חוקר באוני' העברית פיתח שיטה לטיפול בסרטן הערמונית ניסויים קליניים צפויים בעוד כשנתיים

השיטה החדשנית שפיתח גולדשטיין נועדה להגביר את יעילות הטיפול בסרטן הערמונית, כשהוא מצוי בשלב מתקדם ושולח גרורות לגוף

דני גולדשטיין. צילום: ששון תירם, באדיבות האוניברסיטה העברית

דוקטורנט בבית הספר לרוקחות של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית פיתח שיטה למניעת התפשטות תאי סרטן הערמונית. הסטודנט דני גולדשטיין ביצע את מחקרו בהנחיית פרופ' שמעון בניטה. על הפיתוח קיבל באחרונה פרס ברנהולץ ליצירתיות ומקוריות במדע יישומי במסגרת המושב ה-70 של חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית.

סרטן הערמונית הוא גורם התמותה השני כתוצאה ממחלת סרטן בקרב גברים אמריקנים. השיטה החדשנית שפיתח גולדשטיין נועדה להגביר את יעילות הטיפול בסרטן הערמונית, כשהוא מצוי בשלב מתקדם ושולח גרורות לגוף. שיטות מקובלות לטיפול בסרטן הערמונית – בשלב התפתחות מתקדם – כוללות טיפול משולב של כימותרפיה ורדיותרפיה ומלוות לא פעם בתופעות לוואי חמורות הפוגעות גם בתאים בריאים בגוף החולה.

במקרים רבים, מלווה התפשטות תאי הסרטן בביטוי יתר של חלבונים (קולטנים) על דופן התא. התרופות החדשניות כיום לטיפול בסרטן, על סוגיו השונים, עושות שימוש בנוגדנים המזהים את הקולטנים המצויים על דופן התאים בגוף החולה, ולא פעם מצליחות להשמיד את תאי הסרטן מבלי לפגוע בתאים השכנים הבריאים. עם זאת, טיפול בנוגדנים אינו מספיק ויש לשלבו עם טיפול כימותרפי, שגורר תופעות לוואי קשות.

המחקר של גולדשטיין יישם תפיסה חדשה לטיפול בסרטן הערמונית והיא הצמדה של נוגדנים לטיפות שמן של תחליב המכיל תרופה אנטי סרטנית. בדרך זו “מבייתים” את טיפות השמן הטעונות בתרופה לתאי הסרטן שמזהה הנוגדן וגורמים לשחרור התרופה בקרבת רקמות המטרה הנגועות. גולדשטיין הצליח לקשור נוגדנים ספציפיים לחלבון HER2 (המצוי בכמויות גבוהות במיוחד בתאי סרטן הערמונית) לתחליב הטעון בנגזרת שומנית של התרופה האנטי סרטנית המסחרית טקסול.

ניסויי מעבדה ראשונים שבחנו את יעילות השיטה שפיתח הסתיימו בהצלחה. בעכברים שהוחדרו אֲליהם תאי ערמונית סרטניים של בני אדם חל עיכוב בהתפתחות הגידול ולא נגרמו להם תופעות לוואי, בעוד שבקבוצת הביקורת נצפה גידול מהיר של התאים הסרטניים.

“לתוצאות הניסוי פוטנציאל מעודד לטיפול בסרטן הערמונית, שכן הן יוצרות הזדמנות למחקרים עתידיים שיישמו את הטכניקה הזו גם על סוגים אחרים של סרטן”, אומר גולדשטיין. “עם זאת, יש לזכור שתוצאות המחקר אינן אבסולוטיות ולמרות שלעת עתה הן חיוביות, נדרשים מחקרים נוספים שיתרמו להבנה של הטיפול בסרטן הערמונית”.

מנחה המחקר פרופ' שמעון בניטה מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית מעריך כי יידרשו עוד כשנתיים עד לשלב הניסויים הקליניים.