מדד לחיים

השנה הקרובה מוקדשת למגוון הביולוגי, כלל החי והצומח בכל התחומים : ים, יבשה ואוויר, שנה שתהיה מוקדשת להכרת ולמען כל אשר סביבנו, במקרה (אולי לא) בימים הקרובים תונח אבן הפינה למבנה – מוזיאון שישמש את המגוון הביולוגי הישראלי.

ניתן לקוות כי השגת התקציבים להקמת המבנה מסמנת מפנה במדיניות הפנית התקציבים לצרכים סביבתיים. המבנה, שחסרונו היה בולט, יוקם במתחם אוניברסיטת תל-אביב ויהווה את ביתם של אוספים שמוחזקים במחסנים, מרתפים ומבנים זמניים.

האוסף מחזיק אלפי מינים של פרוקי-רגליים, אמפיבים, חרקים, דגים, עופות ויונקים, רבים מהמוצגים כבר אינם בסביבתנו. אם נמנה רק כמה מהבולטים בין החסרים : נאדיד-המים (צמח טורף) פרס (דורס שנתן את שמו לנשיא), דוב-חום, תנין, ברדלס, אלה ואחרים נעלמו מנופי הארץ במאה הקודמת, יחד אם זאת מדי פעם מתגלים (אפילו בארצנו הקטנטונת) מינים חדשים.

כדי לדעת איך לשמור על המגוון הביולוגי העולם המדעי זקוק ל”ברומטר לחיים” שיהווה מדד אמין למצב המינים הביולוגים בסביבה ולמצבם בכל מקום וזמן נתון, מדד שיהווה כלי עזר להחלטות ולמעשים לשמירת הטבע והסביבה. רישומים קיימים אינם מכילים מספיק מינים מקבוצות כמו : פטריות (פונגי), חסרי-חוליות וסדרות אחרות, חסר שמונע ראית תמונה ברורה, שתראה בפרוט אילו מינים נמצאים בסכנה ותאפשר פעילות לשמירתם.

חוקרים מאוניברסיטת הרוורד, מארגוני סביבה באו”ם וארגונים אחרים, טוענים לחוסר מידע מספיק כותבים ב – Science כי מדד (“ברומטר”) נכון יעלה את מס’ המינים שנמצאים בסכנה מ-48,000 ל-160,000. נתונים על המינים יתנו אפשרות לזהות אזורים שזקוקים להתערבות מיידית.
מידע אודות מינים וקצב הכחדת מינים אינו בהיר. חסרים נתונים. כתוצאה מכך נעלמים/נכחדים מינים עוד לפני שידעו כל קיומם.

כיום מזוהים ונושאים שמות מדעיים כ 1.9 מיליון מינים, אלא שמעריכים כי המס’ האמיתי של מינים עובר את ה-10 מיליון. ככל שתהיה אפשרות טובה יותר להעריך את מצב השמירה של מינים שבונים את הסביבה הטבעית, תהיה הבנה טובה יותר של מצבה ה”בריאותי” של הסביבה.

כדי להגיע להבנה מלאה יש להמריץ ולתגבר את המיון (‬ taxonomy ) בפרט ואת כל ענפי הביולוגיה בכלל, כיום, המידע המוסמך ביותר על מצב מינים בסכנה נמצא ברשימה האדומה של הארגון הבין לאומי לשימור הסביבה, (‬ IUCN ) שבודק את מצב שימור הסביבה ושמירת מינים ב 40 השנים האחרונות. הארגון מספק מידע טוב לבתי גידול כמו : יערות, חורשים, שטחים פתוחים וכו’, אבל המידע שיש על סביבה ימית, גופי מים (מתוקים) וסביבה יובשנית לוקה בחסר רב, חסר שמרמז על מינים רבים נוספים אותם יש להכניס ל רשימה האדומה.

בין 48,000 המינים ה”רשומים” כיום יש נטייה לטובת בעלי חוליות – יונקים ועופות, המדד (“ברומטר”) ירחיב את רשימת המינים בסכנה ויאפשר לכלול בה נציגים רבים יותר מכל מערכות החיים.

על פי הכותבים “בקצב (ובמימון) העכשווי של ההשקעה בזיהוי מינים בסכנה, יעברו 20 שנים עד להרחבת הרשימה כדי שתכיל את כל המינים שזקוקים להגנה”, ‫”‬כאשר מצב הסביבה הטבעית מתדרדר בקצב הנוכחי, המתנה של 20 שנים אינה מקובלת”.

“הרחבת הרשימה האדומה ע”י הכללת מינים ממערכות רבות יותר תביא את מס’ המינים הזקוקים להגנה ל 160,000, הגנה על מינים נוספים במערכות שונות תועיל לסביבה בקנה מידה עולמי, תיתן למתכננים אפשרות לבדוק השלכות סביבתיות ולמדינות לפתח מדד ארצי של המגוון הביולוגי לצורך שימור.”

בתקופה האחרונה מתפרסמות תגליות של מינים חדשים בים וביבשה, תגליות שרק מאמתות את החסר הגדול במידע הקיים אודות הטבע. ניתן למלא חסר זה בעזרת מחקרים, סקרים ובדיקות מקיפות. הכותבים מודעים לעלות הכספית של מעקב, זיהוי ואיסוף מידע על מינים נוספים, עלות שלפי הערכות תגיע ל 60 מיליון דולרים.

ברשימות בעבר כתבתי והראיתי איך שמירה על הטבע, שמירה על הסביבה מהווה מנוף כלכלי, ואכן, לדברי החוקרים קידום המדד (“ברומטר”) יקדם גם נקודת-מבט כלכלית שתראה כי ההוצאה למחקר תהווה השקעה לטובת הסביבה וכך גם לטובת האנושות.