דו"ח חדש של רשות החדשנות מציג זינוק בהשקעות, הקמת תשתיות מחקר לאומיות, התקדמות רגולטורית והתרחבות מהירה של האקוסיסטם הישראלי בתחום הביו־קונברג'נס
ישראל מרחיבה במהירות את השקעתה בתחום הביו־קונברג'נס ומבססת לעצמה מעמד בולט בזירה הבינלאומית, כך עולה מדו"ח חדש של רשות החדשנות. לפי הנתונים, בשלוש השנים האחרונות הושקעו בתחום כ-900 מיליון שקל מהממשלה ומהשוק הפרטי, הוקמו תשתיות מחקר מתקדמות, הושקו מאגדי מחקר חדשים, וקהילת החברות המקומית צמחה ל-186 חברות פעילות. מדובר בגידול של עשרות אחוזים בתקופת התוכנית הלאומית וכמעט הכפלה לעומת 2019, אז נמנו בישראל כ-90 חברות בתחום.
ביו־קונברג'נס הוא תחום רב־תחומי המשלב בין ביולוגיה, הנדסה, מדעי המחשב, בינה מלאכותית ומדעי החומרים, כדי לפתח מוצרים ותהליכים חדשים המבוססים על מערכות ביולוגיות. השילוב הזה מאפשר, למשל, פיתוח תרופות וטיפולים מותאמים אישית, ייצור מזון מתורבת, פיתוח חומרים מתחדשים, שיפור תהליכים תעשייתיים ויצירת מקורות אנרגיה חדשים. זהו למעשה המפגש בין מדעי החיים לטכנולוגיות העומק, שנועד להפוך תגליות ביולוגיות לפתרונות יישומיים בקנה מידה תעשייתי.
במרכז המהלך ניצבת התוכנית הלאומית לביו־קונברג'נס, שבמסגרתה בחרה המדינה לראשונה להוביל תחום טכנולוגי עתידי באופן רב־שנתי ומרוכז, בשיתוף משרד האוצר, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, מפא"ת, ות"ת ורשות החדשנות. השילוב הזה בין ביולוגיה, הנדסה וחישוביות יוצר בישראל תשתית ייחודית לפיתוח פתרונות בתחומי הבריאות, המזון, החקלאות, האנרגיה, החומרים המתחדשים והתעשייה.
מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר כי הדו"ח משקף כניסה של ישראל לעשור שבו ביולוגיה, הנדסה וחישוביות יהפכו לבסיס של תעשיות שלמות. לדבריו, החיבור בין מערכות ידע רחבות לתוכנית לאומית אחת יוצר הזדמנות נדירה, שכבר מתבטאת בהקמת חברות, בבניית תשתיות, בהרחבת יכולות מחקר ובקידום מודלים רגולטוריים חדשים. בין הוסיף כי לביו־קונברג'נס יש פוטנציאל להפוך למנוע צמיחה חדש של ההייטק הישראלי.
קהילה רב תחומית המחברת חוקרים, מהנדסים, חברות ואקדמיה
ד"ר שי מלצר, מנהל התוכנית הלאומית לביו־קונברג'נס, אמר כי אחד ההישגים המרכזיים של השנים האחרונות הוא יצירת קהילה רב־תחומית המחברת חוקרים, מהנדסים, חברות ואקדמיה. לדבריו, התשתיות החדשות מאפשרות להתמודד בישראל עם שאלות מדעיות שבעבר חייבו שיתופי פעולה בינלאומיים מורכבים, וההתפתחות הרגולטורית מסייעת לסטארטאפים להגיע לשוק מהר יותר.
לפי הדו"ח, התוכנית הלאומית לתשתיות מו"פ לביו־קונברג'נס, הפועלת במסגרת פורום תל"ם, הציגה בשנים 2023–2025 השקעות מצטברות של 276 מיליון שקל בתשתיות מחקר ופיתוח. במקביל השקיעה רשות החדשנות כ-350 מיליון שקל באופן ישיר בסטארטאפים המפתחים מוצרים המבוססים על ביו־קונברג'נס. נכון ל-2025 מיפתה הרשות 186 חברות פעילות בישראל בתחומי הבריאות, המזון, החקלאות, התעשייה והאנרגיה.
בתחום התשתיות בולטת ההתקדמות בהקמת שני פרויקטים לאומיים חדשים. המרכז לביו־התקנים של התעשייה האווירית ובקרמוס נמצא בשלבי הקמה ויתוקצב בעד 113 מיליון שקל, מהם 75 מיליון שקל של רשות החדשנות. לצדו הוקם בטכניון, בשותפות עם אוניברסיטת בן־גוריון ואוניברסיטת חיפה, המרכז למולטי־אומיקס, הנתמך בידי ות"ת בהיקף של 15 מיליון שקל. המרכז מספק לראשונה בישראל יכולות אינטגרטיביות בתחומי גנומיקה, פרוטאומיקה, ליפידומיקה, מטבולומיקה ומיקרוביום. בנוסף רכשה ות"ת ציוד מחקר יקר ערך לאקדמיה בהיקף של 47 מיליון שקל.
גם המחקר הרב־תחומי התרחב משמעותית. שבעה מאגדים פועלים כיום בתחום, בהשקעה של כ-179 מיליון שקל בשלוש שנים מצד רשות החדשנות והתעשייה. בין המאגדים שנזכרים בדו"ח: CRISPRIL לעריכה גנטית מבוססת בינה מלאכותית, IGBTC לביו־שבבים שפיתח חיישנים אופטיים, כימיים ואלקטרוכימיים ברזולוציה גבוהה, המאגד לבשר מתורבת שהדגים יכולות גידול תאים בקצבים גבוהים ופיתוח פקטורי גדילה זולים יותר, LIQUIDBX לביופסיה נוזלית מסרטן ואלצהיימר, OrganoSpheres לפיתוח אורגנוספירואידים, ומאגד זח"ש בתחום החקלאות המעגלית, שפיתח מודלי הזנה וריצוף גנטי מלא של זבוב החייל השחור.
בנוסף מימן משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה 99 מחקרים יישומיים בתחום בהיקף של כ-50 מיליון שקל. מפא"ת ורשות החדשנות מפעילות גם תוכנית אתגרים בתקציב כולל של 25 מיליון שקל, לצד תמיכה בקבוצות מו"פ ביטחוניות בהיקף של 10 מיליון שקל.
אחד ההיבטים הבולטים בתוכנית הוא הניסיון להסיר חסמים רגולטוריים. לפי הדו"ח, שירות המזון הארצי פעל בשיתוף רשות החדשנות במסגרת פיילוט שאפשר אישור ראשון למוצרי חלב מתורבת של Imagindairy ו-Remilk, וכן לבקר מתורבת של Aleph Farms. במקביל פועל מסלול מיזמים משבשים בתקציב של 20.9 מיליון שקל לשלוש חברות המתמודדות עם אתגר רגולטורי מורכב: Precise Bio, שמפתחת קרניות מודפסות, SpotItEarly, שמפתחת מערכת לאבחון סרטן באמצעות תגובות כלבים, ו-Edity Therapeutics, שמפתחת מערכת תאים מהונדסים להובלת מטען טיפולי.
גם תחום ההון האנושי זוכה להשקעה. רשות החדשנות מימנה 11 תוכניות הכשרה בהיקף של 11.7 מיליון שקל, ובהן הכשרות לעובדי מדעי החיים בתעשיית הבשר המתורבת, הכשרות להדפסת רקמות בתלת־ממד, שילוב מהנדסים בבתי חולים, הכשרות ברגולציה רפואית וביולוגיה חישובית, וכן תוכנית להכשרת מנכ"לים לחברות דיפ־טק בדגש על ביו־קונברג'נס. מפא"ת הפעילה ארבעה מחזורים של תוכנית BIO להכשרת עתודאים לביולוגיה חישובית, ואילו ות"ת מפעילה תוכנית מלגות לדוקטורט ולבתר־דוקטורט בהיקף כולל של כ-12 מיליון שקל.
מן הדו"ח עולה כי ביו־קונברג'נס חדל להיות תחום ניסיוני או נישתי, והופך בהדרגה לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של ההייטק הישראלי. השילוב בין תכנון ממשלתי ארוך טווח, השקעות בתשתיות, תמיכה בחברות, רגולציה מותאמת והכשרת כוח אדם יוצר לישראל בסיס חדש לתחרות עולמית בתחומים עתירי ידע, שבהם הקשר בין ביולוגיה, הנדסה ובינה מלאכותית צפוי להעמיק בשנים הקרובות.
עוד בנושא באתר הידען:
