סיקור מקיף

מאה שנה להולדתו של יונה סאלק, הרופא שהביס את וירוס הפוליו

שנתיים לפני מתן החיסון ההמוני בתרכיב סאלק שהכיל וירוס פוליו מומת, עמד מספר מקרי המחלה החדשים בארה"ב על 45 אלף, מיד לאחר מתן החיסון לכל האוכלוסיה ירד המספר לפחות מאלף

דוד בן גוריון מעניק אות הוקרה לפרופ' יונה סאלק, מפתח תרכיב סאלק כנגד מחלת שיתוק הילדים (פוליו). ירושלים, 1959. צילום: פריץ כהן, לע"מ
דוד בן גוריון מעניק אות הוקרה לפרופ' יונה סאלק, מפתח תרכיב סאלק כנגד מחלת שיתוק הילדים (פוליו). ירושלים, 1959. צילום: פריץ כהן, לע"מ

כאשר העלה יונה סאלק את הרעיון להקים את מכון סאלק למחקרים ביולוגיים, היה לו חזון להקים קהילה אינטלקטואלית תוססת, המקדישה עצמה לקדם את סוג ההישגים המדעיים שהפכו אותו לדמות בינלאומית רק חמש שנים קודם לכן.

יונה אדוארד סאלק נולד בניו יורק ב-28 באוקטובר 1914 לדורה ודניאל סאלק, יהודים עניים שהיגרו מרוסיה. למד בקולג' של ניו יורק ולאחר מכן קיבל תואר דוקטור לרפואה מאוניברסיטת ניו יורק. סאלק הגיע לעיר לה הויה (La Jolla) בקליפורניה בעקבות קריירה במחקרים וירולוגיים קליניים. לאחר שקיבל את תואר ד"ר לרפואה (MD) בביה"ס לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק בשנת 1939 הוא היה רופא בבית החולים הר סיני בניו יורק.

לאחר מכן הוא הצטרף למנטור שלו, ד"ר תומס פרנסיס כעמית מחקר באוניברסיטת מישיגן. שם הוא עבד על פיתוח חיסון לשפעת לבקשת הצבא האמריקני. בשנת 1947 הוא מונה למנהל מעבדת מחקר הוירוסים בביה"ס לרפואה של אוניברסיטת פיטסבורג.

בפיטסבורג החל סאלק לפתח את השיטות שהובילו אותו בסוופו של דבר לחיסון הפוליו. הוא כבר התרשם מהרעיון של חיסונים לפיו אם הגוף חשוף בפועל לגרסה לא מזיקה של וירוס המחלה, הוא ייצר את הנוגדנים שידחו או יהרגו את הצורה המסוכנת של הוירוס, אם ייחשף לו בעתיד. בניגוד לדוגמה הפסטריאנית של אותם זמנים, האמין סאלק כי חיסון מונע עשוי להינתן ללא זיהום באמצעות וירוס חי בדיוק כמו אלו שבהם השתמשו כנגד אבעבועות שחורות וכלבת. בפיתוח וירוס השפעת הוא ראה כיצד ניתן להגן בלא זיהום באמצעות הזרקת נגיף מומת.
מחקרו של סאלק לכד את תשומת לבו של בייזיל אוקונור, נשיא הקרן הלאומית לשיתוק ילדים (המפורסם בשל קרן מצעד הפרוטות למאבק במומים המולדים). הקרן התחייבה לממן את מאמציו של סאלק לפתח חיסון וירוס מומת כנגד אימת התקופה ההיא – הפוליו.

סאלק הרג נגיפי פוליו באמצעות פורמלהיד, אך הוא גרם להם נזק מזערי כדי שיוכלו לגרות הגוף לייצר את התגובה החיסונית הדרושה. עבודתו התאפשרה באמצעות מספר השגים של פרופ' ג'ון אנדרס מהרווארד. אנדרס וצוותו גילו כיצד לגדל נגיפי פוליו במבחנות. הצעד הזה היה חיוני כדי להשיג את כמות הוירוסים הטהורים הנדרשת לפיתוח ולייצור חיסונים שהביא בוספו של דבר לתרכיב סאלק.

זריקת החיסון שפיתח סאלק נוסתה לראשונה בקופים ולאחר מכן בחולים במכון ווטסון שכבר לקו בשיתוק כתוצאה מפוליו. לאחר מכן ניתן התרכיב למתנדבים בריאים, לרבות סאלק, אנשי צוות המעבדה, אשתו וילדיהם. המתנדבים פיתחו נוגדנים כנד הפוליו ואיש מהם לא סבל מתגובה שלילית לחיסון.

לבסוף, בשנת 1954 החל ניסוי בקנה מידה ארצי על מיליון ילדים בגילאי 6-9 המוכרים כיום כחלוצי הפוליו. מחצית מהם קיבלו את הוירוס ומחציתם קיבלו זריקות פלסיבו. באשר לכשליש מהילדים שחיו באיזורים בהם החיסון לא היה זמין, נצפו והוערכה רמת הפוליו בקבוצת גיל זו. ב-12 באפריל 1955 הוכרזו התוצאות: החיסון בטוח ויעיל. בשנתיים שלפני הפיכת החיסון לזמין בקנה מידה נרחב הגיע מספר מקרי הפוליו בארה"ב ללמעלה מ-45 אלף. עד שנת 1962 צנח המספר ל-910. סאלק לא רשם מעולם פטנט על החיסון, וגם לא הרוויח פרוטה על הגילוי. הוא העדיף לראות את החיסון מופץ מהר והרבה ככל שניתן.

בהינתן האימה שהטיל הפוליו במחצית הראשונה של המאה ה-20, הצלחת החיסון ב-1955 הפכה את סאלק לגיבור עולמי, והוא בילה את שנות החמישים המאוחרות בשכלול החיסון ובביסוס העקרונות המדעיים מאחוריו. עד 1960 היה סאלק מוכן להמשיך הלאה. חלומו של סאלק היה להקים מרכז מחקר עצמאי שבו תפעל קהילת חוקרים המתענינית בהיבטים שונים של הביולוגיה – חקר החיים, שיוכלו להתאחד וללכת בעקבות הסקרנות שלהם.

לבקשתו האישית של ראש עיריית סן דייגו צ'ארלס דייל, נצול פוליו, הוקם המכון בעיר זו. דייל סיפק לסאלק שטח של 128 דונמים בלה הויה מעט מערבית לקמפוס שהוקם באותה תקופה של אוניברסיטת קליפורניה – באיזור הצופה על האוקיאנוס השקט. ההצעה אושרה במשאל בקרב תושבי העיר. עם תמיכה ראשונית של קרן מצעד הפרוטות הוקמו המעבדות הראשונות בתכנון האדריכל לואיס כהאן.

יונה סאלק עצמו חקר במכון מגוון מחלות קשות ובהם טרשת נפוצה ומחלות אוטואימוניות, אימונולוגית סרטן, שיפור ייצור ותקינה של וירוסי פוליו מומתים ופיתוח חיסון לאיידס. כעת מעסיק המכון 61 אנשי סגל וצוות מדעי המונה 850 איש, הפועלים במעבדות החוקרות הקל מסרטן, דרך סכרת ומומים מולדים ועד אלצהיימר פרקינסון איידס וביולוגית צמחים.

סאלק נפטר בגיל 80 ב-23 ביוני 1994. שלט במכון מצטט את חזונו של סאלק "מקווה לחיות את החלום.הדמיון והאומץ של אלו המעזים יכול להפוך חלומות למציאות."

 

מבוסס על דף קורות חייו באתר מכון סאלק

עוד בנושא באתר הידען

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

28 תגובות

  1. ניסים, אתה ממשיך לדוג עובדות מבלי לחבר אותן לתמונה קוהרנטית.
    החיסון המוחלש (של סבין) החליף ב-61 (או 62) את החיסון של סאלק לחלוטין בארה"ב. הפסיקו להתשמש בחיסון סאלק ועברו לחיסון המוחלש. כך היה במשך 35 השנים הבאות בארה"ב (וגם בישראל, פחות או יותר).
    אין לך הסבר טוב מדוע חיסון כ"כ מוצלח (כביכול) הוחלף לאחר 5-6 שנים ומדוע מומחים תומכי חיסונים, למרות הנתונים המראים כביכול שהחיסון היה מוצלח, טוענים שהוא מעולם לא מנע התפרצויות בעולם.
    זה שתמשיך לצטט לי את הגירסה המוכרת של "חיסון סאלק הציל את האנושות מפוליו" וכו' וכו' לא מסביר את שתי העובדות שהבאתי. זה גם לא מסביר מדוע סאלק מעולם לא קיבל פרס נובל או נבחר לאקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב (סבין נבחר ועוד רבים וטובים שהיו שותפים למאבק בפוליו. סאלק לא).
    למה שלא תנסה לתת תשובות הגיוניות לטענות שלי?

  2. רונן…
    לפי ויקיפדיה:
    1) 1953 35,000 מיקרי פוליו בארה"ב
    2) 1961 161 מיקרים
    3) 1961 אושר לשימוש התרכיב המוחלש

    2 החיסונים משלימים. לכן, שניהם בשימוש עד היום.

    פרט להביע זלזול באדם שהרבה מאד חייבים לו את חייהם, לצטט חלקי משפטים ולדבר שטויות בכלל – לא אמרת כלום.

  3. ניסים –
    אנחנו מדברים על סאלק ומגפת הפוליו של שנות ה-50. כידוע חיסון סאלק הוחלף כ-6 שנים לאחר שהוחל השימוש בו (בארה"ב) בחיסון המוחלש.
    אם החיסון היה כ"כ טוב כמו שאתה טוען – מדוע הוא הוחלף? אם החיסון אחראי לירידה העצומה (כביכול) במקרי הפוליו בשנות ה-50 – מדוע ד"ר שטיין ואחרים (תומכי חיסונים מושבעים) טוענים שהוא מעולם לא עצר התפרצות בשום מקום בעולם?

    רמז: האם אתה יודע מה ההבדל בדרך שבה מספק חיסון סאלק הגנה מהדבקה בהשוואה לדרך בה מגן החיסון המוחלש מהדבקה?

  4. רונן
    יש הסבר מפורט בויקיפדיה. כתוב:
    In regions without wild poliovirus, inactivated polio vaccine is the vaccine of choice. In regions with higher incidence of polio, and thus a different relative risk between efficacy and reversion of the vaccine to a virulent form, live vaccine is still used.

    מזה אני מבין שברוב העולם משתמשים בחיסון המומת. גם זה לא מקבל על כבודו?

  5. שימו לב שרונן תוקף טענה שלא נאמרה במאמר – "בעולם הרחב מעולם לא עצרו התפרצות עם החיסון המומת".
    אחרי זה הוא אומר שהחיסון המומת הוחלף במוחלש – וזה פשוט לא נכון.

    מעניין אותי מה הוא מוכר …..

  6. ניסים, סבירות טובה שרונן הוא מסוג האנשים שלא באמת יודעים על מה הם מדברים. הם קראו מאמר לפני חצי שנה והפכו אותו לאמת מקודשת. הם לעולם לא יסבירו את עצמם. יגידו לך ללכת וללמוד, שאתה לא מבין את הנושא ושאתה סותר את עצמך. זה בידיוק מתאר אותם.

    סבירות נמוכה שרונן הוא שם עולמי בכל הנוגע לחיסון פוליו. אם זה המקרה זה לא מוסיף לו יותר מידי יוקרה. סתם שחצן שאוהב להתנשא מעל אנשים עם פחות ידע.

    לא משנה מה נכון. לא לומדים מאנשים כאלה.

  7. רונן
    מה ללמוד? שאתה מלא באוויר חם? הבאת ציטוט שסותר את מה שאתה אומר. הבאת זלזול באדם שהציל עשרות אלפים. לא הבאת שום מקור לקשקושים שלך.

    מה בדיוק אפשר ללמוד ממך?

  8. רונן
    אתה לא מרוכז 🙂 ד"ר שטיין בפרוש (!!!) תומכת בחיסון המומת.
    שוב – אתה מתכחש לכתוב במאמר או לא? המספרים כאן אמיתיים?

  9. אז כתוב במאמר, אז מה? אתה חושב שד"ר מיכל שטיין ופרופ' טיבריו שוורץ לא יודעים את העובדות כביכול האלו?
    הם יודעים.
    במקום לבזבז פה מקום, תתחיל לחפש חומר ברשת על חיסון הפוליו.

  10. רונן
    כתוב במאמר – ירידה מ-45,000 ל-1,000. ה-CDC כותב שהיעילות של החיסון היא 99%. אני לא מצליח להבין מה לא טוב בזה.

  11. ניסים, היות שאתה ככל הנראה אינך מכיר את נושא הפוליו אני אפרש לך את דבריה של ד"ר מיכל שטיין (שנאמרו ביוני האחרון בדיון בנושא וירוס הפוליו שהתגלה בדרום הארץ):
    חיסון הפוליו של סאלק (המומת) מעולם לא עצר התפרצויות (על כן גם לא את המגפות של שנות ה-50).
    לחיסון יש אמנם יעילות מסוימת בהגנה על הפרט הבודד ותופעות הלוואי שלו פחות קשות מאלו של החיסון המוחלש (ועל כן ד"ר שטיין ממליצה לא להשתמש במוחלש הידוע כגורם מקרי שיתוק וגרם מספר מקרי שיתוק במצבע החיסון לפני שנה).

    אני מקווה שעכשיו אתה מבין קצת יותר טוב את דבריה. אבל, אין קיצורי דרך ובשביל להבין את הנושא לעומק – תצטרך ללמוד אותו.

    השורה התחתונה:
    חיסון סאלק הוא בעיקר מיתוס. הוא לא עצר את התפרצויות הפוליו בשנות ה-50.
    לכן, אין יותר מדי טעם בלחגוג את יום-הולדתו של סאלק.

  12. רונן
    בבקשה – קרא לאט ובקול מה שד"ר שטיין כתבה:
    "אני חושבת שבאמת צריך להשתדל ולחסן בחיסון המומת"
    "אני חושבת שזו תהיה טעות קשה לחסן עם חיסון חי מוחלש"

    אתה רק מצטט מה שנוח לך? מעניין….

    פורסם בזמנו שיש סיכוי לחלות במחלת הפוליו אם לוקחים חיסון מוחלש בלי לקבל לפני זה את החיסון המומת.
    מצד שני – יש, אולי, מקרה אחד בעולם של אדם שחלה בעקבות החיסון המומת.

    אז למה בדיוק אתה נגד החיסון המומת?

  13. חפש דו"ח שכתב פרופ' טיבריו שוורץ שסקר את מחלת הפוליו לדורותיה בישראל. גם הוא מציין שחיסון סאלק לא עצר את הפוליו כיוון שהאפקטיביות שלו היתה בעייתית.

  14. ןמה הבעיה בציטוט שהבאתי? מה הושמט בו שמשנה משהו ממה שכתבתי?

    חיסון סאלק לא עצר את מגפת הפוליו, כפי שאנשים חושבים. ד"ר שטיין כמובן לא המציאה שום-דבר. בקרב מי שמכיר לעומק את נושא חיסון הפוליו – האמת ידועה.
    אם תסתכל למשל בגרפים של תחלואת פוליו בישראל תראה שבשנה לאחר הכנסת החיסון (1958, החיסון הוכנס ב-1957) היתה קפיצה גדולה במספר מקרי הפוליו למרות שכמעט כל הילדים חוסנו.
    אני חוזר – לא סתם הוחלף חיסון סאלק בחיסון המוחלש. לא מחליפים חיסון מנצח. המדענים יודעים את האמת (ראה מיכל שטיין ויש אחרים שכתבו).

  15. רונן
    ואם אתה מצטט אדם אז, בבקשה, אל תשלוף רק את חלק המשפט שתואם את עמדתך. הנה הציטוט המלא:

    "מיכל שטיין:
    דבר נוסף שרציתי להגיד, זה באמת הנושא של בחירת החיסון, במידה שיצטרכו לחסן בהיקפים יותר רחבים. אני חושבת שבאמת צריך להשתדל ולחסן בחיסון המומת, למרות שבעולם הרחב מעולם לא עצרו התפרצות עם החיסון המומת. אני חושבת שזו תהיה טעות קשה לחסן עם חיסון חי מוחלש."

    איך זה בדיוק קשור למאמר?

  16. רונן
    אף אחד לא אמר שהחיסון מושלם. אבל, הוא הציל הרבה מאד אנשים. כשמפסיקים לחסן, המחלה חוזרת, ע"ע סוריה.
    מה בדיוק אתה מנסה להגיד?

  17. אם החיסון המומת היה כ"כ טוב מדוע החליפו אותו במוחלש ב-1962?
    מדוע סאלק מעולם לא קיבל פרס נובל או התקבל לאקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב?
    מדוע ד"ר שטיין, כאמור תומכת נלהבת בחיסונים, אומרת שהוא לא עצר התפרצות (=מגפה) בשום מקום בעולם?
    מי שקורא על החיסון לעומק מבין את התשובות לשאלות האלו. האמת היא שהסיפור שהובא במאמר הזה רחוק מלהיות כל האמת לגבי החיסון של סאלק.

  18. רונן
    בויקיפדיה יש תיאור של משמעות החיסון המומת בארה"ב. ובנוסף, יש סיכון מסויים במתן חיסון מוחלש ללא החיסון המומת.
    למה שאלת את השאלה? אין רופא שפוי שאינו תומך נלהב של חיסונים….

  19. מה דעתו של הכותב המכובד על הציטוט הזה:
    "בעולם הרחב מעולם לא עצרו התפרצות עם החיסון המומת." [חיסון סאלק]

    אמרה את הדברים האלו ד"ר מיכל שטיין, רופאה מומחית למחלות זיהומיות ותומכת גדולה של חיסונים בדיון בועדת הכנסת על הפוליו שהתקיים ביוני 2013.
    http://oknesset.org/committee/meeting/7524/

  20. תודה רבה על המידע שספקתם.
    רק רציתי להעיר על שגיאת כתיב קלה במשפט: "כעת מעסיק המכון 61 אנשי סגל וצוות מדעי המונה 850 איש, הפועלים במעבדות החוקרות הקל מסרטן, דרך סכרת ומומים מולדים ועד אלצהיימר פרקינסון איידס וביולוגית צמחים." יש להחליף את המילה "הקל" ב"החל"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן