לא הרחק מהר הגעש באיסלנד נולד אי בהתפרצות געשית בשנות השישים

כך מתאר פרופ' עקיבא פלכסר מהחוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב את סביבתו של הר הגעש באיסלנד אשר התפרץ לאחרונה וגרם בימים האחרונים לשיבושים בתעופה באירופה

התפרצות הר הגעש באיסלנד, 27/3/2010. צילום: Boaworm, מתוך ויקימדיה, ברשיון CC
התפרצות הר הגעש באיסלנד, 27/3/2010. צילום: Boaworm, מתוך ויקימדיה, ברשיון CC

לידיעות הקודמות בנושא: התפרצות הר הגעש באיסלנד מתחזקת, סוכנות החלל האירופית צילמה את ענן האפר המכסה את אירופה

לפי ויקיפדיה הרכס המרכז-אטלנטי הוא רכס מרכז אוקייני, תת-ימי ברובו, המשתרע באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס הקרח הצפוני, מקו רוחב 87° צפון, כ-333 ק"מ דרומית לקוטב הצפוני, ועד לאי בובה בקו רוחב 54° דרום. הפסגות הגבוהות של הרכס בולטות מעל פני הים ויוצרות איים, שהגדול שבהם הוא איסלנד. איים אחרים לאורך הרכס הם יאן מאיין, האיים האזוריים, אסנשן, טריסטן דה קונה והאי גוף.

בשיחה עם אתר הידען אומר פרופ' עקיבא פלכסר מהחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת ת"א כי הרכס המרכז אטלנטי מתקע כל העת ומרחיק את אירופה ואפריקה מזרחה ואת שתי האמריקות מערבה. רכס זה פעיל קרוב ל-200 שנה.

מכיוון שזהו קו בקיעה, מתבצעת למעשה תנועת מתיחה כאשר הקרום למעשה הופך להיות דק יותר ויותר מכיוון שהמסה נודדת לשני הכיוונים המנוגדים. באיזור הדק הזה קל יותר למגמה – החומר החם שנמצא בעומק כדור הארץ – לפרוץ את הקרום, והתוצאה היא פעילות הרי געש לאורך הרכס במרכז האוקיאנוס האטלנטי ובאיסלנד עצמה. וכך נוצרה לה שרשרת הרי געש תת ימיים שכאמור בולטת החוצה רק במעט מקומות, כאשר הבליטה המוכרת ביותר היא איסלנד וגם היא תוצר חדש יחסית של הרכס – כ-20 מיליון שנה. באיסלנד רואים היטב כיצד הבקיע מתרחב כל העת. אם זאת, פרופ' פלכסר מציין כי לא מדובר בבקיע ישר כסרגל אלא באיזור שלם מלא בקיעים, חלקם מקבילים.

התפרצויות הרי געש הן דבר נפוץ מאוד באיסלנד אם כי לא תמיד בממדים גדולים. עם זאת אחת ההתפרצויות, במאה ה-19 כיסתה אף היא את כל אירופה, אך בהעדר תחבורה אווירית, הנזק לא היה כל כך גדול. אגב מעט דרומית להר הגעש שהתפרץ הפעם, התפרץ הר געש אחר בשם הקלה, ועיירה בשם איימי נשרפה כליל לפני כמה עשרות שניםבהתפרצות זו. גם כעת נאלצו השלטונות לפנות מאות תושבים שבתיהם נמצאו באיזור מסוכן לשטפונות. כבישים ושדות רבים כוסו בנהרות בוץ.

דוגמה מעניינת להתפרצות כזו היתה בשנת 1963, כאשר לנגד עיניהם של דייגים איסלנדיים התפרצו מהמים סלעים עצומים. ההתפרצויות הוולקניות נמשכו במשך ארבע שנים ולאחר מאבק בלתי פוסק בין המגמה שניסתה לכבוש את השטח ובין הים שניסה לכסות אותו, ניצחה המגמה ונולד אי בתולי שחור הקיים עד היום וזכה לשם סרצי.

במאה ה-19 נרשמו מספר אירועים וולקניים חריגים. הר געש בשם טובה בין סומטרה לבין ג'אווה באינדונזיה התפרץ ב-15 באוגוסט 1814 והאבק והאפר האירופי הגיעו לאירופה וגרמו לביטולו של הקיץ. המשורר האנגלי המפורסם לורד ביירון ביקש להשתחרר מהאפרוריות והקור של האי הבריטי ונסע לנפוש באגם ז'נבה, שם תפס אותו החורף הפתאומי, והוא הביא אותו לכתוב את השיר DARKNESS. לקראת סוף אותה מאה ב-1883 התפרץ הר הגעש קטאו, אף הוא באסיה והאפר ששהה באטמוספירה זמן רב גרם לשקיעות מרהיבות בסן פרנסיסקו.

במאה ה-17 לפני הספירה, כלומר לפני כ-3,500 שנה התפרץ הר געש בעי תירה צפונית לסנטוריני וגרם לנסיגתה של התרבות המינואית. האגדות על אפר וחושך השתמרו אלפי שנים לאחר מכן בתנ"ך כשתיים מתוך עשר מכות מצרים: שחין (כאשר לפי התנ"ך, משה ואהרון הרימו את ידיהם ונפל מהם אפר) וכמובן מכת חושך שנבע מהסתרת השמים בידי האפר הוולקני.

החזאי בועז דיין, עורך אתר מזג האוויר בישראל מציין כי בהקשר להר הגעש פינטובו שהתפרץ ב-1991 וגרם לחורף של אותה שנה להיות גשום, ואשר אליו התייחסנו בכתבות הקודמות, כי אז התפרץ עמוד האפר לגובה 34 קילומטר שבו אין ענני גשם ולכן הוא לא נשטף. הפעם מדובר ב-9-10 קילומטר, גובה שבו עדיין יש עננים ולכן הם עשויים להישטף באחד מאירועי הגשם הקרובים, בלי קשר לכמותו.

למקור התמונה

עוד בנושא באתר הידען

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. היו חסרים רק 5-7 ק"מ כדי לעבור את הטרופופוסה והיינו נכנסים לסטרטוספרה ומקיפים את כל כדה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן