משבר הקרקעות, לא פחות חשוב ממשבר האקלים

דו"ח של ארגון החקלאות והמזון של האו"ם הדו"ח מזהיר מפני מצב בו אין מודעות לגודל הסכנה והאיום בזיהום הקרקעות, שכן הסכנה אינה רק לפגיעה באיכות הקרקע אלא גם לחדירת רעלנים למזון למים ולאוויר, פגיעה בביטחון התזונתי בגלל ירידה ביבולים וגם בגלל רמת הרעלנים שהופכים את היבול למסוכן לצרכנים, אנשים ובעלי חיים כאחד

יער אלפין שניזוק כתוצאה משחיקת קרקע. צילום: shutterstock
יער אלפין שניזוק כתוצאה מזיהום קרקע. צילום: shutterstock 

רבות נאמר ונכתב על הזיהום במיקרו-פלסטיק שמגיע לכל מקום, המזהם את האדמה ואת המים, עובר דרך כל שרשרת המזון ומגיע עד ל״טורפי-על״ כמונו. מיקרו-פלסטיק חודר לכל מערכות החיים וגורם להרעלות ישירות ומידיות וגם להשפעות מצטברות. אלא שהמודעות לזיהום המיקרו-פלסטיק היא חדשה, לא כך מכלול רב ועצום של זיהומים שידועים זה מכבר ובפרט בקרקע.

קרקעות תומכות בייצור מזון, מסננות מים, משפרות את עמידות גידולי המזון לבצורת, עוזרות במיתון ובהתאמהֿ לשינויי האקלים ועוד. קרקע היא משאב מתכלה, כלומר לא ניתן לשפר או לתקן אובדן ופגיעה באיכות הקרקע בתקופת זמן סבירה. ההערכה היא כי יש צורך בכאלף שנים כדי ליצור שכבת קרקע בעובי סנטימטר אחד, כלומר ייפגעו עשרות הדורות הבאים של האנושות. המשמעות היא שאם לא תעצר הפגיעה בקרקעות לא תהיה קרקע לגידול מזון עבור הדורות העתידיים.

לאיכות הקרקע השפעה ישירה על המזון וגם על איכות המים והאוויר.

ללא קרקע בריאה לא נוכל לגדל מזון. 95% מהמזון שאנו אוכלים מיוצר על קרקע (ישירות או בעקיפין). לכן ברור שקרקע בריאה היא מפתח לביטחון תזונתי ועתיד בר-קיימא.

אלא שאיום נסתר מעמיד את הקרקעות בסכנה: זיהום קרקע במיקרו-פלסטיק שגורם לפגיעה במגוון הביולוגי ומפחית את החומר האורגני, פוגע בכושר הסינון של הקרקע וכך מזהם את המים שבקרקע. מאחר שכיום הכול נמדד בעלות כלכלית הרי שראוי לדעת כי לזיהום קרקעות עלות כלכלית עצומה בגלל ירידה ביבולים ובאיכותם.

כאשר התחזיות הן לאוכלוסיה עולמית בת 9 מיליארד נפש ב-2050, תלוי עתיד הביטחון התזונתי ביכולת לתגבר את ייצור ואיכות המזון תוך שימוש בקרקעות הקיימות. תחזית זו קשה ליישום בהתחשב בעובדה שכשליש מהקרקעות שבשימוש מזוהמות ברמות שונות. נוסף לזיהום ישיר במזהמים שמיוצרים על ידי אנשים נפגעת הקרקע מהמלחה, הידוק יתר ובליה.

לקראת כנס שנערך בתחילת מאי global symposium בנושא זיהום קרקעות פרסם ״ארגון המזון והחקלאות״

(United Nations Food and Agriculture Organization (FAO)) דו"ח

Soil Pollution: A Hidden Reality. הדו"ח מזהיר מפני מצב בו אין מודעות לגודל הסכנה והאיום בזיהום הקרקעות, שכן הסכנה אינה רק לפגיעה באיכות הקרקע אלא גם לחדירת רעלנים למזון למים ולאוויר, פגיעה בביטחון התזונתי בגלל ירידה ביבולים וגם בגלל רמת הרעלנים שהופכים את היבול למסוכן לצרכנים, אנשים ובעלי חיים כאחד.

בכנס השתתפו מומחים וקובעי מדיניות שדנו בדרכים להקים מסגרת בין-לאומית שתגבש מיזמים למניעת הזיהום ולניקיון.

כדי להדגיש את הצורך המידי בפעילות מפרסם הארגון מספר נתונים:

ב-2015 ייוצרו באיחוד האירופי 319 מיליון טון כימיקלים מהם כחצי נחשבים כמזיקים לסביבה. היצור העולמי של אשפה מוצקה ב-2012 היה כ-1.3 מיליארד טון. התחזית היא כי עד 2025 תוכפל הכמות. עוד עולה מהדו"ח שמדינות מתפתחות משתמשות יותר ויותר בקוטלי חרקים. משרד הסביבה הסיני מעריך כי 16% מאדמות סין מזוהמות. בשטחה של אירופה יש כ-3 מיליון אתרים מזוהמים. חלק לא מבוטל מהם באיזור הבלקן. בארה"ב יותר מ-1,300 אתרים מזוהמים. אצלנו: קרקעות מזוהמות כתוצעה מפעילות מפעלים בשרון ובסביבות חיפה ועכו, מי תהום שזוהמו בחנקות בגלל דישון יתר בשדות חקלאות או המלחה בשל שאיבת יתר. נתונים מבהילים אלה מחייבים פעולה מיידית של כולם, ומחייבים הפנית משאבים לריפוי ושימור קרקעות.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, כשליש מקרקעות העולם פגועות בגלל בליה – כלומר אובדן השכבה העליונה של הקרקע על ידי רוח וגשם או שימוש שגוי במיכון חקלאי. הארגון ממשיך ומצין כי חקלאות, יערנות ושימושים אחרים בקרקע מייצרים או פולטים כ-20% מכלל גזי החממה, מה שמעמיד אותם במקום השני אחרי ייצרני האנרגיה.

שיטות חקלאות שאינן בנות-קיימא, פוגעות בחומר האורגני שבקרקע ומקלות על חדירת ופיזור מזהמים בשרשרת המזון. כך למשל: קרקעות מזוהמות משחררות מזהמים למים שהצמחים צורכים, מועברים לחיות בעת המרעה ועופות ולבסוף מגיעים לצלחתנו, מזהמים שגורמים למחלות ולמוות.
בין המזהמים הנפוצים יותר: מוצרי קוסמטיקה ורפואה, חנקות, מתכות כבדות, מזהמים אורגנים (POP) ועוד. זיהום קרקעות הוא גורם הרסני לסביבה וכתוצאה מכך לכל מערכות החיים. מרבית המזהמים הם תוצאה של פעילות אנושית. כלומר האנושות אחראית ישירות לנקיטת צעדים להפסקה ולמניעת זיהום הקרקעות ולעתיד נקי, שחייבים להיות בקדימות במרבית בעולם כולו.

זיהום הקרקעות פוגע בכולנו, לכן יש צורך במודעות לסיבות ולגורמים לזיהום. עירנות לסיבות תעזור למצוא וליישם פתרונות. הגנה על קרקעות מפני זיהום מתחילה בכל אחד מאיתנו אם בבחירה נכונה של תוצרי המזון ואם במיחזור, במניעה מהשלכת תרופות (בעיקר אנטיביוטיקה) ובייצור קומפוסט. שימוש בקומפוסט ומחזור זרעים ממזערים את הפגיעה בקרקע.

בקנה מידה רחב יותר יש צורך בקידום חקלאות בת-קיימא. קרקע בריאה היא משאב יקר שאינו מתחדש ואנחנו אחראים לשמור על המשאב שמספק לנו  מזון, ושתורם לאוויר ולמים נקיים. פעולות שיעשו היום יבטיחו קרקע בריאה לחקלאות בת-קיימא ולייצור ביטחון תזונתי . כמות הפחמן בקרקע גדולה מזו שבאטמוספירה ובצמחיה. קרקעות בריאות שסופחות יותר פחמן מייצרות יותר מזון, אלא שכאשר יש ניצול יתר הפחמן שבקרקע משתחרר לאטמוספירה ומוסיף להתחממות העולמית. על פי מחקר שמתפרסם ב Nature קרקע סופחת פחמן מהאטמוספירה ולדברי מומחים שיפור בריאות הקרקע ישפר את ספיחת הפחמן שגם תשפר את פוריות הקרקע. אותם מומחים ממשיכים ומסבירים כי ניהול מיטבי של הקרקע ישפר את ״איחסון״ הפחמן בשכבה העליונה של הקרקע לרמה של כ-1.85 ג'יגהטון כל שנה שזו כמות הפחמן שנפלטת מכל מערכות התחבורה העולמית.

דו"ח ארגון המזון מזהיר כי מחקרים שנערכו הופנו בעיקר לכלכלות מפותחות. מאחר שבארצות מתפתחות יש בעיה להשיג מידע ונתונים על גודלם של השטחים המזוהמים באזורים שונים והאופן שבו הם מזדהמים. ובכל-זאת גם מעט המידע הקיים מצביע על סיבה לדאגה. הדו"ח מאיר גם צדדים חיוביים כמו התרחבות המחקר בנושא, ובמקרים מסוימים גם פעילות בין-לאומית למיגור הזיהום. בדיונים שנערכו בהשתתפות נציגים מ-170 מדינות הובעה נכונות למניעת הזיהום ולניקוי שטחים מזוהמים.

לקראת הכנס פרסם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם המלצות לממשלות (World Soil Charter)

כיצד ליישם תקנות למניעת זיהום קרקעות ולהגבלת הצטברות רעלנים מעל לרמה מוסכמת וידועה. ״הממשלות נקראות לאפשר ניקוי והבראה של קרקעות מזוהמות. חיוני להגביל זיהום ממקורות בחקלאות על ידי יישום ניהול בר-קיימא של קרקע בקנה מידה עולמי״. אם וכאשר המלצות אלה ייושמו יש סיכוי כי לדורות העתידיים תהיה קרקע נקיה ממזהמים, קרקע שאפשר יהיה לגדל בה מזון נקי מרעלנים לאדם ולשאר ממלכת בעלי החיים.

לדוח של סוכנות המזון והחקלאות של האו"ם Soil Pollution: A Hidden Reality

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן