קפלר גילה את כוכב הלכת הראשון הנמצא במרכז איזור החיים

קפלר-22b ממוקם במרכז איזור החיים שלו, רדיוסו גדול פי 2.4 מזה של כדור הארץ, והוא מקיף שמש קטנה מעט מהשמש שלנו במשך 290 יום. כוכבי לכת קודמים נמצאו בקצה איזורי החיים שלהם, כמו מאדים ונוגה במערכת השמש שלנו

קפלר- 22b, איור: נאס"א
קפלר- 22b, איור: נאס"א

הלווין קפלר של נאס"א, המחפש אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש גילה את כוכב הלכת הראשון שלו הנמצא ב"איזור החיים", האיזור סביב השמש של אותו כוכב שמים נמצאים בו במצב נוזלי על פני השטח של כוכב הלכת. קפלר גם גילה למעלה מאלף מועמדים חדשים לכוכבי לכת, כמעט הכפלה של מספר כוכבי הלכת הידוע כיום. עשרה מהמועמדים הללו הם בגודל דומה לזה של כדור הארץ ונמצאים באיזור החיים במסלולם סביב הכוכב שהם מקיפים. המועמדים דורשים כמובן תצפיות מעקב כדי לוודא כי אכן מדובר בכוכבי לכת ולא בתופעות אחרות המשבשות את התצפיות.

קפלר-22b ממוקם במרחק של 600 שנות אור מכדור הארץ. בעוד כוכב הלכת גדול מכדור הארץ, הוא מקיף במשך 290 יום כוכב הדומה לשמש שלנו, ואשר שייך לאותו טיפוס של השמש – טיפוס G, אף כי היא מעט קטנה וקרה יותר מהשמש שלנו.

עם זאת מדובר בכוכב הלכת הקטן ביותר שהתגלה עד כה במרכז איזור החיים של כוכב הדומה לשמש שלנו. רדיוסו גדול פי 2.4 מזה של כדור הארץ. המדענים לא יודעים עדיין אם לקפלר-22b יש קרקע סלעית או שהרכבו גזי או אולי נוזלי, אך הגילוי הוא צעד ראשון לקראת מציאת כוכב לכת דומה לכדור הארץ.

מחקרים קודמים רמזו על קיומם של כוכבי לכת הקרובים בגודלם לכדור הארץ באיזורי החיים שלהם, אך בדיקות חוזרות הפריכו זאת. שני כוכבי לכת קטנים אחרים המקיפים כוכבים קטנים וקרים מהשמש אושרו לאחרונה כנמצאים בקצה איזור החיים שלהם, כאשר מסלוליהם דומים האחד לזה של נוגה והשני למאדים.

"זוהי אבן דרך חשובה בדרך למציאת תאום לכדור הארץ" אומר דאגלאס הדג'ינס, מדען בפרויקט קפלר במטה נאס"א בוושינגטון. "תוצאות קפלר ממשיכות להדגים את חשיבות המשימות המדעיות של נאס"א המבקשות לענות על כמה מהשאלות הגדולות אודות מקומנו ביקום."

קפלר מגלה כוכבי לכת ומועמדים לכוכבי לכת באמצעות מדידות ירידות בבהירותם של למעלה מ-150 אלף כוכבים בחיפוש אחר כוכבי לכת החולפים לפינהם. קפלר דורש לפחות שלושה מעברים (שלוש שנים של אותו כוכב לכת) כדי לוודא אות מכוכב לכת.

"המזל מאיר לנו פנים בגילוי כוכבי לכת אלה" אומר ויליאם בורקי, החוקר הראשי של קפלר במרכז המחקר איימס של נאס"א בקליפורניה., שהוביל את צוות המגלים של קפלר-22b. "המעבר הראשון התבצע שלושה ימים לאחר שהחללית הוכרזה כתפעולית, ולכן חזינו במעבר השלישי לקראת סוף שנת 2010.

הצוות השתמש גם בטלסקופים קרקעיים ובטלסקופ החלל שפיצר כדי לבצע תצפיות מעקב אחר מועמדים לכוכב לכת שהתגלו על ידי קפלר. שדה הכוכבים שקפלר צופה בהם בקבוצות ברבור ונבל אותן ניתן לראות מטלסקופים קרקעיים מהאביב ועד הסתיו (בחורף הן 'זורחות' ביום). הנתונים מתצפיות אלה מסייעות לקבוע אילו מועמדים יכולים להחשב לכוכבי לכת.

מעל 54 מועמדים לכוכבי לכת באיזורי חיים דווחו בפברואר 2011, אך קפלר-22b- היה הראשון מהם שאושר, והמחקר עליו דווח באסטרופיזיקל ג'ורנל.

אנשי צוות קפלר מקיימים בימים אלה ועידה מדעית במרכז איימס של נאס"א (5-9 בדצמבר) ובה הכריזו על 1,094 מועמדים חדשים לכוכבי לכת. מאז הקטלוג האחרון בפברואר, מספר המועמדים שזוהו בידי קפלר גדל ב-89% ומכיל כעת 2,326 מועמדים, מתוכם 207 הם בגודל קרוב לזה של כדור הארץ, 680 הם סופר כדורי ארץ, 1,181 הם בגודל של נפטון (רהב), 203 בגודל של צדק ו-55 גדולים מצדק.

להודעה של החוקרים

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

19 תגובות

  1. אם אכן המרחק מהפלנטה הוא 600 שנות אור,

    לפי החישוב שלי בהנחה שמהירות חללית היא 3000 קמש

    באמצעים של היום נגיע לכוכב כעבור 216 מיליון שנים.

    כדאי להזדרדז…….

  2. חן
    על כמה שידוע לי, כמות הגלקסיות הידועות היום מגיעות עד ל125 מליארד, ואלו רק אלה שכלולים בשדה הראייה שלנו, שכנראה היקום ממשיך גם מעבר אליו.

  3. נקודה
    מספר הכוכבים גדול יותר ממספר גרגירי החול על כדור הארץ.
    מאה מיליארד כוכבים בכל גלקסיה, ויש מאה מיליארד גלקסיות.
    היקום משתרע על 75 מיליארד שנות אור.
    קפלר גילה בסביבה שלנו מעל אלף כוכבי לכת דמויי כדור הארץ.
    ורק פה נוצרו חיים?
    זה כבר מעורר גיכוח..

  4. תגלית מדהימה,
    אני מחכה כבר הרבה זמן ליום הזה, וכמובן זאת רק ההתחלה.
    האם מישהו יודע, מדוע לא בדקו אם לכוכב הלכת יש אטמוספירה או לא? וכמובן ממה הוא מורכב?
    אם אני לא טועה, אפשר לשער את הרכבו לפי הצפיפות שלו, ואת זה לפי גודלו ומסתו: גודלו אנו יודעים, ואפשר לחשב את מסתו לפי הנתונים הקיימים, לא?
    את האטמוספירה ניתן לבדוק לפי ספקטרוגרפיה של אור הכוכב שעובר דרך האטמוספירה של כוכב הלכת- האם לא ניתן לבדוק זאת במרחק 600 שנות אור?
    מה הרחק המקסימלי שניתן לבדוק נתונים אלו?

    בעתיד כאשר נימצא עוד כוכבי לכת דמויי ארץ,אולי נוכל למצוא איזושהי קורולציה בין הנתונים שלהם, שיאפשרו לחזות באילו כוכבים סביר למצוא כוכבי לכת דמויי ארץ. דבר שגם יסביר לנו איך מערכות שמש כמו שלנו נוצרות.

  5. לעולם לא נוכל או נרצה לטוס במהירות קרובה לאור. זה פתרון גרוע מהרבה בחינות. הפתרון יהיה משהו בסגנון קיפול הזמן/חלל, חורי תולעת וכד'. זה הכיוון שמכניקת הקוונטים ותורת המיתרים מצביעים עליו. או שזה יהיה משהו שבכלל עדיין לא חשבנו עליו…. בכל אופן תגלית מרגשת.

  6. אני מתרגש מההתקדמות של האנושות וסביר להניח שהאנושות תמצא דרך להגיע לשם
    אבל מרגיש כאילו פספסתי משהו בחיים כי די בטוח שאני לא אזכה לראות את היום בו נגיע לכוכבים

  7. התקופה המדהימה ביותר שתדע האנושות (אם תיהיה תקופה כזאת).
    זה היום בו יוכלו לנחות פיזית על כוכבים כאלה..

    אני מתרגש כמו ילד רק מעצם המחשבה.

  8. אם נוכל – רק בעזרת תצפיות וללא הגעה ממשית לכוכב – למצוא תואמי ארץ במספר שניתן למחקר סטטיסטי, נוכל להתחקות אחר חוקיות קבועה של קיום תנאים ליצירת חיים בפלנטה (מעבר לאיזור ישיב, אקלים וכ"ו). אז נוכל:

    א. להתמקד בחיפוש של איפה בחלל יש חיים

    ב. לגלות איך להפוך צורות כימיות לצורות אורגניות ולצורות בעלות חיים (מעבר לפחמן)

    דרך אגב, אם מציירים בראש את העולם שלנו – כפי שהוא נראה לפני 200 שנה – ומשווים להיום, רואים התקדמות טכנולוגית נכבדה מאוד – מה שיכול בהחלט לטעת תקווה להמצאת רכב חלל שיעקוף את מהירות האור (או שנמצא שיטת טרנספורטציה שלא זקוקה לרכבים או למסע במרחב בכלל…).

    לדעתי, יש תקווה… (-:

  9. אם החללית שתשלח לשם תנוע במהירות הקרובה למהירות האור עבור הנוסעים בחללית המסע ימשך רק שבועות או חודשים ספורים.

  10. תגלית מרגשת מאוד !!!
    עידן החלל פורס כנפיים יום יבוא ובני אדם ידרכו על אדמת הכוכב זה ותומך חיים.
    יום יבוא ונתקשר עם צבילזציה תרבותית ומתקדמת.
    אני מאוד נרגש
    600 שנות אור לא יעמוד בדרכנו האנשות תשבור את מחסום ע"י פיתרונות יצירתיים, מדעיים וטכנולוגים.
    אם לא בדור הבא אז בעוד כמה דורות.

  11. לכל הספקנים, להגיע לשם לא אולי לא נוכל, אבל לשפר מאוד את אמצעי התצפית שלנו, נוכל גם נוכל. ואם יש חיים מפתוחים מאוד יתכן שאמצעי התצפית שלנו בעתיד יאפשרו לנו לאתר אותם.

  12. שכן קרוב. אם ימציאו חללית היכולה לטוס במהירות המקורבת למהירות האור, הטיסה אל הכוכב תארוך כ- 600 שנה…

  13. מדהים. קידום עצום של האנושות. אני לא יכול לחקות ליום שבו נמצא "פנדורה" אמיתי. חבל רק שהמרחק של הספציפי הזה הוא 600 שנות אור…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן