מאמר של פרופ' הנדריק ברוינס מאוניברסיטת בן גוריון זכה להימנות על "בחירת העורכים" של כתב העת Science

עמד בראש קבוצת חוקרים אירופיים שחשפו ממצא חדש לפיו צונאמי הרסני הכה באי כרתים בים האגאי בתקופת הציוויליזציה המינואית לפני כ-3.500 שנה בחפיפה לאירוע התפרצות הר הגעש בסנטוריני הסמוכה

כתב העת היוקרתי 'סיינס' (Science magazine) בחר במאמרו האחרון של פרופ' הנדריק ברוינס מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושותפיו למחקר, כמאמר מצטיין במסגרת המדור "בחירת העורכים" בגיליונו החדש. המאמר חושף ממצא חדש לפיו צונאמי הרסני הכה באי כרתים בים האגאי בתקופת הציוויליזציה המינואית לפני כ-3.500 שנה. הצונאמי התחולל בעקבות התפרצויות של האי סנטוריני, שהיה האסון הוולקני הגדול במזרח אזור המזרח התיכון, במהלך 12.000 השנים האחרונות. פרופ' ברוינס הוא חבר סגל במחלקת אדם במדבר במכונים לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

בתקציר המאמר המדעי, כפי שהופיע בסיינס, כותבים ברוינס ושבעה מעמיתיו – כולם מאוניברסיטאות מכובדות באירופה כי ההתפרצות העצומה של הר הגעש באי סנטוריני שבים האגאי במהלך האלף השני לפני הספירה היה האירוע הוולקני הגדול של תקופת ההולוקן באיזור מזרח הים התיכון. ההתפרצות היתה הרת אסון לישובים המינואים בסנטוריני, אך דרך השפעתו של האסון על תושבי איים ואיזורים סמוכים עדיין לא ידועה. ההשערה של יצירת הצונאמי הוצעה אך היו לה עדויות מעטות בלבד. העדר עדויות מוצקות לצונאמי מהווה חידה בעיקר בכרתים, שבה הופיעו ישובי חוף בשלהי התקופה המינואית ההתפרצות בסנטוריני.

המאמר כולל דיווח על משקעים שנוצרו כתוצאה מאירוע צונאמי גיאו ארכיאולוגי בפאלאיגאסטרו בצפון מזרח כרתים. משקעים אלו מאופינים בתערובת של חומרים גיאולוגיים לרבות אפר וולקני מסנטוריניט ושרידים ארכיאולוגיים של עיי חרבות שנותרו מיישובים.

החוקרים גילו כמה חתימות לצונאמי: שחיקה של השכבה וחשיפת שכבת היסוד מתחתיה, אףר וולקני מעורב בשכבה התחתונה של אבני הבניה ששמשו לבניה מחדש לאחר האסון בחלקים התחתונים של המשקעים, חפצים אישיים, קונכיות ימיות, בעלי חיים ימיים מיקרוסקופיים, חפיפה בין חלוקי חוף, שרידים התיישבותיים, מחסות קרמיים ואפילו עצמות, אוסף רב סגנוני כאוטי.

היישובים המינואיים המאוחרים שפעלו בפאלאיקאסטרו מספקים מסגרת אריכאולוגית וסטרטיגראפית (מיון השכבות של קרום כדור הארץ וקביעת גילן) בחלל ובזמן שתעד ושימר את עדויות הצונאמי כמשקעים גיאו-ארכיאולוגיים. תוצאה סטרטיגרפית ושימור כזה לא יכולים להופיע בנוף טבעי. האפר הוולקני שהוסע באמצעות הרוח מהחוף הדרום מזרחי של סנטורינו לכרתים הקדים את הצונאמי.

תיארוך גיאולוגי, ארכיאולוגי ומדידות פחמן של האירוע כולם מתמזגים ומעידים על כך שממצאי הצונאמי תואמים בזמן להתפרצות הר הגעש בסנטוריני. עדויות מהחפירות בשטח מביאות את המדענים להשערה כי גלי הצונאמי בפאלאיקאסטרו היו לפחות בגובה 9 מטרים. ואולם מודלים של צונאמי והיקף הנזק שגרם מעלים את הרף לגובה רב יותר, יתכן שהיו גם גלים בגובה 35 מטרים, והם שהכניעו את ערי החוף.

העדויות באיזור יצירת האירוע בסנטוריני שהשתמרו עד כה בעדויות סטרטיגרפיות מעידות כי מדובר בהתפרצות שהעלתה לבה רותחת לגובה של 15 קילומטרים.

9 Responses

  1. Precise and direct dating of the Minoan eruption of Santorini (Thera) in Greece, a global Bronze Age time marker, has been made possible by the unique find of an olive tree, buried alive in life position by the tephra (pumice and ashes) on Santorini. We applied so-called radiocarbon wiggle-matching to a carbon-14 sequence of tree-ring segments to constrain the eruption date to the range 1627‐1600 B.C. with 95.4% probability. Our result is in the range of previous, less precise, and less direct results of several scientific dating methods, but it is a century earlier than the date derived from traditional Egyptian chronologies

  2. Precise and direct dating of the Minoan eruption of Santorini (Thera) in Greece, a global Bronze Age time marker, has been made possible by the unique find of an olive tree, buried alive in life position by the tephra (pumice and ashes) on Santorini. We applied so-called radiocarbon wiggle-matching to a carbon-14 sequence of tree-ring segments to constrain the eruption date to the range 1627‐1600 B.C. with 95.4% probability. Our result is in the range of previous, less precise, and less direct results of several scientific dating methods, but it is a century earlier than the date derived from traditional Egyptian chronologies

  3. לפני כ 10 שנים שמעתי הרצאה מלומדת מפי ד"ר לוסי פליטמן ז"ל על השפעת הצונמי על חוף מצרים, נפילת משטר הפרעונים כתוצאה מכך לתקופת מה עד שהצליחו להשתלט על מצרים שוב.
    גל הצונמי ששטף את חוף מצרים – הדלתא, המשיך במעלה הנילוס כמעט עד לוקסור – 600 ק"מ מקהיר, וישנן עדויות גיאולוגיות לכך, מכאן אני למד שהגל הענק היה בכיוון מצרים ולא כמו איוושת מים הנוצרת כתוצאה מפגיעת אבן במים שהינה מעגלית.
    זאת אומרת שהיה פיצוץ וכיוונו היה דרום.
    אז מה שאני שומע כאן לראשונה זה שהמלומד והחוקר מצא עדויות לכך בכרתים, יופי.

  4. כמה הערות לדברים שהעלו כאן:

    א. אכן התיארוך של הארוע הוא בעייתי (יש חילוקי דעות של כ-1600 שנים). עם זאת, העדויות שברוינס מצביע עליהן נראות בהחלט כמו תוצאה של צונאמי בערך באותו פרק זמן, עם קשר סביר לסופה של התרבות המינואית. הקישור לת'רה עדיין קצת חלש, אבל נראה כהסבר סביר. זה אכן יוצר בלגן כרונולוגי די רציני, אבל כל הכרונולוגיה של מזרח הים-התיכון מצריכה עיון מחודש לאור המחקרים החדשים (ע"ע הכרונולוגיה הנמוכה מבית מדרשו של פינקלשטיין, נקודות החולשה של ההולוקן התיכון, הגדרת התקופה האסלאמית הקדומה ועוד).

    ב. בנוגע להערתו של קוק מקוק – עד כה ידוע לנו כי התרבות המינואית קרסה "פתאום", באירוע שמותיר את הארכיאולוגים עם תהיות רבות. ידוע לכולם שבניגוד לשירו של דן תורן, אימפריות דווקא לא נופלות לאט, אבל הקריסה המינואית היא אירוע מפתיע בעוצמתו. מאידך אנו גם יודעים על ההתפרצות של ת'רה בערך באותה התקופה, ומכאן הקישור הסביר בין שני האירועים. התרומה של ברוינס ועמיתיו היא בכך שהם מצאו עדויות לצונאמי (שיכול להיות שמקורו בהתפרצות) באסוציאציה של סוף התרבות המינואית (אף שזו אינה אסוציאציה חד-משמעית לחלוטין. תיארוך הוא נקודה מעט רגישה כשמגיעים לעבודות של ברוינס). כך או כך, זהו חידוש אמיתי – קישור ממשי ראשון בין ת'רה, צונאמי ומשבר תרבותי.

  5. מה ניהיה ? ראיתי תוכנית שתיארה את המתואר כאן לפני שנה וחצי בערוץ ההיסטוריה … מה החידוש ?

    זה מזכיר לי את הסיפור על הנגר ובת התוחן…

  6. עד כמה שידוע לי יוצר תיארוך ההתפרצות באמצעות שיטות ממדעי הטבע (דנדרוכרונולוגיה, גלעיני קרח) בעיות רציניות לכרונולוגיה האיגיאית-מצרית המקובלת. האם דנים בכך במאמר החדש?

  7. כל הכבוד !! יש אנשים שעושים ולא רק מברברים את עצמם באתר הידען בלי קשר להישגיהם במציאות או לרעיונות מקוריים !(הכוונה למגיבים)(מסויימים)
    היה רצוי להזכיר את שמות "עמיתיו" למחקר והמקומות מהם פועלים ..זה היה מוסיף ולא גורע!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.