודף שומנים וכולסטרול בדם

מדענים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת הרווארד פיתחו הרכב מולקולרי שנטילתו לפני ארוחה עתירת שומנים וסוכר מסייעת להפחתת הכולסטרול הרע ב-42% ולהגברת הרגישות לאינסולין ב-64%. הפיתוח יועיל במיוחד לחולי סוכרת סוג 2, לחולי טרשת העורקים ולאנשים הסובלים מעודף שומנים וכולסטרול בדם.

המולקולה החדשה שפותחה על ידי ד”ר יעקב נחמיאס ותלמידת המחקר מריה שולמן מביה”ס להנדסה ולמדעי המחשב ע”ש בנין באוניברסיטה העברית בשיתוף מדענים מאוניברסיטת הרווארד, מגבירה פי 11 את הספיגה בגוף של נוגד החמצון נרינג’נין האחראי לטעמה המר של האשכולית. מחקר קודם בראשות ד”ר נחמיאס גילה כי נוגד חמצון זה מדמה בגופנו מצב של רעב גם בזמנים של שובע וכי נטילתו גורמת לכבד לפרק שומנים. החוקרים מצאו אז כי פירוק השומנים מוריד את קצב יצירת הכולסטרול. ואולם, התברר כי נטילת הנרינג’נין לבדו או דרך צריכה מוגברת של אשכולית אינה יעילה בעיקר מאחר שהוא כמעט לא נספג במעיים.

במחקר הנוכחי, שפורסם באחרונה בכתב העת המדעי PLoS One, ביקשו המדענים להתגבר על הבעיה ולהשמיש את המרכיב כתרופה. לשם כך יצרו המדענים קומפלקס חדש המכיל את נוגד החמצון נרינג’נין מוקף בטבעת של סוכר בשם Cyclodextrin. הקומפלקס שנוצר הוא בגודל של פחות מננו-מטר, קטן פי 200 מעובייה של שערה, ומסיסותו מגבירה את יכולת הספיגה של הנרינג’נין פי 11. הוא נספג במעיים, מגיע לכבד ויוצר בגוף מצב המדמה רעב גם בזמנים של שובע. הפיתוח מאפשר לראשונה את השימוש בתוסף התזונה נרינג’נין כתרופה.

החוקרים בדקו את יעילות הפיתוח בניסוי בחולדות וגילו כי מתן הקומפלקס כחצי שעה לפני ארוחה עשירה בשומנים ובסוכרים, מעלה את הרגישות לאינסולין, ממתנת את העלייה של הכולסטרול הרע בגוף ומורידה את רמת הסוכר בו מהר יותר.

“המחקר מוכיח בפעם הראשונה כיצד תוסף תזונה יכול לשנות את הדרך שבה גופינו מגיב לארוחה” אומר ד”ר נחמיאס. “הפיתוח ייחודי בכך שהוא ניתן לפני הארוחה ומנטרל חלק מההשפעות הרעות של השומנים לפני היווצרותם, בהשוואה לתרופות הקיימות בשוק הניתנות רק לאחר שנמצאו רמות גבוהות של שומנים בדם”.

הטכנולוגיה מוגנת על ידי בקשות פטנטים שהוגשו על ידי אוניברסיטת הרווארד ועל ידי חברת יישום, זרוע המסחור של האוניברסיטה העברית ונמצאת בימים אלו בשלבי מחקר קליני בארה”ב.