העתיד הגדול של הדברים הקטנים

אורח המדור: ד”ר חוסאם חאיק, המחלקה להנדסה כימית, הטכניון “במכון ויצמן פעלנו ממש בקצה גבול הידע. בכל יום גילינו משהו שלא ידענו אתמול. זו הייתה הרפתקה נפלאה”

הרומן של ד”ר חוסאם חאיק עם עולם הדברים הקטנים התחיל כבר בהיותו בן 12. “עוד כילד אהבתי לחטט במדפי הספרים בספרייה של אבי”, הוא אומר. “באחת הפעמים מצאתי ספר על מבנה האטום. המיסתורין שבמדע משך אותי כבר אז, עוד לפני שהכרתי מילים כמו פיסיקה וכימיה”. בעקבות אותו ספר ראשון באו ספרים רבים נוספים. “למדתי הרבה בכוחות עצמי, ותמיד חיפשתי את הממדים הקטנים, את היחידה הקטנה ביותר שאפשר לעבוד איתה”. כיום, עשרים שנה לאחר מכן, הילד שהתעניין במבנה האטום הוא חוקר מבטיח בטכניון, בתחומי הננו-אלקטרוניקה והאלקטרוניקה המולקולרית. במעבדתו, במחלקה להנדסה כימית, הוא מתמקד בפיתוח התקנים וחישנים זעירים המבוססים על ננו-חומרים.

כמו במקרים רבים אחרים, גם המחקר הבסיסי של ד”ר חאיק הוביל אותו לעבר יישומים שאי-אפשר היה לחזותם בתחילת הדרך. במקרה זה, מחקר שהחל ב”שטח השיפוט” של הפיסיקה והכימיה הוביל אותו אל עולם הרפואה. המשאף שהוא מפתח מבוסס על מערך של ננו-חישנים ייחודים, שהנתונים שהם מלקטים מנותחים באמצעות אלגוריתמים מתמטיים. בצורה זו, המערכת כולה מסוגלת לחוש ולזהות מולקולות המרחפות באוויר, בדומה לדרך פעולתו של חוש הריח האנושי, ועשויה לזהות כמויות זעירות של חומרים אופייניים המופרשים מתאים סרטניים. בדרך זו אפשר יהיה לאבחן את שלביה המוקדמים של מחלה סרטנית, כאשר הגידול הסרטני כולל תאים ספורים בלבד. “מדובר בבדיקה לא פולשנית”, אומר ד”ר חאיק, “ותוצאותיה מתקבלות בזמן אמת, תוך דקות ספורות”. ההמצאה זיכתה את ד”ר חאיק במלגה היוקרתית על-שם מארי קירי בסך 1.7 מיליון יורו, שהצטרפה לפרסים רבים נוספים שכבר מונחים באמתחתו.

המשאף לאיבחון סרטן הוא אחד משורה של של חישנים המבוססים על ננו-חומרים שמפתח ד”ר חאיק. חישנים אחרים שהוא מפתח עשויים לשמש לניטור סביבתי, לזיהוי חומרים מסוכנים, לאבטחת איכות מזון ותרופות, ועוד.

בעקבות העניין שלו בהתקנים ננו-אלקטרוניים המבוססים על מולקולות אורגניות, יצא ד”ר חאיק למחקר בתר-דוקטוריאלי במעבדתו של פרופ' דוד כאהן במחלקה לחומרים ופני שטח במכון ויצמן למדע. שנתיים של מחקר במסגרת זו, ומחקר בתר-דוקטוריאלי נוסף במכון לטכנולוגיה של קליפורניה, הובילו אותו לשילוב של מחקר בסיסי עם פיתוח יישומים. “הגעתי למכון ויצמן מרקע טכנולוגי, ורכשתי בו דרך מחשבה מדעית”, הוא אומר, “וכיום אני משלב את שני ההיבטים האלה – גם חוקר וגם ממציא. בקבוצתו של פרופ' כאהן פעלנו ממש בקצה גבול הידע. בכל יום גילינו משהו שלא ידענו אתמול. זו הייתה הרפתקה נפלאה. דוד עשה כל מה שאפשר כדי להסיר מדרכנו כל מכשול ולאפשר לנו לעבוד ללא הפרעה, וללא עיכובים ודחיות”. הקשר בין השניים נמשך גם כיום, והוביל למחקרים משותפים של ד”ר חאיק עם ד”ר ליאור קרוניק, מהמחלקה לחומרים ופני שטח במכון.

לאורך כל דרכו עסק ד”ר חאיק בהדרכה ובחניכה של סטודנטים, הן בעיר הולדתו נצרת, והן במוסדות המחקר שבהם למד ועבד. “חשוב לי לתרום לחברה שבה גדלתי והתחנכתי”, הוא אומר, “ולכן אני רואה את עתידי בטכניון – מוסד בעל שם עולמי שתומך בקשר בין מדע ורפואה, שגם מאפשר לי להישאר בסביבה בה גדלתי, וקרוב למשפחתי”.