סיקור מקיף

לוחמים שאיבדו חבר במהלך קרב סובלים מהלם וזעזוע רגשיים שנמשכים במשך שנים

“החיילים שאיבדו חבר במהלך קרב נוטים להימנע ביום-יום מהעיסוק באובדן, מכיוון שעיסוק זה קשה להם מידי. אירועים רשמיים כמו יום הזיכרון מאפשרים לחיילים לפגוש את הכאב ולהתאבל על חבריהם שנפלו”, ציין פרופ’ שמשון רובין, ראש המרכז לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי באוניברסיטת חיפה שם נערך המחקר

פרח דם-מכבים אדום, סמלו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. צילום: אסתר ענבר http://commons.wikimedia.org/wiki/User:ST
פרח דם-מכבים אדום, סמלו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. צילום: אסתר ענבר http://commons.wikimedia.org/wiki/User:ST
לוחמים שאיבדו חברים במהלך קרב סובלים מהלם ומזעזוע רגשיים שנמשכים לאורך שנים, אולם בניגוד לתפיסה המקובלת, האבדן לא מעלה את הסיכון לתגובות של פוסט טראומה- כך עולה ממצאים ראשוניים של מחקר רחב היקף שנערך במרכז הבינלאומי לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי באוניברסיטת חיפה.

“משמעות הממצאים היא שלאובדן עמית במהלך קרב יש פגיעות סמויות מן העין שנמשכות לעיתים שנים ואינן מקבלות כיום מספיק תשומת לב מחקרית או קלינית”, אמר פרופ’ שמשון רובין, ראש המרכז.

במחקר הנוכחי, שנערך על ידי הפסיכולוגים שחר מור יוסף ויואב לרון, בהנחייתם של פרופ’ רובין ופרופ’ דני קורן מאוניברסיטת חיפה ובסיועו של פרופ’ אהוד קליין, ראש החטיבה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי רמב”ם, נבדקו 60 לוחמי צה”ל שמחציתם איבדו חבר במהלך אירוע קרב והוא היווה מחקר המשך למחקר קודם שנערך במרכז ומצא שחיילים שאבדו חברים מיחסים לחוויה זאת הרבה סבל נפשי.

המחקר הנוכחי הראה שלמרות שלא מדובר בסינדרומים של פוסט טראומה, הלוחמים סבלו מפגיעה ברמת ההסתגלות הרגשית שהתבטאה בדרך כלל בהלם וזעזוע שנמשכו לעתים שנים. עוד התברר כי בניגוד לאבל על חבר קרוב או בן משפחה, שמלווה את המתאבל כל הזמן, האבל על עמית ליחידה מתעורר בעיקר סביב אירועים הנוגעים לשירות בצבא כמו ימי זיכרון, מפגשים יחידתיים, מילואים וכדומה.

“כבר במחקרים קודמים מצאנו כי לאירועים ומפגשים במסגרת הצבאית הייתה חשיבות רבה. החיילים שאיבדו חבר במהלך קרב נוטים להימנע מהעיסוק באובדן מכיוון שעיסוק זה קשה להם מידי. האירועים הצבאיים מאפשרים לחיילים לפגוש את הכאב ולהתאבל על חבריהם שנפלו”, ציין פרופ’ רובין.

ממצא נוסף שעולה מהמחקר הנוכחי הוא שאובדן החבר בקרב גורם גם לפגיעה בתפיסה העצמית. לדברי החוקרים, רמת ההסתגלות וההתמודדות עם האובדן בטווח הארוך קשורות באופן חזק במיוחד ליכולת למצוא משמעות לאובדן של החבר וגם במקרה זה לאירועים רשמיים כמו יום הזיכרון יש חשיבות רבה במתן הזדמנות לגעת מחדש בנושא האובדן ומשמעותו עבור הלוחם.
למרות המרכזיות של נושא השכול בצבא בחברה הישראלית, אין לדבריו של פרופ’ רובין מספיק מחקר בתחום זה, שלמרות שהוא דומה באספקטים רבים לשכול ואבדן באופן כללי הוא גם בעל מאפיינים ייחודיים. “אבדן במהלך אירוע קרב הוא בעל מאפיינים ייחודיים שקשה יותר להבחין בהם והם יכולים להמשך שנים מבלי שהאדם יקבל את הטיפול המתאים”, סיכם.

2 תגובות

  1. במקום שהמדינה תתן לי שאחטה ותעזור לי היא באה ועושה לי טראומה נוספת וגם למשפחה ועוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.