המאמץ להיפטר מגליל המתכת מן המאה ה-19 שעדיין מגדיר מהו קילוגרם מתוכנן להסתיים ב-2018
מאת טים פולגר, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 13.04.2017
- מאז 1889 מבוססת הגדרת הקילוגרם על משקלו של גליל סגסוגת פלטינה ואירידיום יחיד המוחזק בכספת על יד פריז. זאת המידה היחידה שעדיין קשורה לעצם פיזי.
- אבל הקילוגרם המקורי מאבד ממסתו. זאת אחת הסיבות להחלטה שקיבלה הוועידה הבינלאומית למידות ולמשקלות ב-2011 לתת לקילוגרם הגדרה חדשה שתהיה קשורה לקָבוּע במכניקת הקוואנטים.
- ב-2017 נכנס תהליך ההגדרה מחדש לשלב האחרון שלו. בתהליך משתתפות המעבדות המטרולוגיות הרשמיות של חמש מדינות והיא כרוכה במדידות מדעיות מן הקשות ביותר לביצוע.
ג’ון פראט חש את המתח גואה בו כשהתקרב לעמדת בדיקות הביטחון בנמל התעופה הבין־לאומי דאלאס בוושינגטון. בתיק המצלמה שנשא היו מונחים ארבעה גלילי מתכת. עצמים כאלה לא היו יכולים שלא למשוך את תשומת לבם של אנשי הביטחון החשדניים. משקלו של כל גליל היה קילוגרם אחד בדיוק. ערכו של אחד מהם, גליל סגסוגת פלטינה ואירידיום שגודלו כגודל חצי פחית שימורים, היה לפחות 40 אלף דולר. (מחיר הפלטינה נע כעת סביב 1,000 דולר לאונקיית טרוי, מידה רווחת למתכות יקרות.) השלושה האחרים היו גלילי פלדת אל־חלד שיוצרו בתהליך ממוכן קפדני.
המשימה של פראט הייתה להביא אותם לעמיתו בפרוור של פריז בבטחה ובלי שאיש ייגע בהם בדרך.
בידי פראט היו מסמכים ממכון התקנים של ארה”ב שנועדו להקל עליו את המעבר בבדיקות הביטחון. המסמכים הסבירו שהוא נושא ארבעה קילוגרמים אמריקניים רשמיים: המסות המשמשות כבסיס לכל מידות המשקל בארה”ב. הם הבהירו עוד, שאסור לגעת בקילוגרמים או להוציא אותם מן המכלים המגוננים עליהם.
פראט, מוזיקאי פאנק-רוק לשעבר, מנהל את המחלקה למדידה קוואנטית במעבדות המכון בגיית’רסברג שבמרילנד. “הבחור מן הביטחון בשדה התעופה עשה לי קצת בעיות, אבל לאחר שקרא את כל המסמכים זה הפך להיות הסיפור שעשה לו את היום.” אחרי כמה דקות הניחו לפראט להמשיך בדרכו והוא עלה לטיסה של שבע שעות לפריז, שבה היה עליו להתמודד עם דילמה נוספת: מה יעשה עם המטען יקר הערך שלו כשיצטרך לקום ממושבו? האם עליו לשמור על התיק עמו בכל רגע, כפי שיעצו לו לעשות כמה מעמיתיו? “אני מודה שהשארתי את התיק מונח מתחת למושב שלפני בזמן שהלכתי לשירותים,” אומר פראט. “הוא היה מחוץ לשדה הראייה שלי לזמן קצר, שבמהלכו מישהו היה יכול לגעת בקילוגרם ולמלא אותו לכלוך.”
נגיעה בגלילים הייתה מקלקלת חודשים רבים של עבודה זהירה שהוקדשה למדידת הקילוגרמים האלה בדרגת דיוק של חלקים ספורים למיליארד. פראט היה בדרכו עם הגלילים ללשכה הבין־לאומית למידות ולמשקלות (BIPM) בעיירה סֶוְר הסמוכה לפריז. כמה חודשים לאחר מכן השוו מֶטְרוֹלוֹגִים בין גלילי המתכת האלה ובין גלילי מתכת זהים משלוש מדינות אחרות וכן בינם לכדור סיליקון טהור ביותר שייצרו במעבדה המֶטְרוֹלוֹגִית הלאומית של גרמניה. זה היה הצעד האחרון שנעשה במסגרת מהלך היסטורי של שינוי הדרך שבה נמדדות מסות בעולם.
ב-1889, השנה שבה נחנך מגדל אייפל, הוגדר הקילוגרם על ידי מסתו של גליל עשוי סגסוגת של פלטינה ואירידיום שהונח מתחת לשלושה פעמוני זכוכית ונשמר בחדר כספת נעול במשכנה של הלשכה הבין־לאומית למידות ולמשקלות. הקילוגרם הבין־לאומי התקני, או Le Grand K (ה-K הגדול), כפי שמכנים אותו, הוא האב־טִיפוס של הקילוגרם שעליו מבוססים כל תקני המסה הלאומיים האחרים. בסוף 2018 עתיד הגרנד-K לאבד את מעמדו. במקומו יקבל הקילוגרם הגדרה חדשה המבוססת על קבוע פְּלַאנק: מספר קבוע בתורת הקוואנטים הקשור לכמות האנרגיה שנושא חלקיק אור יחיד, פוטון.
מדוע הוחלט להוציא את הגרנד-K לגמלאות? זה שנים רבות שמטרולוגים רוצים ליצור תקן בין־לאומי מדויק ואמין למסה שיהיה מבוסס על קבוע יסודי ביקום במקום על גוש מתכת שמור מכל משמר מן התקופה הוויקטוריאנית. אבל יש סיבה דוחקת יותר לשינוי: נראה שהגרנד-K מאבד ממסתו. פעם ב-30 שנה בערך מוציאים את הגרנד-K מחדר הכספת לצורך ניקוי והשוואה לשישה עותקים רשמיים, ה-temoins (“העדים”) השמורים יחד אתו. כשהשוו את שני “העדים” הראשונים לגרנד-K ב-1889, שניהם התאימו למקור. אבל במדידות שנעשו זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה, ופעם נוספת ב-1992, התברר שמשקלם של העותקים היה גדול מעט יותר מזה של הגרנד-K. ההשערה שמסתם של העותקים גדלה בזמן שהגרנד-K נשאר בלא שינוי נראית בלתי סבירה. יש כמובן הסבר מתקבל יותר על הדעת: “אפשר לשער שהקילוגרם הבין־לאומי התקני מאבד ממסתו,” אומר מישל סטוק מנהל המחלקה למטרולוגיה פיזיקלית ב-BIMP. אי הוודאות הזאת היא אחת הסיבות להחלטה שהתקבלה ב-2011 בוועידה הכללית למידות ולמשקלות, הגוף המנהל את הלשכה הבין־לאומית למידות ולמשקלות, לקבוע תקן מסה חדש.
איש אינו יודע מדוע הגרנד-K מאבד משקל. ערכו רב מכדי שיאפשרו לו לעבור את הבדיקות שהיו יכולות לברר זאת. התעלומה הזאת יוצרת בעיה של ממש. עם התקדמותה של הטכנולוגיה בעשורים הבאים צפוי שמדידות מסה בקנה מידה מולקולרי ואף בקנה מידה קטן מזה יהיו לדבר שבשגרה בהרבה מאוד תחומים. “נרצה שיהיו לנו דרכים למדוד מסות בקנה מידה של מיקרוגרמים בדיוק של שלוש ספרות לפחות,” אומר פראט, “ועם קילוגרם תקני פיזי יש הרבה אי ודאות בקנה מידה קטן כזה.”
הבעיות הכרוכות בגרנד-K אינן מוגבלות רק לתחום מדידות המסה. גם יחידות של כוח ואנרגיה נגזרות ממנו. “אנחנו מצויים כעת בנקודה שבה היינו יכולים לראות שינויים בערכם של קבועים יסודיים מפני שהקילוגרם הבין־לאומי התקני משתנה, וזה הרי לא הגיוני,” אומר סטוק.
תקן חדש
מבין שבע היחידות הבסיסיות של השיטה המטרית, הקילוגרם הוא היחידה שמועד עדכונה הוא הקרוב ביותר, אבל הוא לא יהיה היחידה האחרונה שעתידה להשתנות. מלבד הקילוגרם נכללות במערכת היחידות הבין־לאומית (SI) גם היחידות האלה: מֶטֶר, אַמְְפֶּר (יחידת זרם חשמלי), שנייה, קַנְדֶלָה (מידה לעוצמת ההארה של מקור אור), מוֹל (הקושר את משקלו של חומר למספר האטומים שהוא מכיל) ומעלת קלווין (טמפרטורה).
שתיים מן היחידות במערכת הבין־לאומית הוגדרו מחדש לפני כמה עשורים. המטר הוגדר מחדש ב-1983. עד אז הוא הוגדר לפי המרחק בין שני קווים שנחרטו במטיל פלטינה-אירידיום שנשמר באותו חדר שמור ונעול שבו מוחזק הגרנד-K, ואילו בהגדרתו החדשה, המטר הוא המרחק שעובר האור בחלק ה-299,792,458 של שנייה. בעקבות השתפרות דיוקם של שעונים אטומיים בשנות ה-60 של המאה ה-20, הוגדרה מחדש גם השנייה. הגדרתה הישנה הייתה כחלק מן היממה, ואילו הגדרתה החדשה נעשתה במונחי התדר המסוים של קרינת גלי המיקרו הנפלטים מאטום צֶזיום. כמו הקילוגרם, גם המוֹל, הקלווין והאמפר מיועדים להתעדכן ב-2018.
מצבו הנוכחי של האמפר משונה במיוחד. הגדרתו הרשמית כוללת שני תילים אין־סופיים באורכם, חד־ממדיים וחסרי מסה. זאת הגדרה מופשטת כל כך עד שאי אפשר ליצור אותה במדויק במעבדה. המצב הזה ישתנה ב-2018, אז יוגדר האמפר במונחי המטען של אלקטרון. התקדמות זו התאפשרה בזכות התפתחותם של מתקנים ננוטכנולוגיים המסוגלים למנות חלקיקים טעונים יחידים העוברים במעגל חשמלי.
“אם נחשוב על הגדרות חדשות שייקבעו בעתיד, ייתכן שהן יכללו את יחידת ההארה, קנדלה, שתוגדר במונחים של מכניקת הקוואנטים, ואולי הגדרה אופטית של השנייה במקום הגדרת גלי המיקרו,” אומר אלן סטיל, המטרולוג הראשי של קנדה. “אבל שינויים אלה יתרחשו רק בעוד 15 שנים לפחות, אולי יותר.”
הגדרתו מחדש של הקילוגרם מצויה במרכזו של מאמץ ליצור מערכת מידות אוניברסלית אמיתית שלא תהיה מוגבלת למוסכמות מקומיות או לכאלה שיהיו מוגבלות אך ורק לעולמנו שלנו. באופן עקרוני, את היחידות החדשות יוכלו להבין יצורים נבונים בכל מקום, מכאן ועד גלקסיית אנדרומדה. זאת תקופה חשובה בעולמם של המטרולוגים. “דבר כזה קורה פעם בחיים,” אומר סטיל. “הפעם האחרונה שניסינו לעשות דבר ברמה יסודית כל כך הייתה כשהמטר הוגדר מחדש. תאמין לי, בזמנים כאלה כדאי להיות מטרולוג ראשי. זה אמנם לא כמו להשיג שלום עולמי, אבל זה די מגניב.”
הכספת
הגרנד-K אינו הקילוגרם הרשמי הראשון. קודמו נוצר בימי המהפכה הצרפתית, עם הולדת המערכת המטרית כולה. לפני המהפכה, כמעט כל מידות המשקל והאורך שבהן השתמשו בצרפת היו תלויות במנהגים מקומיים. בערים שונות היו מקובלות מידות שונות והסרבול הזה הכביד על המדינה. בסך הכול היו בצרפת יותר מ-700 יחידות מידה שונות. הטוואז, לדוגמה, הייתה מידה מקבילה לפאתום האנגלי שהוגדרה כמרחק בין קצות זרועותיו של אדם כשהן פרושות לצדדים. אבל טוואז בפריז (שהיה שווה ל-72 פּוּסים או אינצ’ים) לא היה בהכרח זהה לזה שבו השתמשו במרסיי. ה-Savants, כפי שכינו אז הצרפתים את המדענים שביניהם, ניסו להשליט סדר בערבוביה על ידי יצירתה של מערכת חדשה “לכל הזמנים, לכל העמים”, כפי שהכריז המוטו שהונצח על מדליה מן התקופה.
“הרעיון שלהם ב-1791 היה שהתקן יתבסס על תופעות טבעיות ובלתי משתנות,” אומר רישאר דייוויס, מנהלה לשעבר של המחלקה למסה בלשכה הבין־לאומית למידות ולמשקלות, המחלקה המופקדת על שמירת הגרנד-K. לדבריו, “אנחנו עדיין עושים את אותו הדבר”. ההבדל הוא שכעת מבקשים המטרולוגים לבסס את התקנים על קבועים טבעיים שבאמת אינם משתנים.
אנחנו יושבים במשרדו של סטוק ב-Pavillon de Breteuil, בניין אלגנטי מן המאה ה-17 הניצב על גבעה ירוקה בפארק סנט קלוד הצופה על נהר הסן. הפארק היה בעבר שמורת ציד של מלכי צרפת ועדיין מטפחים פה בקפידה את גן הוורדים של מארי אנטואנט. זה היה מקום מושבה של הלשכה הבין־לאומית מאז אמנת המטר מ-1875, הסכם שעליו חתומות 17 מדינות.
“כשעברת את הגשר לעבר סוור, האם שמת לב לאי בצד שמאל?” שואל דייוויס. על האי, לדבריו, היה פעם מפעל של חברת רֶנוֹ שבו נבנו טנקים בשביל הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה. מפציצים אמריקניים ניסו לפגוע בו הרבה פעמים. אחרי שאחת ההפצצות טלטלה את ה-Pavillon de Breteuil הוכנס הגרנד-K למכל חסין טלטלות מיוחד. “העדים” אמנם הועברו לכספת תת־קרקעית בבנק הצרפתי ונשארו שם במשך רוב שנות המלחמה, אבל לפי אמנת המטר, הגרנד-K היה חייב להישאר בלשכה.
לאחר המלחמה, ב-1946, כשהוציאו את הגרנד-K מן הכספת לצורך ניקוי והשוואה בינו לבין ששת העותקים, נמצא שהוא קל ב-30 מיקרוגרם מאשר “העדים”. כשהגיע מועד הניקוי הבא, 45 שנים לאחר מכן, גדל ההבדל ל-50 מיקרוגרם – משקל כנפו של זבוב.
“חמישים מיקרוגרם בתוך מאה שנה,” אומר סטוק ואנחנו מביטים בגרף המראה את השינויים על מסך המחשב שבמשרדו. “אתה יכול לראות שההבדל קטן.” לעת עתה ההבדל הזה אינו יוצר קשיים מעשיים, “אבל אם נמשיך כך, יום אחד זה בסופו של דבר יוביל לבעיות.”
בעולם הננוטכנולוגיה, 50 מיקרוגרם הם משקל ניכר. יותר מזה, אי הוודאות באשר למסה של הקילוגרם תתפשט ותשפיע על שורה ארוכה של יחידות בסיסיות אחרות. יחידת הכוח המטרית, הניוטון, מוגדרת במונחי קילוגרמים; הניוטון, בתורו, מגדיר את הג’אול, יחידת האנרגיה; ואילו הג’אול מגדיר את הוואט, וכן הלאה. בסופו של דבר עלול סימן שאלה קטן לדבוק כמעט בכל מדידה שתבוצע בעולם הפיזי.
הניקוי וההשוואה בין הגרנד-K ובין מסות מבחן אינם פעולות שגרתיות. הן נעשו רק ארבע פעמים מאז 1889. כדי להוציא את הגרנד-K הראשון מן ה-caveau שלו, כלומר מחדר הכספת שבו הוא שמור, חייבים להיות נוכחים שלושה אנשים שצריכים לפתוח שלושה מנעולים המסודרים בצורה אופקית. בתוך החדר הנעול הזה מצויה כספת גדולה נוספת עם מנעול קומבינציה, ובתוך הכספת הפנימית מונח הגרנד-K מתחת לשלושת פעמוני הזכוכית המונחים זה על גבי זה. בכספת הזאת שמורים גם ששת העותקים. מנהל הלשכה הבין־לאומית למידות ולמשקלות, מנהל הארכיון הלאומי בפריז, ונשיא הוועידה הבין־לאומית למידות ולמשקלות, המפקחת על עבודת הלשכה, הם שלושת האנשים היחידים בעולם שבידיהם מפתחות לחדר הכספת. מכיוון שכל מפתח שונה זה מזה, כדי לפתוח את החדר השמור נחוצה נוכחותם של כל השלושה.
“בהיסטוריה של אמנת המטר מ-1875, אני רק האדם השני מחוץ לאירופה שנבחר לכהן כנשיא הוועידה הבין־לאומית למידות ולמשקלות,” אומר בארי אינגליס, מהנדס חשמל אוסטרלי. “שאלתי מה יקרה אם אטוס הביתה והמטוס יתרסק מעל לאוקיינוס ההודי. איך יסתדרו בלי המפתח? אבל אני בטוח שיש מנעולן שמסוגל לפתוח את המנעול הישן הזה בלי יותר מדי מאמץ.”
מעטים מעובדי הלשכה זכו לראות במו עיניהם את הגרנד-K, ויש שמועות שהתצלומים הרשמיים שלו הם תמונות של כפיל. “ראיתי אותו פעם אחת, אומרת סוזן פיקאר, העובדת בלשכה מ-1987. שלושת מחזיקי המפתחות פותחים את הכספת פעם בשנה כדי לראות את הגרנד-K, בלי לגעת בו, רק כדי לוודא שהוא שם.
לאחר הכניסה לקודש הקודשים של הגרנד-K כשמגיע הזמן לנקות ולשקול אותו, טכנאי מרים את הגליל הנוצץ במלקחיים מרופדים בעור עדין ולוקח אותו לעמדת ניקוי שבה מבריקים אותו במטלית עור ספוגה באלכוהול ובאֶתֶר ולאחר מכן שוטפים אותו במים שעברו זיקוק כפול. משב אחרון של גז חנקן מסלק ממנו את הטיפות האחרונות שנשארות עליו. התהליך כולו אורך כשעה. הלשכה ניסתה שיטות ניקוי אחרות על מסות ניסוי, שכללו, בין השאר, שימוש בקרינה אולטרה סגולה. אבל התברר שהשיטות האלה ניקו את הסגסוגת יותר מדי. “נראה שהן מסלקות יותר לכלוך מאשר השיטה שלנו,” אומר סטוק. “אבל אחרי ניקוי כזה הופכת המסה להיות בלתי יציבה מפני שכתוצאה מן הניקיון שמתקבל מתגברת מאוד הנטייה של פני השטח להגיב עם הסביבה.” מצב כזה היה מפחית את אמינותו של הגרנד-K כתקן, ולכן ממשיכה הלשכה להשתמש בשיטה הישנה שלה, ניקוי במטלית עור רכה ושטיפה במים.
לאחר השטיפות נלקחים הגרנד-K ו”העדים” לחדר נקי ומוכנסים למכשיר ששמו “משווה מסות“. זהו מתקן שעולה 500,000 דולר ויכול למדוד הבדלי מסה זעירים עד כדי מיקרוגרם יחיד. משווה המסות ועשרה “גופי עבודה” במשקל הקילוגרם הסטנדרטי הם “סוסי העבודה” של מחלקת המסה של הלשכה הבין־לאומית למידות ולמשקלות. משמשים בהם בעבודת הכיול היום־יומית, ואילו הגרנד-K ו”העדים” יוצאים לאוויר העולם רק פעם בכמה עשרות שנים לצורך אימות משקלם של הקילוגרמים הרשמיים של מדינות שונות.
לאחר שהשיחה שלי עם דייוויס וסטוק נמשכת פרק זמן אני שואל אותם אם אני יכול לראות מבחוץ את חדר הכספת שבו שוכן הגרנד-K. אני יודע שאין סיכוי לראות את הגליל הנאצל בכבודו ובעצמו. הם פורצים בצחוק ומנענעים בראשיהם: “לא, לא, לא, לא!”
“זאת לא הפעם הראשונה שמבקשים מאתנו לראות את הכספת,” אומר דייוויס.
“היא כאן, במתחם הזה, נכון?”
“כן”, משיב דייוויס, “הפרט הזה אינו סוד.”
מדידה קשה
בקרוב, כשהגדרת המסה הבין־לאומית החדשה תתבסס על הקבוע של פלאנק, יהפוך הגרנד-K לפריט שערכו יהיה בעיקר היסטורי. הגדרת הקבוע של פלאנק כוללת הן יחידות אנרגיה והן יחידות זמן, ואפשר לבטא אותו במונחי מסה על בסיס המשוואה E=mc2. כמו קבוע הכבידה, G, גם הקבוע של פלאנק, h, הוא ישות הנגזרת מן התיאוריה, אבל את ערכו המספרי אפשר לקבוע אך ורק באופן ניסויי, ובזכות מכשירים טובים יותר, דרגת הדיוק שבה אפשר למדוד את הקבועים הטבעיים הולכת ומשתפרת.
כדי לעבור לתקן הקוואנטי החדש פיתחה הלשכה הבין־לאומית למידות ולמשקלות אסטרטגיה בעלת שני חלקים. תחילה קובעות המעבדות המטרולוגיות הלאומיות של חמש מדינות שונות את ערכו המספרי של הקבוע של פלאנק. לאחר מכן נשקלים הקילוגרמים הרשמיים הלאומיים שלהן לפי הערך שיתקבל ולבסוף מושווית מידת ההתאמה בין המדידות השונות של הקילוגרמים. את הבדיקות האלה ערכה הלשכה בקיץ 2016. התוצאות צפויות להתקבל בתחילת 2017, ואם הן יהיו משביעות רצון, המעבדות המשתתפות במחקר יתחילו תהליך הפוך, שבו ישתמשו בקילוגרמים הרשמיים שבידי המדינות השונות כדי לשפר עוד יותר את דיוק מדידת הקבוע של פלאנק. בסוף התהליך ישמש הערך החדש והמדויק יותר של הקבוע של פלאנק לניסוח ההגדרה הסופית של הקילוגרם.
רוב העבודה הזאת נעשית בעזרת מתקן מסובך מאוד בשם “מֹאזְנֵי קִיבְּל“. עד ל-2016 נקרא המתקן הזה בשם “מֹאזְנֵי ואט”, אך המטרולוגים החליטו לשנות את שמו לאחר מותו ב-2016 של הפיזיקאי שהמציא אותו, הבריטי בריאן קִיבְּל. קשה כל כך לערוך ניסויים במאזני קִיבְּל, עד שב-2012 מנה אותם כתב העת נייצ’ר בין חמש המשימות הקשות ביותר בפיזיקה, לצד גילוי הבוזון היגס או גלי הכבידה.
במאי 2016 הסיע אותי סטיבן שלמינגר מן המכון הלאומי לסטנדרטים ולטכנולוגיה (NIST) לבניין לבן בעל שתי קומות בקצה קמפוס מיוער המשתרע על כ-24 דונם. בבניין הזה מותקנים מאזני קִיבְּל, הישן יותר מבין שני המתקנים המצויים ברשות המכון. מאז שהושלם הדגם החדש יותר ב-2014 המתקן הישן יותר אינו בשימוש. “המקום הזה הוא כמו ‘בית קטן בערבה'”, מתבדח שלמינגר כשאנו עוצרים מול המבנה המבודד. כאן נעשו רוב המדידות של המכון לקביעת ערכו של הקבוע של פלאנק, והדגם החדש עתיד לפעול פחות או יותר באותה הדרך.
כל דמיון לבית הקטן בערבה נעלם כשאנחנו נכנסים לבניין. מבפנים הוא נראה כמו תפאורה של רומן מתקופת המהפכה התעשייתית עתירת מנועי קיטור. הקירות המכוסים יריעות נחושת עד לתקרת הקומה השנייה. “אתה רואה שכל המכשירים עשויים מפליז?”, שואל שלמינגר. “אין פה ברזל.” הנחושת והפליז מסוככים על המתקן מפני שדות מגנטיים חיצוניים. אבל השדות המגנטיים הנוצרים בתוך הבניין חזקים דיים כדי למחוק כרטיסי אשראי. באמצע חדר בקומה הראשונה עומד עמוד תמיכה גבוה שבבסיסו מגנט מוליך־על. כשהוא פועל, מצננים אותו בהליום נוזלי.
מתקן המדידה עצמו מצוי בקומה השנייה. הוא מורכב מגלגל אלומיניום הניצב במאונך לקרקע עם כפות שקילה התלויות משני צִדיו. בזמן מדידה, על אחת מכפות המאזנים מונחת מסה של קילוגרם. סליל תיל תלוי היישר מתחת לכף הזאת על מוט שאורכו שלושה-ארבעה מטרים. בכף שבצד האחר של המאזנים מצויים משקל נגד ומנוע חשמלי. כדי למצוא את כל הערכים הנחוצים למשוואה הקושרת את המסה לקבוע של פלאנק צריך להפעיל את המאזניים בשתי צורות שונות. ב”מצב שקילה”, כוח הכבידה שמסת הבדיקה מפעילה כלפי מטה מאוזן בדיוק על ידי שדה מגנטי הנוצר על ידי זרם חשמלי המועבר בסליל שמתחת לכף. ב”מצב מהירות” מורידים מן הכף את מסת הבדיקה והמנוע שבכף האחרת מרים את הסליל במהירות קבועה דרך השדה המגנטי שנוצר על ידי המגנטים מוליכי־העל של המתקן, דבר שמחולל מתח חשמלי בסליל הנע.
כל כך קשה לערוך ניסויים במאזני קִיבְּל, עד שב-2012 מנה אותם כתב העת נייצ’ר בין חמש המשימות הקשות ביותר בפיזיקה, לצד גילוי בוזון היגס וגלי הכבידה.
את הזרם הנמדד במצב השקילה ואת המתח המתחולל במצב המהירות מציבים במשוואות של תורת הקוואנטים הקושרות בין זרם, מתח והתנגדות חשמליים לבין הקבוע של פלאנק. בקיצור, במאזני קִיבְּל, נקודת ההתחלה היא קילוגרם אחד, שלפיו יכול המתקן לקבוע את הקבוע של פלאנק. לאחר מכן, כשבידנו ערך מדויק של הקבוע של פלאנק, אפשר להשתמש במאזנים למדידת מסה בלי צורך בשום משקולת פיזית להשוואה.
כדי להגיע לתוצאות מדויקות היו צריכים שלמינגר ועמיתיו להביא בחשבון תנודות מקומיות בלחץ האוויר ובכבידה, וכן את נקיפת כדור הארץ ואת גאות האוקיינוס. “אם לא מתקנים את התוצאות לפי הגאות נוצרת סטייה של 100 חלקים למיליארד בערך,” מסביר שלמינגר. על אף מורכבותו, המתקן הזה מזכיר לו דברים מעידן אחר. כשהצוות שלו היה עסוק במדידת הקבוע של פלאנק היה צריך לפתוח ולסגור שסתומים בסדר קפדני ולעקוב ללא הרף אחר הלחץ בתוך מכלים מלאים הליום נוזלי. “ההרגשה הייתה כאילו נוהגים בקטר מימי רכבות הקיטור,” אומר שלמינגר, “אבל לאמיתו של דבר, הניסויים האלה מדדו מידות במכניקת הקוואנטים!”
פרידה מן הגרנד-K
המשך מהלך הדברים תלוי בתוצאות הניסויים מ-2016. מדידות הקילוגרם של שלוש מתוך חמש המעבדות המטרולוגיות הלאומיות המשתתפות חייבות להיות כמעט זהות; אסור שהפער ביניהן יעלה על 50 מיקרוגרם. זאת מידת האי ודאות הנוכחית באשר למסה של הגרנד-K. לאחר שיפורסמו תוצאות המחקר המקדים תתחיל העבודה הרצינית על ההגדרה החדשה.
אם יתנהל הכול כשורה, הקילוגרם יוגדר בסוף התהליך במונחי הקבוע של פלאנק. הלשכה הבין־לאומית למידות ולמשקלות קבעה אמות מידה מחמירות: לא זו בלבד שאסור שההבדלים המדידות יעלו על 50 חלקים למיליארד, אלא שבאחת מהן האי ודאות חייבת להיות קטנה מ-20 חלקים למיליארד. הקנדים כבר השיגו את הרמה הזאת. כדי שההגדרה החדשה תיכנס לתוקף ב-2018 חייבות המדידות החדשות של הקבוע של פלאנק להתקבל לפרסום עד 1 ביולי 2017.
ומה לגבי הגרנד-K? הוא יישאר בכספת שלו. מכיוון שמאזני קִיבְּל הם מתקן מורכב מאוד, אפשר להניח שעוד נמשיך לראות קילוגרמים סטנדרטיים פיזיים. במקום להמשיך לערוך מדידות מפרכות במאזני קיבל, במשך עשרות השנים הבאות ימשיכו המעבדות המטרולוגיות להשתמש בעבודתן היום־יומית בדור חדש של דגמים סטנדרטיים. בלשכה כבר מתכננים את הדגמים האלה, אבל הכיול המדויק שלהם ייעשה באמצעות מאזני קִיבְּל, ולא לפי הגרנד-K.
האם זה סוף הסיפור? האם סוף־סוף יש לנו קילוגרם “לכל הזמנים, לכל העמים?” סטוק עדיין אינו מוכן להתחייב.
“אחד מקודמי בתפקיד הזה, חתן פרס נובל שָארְל אדוּאָר גִיוֹם, חשב שהקילוגרם הנוכחי ישרת אותנו במשך 10,000 שנה,” הוא אומר. “זה היה חזון אופטימי מדי, כמובן. איני משוכנע שזאת תהיה ההגדרה האחרונה, אבל היא תהיה טובה לפרק זמן כלשהו. אולי לא ל-10,000 השנים הבאות.”
284 תגובות
בנושא אחר,
עוד מאמר על תיאוריית האינפלציה
https://www.forbes.com/sites/startswithabang/2017/09/28/is-the-inflationary-universe-a-scientific-theory-not-anymore/#6351ba08b45e
כל הוויכוחים עם יהודה הם ברכה לבטלה. עזבו אותו במנוחה
שמוליק
מנגנון אלסטי לא יכול לייצר שום כבידה. לא צריך להסתבך עם אור 🙂
יהודה,
בשונה ממה שנכתב כאן, אני לחלוטין לא מבין איך מנגנון אלסטי מייצר כבידה לאור. מדוע התנגשויות אלסטיות מכופפות קרן אור אך לא מייצר שבירת קרניים בדומה לקשת בענן או צבעי האטמוספירה.
בנוסף אני יותר מאשמח לדעת בכמה האור אמור להתכופף, בהתאם לנוסחא שלך: כפי שניוטון חוזה או היחסות או שזה הזמן למשהו אחר לגמרי?
דיס איז דטינד סילי
ישראל
לה-סאג’ לא מסכים עם יהודה…
יודה
בשביל מה ניסוי? מישהו לא מסכים איתך שפושינג מייצר כבידה?
השאלה היא אם זה מה שקורה במציאות, האם חלקיקי לסאז׳ הם אילו שמצמידים אותנו לארץ.
מדוע לא תנסה להחליף חלקיקים בקרינה? תקבל את אותה גרביטציה כמו בפושינג, אבל רוב הבעיות הקלסיות של פושינג תיפתרנה.
אלבנזו
הופתעתי מהערותיך בתגובתך האחרונה.
תורת היחסות אינה “המפתח לכבידה”?
יחסות כללית היא תורת כבידה מיושנת?
אני כבר חושב שאולי אני סתם מתאמץ להבין אותה. אולי כדאי לבנות את הפושינג ללא קשר עם היחסות הכללית וניראה לאן נגיע אני חושב שאעבוד במקביל על תכנון הניסוי שלי
אני מתכנן ניסוי שיוכל להראות פעם אחד ולתמיד אם רעיון הפושינג גרביטי עובד ואם הוא עושה זאת בהתנגשויות אלסטיות. שוב סבלנות
יהודה
יש גם ממתינה בשביל יהודה. אני חושב שהיא נתקעה כי השתמשתי בה במילה אסורה (צורת שלטון שהייתה נהוגה באיטליה שלפני מלחמת העולם השניה. לא להבהל, המילה לא הייתה מופנית כלפי אף אחד). מקווה שתשתחרר בקרוב.
ברור שתורת היחסות אינה “המפתח לכבידה”. פחות או יותר מיום פרסומה, אנשים הבינו שהיא אינה יכולה לתאר תהליכים במרחקים קצרים מאוד (אורך פלאנק) או באנרגיות גבוהות מאוד. תורת היחסות הכללית היא תורה קלאסית, וכמו שמכניקה ניוטונית היא תורה קלאסית שלא מתארת נכונה את העולם שלנו אך מהווה קירוב מצוין בתנאים מסוימים, כך יחסות כללית מהווה קירוב מצוין בסקלות אנרגיה נמוכות. וכשאני אומר נמוכות, אני מתכוון “עדיין הרבה יותר גבוהות מהאנרגיות שאנחנו מגיעים אליהן אפילו במאיצים מתקדמים”. לכן על אף שמבחינה תיאורטית יחסות כללית היא תורת כבידה מיושנת, היא המתקדמת ביותר שנבדקה בניסוי – פשוט כי אין לנו יכולת לבדוק תופעות כבידה קוונטיות בטכנולוגיה הקיימת.
דרך אגב, בשנים האחרונות ישנה הבנה שבחורים שחורים קיימים הבדלים בין כבידה קלאסית לקוונטית, שאינם רק כמותיים (ולכן מתחת לרזולוציית המדידה) אלא גם איכותיים ולכן יכולים להביא ממש להתנהגויות שונות. לכן חורים שחורים קוונטים הם נושא מחקר נורא חם בחמש השנים האחרונות.
יהודה
מה שאני אומר נכון גם בגז דליל מאד. יהיו חלקיקים שיקפצו על כדור הארץ כמו אבנים על המים, ויבטלו את ההשפעה של אלה שנחסמו.
וגם מהשאר כמובן אתה מתעלם….
יהודה,
כאשר אור עובר דרך האטמוספירה, הוא נצבע בכחול בגלל פיזור האור באטמוספירה
למה החלקיקים שלך לא צובעים את השמים? החלקיקים שלך מדומים לגז והם טובים דיו לשם כיפוף הקרן אבל לא מספיק כדי לבצע פיזור?
שמוליק להלן שאלותיך:
שאלה: ומה עושה גז לאור? תשובה מעקם אותו בהתאם לצפיפותו.
שאלה: אשמח לקבל תשובה לשאלה שלי, שלא נשאלת סתם: תשובה : בבקשה.
שאלה: אם כל מה שהחלקיקים שלך עושים זה פגיעה אלסטית, מדוע האור מתעקם בגינם?
תשובה : ההתעקמות לא נעשיית בגלל האלסטיות של החלקיקים אלא בגלל צפיפותם.
שאלה: ואם בכל זאת האור מתעקם, האם הוא מתעקם כפי שניוטון חוזה או כפי שהיחסות חוזה ואם כמו היחסות, איך הנס הזה מתרחש? תשובה: זאת שאלת מיליון הדולר. ואת זה אני לומד כרגע.
יום טוב ושנה טובה
יהודה
יהודה,
ומה עושה גז לאור?
אשמח לקבל תשובה לשאלה שלי, שלא נשאלת סתם: אם כל מה שהחלקיקים שלך עושים זה פגיעה אלסטית, מדוע האור מתעקם בגינם? ואם בכל זאת האור מתעקם, האם הוא מתעקם כפי שניוטון חוזה או כפי שהיחסות חוזה ואם כמו היחסות, איך הנס הזה מתרחש?
הסברתי כבר שבגז רגיל בתנאים נורמליים לא תיראה תופעת כבידה כי הדרך החופשית הממוצעת של חלקיקיי הגז היא מאוד קצרה יחסית למרחק בין הגופים. כך חלקיקים חיצוניים יפגעו בחלקיקים יוצרי הכבידה ואלה יאבדו את כיוונם. כדי להגדיל את הדרך החופשית אנו חייבים גז דליל בלחץ נמוך שהמרחק בין הפרודות שלו גדול יותר.
יהודה,
מצחיק מאוד שאתה מתלונן על זה שאתה צריך לחזור על אותה טענה כמה פעמים. אם היה לי שקל על כל פעם שהייתי צריך פשוט לחזור שוב ושוב ושוב על אותו דבר כי אתה מתעלם, הייתי מליונר. לדוגמא – כמה פעמים כבר הסברתי לך שהנוסחא שאתה מציע סותרת באופן מפורש את תורת היחסות הכללית? זה שאתה אומר את המילים “אין סתירה בין הנוסחא שלי לבין יחסות כללית במרחקים קצרים” זה לא שווה כלום. זה כמו שאני אומר “אין סתירה בין פיזיקה קלאסית לפיזיקה קוונטית” או “אין סתירה בין פאשיזם ודמוקרטיה”. אתה יכול להגיד את זה כמה שאתה רוצה – זה עדיין שטויות במיץ.
הנוסחא שאתה מציע סותרת את תורת היחסות באופן מפורש שאינו משתמע לשתי פנים גם במרחקים קצרים. זה שאתה לא מבין את תורת היחסות ולא יודע עליה כלום לא נותן לך את הרשות להמציא פנטזיות שבהן היא מתנהגת לפי איך שבא לך.
יהודה
אומרים שלכל בעיה יש פתרון פשוט, אלגנטי … ושגוי.
אם ההתנגשויות הן אלסטיות אז הרבה מאד חלקיקים יפגעו בי אחרי שהם פגעו בכדור הארץ. תחשוב על חלקיקים שבאים מכיוון האופק בזווית שטוחה.
לפי מה שאתה מתאר אז גם האוויר שמעלי היה צריך לדחוף אותי לקרקע, אבל זה לא קורה. ומה שאני אומר נכון גם לגז דחוס וגם לגז מאד דליל.
לה-סאג’ הבין את זה, ולכן הוא טען שההתנגשויות אינן אלסטיות לחלוטין. הבעיה שאז נוצרת היא התחממות עצומה.
עוד בעיה היא שהמודל שלך דורש שקיפות גבוהה לחומר, כך שלצורת הגוף לא תהיה השפעה. אבל – איך תסביר שמשקלו של גרעין אטום הוא מכפלה פשוטה של מספר החלקיקים שבו?
איך אתה לא רואה את כל הסתירות בין המודל שלך לתורת היחסות? לפי המודל שלך למרחב אין תכונות, אבל לפי תורת היחסות תכונות אלה הן מקור הכבידה וההתמדה. לפי התורה שלך אין סיבה לשינוי קצב הזמן, להתעקמות האור או לקיומו של מהירות c.
תורת היחסות מסבירה דברים נוספים, כמו למשל למה מטען בתנועה מייצר שדה מגנטי. היא מסבירה איך בכל זאת יש גופים שהם מהירים ממהירות האור, ואנחנו גם רואים אותם!
בלי ההנחה שתורת היחסות נכונה בכל היקום, בכלל אין טעם לדבר על המפץ הגדול, או בכלל על מדע הקוסמולוגיה. עדיף כבר להניח שהכוכבים הן נקודות על הרקיע.
מכיוון שהוזכר פיינמן, הוא כתה לאשתו ב1962: ״הזכירי לי לא להשתתף יותר בהרצאות ומפגשים על כבידה, גם אני יכול לכתוב נוסחאות שאף אחד לא מבין״.
אבל אם סטרינגס היא המפתח לכבידה, אז זה לא אומר שהיחסות לא? או שאולי איינשטיין בחזונו ראה את הנולד?
ניסים
חבל שאחרי חודשים של דיון אתה עדיין לא מבין את עיקרון הפושינג גרביטי הפשוט. אדם העומד על כדור הארץ מקבל פחות חלקיקים מכיוון כדור הארץ מאשר מכיוון ראשו לכן הוא נידחף לקרקע. ממש פשוט.
יום טוב ושנה טובה
יהודה
יהודה,
אף אחר לא מפריע לך ללמוד. למעשה הכל היה שקט עד שענית תשובות שלא ענו לשום דבר. הדג על הצלחת כי הוא פתח את הפה.
אתה לא יכול לא להתנגד ליחסות כי אצלך היא לא קיימת. אין סרט שקיימת יחסות וגם הנוסחא שלך ולכן אין לך שום בסיס תיאורטי לקחת תובנות מהיחסות. אין אצלך שום סיבה שהכבידה תנועה במהירות האור אלא כתנאי שרירותי שהחלטת עליו כי אתה מבין שלא כדאי להתווכח עם היחסות כי היחסות ניבאה בהצלחה תחזיות שהתממשו במשך 100 שנה.
מה הניבוי שלך לגבי עיקום האור בקרבת מסות? כמו ניוטון או כמו היחסות ואם כמו היחסות, איך הנס הזה קורה?
שמוליק
להבנתי, אם ההתנגשויות הן אלסטיות אז אין שום “כבידה”. ולא חשוב כמה יהודה יתכחש לפרט זה.
שמוליק ניסים ואחרים
אתם מפריעים לי ללמוד את החומר ומתעקשים סתם על שאלות. למשל נשאלה שאלה האם הגרביטציה נעה מיידית כמו ניוטון או במהירות האור כמו בייחסות ?. עניתי שברור שהגרביטציה תפעל במהירות החלקיקים שהיא כניראה מהירות האור בערך. זה לא סיפק את ניסים והוא שוב שאל שאלה סתמית בנושא אז באמת אין טעם לדשדש וחבל שמישהו חושב שאני טועה לגבי דבר כה ברור של מהירות תופעת הגרביטציה. אז הנה זה נע במהירות האור כמו בתורת הייחסות.אם השמש תעלם פתאום עדין יגיעו לכיוון כדור הארץ פחות חלקיקייי פושינג מאשר מהצד הנגדי כלומר הגרביטציה תמשיך לעבוד שמונה דקות בערך. אז דבר ברור להסביר שוב ושוב?, בנוסף כמה פעמים אני צריך להגיד שלרעיון הפושינג גרביטי אין שום התנגדות לייחסות במרחקים קטנים . לגבי מרחקים גדולים אין בכלל גרביטציה לפי הייקום הפשוט. תהיו קצת בסבלנות וניראה מה אני מבין בייחסות הכללית.
אז באמת אני כעת לא אענה עד שיהיה לי הסבר יותר רציני בנושא הייחסות הכללית
לילה טוב ושנה טובה
יהודה
יהודה,
אני לא שואל סתם וניסים לא מקייים איתך דו שיח של חרשים. לא לעניין להיעלב פתאום או לפקפק במניעים שלי.
למה זו המהירות? איך נוצר הקשר בין מהירות האור לכבידה? תחת איזה פריימוורק האור הוא המהירות העליונה להעברת מידע? הוסבר לך שאם אתה משנה את ניוטון, איבדת קשר תיאורטי ליחסות (הן ע״י אלבנטזו והן ע״י סטיבן ווינברג) ולכן כל תכונה שאתה שואל מהיחסות חייבת לנבוע ממשהו אחר כי היא בפירוש לא מגיע מהנוסחא שלך. ממה?
בכל מקרה אשמח לקבל תשובה לשאלה דלי, שלא נשאלת סתם: אם כל מה שהחלקיקים שלך עושים זה פגיעה אלסטית, מדוע האור מתעקם בגינם? ואם בכל זאת האור מתעקם, האם הוא מתעקם כפי שניוטון חוזה או כפי שהיחסות חוזה ואם כמו היחסות, איך?
לניסים
אנו עושים דו שיח של חרשים, לא בא לי להמשיך. תחליט מה שתרצה .אני פורש.ביי.
יהודה
יהודה
כל כך שגוי שבא לבכות….. אם החלקיקים שלך נעים במהירות מסויימת אז הכבידה צריכה להיות גם תלויה במהירות.
אתה גם צריך להסביר למה אצלך מסת התמדה שווה למסת כבידה. אתה מייחס לשניהם מנגנונים שונים. בעצם אתה מתעלם מהבעיה שאין לך בכלל הסבר למה יש מסת התמדה.
אתה מתעלם מעידוש כבידתי.
אתה מתעלם מהשתנות קצב הזמן.
אתה מתחמק מבעיית החיכוך (למה אור לא מועט?).
כל אלה – ניפתרות במערכת משוואות אחת של תורת היחסות הכללית (בעצם – משוואה אחת, שלא יותר מידי מורכב להבין אותה).
לשמוליק
שינויי הכבידה נעים במהירות האור בערך כי זו מהירות החלקיקיים הקובעים את הגרביטציה. כל כך פשוט שבא לבכות.
וכשאתה אומר שאין ביני לבין היחסות שום קשר אתה טועה הקשר הוא לפחות כמו זה של ניוטון ואין לי כל מניעה ליחסות במרחקים קצרים. אני מרגיש שאני חוזר על עצמי. תן להבין את הייחסות הכללית ונמשיך הלאה. יש לי הרגשה שאתה סתם שואל. ודרך אגב לחצתי על הלינק וקיבלתי כיתובית סתמית אבדוק אחר כך למה זה.
שנה טובה
יהודה
יהודה,
תלחץ על הלינק המתקבל ותראה את הקריקטורה
יהודה,
כלומר, לא ענית על שום דבר.
החזקה “2” לא אהודה עלי…זה ניוטון ואצל אינשטיין היא מגיחה כתוצאה מקירוב משוואות תורת היחסות בתנאים מסויימים. אילו הייתי רואה את היוטיוב ששלחתי, היית שומע את סטיבן ווינברג אומר זאת. הוא גם אמר שאין שום דרך לשחק עם משוואות תורת היחסות מבלי להרוס אותה ואת הרעיון שעומד מאחוריה. אולי הפיזיקאים טועים אבל נראה לי שצריך ללמוד היטב את תורת היחסות כדי שתוכל לומר זאת. אתה לא חושב?
שוב אחזור על מה שכבר כתבתי, ונראה שאתה מסכים: אתה לא רק סותר את היחסות אלא גם הורס את ניוטון כי בעוד שהוא לא הציע מנגנון לכבידה, אתה כן מציע מנגנון מכני לכבידה ולכן אתה חייב להסביר מדוע שינויי הכבידה נעים רק במהירות האור, מה מיוחד במהירות האור אצלך (זכור, אין בינך לבין תורת היחסות שום קשר) ולמה הכבידה פועלת על האור כפי שהיא פועלת ובפרט, מדוע האור מתעקם כפי שהוא מתעקם בנוכחות הכבידה שלך. מדוע האור לא נפוץ לכל עבר?
לגבי זוהר השמש, שוב, בירח אין אטמוספירה ולכן, אם מהירח אתה מתבונן בשמש, אתה תראה את אותה כעיגול זוהר בחלל חשוך. מאחר והחלקיקים שלך עושים המון אינטרקציה עם השמש – יוצרים כבידה – וגם מכופפים את האור (רק תחליט כמו מי) אתה לא יכול לספר לי שהם לא פוגעים באור. אם הם פוגעים באור, איך הם רק מסיטים את האור ואבל לא מייצרים את אותו אפקט של אבק וקרן לייזר, כלומר זוהר?
מאחר ונראה לי שאתה תאלץ לשחק עם הנוסחא שלך, אז שים לב מה אלבנטזו כתב לך לגבי זה: “…זה רק בתנאים מסוימים. למשל, עבור אור גם בשדה חלש יש התנהגות שונה באופן מהותי בין יחסות לניוטון.”. אז כשאתה מהנדס את הנוסחא שלך, איך תעדיף להנדס אותה, כמו ניוטון או כמו אינשטיין?
לימוש = לימוד
לניסים
ניסיתי להיכנס לקריקטורה ולא הצלחתי . אני מקווה שהיא לא מעליבה מידי. הנוסחה שלי יוצאת מתוך הנחת יסוד שאם היא נכונה אז יש לה ייתרון על נוסחת ניוטון שהתקבלה באופן אינדוקטיבי. זה שהיא התקבלה מתוך חוקי קפלר שגם הם התקבלו כהסקת מסקנות מהנתונים של טיכו ברהה לא עושה אותה נכונה על כל היקום אלא רק על המדידות עליהן היא מבוססת. במרחקים אחרים גדולים או קטנים הנוסחה עלולה לזייף.
למה אסור לי “לשחק” בנוסחה שלי??, מותר לי! למשל מותר לי לראות שהיא פותרת את הפרצסיה של כוכב חמה בלי יחסות. וזה נידמה לי דבר נחמד. אני לא מנסה לפתור איתה כל דבר אני סתם אוהב מדע ומנסה להבין יותר את הנושאים אותם אני קורא.
ובוודאי שאני יכול לטעות. אני אמשיך בעיסוקיי הלימוש יש המון חומר ולא בטוח שאצליח . אז נא לא להפריע ())
נא לא להגיב בשעות הקרובות. כאן לומדים.
יהודה
יהודה
אין לך בעיה בנוסחה, כי היא נוסחה. היא לא מתארת את העולם – אלא היא נותנת תוצאות שמקורבות לתצפיות בתנאים מסויימים. כך גם עם הנוסחה של ניוטון.נוסחת ניוטון היא תוצאה מניתוח מתמטי של התצפית שמסלולי הפלנטות הן אליפטיות. אם נדייק: מהחוק השני של קפלר נובע שהכוח הוא מרכזי, ומהחוק השלישי נובע שהוא תלוי בריבוע המרחק (נובע במובן חלש כמובן).
מה שאני לא מבין זה ,למה אתה חושב שמותר לך לשחק בנוסחה שלך כדי לפתור כל בעיה שמתגלית? זה מזכיר לי קריקטורה ישנה:
https://www.google.com/url?sa=i&rct=j&q=&esrc=s&source=images&cd=&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwiH-smKiL_WAhVJwGMKHSfRDj8QjRwIBw&url=http%3A%2F%2Fscripting.com%2Fliveblog%2Fusers%2Fdavewiner%2F2016%2F02%2F10%2F1000.html&psig=AFQjCNG65X2Kp8ysf6o7wbnitIxOJfe0sA&ust=1506385139473887
אתה לא יכול להבין שאולי אתה טועה?
ניסים
אני יודע שאין לי טעות בנוסחה שלי אבל השאלה שלי למה לטענתכם הנוסחה שלי לא יכולה להיות בתנאים מסויימים פועל יוצא מתורת הייחסות הכללית?. ויש לי שתי גישות לתשובה:- הראשונה, שאינני מעדיף, שהיא כן יכולה לנבוע מתורת הייחסות הכללית ואתם טועים (אולי, לא לכעוס), או (אפשרות שנייה) שאתם לא טועים אבל גם יש אפשרות לעשות שינוי קטן. למשל, תוספת הנחה על הפרעה אפשרית בשדה הגרביטציה שהיא דומה לתוספת בנוסחה שלי. אני כרגע מסיים את החזרה על תורת הייחסות הפרטית עם שתי הנחות היסוד שלה שהן מהירות אור קבועה במערכות אנרציות וחוקיי הטבע זהים כבל מערכת אנרצית. לגבי הכללית אני מחפש חומר ובינתיים לא בהצלחה יתרה. וחשבון הטנסורים הוא לא פשוט והוא חדש לי. יש לי גם בעייה שהנוסחה שלי יכולה בתנאים מסויימים לפתור את הפרצסייה של כוכב חמה גם בלי ייחסות. האם זה לא יוצר כפילות עם הייחסות והתועלת גורמת לסטייה רצינית דווקא? שאלה נישאלת: מה עם הפרצסיות של הכוכבים האחרים.?, בקיצור, …..מעניין לי!.
אז בינתיים ביי. אני ממשיך בעינייניי ייחסות.
אז נא להגיב בעדינות ובסבלנות.
שנה טובה
יהודה
אני אעשה קצת הפסקה בשינון ואענה לידידיי.
שמוליק, אני הרי משתמש בנוסחת ניוטון, השינוי שלי הוא לא בחזקה 2 שכה אהודה עליך. התוספת שלי היא אחרת , מכפלת כל הנוסחה באיבר מסויים.למה הכוונה?, ניראה לי שנוסחת היחסות עם עיקום המרחב מתייחסת למרחב כמשהו “טהור” וללא פגם, התוספת שלי נותנת ליחסות “עכירות” מסויימת שדווקא תתאים יותר לקוסמולוגיה כפי שאני מבין אותה . נכון. התוספת תפגום באינסופיות של הגרביטציה ותיצור אי התאמה עם הייחסות הקיימת, אבל אולי עדיף להתחתן דווקא עם כלה שהיא קצת פחות מייפיפיה מושלמת.
בנוסף יש שוני רב בין חלקיקיי הפושינג לבין החומר האפל והם לחלוטין שונים. החלקיקים שלי הם עם כל התכונות שיש לחלקיקים אמיתיים עם חיכוך וכדומה. תאר לך שהייתי מבקש את “הזכות” שאתה מאפשר לחומר האפל זכות של להיות ללא חיכוך?, הייתי פותר לעצמי מזמן את בעיית החיכוך אבל לדעתי זכות זו שניתנת לחומר האפל היא לא “הוגנת” וזה יהיה גם לא הוגן מצידי להשתמש בזכות כזאת.
דבר נוסף החלקיקים שלי לא ניבלעים בחומר ואם הם ניבלעים הם חייבים כמובן להיפלט. אני מעדיף את ההיתנגשות האלסטית בלבד. אבל, הרעיון של ישראל מעניין מאוד ואחשוב עליו.
אני גם מתפלא על הקביעה שלך שליד השמש אין זוהר ובכן לא צריך לרוץ לחלל, מספיק להתבונן בליקוי חמה ולראות את הזוהר שסביבה.
אני רוצה גם להגיב לניסים אז אסיים כאן.
נא להגיב בעדינות ושנה טובה
יהודה
יודה
הידען מיועד לתגובות מדעיות. הפייסבוק מיועד לשיתוף חוויות אישיות. אם יש לך תגובה מדעית, תגיב. חסוך מאיתנו את מהלך חייך. לא מעניין במיוחד.
יודה
הידען מיועד לתגובות מדעיות. הפייסבוק מיועד לשיתוף חוויות אישיות. אם יש לך תגובה מדעית, תגיב. חסוך מאיתנו את מהלך חייך. לא מעניין במיוחד.
יהודה
לא זו הכוונה. אין לך טעות בנוסחה.
כרגע סיימתי מכניקה חוקי ניוטון וקפלר וכעת אני בכבידה ולאחר לתורת הייחסות הפרטית ולאחר לכללית רק אז אבדוק שינוי אפשרי עם הנוסחה שלי. יש עוד זמן. כרגע אני עושה ביבי סיטר לנכדתי. אז לילה טוב
יהודה
כדי להבין את תורת היחסות הכללית, מאד כדאי להבין טוב טנסורים.
אלבנטזו,
תודה רבה על ההסבר,
יהודה,
בהצלחה
אני עדיין ממשיך בלימוד החומר . סבלנות. מקווה לסיים עד יום כיפור.
חג שמח!
יהודה
שמוליק,
הביטוי שאתה מדבר עליו הוא לא ביטוי עם שם שמשויך למישהו. מה שהוא מראה בהתחלה זה חישוב נאיבי של אמפליטודת פיזור של 4 גרביטונים (שזה קצת מבלבל, אבל למעשה מה שזה מייצג במציאות זו ההסתברות ששני גרביטונים יתנגשו זה בזה ואחרי האינטראקציה ישארו שני גרביטונים שיתפזרו זה מזה בתנע מסוים וזווית מסוימת). זה חישוב שנעשה באופן נאיבי על ידי “קידום” של תורת כבידה קלאסית להיות קוונטית. הנוסחא נראית קצת מאיימת לאנשים שלא בקיאים בתחום כי הוא משתמש בסימונים מאוד נוחים וקומפקטיים שפשוט לא מוכרים לכלל האוכלוסיה (הסוגריים המשולשים והמרובעים).
הנוסחא השניה שהוא מציג גם היא נטולת שם לידיעתי, והיא המקבילה הסטרינגית לאותו חישוב ממקודם. כפי שהוא מסביר, היא נותנת את אותה התוצאה באנרגיות נמוכות אך באנרגיות גבוהות מבצעת רגולריזציה של ההתבדרות. באופן עקרוני, זו תופעה מאוד נפוצה שהיא אבן יסוד של תורת המיתרים – עקב העובדה שלמיתר יש אורך סופי, בכל החישובים מופיע גודל או מרחק מינימלי באינטראקציה שמבטל את האינסוף (מפני שבתורת שדות האינסופים בד”כ מגיעים מכך שחלקיקים יכולים להתקרב זה לזה עד למרחק 0 ולהחליף תנע אינסופי).
כמו שאמרתי, לנוסחאות הספציפיות האלה (לפני הרגולריזציה ואחריה) אין שם שאני מכיר ולדעתי תתקשה למצוא עליהן מידע, אבל אתה יכול להסתכל על משהו דומה. אמפליטודת ונציאנו היא אמפליטודת פיזור דומה (לא מדברת על גרביטונים אלא על חלקיקים אחרים) והיא הייתה הפעם הראשונה שבה אנשים שמו לב לתופעות כאלה, של ההעלמות ההתבדרות והקשר למיתרים. למעשה, החישוב שלה על ידי גבריאל ונציאנו נחשבת על ידי רבים להולדת תורת המיתרים. על משוואה זו אני די בטוח שיש הסבר גם ברמה שאינה כוללת המון מתמטיקה שאפשר למצוא באינטרנט.
אלבנטזו,
שאלה שלא קשורה לדיון אלא לתורת המיתרים,
בהרצאה הזו נא״ח מדבר על נוסחא שהפרשנות של היא מיתר: דקה 53-55. איך קוראים לנוסחא? אם יש לך משהו להוסיף על הנוסחא, שויקיפדיה תהיה מסובכת מדי אשמח לשמוע
https://youtu.be/U47kyV4TMnE
חזרתי הבייתה. היה כיף להיות בחייק משפחתי והנכדים. הבטן מלאה מעל ומעבר. נא לתת לי מספר ימים ללמוד את הנושא הכבידה והייחסות. אלבנזו ושמוליק . לקחתי גם את תגובתכם האחרונה לתשומת ליבי. תנו להבין את רוח היחסות . מקווה שאמצא ספר בנושא בייחסות בין המאות שיש לי.
יום טוב ושנה טובה!
יהודה
יהודה,
אנסה להסביר: תורת היחסות וכבידה ניוטונית הן שונות. הן שתי תיאוריות שונות עם משוואות שונות, ולכן הן מסבירות תופעות שונות ועושות זאת באופן שונה. אם לוקחים את תורת היחסות ומסתכלים עליה בתחום מסוים (שבו צפיפות האנרגיה מאוד נמוכה) עבור תנאים מסוימים (חלקיקים מאסיביים), אז מקבלים *בקירוב* את משוואת ניוטון. אבל שים לב לכמה דברים:
1. זה רק בתנאים מסוימים. למשל, עבור אור גם בשדה חלש יש התנהגות שונה באופן מהותי בין יחסות לניוטון.
2. זה רק קירוב. קירוב אומר שהתוצאות הן *שונות*, אבל שכדי לשים לב להבדל צריך להסתכל מקרוב. זה פרט חשוב מאוד כי בעזרת מכשירי מדידה מדויקים אפשר בקלות להבדיל בין שתי תיאוריות, אפילו אם בקירוב הן נותנות את אותן המשוואות.
התיאוריה שאתה מציג נותנת בקירוב את ניוטון. אבל ניוטון ויחסות הם שני דברים שונים, והיא לא נותנת בשום קירוב את תורת היחסות. למשל, שתי הדוגמאות שעלו פה – היחס שלה לאור הוא כמו של ניוטון (ולא כמו של יחסות), כלומר יחס שגוי. הדוגמא השניה היא השינוי בזמן עם השינוי בשדה – שוב, אצלך זה כמו ניוטון אבל ניוטון ויחסות זה שונה. ביחסות שעונים בגבהים שונים מראים שעה אחרת, וזה אכן מה שרואים בניסוי.
יהודה,
אילו רק היית רואה את החמש דקות הנחמדות ביוטיוב ששלחתי, היית שומע את סטיבן ווינברג אומר שתורת היחסות נובעת מרעיון מרכזי אחד ומרעיון זה נובעות משוואת השדה שלה. המשוואות הללו, כאשר מבצעים קירוב לגופים שנעים לאט, מתכנסות למשוואת ניוטון ובפרט לריבוע המרחק. אין שום ברירה אלא לקבל את החזקה 2 ואין שום דרך לשחק עם משוואות השדה מבלי להרוס את הרעיון הבסיסי מאחורי תורת היחסות (במילותיו: זה יוביל לנונסנס). גם אלבנטזו כתב דברים דומים. אז בפעם המי יודע כמה, אין שום לשחק עם המשוואות רק כדי לקבל את התוצאה הרצויה לך.
באופן אירוני, אתה שמתנגד כ״כ לחומר אפל, מציע חומר אפל אחר שלא רק שלא מסביר תופעות שהן מתועדות היטב אלא אפילו הורס את הפיזיקה הקלאסית. את ניוטון שממנו אתה שואב את המשוואה שלו (למה ממנו, כי זה מה שאתה מכיר ולכן עליה התלבשת. אין שום סיבה אחרת). בעוד שניוטון מעולם לא הציע הסבר לכבידה (ראה את האימרה המפורסמת שלו) מהתורה שלו נובע שההשפעות של הכבידה הן מיידיות (ולא במהירות האור) אבל בעקרון אין שום בעיה לקבל שאור מתעקם בקרבת מסה תחתיו (האור מתעקם כי הוא מתעקם, לא יודע למה יגיד ניוטון. רק לא מספיק יחסית ליחסות, במקרה של כוכב חמה). אצלך, מאחר ואתה מציע מנגנון של התנגשויות מכניות, אין דרך להסביר מדוע האור מתעקם בקרבת מסה, כיוון שכדורי ביליארד קטנים שיפגעו באור לא פשוט יסיטו אותו לכיוון הנכון. האור אינו כדורגל וחלקיקי יהודה אינם שוערים שפועלים יחדיו. כאשר נוצרת קשת בשמים, זה כיוון שהמים מסתדרים באופן ייחודי כך שאם השמש בגבך, החזר האור יוצר קשת יפה. אצלך החלקיקים נעים בצורה רנדומלית לכל כיוון ואין שום סיבה שהאור תמיד יתעקם בצורה שהוא בפועל מתעקם. היינו מצפים לראות בכל פעם עיקום אחר של האור, הרבה יותר רנדומלי
אם החלקיקים שלך כן פוגעים באור והאור מתפזר, אני לא מבין מדוע בקרבת שמש אין זוהר שממלא את השמים באופן אחיד (בדומה למה שעושה האטמוספירה). כשמסתכלים מהירח לכיוון השמש, הייתי מצפה שהשמש לא תהיה נקודה זוהרת בחלל חשוך אלא שיהיה זוהר המפוזר אחיד. הייתי שמח לשמוע התייחסות לכך.
יהודה
אם ההתנגשויות הן אלסטיות לחלוטין אז לא תהיה “משיכה” בין שני גופים. מצד אחד, יהיו חלקיקים שלא יפגעו בגוף א’ בגלל הסתרה של גוף ב’. אבל, יהיו חלקיקים שיפגעו ב-א’ דווקא כתוצאה מהחזרה מ-ב’.
בפרט הריכוז שלהם לא תשתנה.
במקרה של התנגשות פלסטית, לדעתי, תהיה ירידה בריכוז החלקיקים באיזור הגוף.
לאלבנזו וניסים. תודה על תשובותיכם המפורטות. יש כניראה דבר עקרוני שלא מובן לי.מדוע אם נוסחת היקום הפשוט כמעט זהה לניוטונית במרחקים קטנים, היחסות לא מאפשרת לה להיות תחליף?. כניראה צודק אלבנזו בזה שאני צריך להשלים ידע ביחסות. ושאלה לניסים, אם התנגשות החלקיקים תהיה אלסטית לחלוטין’ האם אז ריכוזם ליד הגופים יהיה רב יותר?. חומר למחשבה. אז נא להתעזר בסבלנות ותודה על תשובותיכם וסבלנותכם, והעיקר שתהיה שנה טובה!?
יהודה,
אתה כל הזמן חוזר על זה שהתיקון שאתה מציע לכבידה ניוטנית לא סותר את תורת היחסות במרחקים קצרים. אתה חייב להבין שהוא כן. במרחקים קצרים, התיאוריה שאתה מציע (אם אפשר לקרוא לה כך) נותנת את משוואות ניוטון. תורת היחסות לא. אתה חייב רגע לשבת, להתרכז ולהבין את זה. בתורת היחסות יש משוואות אחרות שנקראות משוואות השדה של איינשטיין. הן *לא* משוואות ניוטון, והן אלו שמאפשרות אפקטים יחסותיים כמו גריבטציה של גופים בעלי מסה 0 (כמו פוטון), שינוי קצת זרימת הזמן וכו’. אתה לא יכול להגיד שאצלך משוואות הכבידה הן כמו של ניוטון כפול אקספוננט, וגם שהן לא סותרות את היחסות – כי הן באופן מפורש כן סותרות את היחסות.
שב רגע. תקשיב. תעכל, ואז תגיב. עד שלא תפנים את זה, אף אחד לא יתקדם לשום מקום. אתה לא חושב שלפני שאתה אומר שהתיאוריה שלך קונסיסטנטית עם יחסות במרחקים קצרים, אתה צריך ללמוד טיפ-טיפה על מה היא תורת היחסות? אם היית עושה מאמץ ללמוד את הנושא שאתה מדבר עליו כל כך הרבה כבר שנים, גם לך היה ברור שמה שהצעת עד כה עומד בסתירה ישירה ליחסות. לכן, יש שלוש אפשרויות: או שהמודל שלך שגוי (זו כמובן האפשרות הנכונה, כפי שכבר ראינו על ידי הצגה של כמות אינסופית של טעויות שאתה בוחר להתעלם מהן), או שהמודל שלך נכון ותורת היחסות שגויה (כמובן שזו אפשרות לא תקפה כי יחסות עומדת בכל הניסויים כבר 100 שנה), או שבאורח פלא המודל שלך מסביר את אותן התופעות שרואים בניסוי כמו שינוי זרימת הזמן, השפעת כבידה על פוטונים וכו’, אבל באופן אחר. במקרה זה חובת ההוכחה היא עליך, ובמקום להתחמק עליך לענות פעם אחת ולתמיד לניסים ולהסביר לו איך ה”תיאוריה” שלך מסבירה תופעות אלה.
יהודה
גם לא הסברת במה הניסוי שלך שונה מניסוי קוונדיש.
ועוד שאלה מציקה – איך הכבידה שלך מסיטה קרני אור, אבל לא מאטה אותם?
יהודה
אתה מנסה גם לאכול את העוגה וגם להשאר איתה? 🙂
ההסבר שלך צריך לעבוד גם במרחקים קצרים. אחרת, כוס הקפה שלי היה עכשיו מתרוץ לבדו בחדר.
למה שתהיה ריכוז חלקיקים גבוה באיזור מסה? זה צריך להיות דווקא להיפך – חלק מהחלקיקים נבלעים, או לפחות מועטים בתוך המסה. אם אני גוש פלדיום בתוך מיכל המכיל מימן, ריכוז המימן באיזור הגוש יקטן.
מה זאת אומרת שלפוטון יש אנרגיה שוות ערך למסה? ההסבר שלך הוא מכני, ולא מתבסס על כל מיני המרות הזויות של פיסיקה של המדענים הלא מבינים 🙂
יהודה – אני לא מבין איך אתה לא רואה את הסתירה בזה שאתה אומר שמסלול פוטון מתעדם “בגלל שיש לו מסה. זה כמו להגיד שהכוס קפה שלי נמשך לכדור הארץ כי יש לו מסה. אתה באמת לא רואה את הבעיה??
אז סיימנו גם עם העוגות. נעבור לעינייניי גרביטציה. למה קרן אור מתכופפת במעבר ליד מסה? מאותה סיבה שאתם חושבים עליה, תורת היחסות. הרי אין לפושינג גרביטי התנגדות במרחקים קטנים לתורת היחסות. אבל בנוסף הקרן יכולה להתעקם גם בגלל ריכוז של חלקיקיי פושינג מעל הממוצע באזור המסה המעדשת. אפשרות שלישית היא שלפוטון יש אנרגיה שוות ערך למסה והיא זאת הנימשכת לשמש ווכל הקרן מתעקמת. אפשרות רביעית היא גז דליל הנימצא מסביב לשמש או לכל מסה. סך הכל ארבע אפשרויןת למשיכה והתעקמות, מי יותר ומי פחות. אני לא מבטל אף אפשרות. כך שאני לא רואה שום בעייה בעידוש. שימו לב שבפושינג גרביטי יש גם את האפשרות לעידוש שלילי אם הקרן תעבור באזור לחץ נמוך. עד כאן. שנה טובה. נא להגיב בעדינות. יהודה
חג שמח!!!
חברים יקרים, אני בארוחת חג טעימה. קצת יותר כיף מפושינג מבטיח להגיב לאחר מכן. בתיאבון לי וחג שמח!
יהודה
למה אתה לא מתייחס למה שאני אומר?
יהודה,
כמו ניסים, אני לא מבין את ההסבר שלך. מדוע קרן אור מתעקמת בקרב מסה?
אתה יכול להסביר שוב מה בדיוק קורה שם? איך לחשוב על מה שקורה שם? איזה סוג של פיזור האור עובר במפגש עם החלקיקים הללו?
אלבנטזו,
הבנתי את ההסבר. תודה.
אלבנזו. אולי תכתוב מאמר על תיאוריית המיתרים לידען?, זאת נישמעת תיאוריה מענינת! שמעתי שהיא משופעת במימדים, 10 ואף יותר.מעניין למה. שנה טובה!
שמוליק,
זה קצת עניין סמנטי. אני אישית חוקר פיזיקה מתמטית ומאמין שאין סיבה שכל תהליך שקורה בטבע ניתן יהיה להסביר באמצעות אינטואיציה קלאסית (למשל, כדורים מתנגשים). לכן אני כן מאמין שניתן לומר שיחסות כללית מסבירה את הכבידה (עד לחסם של אינסוף שאלות למה, כמו שאמרת). אבל גם לי ברור שרוב האנשים – גם בקרב הפיזיקאים – עושים הבחנה יותר חדה בין הסברים אינטואיטיבים לבין הסברים שנובעים ממתמטיקה. כבידה מכנית (בין אם קלאסית כמו זו שיהודה וישראל מדברים עליה, ובין אם קוונטית כמו בתורת המיתרים) מסבירה את מקור כוח הכבידה ע”י התנגשויות של חלקיקים, משהו שקל לנו נורא להבין ולדמיין. תורת המיתרים אפילו מסבירה זאת יותר לעומק, כי היא גם נותנת תשובה לשאלה מאיפה החלקיקים האלה באים ומדוע הם בכלל קיימים (הם פשוט מיתרים סגורים – כמו טבעות העשויות מחוט. כל מיתר יכול להקרע לשני מיתרים, אשר אחד מהם נסגר על עצמו, וזה יובן על ידיני כחלקיק ששחרר גרביטון – כלומר, חלקיק שמבצע אינטראקציה כבידתית עם סביבתו. ההסבר של תורת המיתרים נורא יפה ונורא מדויק, למשל הוא מראה מדוע כבידה תמיד תהיה קיימת בכל מערכת וכל שני חלקיקים יבצעו אינטראקציה כבידתית, בניגוד למשל לאלקטרומגנטיות שלא קיימת בכל מערכת ולא כל חלקיק בהכרח מבצע אינטראקציה כזאת).
אני חושב שיש הבדל מהותי בין חוק הכבידה העולמי שאינו מבוסס מודל כבידתי, לבין כבידה מכנית אשר כן מבוססת על מודל. בין יחסות כללית לכבידה מכנית ההבדל דק יותר, אבל עדיין קיים, מפני שהמקור לאינטראקציה בין צפיפות האנרגיה של חלקיקי לבין הסביבה שלו (=כוח הכבידה) ביחסות כללית נובעת משיקולים מתמטיים אבסטרקטיים. בעיני הם לא פחות טובים, אבל קשה להתכחש לערך האסתטי של תיאוריה שמסבירה את התופעה באמצעים חזותיים פשוטים. אם רק לא הייתה שגויה…
או קיי כולם יודעים עכשיו שעיקרון הגרביטציה על ידי הפושינג גרביטי עובד ומכיוון שהוא לא עובד עם חלקיקיי אויר בלחץ רגיל וכן יעבוד באויר דליל אז אני מקוה שכולם יסכימו לנוסחת הגרביטציה שלי של היקום הפשוט שהיא נוסחת ניוטון עם התוספת..האם מקובל עליך ניסים?
יהודה
לא הבנתי מה אתה מודד. אנחנו יודעים שיש כוחות כבידה בין גופים קרובים. יש ניסויים שצריך להתחשב בכוחות אלה, למשל במדידות של תופכת קאסימיר.
אז אתה אומר שנראה משיכה בין גופים? קאוונדיש מדד משיכה כזו באוויר הפתוח – לפני 200 שנה. אתה אומר שהניסוי הזה לא נעשה?
יהודה
ההסבר הוא מתורת הקוונטים, וגם תורת היחסות. גם בזכוכית הפוטונים נעים במהירות c. אבל, הפוטונים נבלעים ע”י אטומים בדרך ואחרי זמן קצר ניפלטים שוב. התהליך הזה ממשיך ובסוף ניפלט פוטון מאטום בקצה המסלול. בגלל שימור תנע מסלול הפוטון משתנה בכניסה וביציאה מהזכוכית, ולכן יש תופעת שבירה.
בתורת היחסות, חלקיק ללא מסת מנוחה, חייב לנוע תמיד ב-c, אחרת לא יהיה לו תנע (ואז נוצרת בעיה של מה קורה כשהוא מתנגש בחלקיק אחר).
אתה לא מקבל את הנחות תורת היחסות ולכן אתה לא יכול להשתתמש במה שכתבתי “נגדי”.
דרך אגב – אנחנו רואים קווים ספקטראליים באור מגופים מרוחקים. אם מהירות האור הייתה שונה בעבר אז היינו אמורים לראות הסטה בקווים אלה. בנוסף, אם מהירות האור הייתה דונה בעבר אז גם בכימיה הייתה צריכה להיות שונה, כי הכוח האלקטרומגנטי מושפע ישירות מ-c. רק זה אמור לפסול את הטענה שלך על השתנות מהירות האור…
ניסים, האויר בניסויים שלי חייב להיות דליל כדי שהדרך החופשית הממוצעת של חלקיקיי האויר תהיה ארוכה יותר מהמרחק בין הגופים יוצריי הגרביטציה. אם לא, לא
תיווצר כמעט כבידה בין הגופים . מעניין אם את ניפנוף הידיים הזה הבנת. שנה טובה.
ניסים, ואיך אתה מסביר את בעיית המהירות שהעלית?, ואנא , בעדינות, בלי ניפנופיי ידים.
יהודה
אתה אשף נפנופי הידיים 🙂 מה זאת אומרת ש”כבידה ניוטונית” זה הסבר לעידוש? אתה הרי טוען שיש לך הסבר לכבידה, ומבטל די בזלזול כל בעיה בהסבר שלך.
תסביר לי משהו ממש פשוט: פוטון נע בזכוכית ב-200,000 ק”מ לשניה, וברגע שיוצא – הוא מייד ב-300,000 ק”מ לשניה. איך התיאוריה שלך מסבירה את זה?
שמוליק. עידוש יכול להעשות במספר מקרים. א’, על ידי מעבר אור באזורים בעלי צפיפות שונה . ב’, בכבידה ניוטונית אם יש לפוטונים תכונה של חומר. ג’, בכבידה יחסותית. מעדיף את א’ בהסברים , אבל אין לי בעיה עם השניים האחרים. שנה טובה.
יהודה
מה זה הניסוי הזה? להראות שיש משיכה בין כדורים? כמות האוויר לא תשפיע על המשיכה בין הכדורים, כי ההתנגשויות הן אלסטיות. אתה רוצה להראות שיש כבידה?
להלן ניסוי סבדרמיש א’. בתוך מעבדה שהאויר בה דליל להפיל שני כדורים. בזמן הנפילה הגופים אמורים להתקרב בגלל פגיעתם של חלקיקיי האויר שימלאו את תפקיד חלקיקיי הפושינג. איך זה ניראה כעת?. ניסוי סבדרמיש שני ואפילו יותר פשוט, בתוך מיכל גדול המכיל אויר דליל לתלות שני כדורים. המרחק ביניהם יהיה קטן יותר מאשר המרחק בין נקודות התליה. זאת תהיה הוכחה לפעולתם הברוכה של חלקיקיי האויר. הסטקים העברתי אותם עמוק בפריזר. נא להגיב בעדינות. שנה טובה!
יהודה,
תגיד, למה אור מתעקם בהשפעת כבידה מכנית?
אלבנטזו,
בהינתן התעלמות מההישגים של ה- 30 שנה האחרונים, מדוע ההסבר של תורת היחסות – עיקום זמן-מרחב – אינו בכל זאת הסבר למקור הכבידה? ברור שתמיד אפשר לשאול שאלות למה נוספות, לדוגמא, למה מסה מעקמת את המרחב ולהמשיך ולשאול למה (עד שהתשובה היחידה היא שתוק ותאכל את הצ׳יפס שלך…אם לצטט את לואיס סי קי). באותה מידה אפשר לשאול שאלות למה על כבידה מכנית.
שאלות למה הן תמיד בעייתיות. ריצ׳ארד פיינמן מסביר מדוע
https://www.youtube.com/watch?v=3D2RaDVkylY
יהודה
והכי גרוע – מי שם סטייק במקפיא?
יהודה
לא חשבתי לרגע שזה ישכנע אותך…
תסביר לי בבקשה, איך יכול להיות שאנחנו רואים גלקסיות שמתרחקות מאיתנו מעל למהירות האור? בכלל, למה בתיאוריה שלך האור נע בריק במהירות c? ואיך יכול להיות שחלקיקים אכן יכולים לנוע במהירות גבוהה ממהירות האור?
ניסים. העידוש הוא פועל יוצא של קרן אור שחולפת קרוב למסה ואז מתעקמת. לא חשוב מהיכן היא מגיעה , לכן היא הוכחה לעידוש ממעבר קרוב ולא של מיליארדי שנות אור. כמו כן יתכן והעידוש נוצר מדבר אחר כמו מעבר קרן האור בריכוז של חלקיקיי הפושינג גרביטי. החלטתי בשלב זה להשאיר את הסטק במקפיא. שנה טובה. נא להגיב בעדינות.
ישראל, הניסוי שלי באויר דליל בתוך כלי כשפרודות האויר יפעלו כחלקיקיי הפושינג ניראה לי יותר משכנע רקשהוא נדרש להעשות בחוסר משקל וזה מייקר. אני אנסה לתכנן ניסוי על פני האדמה.
לניסים קרן האור עוברת ליד הגוף המעדש אני מאמין במרחק שנות אור בודדות ומיתעקמת . זאת הוכחה לגרביטציה לשנות אור בודדות ולא למיליארדים
יהודה
לא הבנת לגמרי את ההסבר שלך למה עידוש כבידתי של וגף במרחק 8 מיליאד שנות אור, ע”י גלקסיה במרחק 4 מיליארד שנות אור, לא מאשש שתורת היחסות הכללית עובדת גם על מרחקים מאד גדולים. אשמח אם תפרט את מה שהסברת.
דרך אגב – לדעתי גם קרינה קוסמית מאששת את תורת היחסות. אחרת – למה כל החלקיקים האנרגטיים האלה נעים דווקא (כמעט) במהירות האור של התקופה שלנו? אם הם נוצרו לפני זמן רב אז הם היו צריכים להיות איטיים יותר – הרי לא הגיוני שהם האיצו בדרך.
מתובל בת’
ממתינה. רעידה שמעידה, הולכים לישון.
יהודה
למה אוויר? אפשר לעשות זאת באמצעים מכניים פשוטים.
ניקח שתי דיסקיות מתכת גדולות ומחוררות. הדיסקיות נמצאות זו מול זו בדיוק.
נכניס את המתקן לתוך תא שבו כדורים קטנים עפים מכל הכיוונים, שאת מהירותם נוכל לכוון כרצונינו. דימוי לרעיון של לסאז’.
לסאז’ וההגיון אומרים לנו שהדסקיות ימסכו חלק מהכדורונים, ולכן הן ינועו אחת לכיוון השניה. קיבלנו גרביטציית לסאז׳.
הבעיה היא שאם דיסקית נעה יחסית לתא, הכדורים יפעיו עליה כוח מתנגד. זהו חיכוך פיינמן.
עכשיו במקום דסקיות, נשתמש בפלסטלינה. (רצוי ואפשרי להשתמש בגופים טעונים חשמלית שהכדורים יכולים לחדור ללא עיוות, אך גם פלסטלינה גמישה שנותנת לכדורים לעבור אותה ללא עיוות תעשה את העבודה).
מכיוון שעל פי עיקרון המטוטלת הבליסטית מעל מהירות מסויימת הכוח שמפעילים הכדורים על הפלסטלינה פוחת משמעותית, אז הפעם לא ניתקל בחיכוך. הכדורים לא צריכים להיות במהירות אינסופית, אך גבוהה מספיק כדי לאפשר גרביטציה.
נ.צ טוען שהגרביטציה תתבטל כשהדסקיות נעות מעל מהירות מסויימת וזה נכון אך לא רלוונטי. כדי לראות זאת נניח שכדה״א מגיב רק לחלקיקים שמהירותם יחסית אליו הוא בטווח המהירויות 1-1000,000 מ/שנ. אז כשהוא נע סביב השמש מהירותו היא כ30,000 מ/שנ. הגרביטציה קטנה במעט אך בהחלט לא מתבטלת. שלא לדבר על הירח שמהירותו נמוכה בהרבה.
לדעתי אולי נקבל גם אינרציה: כל עוד דיסקית נעה במהירות קבועה, הכוח עליה מתאזן. כאשר היא עוברת ממהירות אחת לאחרת, סכום הכוחות עליהאינו שווה ל0 ומתאפס רק כאשר היא מגיעה למהירות קבועה חדשה. אבל אני ממש לא סגור על זה.
זה מה שעדיין לא הבנתי בקשר לשדה ההיגס: איך הוא יודע שגוף נמצא בתאוצה? למה רק אז הוא מתנגד לו ולא במהירות קבועה?
הפנתי את השאלה לפרופסור מסאן דיאגו שהסביר ששדה ההיגס הוא כמו אוקיינוס המתנגד לספינות השטות בו. הוא רק אמר שמצאתי את הבעה בטיעון שלו, אך לא הסביר מה הפיתרון.
ישראל,
אם תקרא שוב את תגובתי תראה שאין לתוכן שלה שום קשר לאיפה שמעת את הציטוט הזה. מבחינתי הוא יכול היה להאמר על ידי ילד בן 6 עם עיכוב התפתחותי או על ידי חואן מלדסנה וזה לא היה משנה את מה שאמרתי. אם אתה מצפה שאתרשם כי מי שאמר את זה הוא פיזיקאי, יש לי חדשות בשבילך… 80% מהאנשים שאני מדבר איתם עם פיזיקאים שעוסקים בכבידה ואף אחד מהם הוא לא מעל לדבר שטויות מדי פעם. לא שאני טוען שהטענה היא שטויות, אני חושב שהבהרתי טוב מאוד בתגובתי שאני חושב שהיא לא מדויקת כי היא מתעלמת ממחקרים מאסיביים ופוריים מאוד מפני שהם עדיין לא הוכחו במעבדה. כן, אם מוציאים את תורת המיתרים מהתמונה, אני חושב שהטענה נכונה. אבל לי זה נראה מצחיק להוציא מהתמונה את אחד ההישגים הכי גדולים של פיזיקה תיאורטית אי פעם. האם לפני חמש שנים נכון היה להתעלם מהמודל הסטנדרטי כאילו הוא לא קיים ולומר שאין הבנה של התנהגות החומר והכוחות היסודיים בטבע, רק מפני שבוזון היגס (שהוא מרכיב חיוני למודל) עדיין לא נמצא בניסוי? בעיני זו גישה שגויה, אבל אם זה מה שאתה רוצה להאמין בו, זכותך.
אלבנטזו,
ומה מהירות הגמדים? בקשר למסה, חשבתי שאמנם יש חלקיקים עם מסה אפס אבל תהיתי אם יש מגבלה תיאורטית על כמה קלה מסה יכולה להיות אם היא גדולה מאפס
ניסים,
יופי של יוטיוב. הגבול הזה, לא אמור גם להשפיע על חלקיקי יהודה?
יהודה,
אם אתה לא מאמין לסטיבן וויינברג שאומר בקולו שתחת הנחת זמן-מרחב נקבעות משוואות תורת היחסות ושאין למשוואות תורת היחסות שום אפשרות פרט להגיע למקדם 2 בקירוב המתאים, אז למה שתאמין לתרגום שלי? לא מאמין אז לא.
תגיד, למה אור מתעקם בהשפעת כבידה מכנית?
בוקר טוב לכל ידידיי באשר הם
אגיב בקיצור על תגובותיכם המחכימות האחרונות
ישראל
מודל המעבדה שעליו אתה מדבר הוא מעניין אבל יש שני דברים חשובים לעשות . הראשון להשתמש באוויר דליל כדי לקבל חלקיקים עם דרך חופשית ממוצעת ארוכה יחסית למרחק הגופים יוצרי הגרביטציה. חישוב שלי ללחץ הנידרש הינו עשר בחזקת מינוס שמונה אטמוספרות. דבר שני הגרביטציה של כדור הארץ תפריע לניסוי, מסקנה: יש לעשות את הניסוי בתחנת חלל שתיתן בסיבובה מסביב כדור הארץ את כיוון הסיבוב של מערכת השמש מיני שאפשר לעשות בניסוי. ואם כבר…. אולי סיבוב השמש הגלקסיה, הם אלה העוזרים להתגבר על החיכוך…?
כמובן שאני מסכים עם בקשתך שיש לתת לפושינג גרביטי את הכבוד כתיאוריה היחידה שמנסה להסביר את מהות הגרביטציה.
ניסים
האמן לי שאני לא מתעלם משום תצפית שעלולה/עשויה להראות סטייה מהפושינג גרביטי. חוץ מזה אני לא מבין איך זה ש לצורך הסבר הגרביטציה אנשים מוכנים לעקם את כל היקום אבל לא מוכנים לכמה כדוריי ביליארד זהירים מתרוצצים….
אלבנזו
הגמדים שלך העלו חיוך בגרוני אבל למה ללכת על גמדים . תלך על אלוהים ומלאכים. יהיו לך הרבה יותר אוהדים. שר החינוך שלנו למשל. ולגבי תורת המיתרים, אין לי דעה.
אז יום טוב ידידיי
ושנה טובה
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
Cause of gravity
Mon, Sep 18, 2017 6:42 pm
snuz2001 [email protected]
To /////////@mit.edu
Hello mr Bertschinger.
I was present at a lecture you gave in UCLA few years ago, and if I remember correct, you presented a writing on the board that said:
Scientists do not know the cause of nature’s most obvious phenomena: gravity.
1. Is my memory correct?
2. Is this still the situation?
Thanks,
Israel Shapira.
Sent from AOL Mobile Mail
הנמען היה בזמנו ראש מחלקת פיזיקה בMIT
ניסים
בשביל מה לך הוויכוחים עם יהודה. לא חבל על הזמן? אלה וויכוחים עקרים.
כבידה מכנית היא לא התיאוריה היחידה שמסבירה את מקור הכבידה. ישנן עוד תיאוריות רבות שעושות זאת, למשל: המרחב מלא בגמדים בלתי נראים. הם אוהבים שהכל קרוב, בגלל שהם גמדים וקשה להם ללכת מרחקים ארוכים (רגליים קצרות). אז הם כל הזמן מנסים לדחוף דברים כדי שיהיו קרובים זה לזה. ככשני גופים כבר די קרובים, זה מעלה להם את המוטיבציה ועוד גמדים באים לעזור להם, בגלל זה המשיכה חזקה יותר.
התיאוריה הזאת אמנם מפגרת יותר (בהרבה) מכבידה מכנית, אבל היא שגויה באותה מידה. במילים אחרות, אני לא מצליח להבין למה צריך “לתת לה את הכבוד הראוי לה” על כך שהיא מסבירה את מקור הכבידה אם היא תורה שגויה. יש אינסוף תיאוריות שגויות שמסבירות את המקור של שלל תופעות. כמו שאמרתי מקודם – על כל הערך האסתטי שלה, בסופו של יום כבידה מכנית היא מודל שנכשל בנסיון לתאר כבידה כפי שהבנו אותה לפני 350 שנה, שלא לדבר על כבידה מודרנית.
אני מסכים עם הטענה שהמודל מייצר כבידה, ומסכים עם כך שאם באורח פלא היו נפתרות הבעיות שלו (למרות שאני עומד על כך שהפתרון שהוצע כאן הוא לא באמת פתרון כי הוא לא פיזיקלי), הוא היה מייצר כבידה קונסיסטנטית עם המדידות שהיו לנו לפני יחסות כללית. לא מצליח להבין מה הערך של זה כיום עבור מחקר (יש לזה ערך בידורי, ואולי גם ערך פדגוגי על בניית מודלים).
לא מסכים לגמרי עם הטענה שמדענים לא מבינים את מקור הכבידה. הטענה הזו נכונה רק אם מתעלמים מתחום המחקר הפורה ביותר בכבידה בפרט (ולדעתי בפיזיקה בכלל) בשלושים השנה האחרונות. תורת המיתרים נותנת הסבר מעולה למקור כוח הכבידה, היא קונסיסטנטית עם כל המדידות המודרניות, והיא לא רק שאינה מופרכת תיאורטית (כמו כבידה מכנית) אלא אף בעלת די הרבה ראיות תיאורטיות. חשוב לזכור, וזאת הסיבה שאמרתי שאני לא לגמרי מסכים במקום לומר שאני לגמרי לא מסכים, שהיא עדיין על הנייר ולא הוכחה במעבדה.
בעיני זה לא נכון להגיד משפטים כאלה בומבסטיים על מה אנו מבינים ומה לא תוך התעלמות מכמות המחקר העצומה שיש בנושא, אפילו אם הוא רק על הנייר כרגע.
כלום. אנחנו גם לא אמורים לעשות מזה משהו. מספיק שניתן להראות שניתן לבנות מודל ממוחשב של כבידה לסאז׳ית או אפילו מתקן מעבדתי.
זה יראה שהתאורייה עובדת, לשמחת ליבו של יודה. האם זה מה שקורה במציאות? כפי הנראה לא, יחסות וכו.
מה יש בוושינגטון? אני בשביל רעידות של פחות מ5 לא קם מהמיטה.
לילה טוב.
ישראל
אני נמצא במדינת וושינגטון, קצת רחוק מסן אנדריאס….לנו יש את קו השבר שלנו….
ישראל
לסאג’ מסביר כבידה, ע”י זה שהוא מניח תנע והתמדה. הוא מחייב התנגשויות פלסטיות אבל לא יודע להסביר את מהותן. הוא מחייב ים של חלקיקים אבל לא נותן הסבר למקורם. הוא לא מסביר איך גופים לא מתלהטים מהאטת החלקיקים. הוא לא מסביר מה מקור c, ושאר התופעות של תורת היחסות.
הוא לא מסביר למה כבידה מוגבלת ל-c, ומצד שני, הוא מנבא “גלי כבידה” מכל סופרנובה. הוא לא מסביר איך יש חלקיקים ללא מסה אבל כן עם תנע.
אז, הוא נותן הסבר פשטני לכבידה? מה נעשה עם זה?
הרגשת את הרעידה?
למה שלא תסתכל בערך על לסאז׳?
עוד לא התייחסת למה שכתבתי:
״ניתן לבנות מודל במעבדה שבו נקבל מערכות דמוייות מערכת השמש שלנו, עם כבידה שאת עוצמתה נוכל לכוון כרצונינו״
מסכים או לא?
ישראל
איך היא מסבירה בדיוק? למה החלקיקים מפעילים כוח על חלקיקים אחרים? התנגשויות אלסטיות? העברת תנע? מה ההסבר?
ניסים
״ בוא נסכים שאין הסבר לכבידה. בשביל זה צריך להתעקש על הסבר שפחות טוב ממה שיש לנו?״
התכוונת אולי למה שאין לנו 🙂
אז אתה מסכים עם הסטייטמנט שהבאתי באנגלית? שלחתי אותו ליתר ביטחון לMIT לאישור. נקווה שיגיבו בקרוב.
אבל פושינג כ ן מסבירה את מקור הכבידה, בלי התחכמויות ובלי אם כן אז כך. בוא ניתן לה את הכבוד הראוי לה כתאוריה היחיד שעושה זאת.
ישראל
אתה יודע שאני יודע את זה….
להבנתי תורת היחסות הכללית מסבירה בדיוק את הכבידה. מסה מעוותת את המרחב. עכשיו תשאל “אבל – מה הסיבה דמסה מעוותת את המרחב”, וזו שאלה נכונה. ואחרי שיענו כל שאלה זו, תבוא עוד שאלה, ועוד שאלה.
ודרך אגב, תורת היחסות (הפרטית) מסבירה מגנטיות, אבל היא לא מסבירה משיכה חשמלית (להבנתי).
כמובן שזה לא כל הסיפור, כי זה לא מסתדר עם תורת הקוונטים.
אבל, בוא נסכים שאין הסבר לכבידה. בשביל זה צריך להתעקש על הסבר שפחות טוב ממה שיש לנו?
ניסים
השעון בGPS לא נע מהר יותר – השעונים בארץ נעים לאט יותר בגלל הקרבה לגוף מסיבי.
תורת היחסות לא מסבירה את סיבת הגרביטציה, היא מתארת ומכמתת אותה. את זה עשה גם ניוטון. לא מאמין – גגל.
מה דעתך על המשפט הבא:
Scientists do not know the cause of nature’s most obvious phenomena: gravity.
ישראל
שעון בלוויני GPS רץ יותר מהר משעון על הקרקע. זו תופעה לא זניחה, כ-45 מיקרושניה ביום.
ההסבר של תורת היחסות לכבידה היא התעקמות המרחב עקב המצאות מסה, בשילוב התנועה במרחב-זמן. תחשוב שכדור הארץ מתנפחת בקצב הולך וגובר – מה שתרגיש זה בדיוק כמו כבידה.
אני יודע שזה הסבר רחוק מהמציאות, אבל את האינטואיציה שלי זה מספק. בכל מקרה, זה יותר קרוב למציאות, לדעתי, מחלקיקים דימיוניים שנעים בכל מהירות אפשרית וסותרים את כל חוקי הפיסיקה.
כדי להתאים את החלקיקים האלה לתצפיות, פשוט …. מתאימים אותם לתצפיות. וכל זה למה? כי אנחנו לא גילינו עד עכשיו את החלקיקים של החומר האפל.
וכשמראים תצפית שסותרת את הבסיס לרעיון החלקיקים, מתעלמים ממנה.
ניסים
מהי התקצרות הזמן?
מה ההסבר של תורת היחסות או כל תורה אחרת מלבד פושינג למקור הגרביטציה?
מה זה תלאי?
שמוליק/אלבנצו
תראו את זה:
https://www.youtube.com/watch?v=osvOr5wbkUw
חלקיק עם אנרגיה של כדור בייסבול 🙂
יודה
על לא דבר.. זה שפושינג יכול תאורטית לייצר כבידה, זה עדיין לא אומר שזה גם מה שקורה באמת. גם ממשלה ללא חרדים יכולה תאורטית להיות יציבה..
נראה לי שאנחנו מתבדרים.
אני מאמין שאף אחד פה חוץ מיהודה אינו טוען שפושינג היא אכן סיבת הגרביטציה. השאלה כפי שאני מבין אותה היא: האם פושינג עובד תיאורטית?
התשובה היא שכן, כל עוד המסות סטטיות. אחרת מקבלים את חיכוך פיינמן, וזו הסיבה שפיינמן דיבר עליה כפוסלת את פושינג על הסף.
במידה ומתגברים על חיכוך פיינמן (אני הצעתי דרך), אז פושינג עובדת גם עם מסות דינמיות.
כשאני אומר עובדת, אני מתכוון לכך שניתן לבנות מודל במעבדה שבו נקבל מערכות דמוייות מערכת השמש שלנו, עם כבידה שאת עוצמתה נוכל לכוון כרצונינו. האם מישהו חוץ מנ.צ ישראל אתה מתחמק עושה את עצמך לא מבין ולא שומע ויש לך שגיאה לוגית ובגלל זה אני לא עונה לך יותר לא מסכים?
“התאוריה הרי נבדקה כמעט עיי כל מדען רציני בשלוש מאות השנים האחרונות ונמצא שהיא עובדת חוץ מהבעיות הידועות: חיכוך, חימום, אבירציה..”
לא, לא, לא. יש קונצנזוס שכבידה מכנית הינה הסבר מאוד אלגנטי ומעניין למקור של כבידה ניוטונית (שכאמור, כושל בגלל מספר נקודות חשובות). לא שמעתי מעולם אף אדם שטוען שניתן לשחזר באמצעותו תוצאות יחסותיות, אשר אנו יודעים בוודאות שהן נכונות. במילים אחרות, זוהי תורת גרביטציה מאוד נחמדה, אך היא כושלת בשחזור כבידה כפי שהבנו אותה לפני 350 שנה, שלא לדבר על הידע המודרני. אם למישהו יש דרך לשחזר את משוואות השדה של איינשטיין בעזרת כבידה מכנית (שאינה קוונטית, כי את זה אנו עושים בתורת המיתרים כפי שהסברתי בעבר), אשמח לשמוע – בהצלחה.
שמוליק – אכן נהוג למדוד מסות של חלקיקים יסודיים באלקטרון-וולט, אבל אין סיבה מיוחדת לעשות כך. אפשר גם בגרמים, זה סתם לא נוח כי לכולם תהיה מסה שמתחילה בהמון המון אפסים. בנוגע למסה, לא. יש גודל שנקראת מסת פלאנק ויש לו חשיבות גדולה בפיזיקה, אבל הוא לא משחק תפקיד דומה לאורך פלאנק בתורות כבידה (האורך שהחל ממנו תורה קלאסית כבר לא יכולה לתאר נאמנה את המציאות כי אפקטים קוונטים נהיים ברי השוואה לכוחות הכבידה). אין מניעה שלחלקיק תהיה מסה קטנה ממסת פלאנק. הרי כולנו מכירים חלקיקים קוונטים בעלי מסה 0 כמו הפוטון, הגלואון והגרביטון. למעשה, לכל החלקיקים היסודיים יש מסה הקטנה ממסת פלאנק.
ישראל
אם המסה היא תוצאה של התנגשות בחלקיקים, אז לא הגיוני להגיד שיש לחלקיקים מסה. אם לחלקיקים יש מסה אז מסה זו עולה במהירויות גבוהות, אלא אם אתה פוסל על הסף את תורת היחסות.
אתה לא יכול לפתור את בעיית הכבידה בלהגיד “לחלקיקים יש מסה וזהו”.
מהירות החלקיקים מאד רלוונטית, כדי להסביר את הכבידה. אני לא מבין, חשבתי שיש לנו הסבר אמיתי לתופעה ניצפית. לפי מה שאתה אומה אז זה סתם נפנופי ידיים. צריך הרבה מאוד chutspah לפסול ככה את כל המדע המודרני.
הזמן גם מתארך וגם מתקצר, ראה כל ספר GPS. אם אתה לא מקבל את ההנחות של תורת היחסות אז צריך לתת הסבר אחר לתופעות אלה.
מעולם לא דיברתי על מודל לה-סאג’, כי הוא הסבר פחות טוב בהרבה מתורת היחסות. ה”פושינג גרוויטי” לא שונה בעקרון מהיקום של תלמי – תלאי על תלאי על תלאי. גם אם למודל של לה-סאג’ לא הייתה בעיה עם החיכוך זה לא הופך אותו לנכון. בוא נמציא תמנוני חלל שמושכים אליהם את הגופים, וידיהם נחלשות במרחקים גדולים. אתם באמת רוצים לחזור למיתולוגיה היוונית כדי להבין את העולם?
הבסיס לתיאוריה – “יקום פשוט” – הוא חסר כל אחיזה במציאות. לא עברנו את השלב הזה לפני 120 שנה?
ניסים תתייחס להערותיו של ישראל. הוא צודק.
ישראל . תודה לך על עזרתך בשעותי הקשות. הרווחת את הסטק שלך ושל אשתך בכבוד!
שנה טובה
יהודה
ניסים
בהחלט! ועכשיו הסבר את הרלוונטיות שלהשאלות הבאות:
״איך יש מסה לחלקיקים שלך?״ – לא רלוונטי. תקבל גרוויטציית פושינג גם אם החלקיקים הם דובוני שוקולד קטנים והמסות גושי דבש שהדובונים מנסים לאכול.
״מה אם התקצרות והתארכות הזמן״ – הזמן מתארך, לא מתקצר. פושינג לא מתיימרת או אמורה לטפל בסוגיה זו, למרות שיש לה הסבר אלטרנטיבי.
״מהי מהירות החלקיקים?״ לא רלוונטי, כל עוד היא גבוהה מספיק לייצר גרביטציה.
עדיין לא ענית על השאלה:
״אתה לא מאמין שניתן לבנות במעבדה מודל שיניב גרביטציית לסאז׳ עם חומרים פשוטים אך עם בעיה מרכזית אחת והיא החיכוך? ושאם הגופים המדמים את המסות במודל לא יהיו בתנועה אז נקבל גרביטציה שאת עוצמתה נוכל לכוון כרצונינו?״
אומרים לך ארגן את תקיפת שדה תעופה לוקסור, ואתה מתחיל לחקור: ממה עשויות הפצצות? (לא רלוונטי כל עוד הן עושות את מה שהן אמורות לעשות, נזק). איך תדע אם טווח המטוסים מגיע מחצור ללוקסור? (כבר היינו שם ב67 ועוד 100 פעמים אחרי זה). איך עובד העילוי על הכנפיים (עובד, עובד, מה הקשר למשימה?)
אם אינך מאמין שמודל לסאז׳ מייצר גרוויטציה, אז למה כל המדענים טוענים שכן?
ישראל
תיאוריה מדעית צריכה להסביר את כל התצפיות של כל התיאוריות שהיא מחליפה. אתה לא מסכים?
ניסים
רוב השאלות שלך על תכונות חלקיקי לסאז׳ מופיעות ונענות לפחות בחלקן בערך על לסאז׳:
https://en.wikipedia.org/wiki/Le_Sage%27s_theory_of_gravitation#Predictions_and_criticism
התאוריה הרי נבדקה כמעט עיי כל מדען רציני בשלוש מאות השנים האחרונות ונמצא שהיא עובדת חוץ מהבעיות הידועות: חיכוך, חימום, אבירציה..
אתה לא מאמין שניתן לבנות במעבדה מודל שיניב גרביטציית לסאז׳ עם חומרים פשוטים אך עם בעיה מרכזית אחת והיא החיכוך? ושאם הגופים המדמים את המסות במודל לא יהיו בתנועה אז נקבל גרביטציה שאת עוצמתה נוכל לכוון כרצונינו?
אז בשביל מה כל החקירת שתי וערב הזו, ממה עשויים החלקיקים, ממה עשויים החלקיקונים שמרכיבים את החלקיקים, מה התכונות שלהם, מה התכניות שלהם, כאילו שיודה המסכן אמור לדעת..
יהודה
דרך אגב – חושבים שלניוטרינו יש מסה של כ – 37-^10 גרם, אז איך זה מסתדר עם מה שאתה אומר? היינו אמורים לראות התנגשויות בינם לבין החלקיקים שלך, לא?
יהודה
אתה לא עונה לי….. שאלתי כמה שאלות. איך יש מסה לחלקיקים שלך? מה אם התקצרות והתארכות הזמן, מה מהירות החלקיקים?
יודה
צודק.. דווקא חשבתי על זה 2 דקות אחרי ששלחתי את התגובה, אבל כבר הייתי עם כלאבי בהרים..
זה כלאבי אשם!
ניסים
לך ולאישתך אני אכין כבקשתך סטק בלי שומן טעים ומטובל… ממסה אפלה, ח ח ח ח, נו, טוב, ניסתדר.
ולגבי תגובתך אני לא מכייל, קבעתי את רעיון הפושינג גרביטי ומבין שיש דרך חופשית ממוצעת ומיכאן נובע הכל.
ולישראל, אם r קטן מאוד יחסית ל a אזי r חלקיי a שואף לאפס וכל החלק הנוסף שואף לאחד והנוסחה מקבלת את צורת ניוטון ובא לציון גואל (או גרביטציה) ואז יש לנו גרביטציה במרחקים קטנים. בגז בתנאים רגילים אין משיכה כי הדרך החופשית הממוצעת של המולקולות של הגז היא זעירה יחסית למרחק בין הגופים. אם נדלל את הגז , הדרך החופשית תיגדל, וכן תהיה גרביטציה.
על זה לא חשבת.
גם לה סאז’ לא חשב.
בגלל זה זה “היקום הפשוט” ולא “תיאוריית לה סאז'”, ולא “פושינג גרביטי” סתם.
לשמוליק
יש לי רעיון , אולי תתרגם את החלק הרלבנתי לתגובה הבאה? אהל אכנס שוב ואראה במה מדובר.
שנה טובה
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
יהודה,
הוא אומר את זה במפורש ב- 26:58. נשברת לפני? תגובתך?
המסה שחישבת, זו מסת המנוחה שלהם?
יהודה
אם כדבריך, a שווה לדרך החופשית הממוצעת של החלקיק כ גודל של 1.55 שנות אור, אז איך נקבל גרביטציה במרחקים קצרים, נאמר מטר אחד?
בלאסז׳ אוריגינל אין התנגשויות בין החלקיקים, אחרת נקבל גז (ולא קום!), ובגז כידוע אין משיכה כפי שנוכל להיווכח אם נפרוש שני סדינים זה מול זה..
יהודה
אני אוהב עם שומן, אבל אישתי לא מרשה לי…
בכל מקרה – לא ענית לי על השאלות. להבנתי, כל מה שאתה עושה זה לכייל מספרים כדי להתאים את הנוסחאות שלך למציאות. ל-“2” במשוואת ניוטון/איינשטיין יש משמעות שנובעות מהנחות המודל.
לשמוליק
ניכנסתי ללינק ששלחת אותי אליו. האנגלית שלי לא משהו אבל בכל זאת משהו הבנתי אז:
א. על אף היצירה החמודה של באך אני לא חושב שיופי הוא ה”מדריך” לנכונות תיאוריות. אם כי הדוגמא של הסטייה ביצירה הייתה צורמת. רק מדידות הן תקבענה נכונות של תיאוריה.
ב. לא השתכנעתי לגבי זה שמתורת הייחסות נובע החזקה 2 של R . גם סטיבן קבע שזה לא נובע בבטחון מדבריו של ניוטון.
ג. לשאלתך הקשה לגבי מהות חלקיקיי הפושינג גרביטי האמת. אינני יודע אם עלי לתת להם תכונות יחסטתיות או קוונטיות ואני שומר לי את הזכות לעשות זאת בהמשך כרגע אני מתייחס אליהם עם תבונות ניוטוניות. כמו כדוריי ביליארד קטנטנים כהגדרתך. אם יהיה אילוץ בהמשך אני אשנה זאת. אני גם לא יודע אם אני חייב לתת תכונות של תיאוריה חיצונית לחלקים בתיאוריה שלי. האם אני חייב לעשות איתם חישובים יחסותיים, אני לא יודע. אולי יש כאן התחמקות מתשובה אבל אני באמת לא יודע.
לניסים
כאשר אנו סופרים אזי באמת למימן פרוטון אחד ולי יש עשר אצבעות וגם אם אני יצא לי בחישוב 9.8 אצבעות בערך אני אשלים ל 10. אבל מה המסה של כל אצבע או כל פרוטון. לזה תמיד תהיה אי וודאות. מה המהירות של גוף וודאי שיש אי וודאות. דוגמא שהביא לי איש מהאקדמיה אמרה לי שכנ”ל גם עם ספין שיכול לקבל רק ערכים מסויימים ואם יצא בחישוב ספין של 1.99 אז היה ברור לו שמדובר על ספין 2. (ואולי יכול להיות ספין של 1.99??) אין ספק שאני צריך לשדרג את ההגדרה כדי שתוכל לקבל גם דברים עם וודאות מוחלטת. נחשוב בחג.
אני מאמין שמהירות האור הייתה שונה בעבר ולא רק אני יש גם רבים אחרים שמאמינים בהשתנותה. בל נישכח שמהירות אור גדולה יותר בעבר הייתה מייתרת את הצורך בייקום אינפלציוני.
לחלקיקים שלי זאת מסת המנוחה אבל גם בבלוג שלי יש הסתייגות מהגודל הנ”ל ומדרך חישובו בעיקר בפן היחסותי הנידרש או שלא. מותר לי?.
יש לי דילמה עם הייחסות. אני לא יודע אם אני חייב להכניס אותה. לפעמים אני יכול לפתור ע”י התיאוריה שלי בעיות שניפתרו ע”י תורת הייחסות. לדוגמא. ניקח את התוספת (e^(-r/a)) שאני מכפיל אותה בנוסחת ניוטון כדי להפוך אותה לנוסחת היקום הפשוט. אם אני אקח את a ( להזכירכם a שווה לדרך החופשית הממוצעת של החלקיק) כ גודל של 1.55 שנות אור, שהם כ 98,000 יחידות אסטרונומיות זה היה פותר את בעיית הפרצסיה של כוכב חמה, מבלי לצרוך ייחסותיות. אז מה אני אמור לעשות כעת ?, להתעלם מזה? או אולי לנסות להמשיך ולפגום בכל רעיון יחסותי, קטונתי. יש לי הרגשה שאני מטפל במבנה עדין וקשה לי להחליט איך לבצע את השלב הבא. בעיקר כשמסתובבים זאבים רעבים שמחפשים לחטוף איזה סטק.
אז זהו, אכין לי קפה ורק סתם שאלה לפרוטוקול, אל תסיק מזה מסקנות ניסים, אבל אתה אוהב סטק עם שומן או בלי ()
ערב טוב ושנה טובה ונא להגיב בעדינות
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
עברית
ניסים
חבל על הוויכוחים עם יהודה. לך תעשה דברים פרודוקטיביים יותר. הולכת ומתחזקת אצלי התחושה וכנראה גם אצלך שהידיעות וההבנה של יהודה בפיזיקה במקרה הטוב הן רופסות.
יהודה
במדע לא יכול מדוייק? כמה פרוטונים יש בגרעין של אטום מימן? בוא נהיה מדעיים – בכמה ספרות דיוק אנחנו יודעים שהתוצאה היא 1.0000000?
בקשר לקביעות c – קודם צריך להבין ש-c אינו תכונה של האור, אלא של המרחב עצמו. בגלל ההנחות של תורת היחסות הפרטית, חלקיקים חסרי מסה תמיד ינועו במהירות c. איך זה בדיוק נובע מהתיאוריה שלך – אשמח לקבל הסבר קצר. בנוסף, קביעות לאורך זמן של קשורה לקשרים בתוך מולקולות וכנראה הכימיה עצמה הייתה צריכה להשתנות לאורך השנים. יש לנו סלעים בני מיליארדי שנה על כדור הארץ ולא נראה לי שמישהו חושב שהכימיה הייתה שונה בזמן היווצרותם.
יהודה – אם אתה משנה הנחה של תיאוריה אז התיאוריה משתנה. זה היגיון פשוט. אני חושב שאי-מציאה של חומר אפל זו לא סובה מספיק טובה לבטל את המדידות של גודל היקום, את גיל היקום ובכלל את כל המפץ הגדול. קצת יומרני, לא?
בקשר לדוגמה שנתתי על עידוש כבידתי ניצפה: הגוף הניצפה הניו במרחק 8.7 שנות אור, והגוף שגורם לעידוש הוא במרחק 3.7 מיליארד שנות אור. ולכן – סטייק מידיום בבקשה.
כתבת שיש מסה לחלקיקים שלך. קצת קשה לי להבין איך יש להם מסה, אם הם יוצרים את המסה. אני אשמח לדעת באיזו מהירות הם נעים.
עדיין אל הסברת לי איך גם מהירות וגם כבידה משפיעים על זמן.
ועוד שאלה – איך יכול להיות שפוטון של גלי רדיו ארוכים ופוטון של קרני X נעים דוקא באותה מהירות?
יהודה,
אני לא מבין. מה שאתה חישבת זו מסת המנוחה שלהם (או שאצלך המסה לא תלויה במהירות)? האם הם כדורי ביליארד ממש ממש קטנים (אם זה בכלל אפשרי) או שהם חלקיקים קוונטיים יסודיים?
סטיבן ווינברג
הקטע התמתי מתחיל בדקה- 18:20 ובאופן קונקרטי מ- 22:20 ועד בערך 27:00
https://www.youtube.com/watch?v=x9Jqgxh6D2s
לשמוליק
לחלוטין אין הכרח שמכשיר הרגיש לנטרינו יהיה גם רגיש לחלקיקים עוד יותר זעירים של פ.ג.
ובנוסף, חלקיקים ניתן לשקול ואם רוצים גם בטונות או באלקטרון וולט. איך שרוצים. אני עדפתי גרמים.
ברשותך, אני לא מוצא את היו טיוב של סטיבן וינברג. שלח לי שוב לינק. בבקשה.
יהודה
אלבנטזו,
שלא תחשוב לרגע שאני מנסה לגרור אותך לדיון אבל יש לי שתי שאלות לגבי משהו שיהודה כתב שאשמח לתשובה.
הוא כתב: “ולגבי גודלו של חלקיק הפושינג גרביטי, עשיתי פעם חישוב וקיבלתי שהחלקיק שלי הוא בגודל של סדר גודל של 6.3 כפול 10 בחזקת מינוס 37 גרם הרבה יותר זעיר מגודלו המשוער של הניטרינו. אבל הכמות היא יותר גדולה והיא היא המשפיעה.”
מישהו בכלל מדבר על חלקיקים יסודיים בגרמים, יש לזה משמעות במהירויות יחסותיות? לא תמיד מודדים חלקיקים יסודיים ב- (ג’י) אי וי (סליחה על העברית, לא רוצה להיחסם)
שאלה נוספת: יש חסם תחתון למסה? כלומר האם יש חסם תחתון שמתחתיו פלאנק מתעורר ואומר עד כאן?
יהודה,
בינתיים התגובה שנושאת את שמך לא השתחררה. אעדכן כשהיא תשתחרר
לא הבנתי. ברור שלפי הטענה שלך ההשפעה היא *כבידה* וזה מתרחש באמצעים מכניים רגילים: התנגשות, כמו של כדורי ביליארד. נייטרנו נוצר בשמש בכמויות אדירות אך בגלל שהוא כמעט ולא מבצע אינטרקציה עם חומר, מאוד קשה לגלות אותו אבל שפע של חלקיקים שמייצרים כבידה ע”י התנגשות, ממש מתבקש שהם יצוצו בגלאים שלנו. יש בהרבה סדרי גודל יותר חלקיקי יהודה אפלים מאשר נייטרנו, ההשפעה שלהם דרמתית בהרבה ולכן, היית מצפה שהם יצוצו בגלאים שלנו. זה לא קורה.
אז לייצר כבידה ע”י התנגשויות בכדוה”א כן אבל לבקש שהם יתנגשו בגלאים במכרות תת קרקעיות המוגנות מקרינה קוסמית לא?
כתבת לניסים ש- “…אנו חלוקים בדיעה אם איינשטיין הכל יכול שינה את החזקה מ 2 בערך ל 2 בדיוק”
לא נראה לי שטרחת לראות את היוטיוב שסטיבן ווינברג עשה בדיוק בשבילך. הוא אומר שלא, באופן קטגורי ומוחלט. תחת הנחות המודל אין שום דרך לשנות מ- בדיוק 2 ל- בערך 2. זה לא קשור לשום אי וודאות,
אלא ללכת לאן שהעיפרון מוליך אותך לאחר שהונחו ההנחות של המודל. תשנה את ההנחות, תקבל תיאוריה אחרת אבל היא תצטרך לשחזר את כל ההצלחות של תורת היחסות הכללית. אתה רוצה שאתן שוב את הלינק ליוטיוב?
לניסים
התכוננתי לאכול ארוחת בוקר אבל אני רואה שאני אצטרך כבר לאכול ישר ארוחת צהריים. אבל אחרי התגובה העכשיווית לך, אגש לאכול.
אז שנינו מסכימים שלפני איינשטיין החזקה 2 של ניוטון הייתה בסימן שאלה. אנו חלוקים בדיעה אם איינשטיין הכל יכול שינה את החזקה מ 2 בערך ל 2 בדיוק. אז בקיצור אומר לך שבמדע אין ולא יכול להיות בדיוק. תמיד המדידות שינסו ללבדוק את ה”בדיוק”, יעשו זאת באי וודאות מסויימת, ואני לא מדבר רק על עיקרון אי הוודאות של אייזנברג. תמיד יש אי וודאות בקביעה של עובדות במדע. נקודה.
מה שאני רוצה לעשות כעת, אולי בחג הבא עלינו לטובה האם אפשר לשלושת ההנחות להוסיף הנחה רביעית של “הפרעת המרחב” למעבר התופעה. במקרה שלנו תופעת הגרביטציה. ודרך אגב כבר אמרתי שאני לא מקבל את ההנחה של קביעות C ואני מבקש סליחה מאיינשטיין. כל דור וה C שלו. שינוי של כס”מ אחד לשנייה בשנה בגלל התפשטות יקומינו היקר, והתקררותו. אבל ניראה מה נקבל בחג אולי הניחותה של החג ושביעות הרצון שלי מהמאכלים יקלו עלי להסיק מסקנות גורליות במדע. אז הנה אמרתי שהנחת קביעות מהירות C לא מקובלת עלי, אבל בניגוד לך איני בטוח שזה ימוטט את תורת היחסות. אבל, נצטרך להסכים עם זה ש פצצת אטום שתוטל ע”י צפון קוראה בעוד שנה תפיק פחות אנרגיה מאשר כיום כי מהירות האור בעוד שנה תהיה קטנה יותר. להסבר נחכה לאחרי לחג.
והגענו לסעיף האחרון של תגובתך- העידוש הכבידתי שהתגלה במרחק 8.7 מיליארד (!) שנות אור.
קודם כל תרגע. הסטק שלך אפילו עוד לא ניקנה. יש אי וודאות גדולה בזכייתך.
מה שאתה מראה כאן זה לא אישוש לעידוש כבידתי למרחק של מיליארדי שנות אור אלה במרחק של מיליארדי שנות אור. למה הכוונה , אני מוכן לקבל את זה שלמשל מערכת שמש שתהיה במרחק של מיליארדי שנות אור תפעל כמו שמערכת השמש שלנו פועלת – לא שיש לי הוכחה לזה, זאת רק הסכמה חברית הניתנת ברגע של חולשה ורעב ע”י אדם מגיב שמזכיר לי סטקים מדיום לאדם רעב ופוגם בהלך רוח המדעי גסטרונומי שלי. זאת שיטה לא מדעית בעליל ואומר גם בזוייה. אבל זה מה יש ואלה החברים שלך. נחזור לעידוש הגרביטציוני. מה שאתה רואה שם זה עידוש נקודה. גרביטציוני או לא זאת שאלה אחרת. אם לך נוח להוסיף מסה אפלה כיד המלך כדי לעשות מזה “עידוש גרביטציוני” זבש”ך.
די , נישברתי, אני הולך לאכול.
נא להגיב בעדינות
שנה טובה וארוחת חג נעימה.
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
שמוליק
לכבוד הוא לי שהשתמשת בשם שלי בתגובתך הממתנת. מבטיח לא להאשים אותך בפלגיאט.
נטרינו לא נוצר בשמש בלבד, אבל גם על זה יסולח לך.
ותשובתי לשאלתך: “מדוע החלקיקים שלך לא שוטפים את הגלאיים הללו ואת הגלאים שמשמשים למצוא חומר אפל?” היא שדווקא החלקיקים שלי משפעיים יופי יופי על הגלאים ו… מראים גרביטציה! אין שום הסבר מעשי אחר לגרביטציה. צריך רק להאמין.
ולגבי גודלו של חלקיק הפושינג גרביטי, עשיתי פעם חישוב וקיבלתי שהחלקיק שלי הוא בגודל של סדר גודל של 6.3 כפול 10 בחזקת מינוס 37 גרם הרבה יותר זעיר מגודלו המשוער של הניטרינו. אבל הכמות היא יותר גדולה והיא היא המשפיעה.
אתה מקבל עידוד מזה שאת גלי הכבידה גילו רק אחרי 111 שנה אז בוא ואני עודד אותך קצת יותר , את חוקיי קפלר גילו למעלה מאלף שנים אחרי המחשבה הגיאוצנטרית של תלמי, ואת סבדרמיש גילו 6000 שנה אחרי בריאת העולם, זה שאנו חוגגים לו יום הולדת השבוע. האם זאת סיבה לעידוד?, לא ניראה לי , אבל היום אני לארג’ אני מוכן לתת לאוהדי המסה האפלה עוד כמה שעות לגילוי חלקיקיי הווימפ או מה שזה לא יהיה. נאחל בהצלחה לגלאים הניבנים לשם כך,
יום טוב וחג שמח ושנה טובה וברוכה.
נא להגיב בעדינות ולחייך!
יהודה
יהודה
אתה מסתכל על נוסחת ניוטון כאילו שניוטון ניחש שהחזקה היא 2. אבל, לא כך המצב. ניוטון יצא מהחוקי שם קפלר, ונוסחאות אלה הם תוצאה של המדידות של טיכו ברהה. אם זה היה כל הסיפור אז אולי היה אפשר להגיד ש-2 זה קירוב. אבל, בא אדון אחד בשם אלברט איינשטיין והראה לכל העולם שנוסחת ניוטון מתבססת על 3 הנחות פשוטות (שקילות מערכות יחוס, קביעות c בכל מערכת צירים, ועקרון השקילות). זהו, 3 עקרונות פשוטים.
כדי להגיד שנוסחת ניוטון שגוייה, צריך להראות שאחת מ-3 ההנחות האלה שגויה. איזה מהם (או אילו מהם) שגויה לדעתך?
דרך אגב – עוד מיקרה של אישוש לתורת היחסות הכללית במרחקים גדולים – עידוש כבידתי – במרחק 8.7 מיליארד (!) שנות אור.
אני אוהב סטייק מדיום….
בוקר טוב לניסים
כתבת שאני כתבתי שתורת הייחסות הוכחה באינדוקציה. חלילה לי לעשות את מעשה הנבלה הזה! מה שאני כתבתי הוא על נוסחת הגרביטציה של ניוטון הזכורה לטוב, וכמובן ואולי הייתי צריך להדגיש זאת. להלן הציטוט:-” קשה לי להאמין שאתה עדיין מתעקש שנוסחה שהוכחה באינדוקציה על קבוצה קטנה תהיה נכונה גם על כל היקום??”סוף ציטוט. זה מה שכתבתי, ואדגיש שוב והסביר:- נוסחת הגרביטציה של ניוטון הוכחה באינדוקציה על קבוצה קטנה- כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו, ועם כל האמונה שיש לנו עליה מאז שנולדנו, אסור לנו להסיק מימנה מסקנות על כל היקום. תמיד יש אי וודאות ואי דיוקים במדידות ולכן צריך להבין שמסקנה ממדידות היא לא רק נוסחה אחת כי אם אינסוף נוסחאות. למשל אולי החזקה של R היא לא 2 אלא 2.0000000001 ? וקבוע הגרביטציה העולמית הוא לא בדיוק כנירשם בנוסחה, ואולי נוסחת ניוטון עם המכפלה הזעירה של יהודה (e^(-r/a)) היא הנכונה? ועוד, ועוד. ובנוסף , כל אינסוף הנוסחאות האלה הן נכונות ותואמות את המדידות שעשינו. ולא נצליח לבטל אף אחת מהן עד שנעשה סידרה חדשה של מדידות מדוייקות יותר או לטווח גדול יותר. כמובן, עד שלא נעשה זאת, מכל הנוסחאות האלה עלינו לבחור בפשוטה ביותר, נוסחת ניוטון. (הבחירה על פי התער של אוקהם. והיא בחירה של נוחיות!) הסבר ממצה יותר במאמר בבלוג שלי.
בנוסף, בתגובתך כתבת שאני בעצמי נתתי דוגמא לכך שמשוואת ניוטון תקיפה גם במרחקים גדולים. צודק, צודק, צודק, חטאתי, פשעתי, אבל זה בא לי אולי מתוך חדוות הכתיבה, או בגלל עייפות הלילה השקט של הרצלייה בשלוש בלילה. הייתי צריך להדגיש שאם נוסחת הגרביטציה של ניוטון נכונה אזי מהירות הבריחה תהייה 11.2 ק”מ לשנייה אבל אם נוסחה אחרת מאינסוף הנכונות האחרות היא הנכונה אז אולי נגיע לתוצאה שונה בכמה ס”מ לשנייה פחות או יותר.
אז נא להגיב בעדינות
ושתהיה שנה טובה עלינו ועל כל עם ישראל.
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
ניסים
אני עוקב אחר הדיונים שלך עם יהודה. לא יצא מזה כלום. יהודה הוא רב אומן בהמצאת תיאוריות תלושות. חבל על הזמן
יהודה,
בתגובה הקודמת שלי הממתינה, השתמשתי בשם שלך בטעות
שאלה
לפי מה שאתה טוען, הירח מסתובב סביב כדוה״א בזכות הפושינג גרוויטי. כלומר, חלק מהחלקיקים האפלים שלך נתקעים בכדוה״א, מספיק כדי לייצר גרוויטציה עבור הירח (אם אני מבין נכון).
נייטרינו המיוצרים בשמש בלבד ולכן כמותם קטנה בהרבה מהחלקיקים שלך, חולפים דרך כדוה״א מבלי למצמץ. בכל זאת, ״פעם ב-״ הם נתקעים באטום ומייצרים הבזק אור, שנקלט בגלאים שנבנו במיוחד לשם כך.
מדוע החלקיקים שלך לא שוטפים את הגלאיים הללו ואת הגלאים שמשמשים למצוא חומר אפל?
אגב, לא מנסים למצוא חומר אפל 80 שנה, הרבה הרבה פחות. אם אני לא טועה זוויקי (ההוא ממנובלים כדוריים) הציע משהו כזה וורה רובין חיזקה בהרבה ע״י תצפיות פרטניות של גלקסיות בודדות אבל רק יחסית לאחרונה נבנים גלאים לשם לך. אני מזכיר לך דלקח 111 שנה למצוא גלי גרוויטציה.
יהודה,
אם אתה רוצה שאפסיק להציק, רק תגיד כי נשמע לי שאתה נורא מזלזל בשאלה על גלי גרוויטציה.
לפי מה שאני קורא, פואנקרה חזה שחייבים להיות גלי גרוויטציה שנעים במהירות האור כבר ב- 1905 בגלל גיאומטריית הזמן-מרחב שתורת היחסות הפרטית מציגה. לפי הנכתב אינשטיין הצטרף לרעיון לאחר שהוא פרסם את תורת היחסות הכללית למרות שהיה סקפטי (עוד באירופה) בתחילה והגיע למסקנה שחייבים להיות גלי גרוויטציה.
ראה איזה פלא, כ- 111 שנה לאחר מכן, הגלים הללו התגלו ע״י התנגשות של שני חורים שחורים במרחק מיליארד שנות אור מכאן (או כמה מאות מיליוני שנות אור, לא זוכר), אפרופו בחינה התיאוריה במרחק גדול
אז זה שאתה לא מבין מהם גלי גרוויטציה או בקושי מבין מדוע יש גלי ים זה נחמד אבל זה לא בדיוק עוזר לך. כפי שהוסבר לך ע״י אלבנטזו (וגם ע״י סטיבן ויינברג אם טרחת לראות את היוטיוב ששלחתי), תורת היחסות מבוססת על רעיון מרכזי שממנו נגזרים אלמנטים שחייבים להתקיים ואלמנטים שאסור שיתקיימו. גלי גרוויטציה חייבים להתקיים ואסור להם לנוע מעל מהירות האור וזה בדיוק מה שהתגלה. לפי ניוטון, אסור שיהיו גלי גרוויטציה כי ההשפעה היא מיידית ומאחר ואתה מציע בעצם יקום ניוטוני (אתה בשום אופן לא מציע גיאומטריה שונה מניוטון), אצלך אסור שיהיו גלי גרוויטציה, אך הם קיימים. זו סתירה.
http://www.science20.com/relativity_and_beyond_it/henri_poincare_predicted_the_existence_of_gravitational_waves_as_early_as_june_5_1905-165539
יהודה,
אתה מדבר על אורך הגל של הגרוויטון…!? כך זה נראה..
כאילו ההשפעה הגרוויטציונית, של כדור הארץ, מסתיימת במרחק מסוים… אוקיי…
אבל, מדוע שכוח המשיכה יעבוד בצורה אחרת בגלקסיות אחרות? (אני לא מצליח להבין את הבסיס של דבריך)
או שאתה מדבר על הכוח שנמצא בין הגלקסיות?
כלומר, במרווחים הריקים של החלל. אתה טוען שהחלל הריק הזה מלא בחלקיקי פ.ג במקום האנרגיה/חומר אפלים, כן?
יהודה
תורת היחסות הוכחה באינדוקציה? מה אתה שותה שם?
רצית ראיה לכך שהתורת היחסות עובדת גם במרחקים גולדים. מותר לשאול למה אתה מתעלם מכך?
אתה בעצמך נתת דוגמה לכך שמשוואת ניוטון תקיפה גם במרחקים גדולים. מותר לשאול למה אתה מתעלם גם מכך?
ניסים
קשה לי להאמין שאתה עדיין מתעקש שנוסחה שהוכחה באינדוקציה על קבוצה קטנה תהיה נכונה גם על כל היקום?? ניכנסתי לסטימצקי בהרצליה וכל הספרים היו עשויים מנייר מזה אפשר להסיק שכל הספרים ביקום עשויים נייר?? האם תסיק מסקנה שחמורבי כתב את החוקים שלו על נייר כי ככה זה אצל סטימצקי?
לא מבין אותך, אנחנו מבזבזים אנרגיה על דבר ברור.
ותראה מה עשית בנוסף אתה משכנע אותי שהנוסחה שהשתמשתי בה היא לא נכונה ולמעשה יש אחרת והיא הנכונה לגבי נפילה חופשית. יפה ואפילו מעולה. אבל תאר לך שהייתי אומר לך שאתה לא צודק ודווקא הנוסחה שלי היא נכונה!, אומנם נכון שיצא לי 98 ק”מ לשנייה אבל 86.8 מהם הם אפלים בילתי ניראים כאלה שקופים, וצריך להפחית אותם מהתוצאה. ואז יצא 11.2 ק”מ לשנייה שזה בדיוק מה שצריך לצאת. מהירות אפלה ממש כמו המסה האפלה שלך. מה אתה אומר ניסים?, שמונים שנה מחפשים הוכחה למסה האפלה בסרן , באמריקה, ואולי גם בצפון קוריאה, ולא בדיוק מוצאים, אתה רוצה עוד כמה שעות לחפש?, אין לי בעייה עם זה.
לילה טוב ושינה טובה
טעיתי- שנה טובה
נא להגיב בעדינות זה רק מדע
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
שמוליק
שאלתך :- למה יש גלי גרביטציה?
תשובה :- באמת לא יודע למה יש גלי כבידה, לא מבין את ההסבר היחסותי לגלי כבידה ולא יודע אם פושינג גרביטי עשוי לתמוך בזה או לא. אני בקושי מבין למה יש גלים בים. אני מתנצל. לא הייתי בשיעור הזה בתיכון כשהסבירו על גלי כבידה.
אז נא לא לעשות גלים ולהגיב בעדינות
יהודה
יהודה
חישוב מהירות המילוט מסתמכת על זה שבאינסוף האנרגיה הכבידתית היא 0, ושעוצמתה בכל מרחק היא –
G *M*m/r^2. מבצעים אינטגרציה ומקבלים שהאנרגיה הפוטנציאלית היא –
G*M*m/r-. מתוך זה מקבלים שמהירות המילוט (או – כמו שאמרת – המהירות אליו יגיע גוף עקב נפילה ממרחק רב) הוא
(sqrt(2*G*M/R
תציב נתונים ותקבל 11,200 מטר לשניה. תשנה את נוסחת ניוטון תקבל תוצאה שונה. זה פיסיקה של כיתה י”א.
מה אתה עושה, יהודה? אתה אומר “אתם לא יודעים מה קורה במרחקים גדולים!!” ואז אתה אומר “אבל אני כן יודע!”.
וזה למה – כי לא מצאו עד היום מהו החומר האפל. זה הכל.
אתה פוסל את תורת היחסות ואת תורת הקוונטים. אין לך כל הסבר להשפעות הזמן היחסותיות – השפעות שהן לא קוריוזים מדעיים – הם כלים שמשמתמשים בהם מהנדסים. אתה מתעלם שאכן יש עדויות לנכונות תורת היחסות גם במרחקים עצומים. להבנתי, קיים אפקט דופלר גם לגלקסיות רחוקות. על האפקט הזה אין ליחסות השפעה?
ניסים
בתגובתך אתה אומר:- ” הבסיס לחישוב הזה הוא שנוסחת ניוטון תקיפה לכל מרחק.” סוף ציטוט.
תשובתי אין ולא יכולה להיות נוסחה תקייפה לכל מרחק כי תקיפות של נוסחה אפשר לעשות רק ע”י מדידות וכידוע אין אפשרות למדידות באין סוף. אז נכון שניוטון אמר שהגרביטציה פועלת על פי הנוסחה שלו בכל מרחק. אז אמר. האם זה נכון??, לחלוטין לא!. האם הוא בדק בכל מרחק?, לא!, האם יכול היה לבדוק בכל מרחק??, גם כן לא! לכן המשפט המצוטט שאמרת לא יכול להיות נכון ! האם מובן?, זה ממש פשוט.
נחזור לדוגמא שהבאתי. תגיד ניסים אם בדקת את נוסחת הגרביטציה במערכת השמש למרחק של פחות מאלפית שנת אור אתה באמת חושב שאפשר להסיק מזה על כל היקום בלי למדוד??? ניוטון קבע את הנוסחה שלו באינדוקציה כלומר אסף את כל המדידות הידועות בזמנו עד כוכב הלכת שבתאי והסיק מזה את נוסחת הגרביטציה שלו עד למרחק של שבתאי כעשרה יחידות אסטרונומיות . ברגע שהוא ראה שהנוסחה עובדת על כל כוכבי הלכת הידועים אז שבשבילו זה היה כל היקום הידוע, והוא שמח להצהיר שהנוסחה שלו נכונה על כל היקום והוא דיייק כי זה היקום שהיה ידוע לו. אבל לא לנו. היקום הידוע שלנו הוא גדול פי טריליונים מהיקום של ניוטון ובלי מדידות לא תוכל להצהיר שהנוסחה נכונה אפילו לשנת אור אחת. אז נכון שעשו מדידות, בגלקסיות, למרחקים פי מיליארדים וראה זה פלא נוסחת ניוטון המהוללה מזייפת בגלקסיה! היא מנביית מעט מידי גרביטציה, ואתה ניסים אומר לי ש”נוסחת ניוטון תקייפה לכל מרחק???”
תתנצל בבקשה. המדע נעלב.
אני מקווה שהנקודה ברורה
שנה טובה, ונא להגיב בעדינות. זה רק מדע.
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
יהודה,
למה יש גלי גרוויטציה?
אלבנטזו כתב ״במילים אחרות, התופעות היחסותיות שניסים חוקר אותך לגביהן מוסברות בתורת היחסות בדיוק על ידי התיקון שנמצא מעבר לקירוב הניוטוני. לך יש תיקון אחר, ולכן אינך יכול להגיד שאתה מסביר תופעות יחסותיות באותו אופן כמו תורת היחסות.״
לפי ניוטון, אין דבר כזה גלי גרוויטציה ואם אני מבין נכון את עבודתך, כל כולה מצויה העולם הניוטוני.
גלים גרוויטציוניים נמדדו ואילו אצלך (שוב, אם אני מבין נכון), אסור שיהיה משהו כזה (כי אצל ניוטון אין). זו לא סתירה אל מול תצפיות?
https://en.m.wikipedia.org/wiki/Gravitational_wave
על הכיפאק נ.צ., ביי.
יהודה
לא הגבת לדוגמה שלי.
דרך אגב – הדוגמה שנתת של מהירות נפילה חסומה מראה בדיוק הפוך ממה שטענת 🙂 הבסיס לחישוב הזה הוא שנוסחת ניוטון תקיפה לכל מרחק.
אנונימי
ה”ס” שהופיע זה מחדל שלי ראה זאת כמחדל חד פעמי.
בנוסף שאלת למה שהגרביטציה תעבוד אחרת במרחקים רחוקים.
התשובהלשאלה זו כבר ניבדקה ע”י טובי הפילוסופים (למשל דיוויד יום האנגלי) וההחלטה היא שמה שניבדק זה מה שקיים. להחליט על מעבר לכך זה הימור.
אביא לך דוגמא:- v=g*t זאת הנוסחה של המהירות המתקבלת בנפילה חופשית בכדור הארץ לדוגמה אחרי שניה אחת היא 9.8 מטר לשנייה ואחרי שתי שניות המהירות היא 19.6 מטר לשנייה. מה לפי דעתך המהירות אחרי 10,000 שניות ?, המהרות לפי דעתך צריכה להיות 98 ק”מ לשנייה. אבל יש עם זה בעייה כי מהירות הנפילה החופשת לכדור הארץ לא יכולה להיות יותר ממהירות הבריחה שלו שהיא 11.2 ק”מ לשנייה. מכאן אתה צריך להבין שמה שעובד בקצר לא בהכרח יעבוד גם בגדול.
הבעייה עם התפשטות הגרביטציה בחלל שהתעלמו מהפרעה אפשרית שיכולה להיות להתקדמותה בחלל משהו כמו של עכירות שמשפיעה על התפשטות עוצמת האור במרחב. מכאן, נוסחת הגרביטציה חייבת לקבל איבר שיבטא הפרעה זו e^(-r/a) כאשר e הוא המספר הטיבעי, r הוא המרחק בין המסות יוצרות הגרביטציה, a זאת הדרך החופשית הממוצעת של חלקיקיי הפושינג גרביטי (שההתנגשות ביניהם מקטינה את היווצרות הגרביטציה). לכן, במרחקים r קטנים מאוד יחסית ל a , האיבר e^(-r/a) שואף ל 1 ומכפלתו בנוסחת ניוטון מקבלת את נוסחת ניוטון, לעומת זאת במרחקים r גדולים מאוד יחסית ל a , האיבר e^(-r/a) שואף לאפס וכנ”ל מכפלתו בנוסחת הגרביטציה של ניוטון.
אני כרגע לא יודע מה גודלו של a , אני מאמין שהוא למעלה משנת אור.
ולגבי הצעתך לשינוי השם של “היקום הפשוט” אני אעשה זאת כשאשנה את השם סבדרמיש
ולניסים,
יהיה דווקא נחמד לאסוף את החברה מהידען לערב על האש בכיף, עם איזה תצפית אסטרונומית.
ולישראל
לא ניראה לי שמישהו חשב על הנוסחה שלי.
שנה טובה
סבדרמיש יהודה
אנו
הרעיון של יודה מבריק, וכך גם חשבו רוב המדענים בהסטוריה החל מניוטון וכלה בפיינמן, אבל סובל מהרבה בעיות ובראשן החיכוך.
יש.ראל, כן, שוב לא הבנת.. הבנת הנקרא לא משהו היום, ממליץ לקרוא הודעות בשלמותן ולא רק חלק 🙂
חג שמח וד”ש מאצבעוני
נ.צ.
ואני חשבתי שכתבת בתגובה האחרונה שזו הפעם האחרונה שאתה עונה..
אז עוד הפעם לא הבנתי?
צ׳או. ד״ש למים נושפים.
יהודה
https://en.m.wikipedia.org/wiki/SS_433
אני מסתפק בסטייק טוב, תודה
אגב, יהודה, האם תשקול לשנות את שמה של התאוריה שלך לשם יותר קליט, כמו למשל, הרשה לי להציע את מודל ה ‘תסונמי של חלקיקים’. מה דעתך? ?
יהודה
תודה.
יחד עם זאת איני מצליח להבין מדוע שהגרביטציה ‘תעבוד אחרת’ במרחקים רחוקים. אחרי הכל – אלו אותם החומרים ואלו אותם האנרגיות ואלו אותם התנאים הפיזיקליים כמו במרחב הקרוב.
ישראליֽנו, תגיד מה שתגיד על התאוריה של יהודה (או ‘ס’ , כפי שהוא החליט לקרוא לעצמו עכשיו.. אני לא אתפלא עם הוא יחליט להופיע פתאום עם כובע קסקט, מעיל עור, וזקן אופנתי… :)) )
אבל, הרעיון שלו מבריק… ☺
לאלבנזו
תודה על תשובתך. ניראה שאין לי ברירה אלא ללמוד כיצד תורת היחסות כפי שאנו מכירים נותנת בקירוב של שדה חלש את משוואת ניוטון ואז להסיק מסקנות לגבי הנוסחה שלי. אתעמק בנושא ואגיב. יהיה לי מה לעשות בחג.
שוב תודה אלבנזו וחג שמח.
יהודה
יהודה,
תורת היחסות כפי שאנו מכירים נותנת בקירוב של שדה חלש את משוואת ניוטון. אתה יכול לראות זאת בעצמך בכל ספר על יחסות. אם המודל שלך נותן בקירוב משוואה אחרת, הוא לא מודל זהה ליחסות. בהחלט יתכן שמודלים שונים יתנו את אותו הקירוב. למשל, תורת המיתרים – זהו מודל שונה של כבידה (שונה מאוד, הוא בכלל קוונטי), אבל בקירוב מייצר את משוואות איינשטיין (כלומר את תורת היחסות הכללית), והן בקירוב נותנות את המשוואות הניוטוניות.
במקרה של שני מודלים שונים שנותנים אותו הקירוב, ניתן לומר שכל התופעות (בתחום בו הקירוב תקף) יהיו זהות, בהנחה שהן לוקאליות (לא תלויות גם במקומות אחרים בהם הקירוב אולי לא תקף). אבל אצלך יש משהו אחר – משוואת התנועה שלך בשדה חלש היא *אחרת*. היא נותנת אותו קירוב כמו יחסות כללית רק בקצה, אבל כל התופעות היחסותיות הן בדיוק התופעות שלא מוסברות על ידי קירוב זה (אם היו מוסברות בקירוב זה, הן היו חלק מהמכניקה הניוטונית). במילים אחרות, התופעות היחסותיות שניסים חוקר אותך לגביהן מוסברות בתורת היחסות בדיוק על ידי התיקון שנמצא מעבר לקירוב הניוטוני. לך יש תיקון אחר, ולכן אינך יכול להגיד שאתה מסביר תופעות יחסותיות באותו אופן כמו תורת היחסות.
לסיכום – תורת היחסות מסבירה תופעות מסוימות וגם נותנת בקירוב את משוואת ניוטון. לך יש מודל אחר, שגם הוא נותן בקירוב את משוואת ניוטון. זה לא אומר שהוא מסביר את הדברים שיחסות מסבירה. עליך להראות זאת במפורש, או להתמודד עם זה שהמודל שלך סותר את התצפיות.
אני מתחיל קצת להתעייף, בעיקר מזה שצריך להקליד פרטים כל פעם מחדש. מי שעדיין מעוניין יוכל לראות את ההסברים באותה כתבה מלפני חמש שנים:
https://www.hayadan.org.il/astronomers-reach-new-frontiers-of-dark-matter-130112/comment-page-17/#comment-327356
מתוכה:
״בשורה התחתונה, תכלית כל הדיון הזה היתה כדי להגיע לכך, שייתכנו חלקיקים דמויי חלקיקי לסאז’ בעלי התכונה הבאה: כשהם פוגעים בחומר הם מעבירים לו תנע ללא בזבוז בצורת חום, אך מעל מהירות מסויימת הם עוברים את החומר ללא השפעה עליו או עליהם.
עולים לאוטוסטרדה.
האוטוסטרדה הינה מודל לסאז’ במימד אחד של אורך. במקום חלקיקים מכל הכיוונים ובכל המהירויות, אנו מתרכזים רק באותם חלקיקים שנעים לאורך ישר נתון, בשני הכיוונים ובכל המהירויות. אנו נתרכז במהירויות עד 500 מ/ש.
נוכל לדמות זאת לאוטוסטרדה בעלת 100 מסלולים, 50 בכל כיוון, צפון ודרום. המכונית נעות במהירויות של 10 מ/ש, 20 מ/ש, …. עד 500 מ/ש. לצורך הדיון, אנחנו מרכזים את המכוניות בעלות אותה מהירות במסלול אחד ויחיד. לכן במסלול מס 1 תהיינה כל המכוניות עם מהירות של 10 מ/ש, אחר כך 20 מ/ש עד מסלול 50 שבו מכוניות במהירות 500 מ/ש. אותו הדבר בכוון הנגדי.
1. אם נמתח קו דמיוני לרוחב האוטוסטרדה, נראה שהתנע הכולל של המכוניות החוצות את הקו שווה ל-0 מכיוון שהמכוניות משני הכיוונים מקזזות זו את זו.
2. אם במקום קו נשתמש בישות, לדוגמה שדה כוח חשמלי, או לצורך המחשה מפרש או פלסטלינה מיוחדת שהמכוניות יכולות לעבור דרכה בלי לעוות אותה, נראה שקיבלנו גם כן תנע 0 על הפלסטלינה.
3. נניח לפי מה שהסקנו קודם, שהפלסטלינה רגישה רק למהירויות של עד 100 מ/ש. מכוניות העוברות את הפלסטלינה במהירות יחסית אליה הגבוהה מ100 מ/ש שקופות עבור הפלסטלינה והיא שקופה עבורן. מתחת למהירות יחסית זו, המכוניות תפעלנה כוח על הפלסטלינה.
4. נראה מה קורה כשהנחנו את הפלסטלינה לרוחב האוטוסטרדה:
כל המכוניות בעלות המהירות 110 מ/ש ומעלה, בשני הכיוונים, שקופות עבור הפלס’
5. המכוניות בעלות מהירות 100 מ/ש ומטה מפעילות כוח על הפלס’, אך מקזזות זו את זו. סך כל הכוח המופעל על הפלס’ שווה ל-0 והיא נשארת במקומה. (אותו דבר קורה לכל מפרש באויר עומד. מולקולות האויר המהירות מקזזות זו את זו).
6. מה יקרה אם נשים פלס’ או מפרש ב’ הנעה במהירות של 10 מ/ש צפונה יחסית לאוטוסטרדה?
המכוניות במסלול מס 1 לכיוון צפון, שיחסית לפלס’ א’ נעו במהירות 10 מ/ש, יהיו בעלות מהירות 0 יחסית לפלס’ ב’. אלו במסלול 2 שנעו במהירות 20 מ/ש יחסית לא’ ינועו במהירות 10 מ/ש יחסית לב’ וכו. כל המכוניות בכל המסלולים בכיוון צפון תראינה לפלס’ ב’ כנוסעות במהירות הנמוכה ב10 מ/ש ממה שהן נראות לפלס’ א’. מנגד, המכוניות שנוסעות לכיוון דרום תראינה לב’ כנוסעות במהירות הגבוהה ב10 מ/ש ממה שתמדוד פלס’ א’.
אולם שים לב שמכיוון שכל מכונית בעלת מהירות 100 מ/ש ומעלה לכל כיוון, למעשה שקופה עבור הפלסטלינה, הרי שגם סכום הכוחות על פלס’ ב’ הוא 0. ומכאן שהיא תשאר באותה המהירות של 10 מ/ש לכיוון צפון. אם נחזור למפרש, גם במהירות של 10 מ/ש הוא לא יחוש בכל רוח, ולפי אותו הגיון גם במהירות של 200 מ/ש, או 350 מ/ש, ולא משנה באיזה כיוון. בכל מהירות שנשים את הפלס’ או המפרש יחסית לאוטוסטרדה, בה הם ישארו, כאשר עבורם הם נמצאים במערכת “אויר עומד”.
נעשה הפסקת עיכול רעיונות ושאלות, נדון בהמשך״
זוהי תגובתו של מאיר עמירם (אפשר לגגל באנגלית) לרעיון:
״ישראל,
אני עוקב. הבנתי איך התגברת על טיעון פיינמן. גאוני.
אבל אני לא אוהב את ל.ס.״
אני מאמין שהטיעון שלי עובד לוגית למרות שכמובן שזה לא אומר שזה מה שקורה במציאות.
לילה טוב לכולם.
שמע, יש.ראל,
ליודה כבר יש פטנט על הטריק “לא הבנתי”, אתה לא יכול להשתמש בו גם!
אז עכשיו יש לנו 2 גרסאות של פושינג גרביטי, ו 2 גרסאות של אנשים שלא מבינים את התקלות בהן.
נו שוין..
לניסים
תראה לי תצפית של תורת הייחסות שתקיפה ומוכחת גם למרחקים עצומים ושסותרת את היקום הפשוט ואשמח מאושר ותוזמן לארוחה על חשבוני.
ממתין
יהודה
יהודה
תורת היחסות הכללית מייחסת את הכבידה להשפעת מסה על המרחב. ההסבר שלך טוען שאין תכונות למרחב.
אנחנו יודעים תצפיתית שתורת היחסות תקיפה גם למרחקים עצומים, עד לקצה היקום הנצפה.
ישראל
אני יודע בדיוק מה זה מטולטלת בליסטית. אתה לא יכול להסיק יותר מידי מאנלוגיה, בטח ללא במקרה שלנו.
בשביל שלא יהיה חיכוך צריכים להתקיים שני דברים. האחד הוא שיש חסם למהירות בה עוברת תנע. למה יש חסם כזה? האם הוא קבוע לכל חומר ובכל מצב?
השני הוא שצריך אינסוף חלקיקים בכל מהירות. זה לא משהו פיסיקלי, וגם אם יש פתרון לדבר הראשון – להבנתי זה פוסל את הרעיון.
לניסים
הזמן עובר בצורה שונה בגלל הסבר של תורת הייחסות. היקום הפשוט לא פוסל את תורת הייחסות במרחקים קטנים, ניסוי מיקלזון מורליי מקובל על היקום הפשוט ואינו סותר אותו וכבודה של תורת הייחסות במקומה מונח.
הסברתי כבר לשמוליק בתגובה 123.
שבוע טוב
יהודה
ניסים
על איזו סתירה אתה מדבר? אני אומר שתוכל היום במעבדה עם אמצעים קיימים לבנות מערכת שתניב כמעט את כל מה שתיארתי, דהיינו גרביטציה ללא חיכוך כמעט מושלמת ואולי גם אינרציה.
קראת את הערך על המטוטלת הבליסטית?
נ.צ מצטער, חשבתי שאם כתבת:
הפתרון הוא שרק חלקיקים שבטווח מהירות מסויים מגיבים עם גוף.
אז אם אני מתרחק מ (או מתקרב אל) גוף מסיבי אני אחווה גרביטציה פחותה (בהשוואה למצב מנוחה ביחס לגוף המסיבי). זאת מפני שיש חלקיקים שלא הגיבו עם הגוף המסיבי וכן הגיבו איתי, ולכן הגוף המסיבי לא חסם את כל מה שהוא הבטיח לחסום.
התכוונת לגרביטציה פחותה, עכשיו אני מבין שהכוונה היא בעצם לחיכוך חדש.
אבל אולי מישהו אחר מבין יותר טוב ויוכל להסביר לי על איזה חיכוך אחר אתה מדבר.
ניסים, יהודה, אתם מבינים אולי למה מתכוון נ.צ.?
חג שמח.
ישראל
אלבנצו הסביר מה הבעיה כאן, ואתה מתעלם ממה שהוא כתב.
בגלל זה שאלתי אותך מקודם על תכונות פיסיקליות של החלקיקים. כל תכונה שאני יכול לחשוב עליה גורר סתירה. אם אין להם אף תכונה פיסיקלית אז איך הם משפיעים על חומר רגיל?
יש.ראל,
כבר עניתי על השאלה שלך.. זו הפעם האחרונה שאני עונה: פתרת את בעיית החיכוך אבל הכנסת “חיכוך” אחר בדלת האחורית שאולי הוא גרוע לא פחות.. הרי הדגמתי שאם משהו נע מהר יותר מ”מהירות התגובה המקסימלית” הוא לא יחווה כבידה כלל, לא לחוות כבידה בכלל זה לא בדיוק משהו זניח, נכון 🙂
כדי להתגבר על החיכוך שהכנסת, “מהירות התגובה המקסימלית” צריכה להיות גדולה בכמה סדרי גודל ממהירות האור (כי אחרת האור לא יחווה כבידה), ואז אתה חוזר לבעיה שכתובה בויקיפדיה בערך push gravity בסעיף speed of gravity ..
בקיצור אני מעדיף את תאוריית ה push gravity המקורית כי..
א. היא יותר פשוטה
ב. לא צריכה אינסוף חלקיקים בכל המהירויות האפשריות
ג. בשתיהן יש חיכוך, אבל לפחות בראשונה יש.ראל מבין את החיכוך..
ולסיום, הנה 5 חלקיקי פוש גריביטי נעים במהירות 100 קמ”ש מכיוון ימין לשמאל. כדוה”א מיוצג בתור X.
לפני: ססססס X
והנה ציור שלהם אחרי שהם חצו את כדוה”א שבלם אחד מהם.
אחרי דקה: X סס סס
אחרי 2 דקות: X סס סס
פעילות משעשעת לראש השנה: צבע את החור בצבעים עליזים, שלח למערכת וכתוב באיזה מהירות הוא נע. בין הפותרים יוגרל תפוח ודבש.
יודה תודה, ממצפה למצפור כוחנו יגבור.
ניסים
אם כוונתך המהירות הממוצעת יחסית למסה – הרשת – אז היא 0, כמו שהמהירות הממוצעת של מולקולות אוויר במנוחה יחסית לגוף היא 0.
אך בשונה מאוויר, גם כאשר המסה משנה מהירות עדיין מהירות החלקיקים המשפיעים היא 0, בעוד שבאוויר מהירות המולקולות הממוצעת יחסית לגוף היא מהירות הגוף יחסית לאוויר (מהירות הרוח).
אתה רואה אפשרות אחרת?
יהודה
לא הסברת לי למה הזמן עובר מהר יותר בשדה כבידה, ולאט יותר (יחסית) במהירות גבוהה.
ישראל
האם טענתך היא שבכל מהירות V, המהירות הממוצעת של החלקיקים “המשפיעים” הוא V?
ישראל היקר
קיבלתי את בקשתך. אנסה לקדם אותה בטלסקופ של מצפה הכוכבים בגבעתיים.
שבוע טוה
יהודה
לאלבנזו
קודם כל תודה על תגובתך,
יש הבדל משמעותי בין הנוסחה שלי עם התוספת של המספר הטיבעי כפי שהוסברה בתגובתי הקודמת לשמוליק, ושהושגה בדדוקציה של פיתוח רעיון הפושינג גרביטי, לבין נוסחת ניוטון שהושגה באינדוקציה וכמו שדיוויד יום אמר היא נכונה היכן שהיא נימדדה. שתי הנוסחאות מאוד דומות אחת לשנייה אלא אם נתרחק למרחקים גדולים,
נכון אמרת, ואני מצטט, שתורת היחסות היא מודל – סט של הנחות ביחס להתנהגות כוח הכבידה. המודל הזה גורר סט משוואות, שבקירוב של שדה חלש נותנות את הנוסחא הניוטונית שאני מכיר. כעת נישאלת השאלה “הגורלית”: האם ייתכן שיהיה קיים מודל קצת שונה של תורת היחסות– סט של הנחות ביחס להתנהגות כוח הכבידה. שיגרור סט משוואות, שבקירוב של שדה חלש נותנות את נוסחת היקום הפשוט שלי שהיא כמעט זהה לניוטונית??
לי, באינטואיציה המסכנה שלי, ניראה שכן, אבל, הייתי רוצה לשמוע את דעתך המלומדה.
שוב תודה, ומודה על סבלנותך.
שבוע טוב!. בהערכה כנה
סבדרמיש יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
לא כוכבים משנים, משתנים (לא מושתנים!).
יהודה
האם תוכל לצפות בטלסקופ ולצלם בוידאו כוכבים משנים במהירות כגון CY Aqr?
או את ליקויי ALGOL שמתרחשים כל יומיים בערך, הזמנים מופיעים ב:
https://freestarcharts.com/algol-eclipse-dates-times-september-2017
יש לי גישה לטלסקופים אונליין אך כולם בחצי הכדור הדרומי. תמיד אני מקבל הודעה שאלגול מתחת לאופק.
תודה
יהודה,
אתה לא מבין. הסברתי לך את זה בעבר, אנסה להסביר שוב.
תורת היחסות היא לא נוסחא. אתה מתנהג כאילו תורת היחסות היא נוסחא ואם הנוסחא המומצאת שלך (עוד רגע אסביר למה הכוונה ב”מומצאת”) דומה, אז היא תסביר אותן תופעות כמו תורת היחסות. זה פשוט לא נכון בכלל.
תורת היחסות היא מודל – סט של הנחות ביחס להתנהגות כוח הכבידה. המודל הזה גוררת סט משוואות, שבקירוב של שדה חלש נותנות את הנוסחא הניוטונית שאתה מכיר. תופעות יחסותיות כמו למשל ההבדל בזרימת הזמן בשדות כבידה שונים לא מוסברות על ידי הנוסחא, אלא על ידי המודל. אם אתה ממציא נוסחא אחרת (כלומר, לא גוזר אותה ממודל אלא פשוט מחליט שהיא מתארת את כוח הכבידה) שאינה זהה למשוואות השדה של יחסות כללית, אז הן לא קונסיסטנטיות אם המודל. זה לא משנה אם ההבדל הוא רק במרחקים גדולים, או קצרים, אם הוא אקספוננציאלי או פולינומיאלי, אם הוא שחור או לבן. ברגע שמשוואת הכוחות שלך שונה, זה אומר שהיא אינה נגזרת מהמודל היחסותי (כי אם היא כן הייתה נגזרת מהמודל היחסותי, היא לא הייתה שונה). לכן, כל התופעות שמוסברות על ידי תורת היחסות *לא* מוסברות על ידי הנוסחא שלך. אם איכשהו באורח פלא חלק מהתופעות (או כולן) דווקא כן מוסברות על ידי הנוסחא שלך, אז עליך חובת ההוכחה להראות כיצד זה קורה. במילים אחרות, אתה צריך להראות איך הזמן זורם אחרת בגבהים שונים מעל כדה”א, ואינך יכול להגיד שזה בגלל שהנוסחא המומצאת שלך דומה למשוואת הכוחות הנגזרת מיחסות במרחק זה, פשוט כי זו לא משוואת הכוחות שגורמת לתופעה, אלא התפקיד שמשחק הזמן ביריעה הפסאודו רימאנית (שזה בדיוק בסיס המודל של תורת היחסות).
שמוליק
שאלת: “איך אפשר מצד אחד לקבל את תורת היחסות ומצד שני לא לקבל את הקירוב שלה שמייצר את ניוטון?”
תשובה: לא מדוייק. במרחקים קטנים עד כמה אלפי יחידות אסטרונומיות אני כן מקבל, ולא רק זה אלא שגם הנוסחה שלי היא כמו ניוטון והיא קירוב של תורת הייחסות! למה הכוונה:- שבמרחקים קטנים הנוסחה שלי מתכנסת לנוסחת ניוטון . לצערי אין אפשרות להעתיק נוסחאות בתגובות בידען, אבל אנסה בכל זאת להסביר:-
נוסחת הגרביטציה של היקום הפשוט היא נוסחת הגרביטציה של ניוטון המוכפלת באיבר (e^(-r/a) כאשר e הוא המספר הטיבעי, r הוא המרחק בין המסות יוצרות הגרביטציה, a זאת הדרך החופשית הממוצעת של חלקיקיי הפושינג גרביטי (שההתנגשות ביניהם מקטינה את היווצרות הגרביטציה). לכן, במרחקים r קטנים מאוד יחסית ל a , האיבר (e^(-r/a) שואף ל 1 ומכפלתו בנוסחת ניוטון מקבלת את נוסחת ניוטון, לעומת זאת במרחקים r גדולים מאוד יחסית ל a , האיבר (e^(-r/a) שואף לאפס וכנ”ל גם מכפלתו בנוסחת הגרביטציה של ניוטון שואפת לאפס.
מכיוון שאין הבדל בין ניוטון ליקום הפשוט במרחקים קטנים , אזי יש שם זהות גם עם הייחסות. במרחקים גדולים העיניין שונה כי למעשה אין גרביטציה על פי היקום הפשוט ולכן אין התאמה לניוטון או ליחסות. בל נישכח שגם לניוטון אין התאמה עם הנתונים הנימדדים בשטח של תנועת הגלקסיות אלא אם נוסיף חומר ואנרגיה אפלים כיד המלך. את בעיית הסיבוב פותר היקום הפשוט בהפרשי לחצים הנימצאים בו בגלל מהותו כגז.
אני מקווה שהובנתי. אם לא אפשר לגשת לבלוג שלי אולי שם יובן יותר.
שבוע טוב
סבדרמיש יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
נ.צ.
לא הצלחתי להבין מדוע ה״חורים״ נעים במהירוית שציינת. מה שנע הם החלקיקים, ואלו יכולים לנוע במהירויות גבוהות בהרבה ממהירויות הרשתות (אלא אם כן אתה מתכוון שהחורים הם סופרפוזיציה של מהירות החלקיקים + הרשתות).
אבל איני רואה את הרלוונטיות, נניח שבאמת נקבל כבידה פחותה בגלל האפקט שתיארת. כול עוד לא כימתנו אותה, איננו יכולים לדעת עד כמה באמת היא משפיעה.
דוגמה: אם כוח המשיכה בין הארץ לירח הוא טריליון ניוטון כשהם במנוחה יחסית זה לזה, אך הוא יורד ב10 ניוטון כשהם בתנועה כמו במציאות, אז האפקט זניח.
מה שחשוב ועל זה דיברתי הוא שלא משנה באיזו מהירות הרשתות נעות, הן לא תיתקלנה ב״רוח״ של חלקיקי לסאז׳ שהיא חיכוך פיינמן. וזאת בניגוד לרשת הנעה באוויר לדוגמה, שכן תיתקל ברוח מהאוויר.
מקבל?
יש.ראל,
בוא נעשה את זה פשוט ונתרכז בדוגמא של האוטוסטרדה … אני אשמח אם תענה על השאלות למטה.
1. אני עומד לצד האוטוסטרדה שלך, ומסתכל על חורים ש”נוצרו” כאשר מכוניות עוברות במסננת א’. אני מתבונן על החורים מתקדמים לאורך האוטוסטרדה. אז החור המהיר ביותר שאני אראה הוא חור במהירות 100קמ”ש (זוהי המהירות המקסימלית של חלקיקים שמגיבים עם המסננת).
האם אתה מסכים למשפט הזה? כן או לא? אם לא, אנא הסבר.
2. במידה והתשובה היא כן, נניח שאני רואה מסננת ב’ נעה על האוטוסטרדה במהירות 120 קמ”ש (ובאותו הכיווון כמו החורים). אתה מסכים שמבחינת נקודת המבט שלי, אף חור שנוצר במסננת א’ לא מצליח להשיג אותה? (זה נשמע לי טריוויאלי, אבל אני רק מוודא..) כן או לא?
3. אם אתה מסכים לסעיף 2, אתה חייב להסכים, שמבחינת נק’ המבט שלי, בתור מי שעומד לצד האוטוסטרדה, מסננת ב’ לא תחווה כבידה מכיוון א’. כן או לא?
אם לא, אנא הסבר איך משהו שלא פוגש חורים של מסננת א’ מצליח לחוות את הכבידה של מסננת א’
תודה וסליחה וערב טוב
נ.צ.
הסתכלת בלינק שהבאתי על המטוטלת הבליסטית?
יש.ראל,
החורים שנוצרו במסננת 1 לא משיגים את מסננת מספר 2 אם היא נעה מהר מדיי, מה שכתבת על כך ש”נוצרים חורים חדשים” זה לא רלוונטי.
יהודה,
איך אפשר מצד אחד לקבל את תורת היחסות ומצד שני לא לקבל את הקירוב שלה שמייצר את ניוטון? כאן אין ברירות. כפי שאמר ויינברג, באופן בלתי נמנע נוסחת הכבידה של ניוטון מגיחה מקירוב של תורת היחסות. אז איך מקבלים את היחסות בלי לקבל את ניוטון? איך זה מתיישב?
ממתינה
איך זה שאני לא מתפלא?
אולי כדאי לפני שנמשיך שתסתכלו בלינק:
http://study.eitan.ac.il/sites/index.php?portlet_id=110529&page_id=36&page_mode=printable
ניסים
מהי ״המהירות הזו״? וממה התעלמתי?
נ.צ
נכון, אבל אז המסננת תחסום כדורים חדשים שאותם היא לא חסמה במהירות הקודמת וייווצר לך חור חדש היכן שלא היה קודם,
ישראל
אתה מתעלם שוב מהבעיה 🙂 אתה רוצה שבכל מהירות, המהירות הממוצעת של החלקיקים תהיה שווה למהירות הזו – נכון? אלבנצו הסביר למה זה לא עובד.
אתה יכול להתאים את המודל של החלקיקים למציאות ע”י עוד ועוד תוספות, כמו שיהודה עושה, אבל למה הדבר דומה? לרעיון של סימולקרה. אפלטון תיאר שני סוגים של פסלים. הראשון הוא העתקה של המציאות, כמו פסל מדוייק של אדם בכל המידות. השני הוא כמו שהיוונים בנו פסלים גדולים, או כמו הטאג’ מהל: חלקים גבוהים יותר מעוותים כדי שמנקודת הצפייה הם יראו בגודל הנכון. הפושינג גרוויטי, עם התוספות לפתרון החיכוך, הם כמו הפסלים הגדולים – עיוות מודל כדי להתאים למציאות.
פלמונימי
שאלות כאלו מפנים ליודה, זה תחום ההתעניינות שלו. אני מתעניין רק בחרסים עתיקים מהתקופה הניאוליתית.
יש.ראל,
לא הבנת את הבעיה שאני מתאר.. דמיין לרגע את ה”חורים” באוטוסטרדה שלך, אלו הרווחים בין המכוניות שנוצרו בגלל המסננת הראשונה. החורים האלו נעים על האוטוסוטרדה בין מהירות 0 למהירות מקסימלית – למשל 100 קמ”ש. ככה הגדרת, אם המכונית מהירה מדי אז היא לא תחסם, ואז פשוט לא יהיו חורים במהירות גבוהה מ 100 קמ”ש.
החורים הם החלק המעניין, כי הם גורמים לגרביטציה… מי שלא פוגש אותם לא חווה גרביטציה.
כלומר יש לך אינספור חורים במהירות של 0 עד 100 ואף חור במהירות גבוהה יותר. החורים האלו נעים בכיוון המסנננת השניה. אבל אז, אם המסננת השניה מתרחקת מהראשונה במהירות של 120 קמ”ש, אז אף חור לא יכול להשיג אותה, נכון? (למעשה, אם חושבים על זה טוב היא “תשיג” חורים, כלומר היא כנראה תחווה גרביטציה בכיוון הלא נכון..)
גם אם המהירות של המסננת היא רק 5 קמ”ש יש בעיה עם 5% מהחורים (אלו במהירות 0 עד 5 קמ”ש).
תגובה ממתינה לא מבין למה אולי בגלל שהשתמשתי במילה קדושה?, או אולי קוסמולוגיה? נמתין בסבלנות
לאנונימי
שאלה : מה זה מרחקים גדולים בקוסמולוגיה?, תשובה: גרביטציה למרחק גדול היא למרחקים שהם הרבה יותר ממערכת השמש שהמרחקים בה הם כמה עשרות יחידות אסטרונומיות שזה פחות מאלפית שנת אור, שנת אור ומעלה הם כבר מרחקים בינוניים ואלה המרחקים לכוכבים הקרובים לשמש . הקרוב ביותר פרוקסימה קנטאורי הוא במרחק של 4 שנות אור , קצת יותר מרבע ליליון יחידות אסטרונומיות . המרחקים הגדולים בקוסמולוגיה הן בגלקסיות שרדיוסן עשרות אלפי שנות אור, ומרחקיהן מיליוניי שנות אור. אם במרחקים גדולים מנסים להשתמש בנוסחאות הגרביטציה של ניוטון אזי חסר המון חומר בגלקסיות. ולכן טוענים שיש המון חומר נוסף אפל שמסתתר בגלקסיה.
וכאן אנו עוברים לשאלתו של שמוליק שמתעקש בנכונות של הוספת מסה אפלה. אז נכון
כשמוסיפים מסה אפלה אז הכל מסתדר. אבל אנשים שוכחים שלא הנוסחאות הן החשובות כי אם הנתונים הנימדדים בשטח ואם הנתונים לא מתאימים למה שמנובא ע”י הנוסחאות יש לזרוק את הנוסחאות!, שום נוסחה היא לא עד כדי כך קדושה שבשבילה נשנה את הנתונים הנימדדים. נוסחת הגרבטציה של ניוטון מוכיחה את עצמה היטב במרחקים קטנים. זיוף קטן שלה מופיע בפרצסיה של כוכב חמה, שאותו מתקן התיקון היחסותי של תורת היחסות. אבל במרחקים גדולים יש לחפש כבר אפשרות אחרת מאחר ושמונים שנה איננו מוצאים את המסה האפלה.
ולניסים היקר אומר שכניראה לא קראת את תגובתי הקודמת לכן אומר שוב:-
את תלות הזמן בכבידה אני מסביר בעזרת… תורת היחסות. אין לי כל התנגדות לתורת הייחסות, ולגבי שאלתך השנייה אתה שואל ” ממתי זה שלא מוצאים משהו מוכיח שהוא לא קיים?”
אני אף פעם לא טענתי כך אבל יש טוענים כך למשל טוענים שניסוי מייקלזון מורליי מוכיח שאין אתר כי האור לא משתמש באתר.
ולישראל היקר, יש לי גישה לטלסקופים עם מעקב, אשמח לעזור, רק קח בחשבון שחבריי האגודה חלקם עדיין בארה”ב, וחלקם ממשיכים לסרביה לכנס מטאורים.
שבת שלום
יהודה
יודה אחינו
יש לך גישה חופשית אולי לטלסקופים חזקים, רצוי עם go to, כך שניתן לכוון אותם בלי בעיה לקואורדינטות חלל ספציפיות?
ניסים
השתחררה התגובה על עליית המסה, ראית?
נתחיל מכך שאין לי כוונה לסנגר על מודל לסאז׳, כפי שציינתי כמה פעמים. העניין שלי הוא יותר היחסות.
נושא החלקיקים שנעים במהירויות אינסופיות לא קריטי לגרביטציית לסאז׳, מכיוון שאם כמו שהראתי בדוגמת המטוטלת הבליסטית, מעל למהירות מסויימת היא אינה מגיבה יותר לחלקיקים. לכן אפשר להסתפק במהירויות גבוהות לחלקיקים שאינן אינסוף.
המהירויות האינסופיות קריטיות רק כאשר מנסים לשלב את הרעיון כדי שיכלול אי לוקליות.
איני רואה מדוע ההתפלגות חייבת להיות אחידה כדי לקבל גרביטציית לסאז׳, אבל נאמר שכן. אז מה?
הסתכל בדוגמת האוטוסטרדה, שהיא לסאז׳ במימד אחד. האם אתה רואה שתקבל שם גרביטציה? האם אתה רואה שתנועת הרשתות אינה משנה את מצבן יחסית לשקלול המכוניות ולכן לא יהיה חיכוך אך עדיין תהיה גרביטציה? האם אתה רואה שרק בזמן שינוי מהירות יהיה כוח שקול על הרשתות ולכן תקבל אינרציה (אני עדיין לא סגור על זה, אבל זה לא עד כדי כך עקרוני).
והחשוב מכל מבחינתי: האם אתה רואה שגל המתקדם במודל פתוח שכזה מתקדם תמיד במהירות מסויימת אחת יחסית לכל מודד, ולא משנה מה מהירותו של המודד?
יהודה
איך אתה מסביר את תלות הזמן בכבידה?
ממתי זה שלא מוצאים משהו מוכיח שהוא לא קיים?
ישראל
איך אתה מתגבר על הבעיה שהעלה אלבנצו? להזכיר – נובע מההסבר שלך שיש אינסוף חלקיקים בכל מהיאות, בכל מקום.
נ.צ
אתה כותב:
אז אם אני מתרחק מ (או מתקרב אל) גוף מסיבי אני אחווה גרביטציה פחותה (בהשוואה למצב מנוחה ביחס לגוף המסיבי). זאת מפני שיש חלקיקים שלא הגיבו עם הגוף המסיבי וכן הגיבו איתי, ולכן הגוף המסיבי לא חסם את כל מה שהוא הבטיח לחסום.
אני מניח שכאשר אתה כותב ״מתרחק מ (או מתקרב אל)״ אתה מתכוון ל״נמצא בתנועה יחסית״.
בוא ניקח את דוגמת האוטוסטרדה: מכוניות נוסעות בשני הכיוונים בכל המהירויות.
אתה שם מסננת ענקית על האוטוסטרדה, והיא חוסמת חלק מהמכוניות. במרחק מסויים ממנה אתה שם מסננת אחרת וגם היא חוסמת חלק מהמכוניות. על פי לסאז׳ תיווצר משיכה בין שני המסננות, מקבל?
בוא נכניס את תיקון ישראל. אחת מהמסננות נמצאת בתנועה יחסית לשניה. היא חוסמת עכשיו מכוניות במהירויות שלא חסמה מקודם, אבל אחרות שנחסמו מקודם מצליחות לעבור כי הן לא מגיבות למסננת. מקבל?
נראה מה ההשפעה על המסננת השניה.
מבחינתה אין שינוי במצב. עדיין יש יותר מכוניות שפוגעות בה בצד אחד מאשר בצד השני, ולכן יופעל עליה כוח שקול לכיוון המסננת הראשונה, לא?
יהודה,
לא ענית לי. שון קארול אומר שהסיבה (אחת לפחות) שפיזיקאים חושבים שחומר אפל קיים היא שבהוספתו לחישובים, אין צורך לשנות את התיאוריה והתוצאה המתקבלת מהחישובים מסכימה לחלוטין עם תוצאות הניסויים
הוא אומר שבדיוק ההפך קורה כאשר מנסים לתקן את נוסחאות הגרוויטציה. תגובתך?
בהרצאה של סטיבן ווינברג (מאוד יפה שלקח לי קצת זמן למצוא אותה שוב) הוא מתאר שבעוד שאצל ניוטון התלות ב- 1 חלקי ריבוע המרחק הוא שרירותי שכן הריבוע הוצב כי זה התאים לתוצאות (ובעצם יחסית לדיוק המדידות שהיה בתקופתו של ניוטון, היה באותה המידה אפשר להציב 2.01 ולקבל תוצאה זהה), המשוואות של אינשטיין לא ניתנות למשחק. הכל נובע מהרעיון הבסיסי של מרחב שמתעקם כתוצאה מנוכחות מסה, המשוואות שנובעות מהרעיון הבסיסי הן קשיחות. כל ניסיון לשחק איתן יוביל לנונסנס ויבטל את הרעיון הבסיסי של התיאוריה. ממשוואת אינשטיין עבור גופים שנעים לאט צץ לו הריבוע של ניוטון אלא שזה חייב להיות ריבוע ולא 2.01 (אלבנצו כתב את זה בעבר אם אינני טועה. אלבנטזו, אתה בחברה טובה)
https://www.youtube.com/watch?v=x9Jqgxh6D2s
הקטע התמתי מתחיל בדקה- 18:20 ובאופן קונקרטי מ- 22:20 ועד בערך 27:00
כלומר, אם אתה מקבל את תורת היחסות, אתה חייב להסכים שאין אפשרות לשנות את ניוטון (או להתווכח מתמטית עם ווינברג) מה גם ששון קארול סיפר לך שנערכו ניסיונות לשנות את ניוטון וזה הוביל לסתירה מול תוצאות ניסויים ולכן מה שכנראה נשאר הוא חומר אפל כי הוא תוספת מסה ללא שינוי הרעיון הבסיסי
יהודה, ישראל
למה הכוונה, במשפט: גרביטציה למרחק גדול?
ניסים ישראל ואחרים
אתחיל מזה שהתיאוריה שלי מסבירה את הגרביטציה במרחקים קטנים של כמה יחידות אסטרונומיות. אין לה שום סיג ושיח (כמעט) עם תורת היחסות במרחקים קטנים ומקובל עליה כל מה שהוסק ע”י תורת היחסות. בשלב זה, מקובל עלי ניסוי מיקלזון מורלי וכל מסקנותיו מילבד שתיים חשובות שאני לא חושב שהן נובעות מהניסוי והן שמהירות האור הייתה בעבר כמו היום, ודבר שני שהאתר לא קיים. האור לא משתמש באתר נקודה. הוא גם לא משתמש בי, בניסים, בישראל , באלבנזו ובכלל באתר הידען. אף על פי כן זה לא משפיע על קיומינו או אי קיומינו. כנ”ל גם על האתר. ה ג’י פי אס יכול להמשיך לפעול בגלל… תורת היחסות, כנ”ל גם עם כוכב חמה והפרצסיה שלו הכל שם בגלל תורת הייחסות. לכן אין מקום לשאלה איך אני מסביר משהו שמוסבר ע”י תורת הייחסות. אני מסביר את זה בעזרת תורת הייחסות.
תורת היחסות עם הג’י פי אס וכו’ הפרצסיה ופצצות האום הצפון קוריאניות פועלת ומוכחת טוב למרחקים של פחות מאלפית שנת אור (מערכת השמש)
אבל לתיאוריה שלי יש לה בעייה עם גרביטציה למרחקים גדולים, אבל גם לניוטון ולייחסות יש. אל תגיד לי שהוספת מסה ואנרגיה אפלה לנתונים כיד המלך היא לא בעייה. לכן מכיוון שתורת הייחסות מדברת על גרביטציה בכל היקום (על סמך מה?, מישהו מדד שם?) גם למרחקים הגדולים של מיליארדיי שנות אור אז לי יש איתה במקרה זה חילוקיי דיעות. אצלי במרחקים גדולים זה עובד אחרת, בלי גרביטציה כמעט.
אני מקווה שלא תישאל יותר השאלה : איך התיאוריה שלי מסבירה את תורת הייחסות במרחקים קטנים?
אבל , אל תחשוב שאני אוהב את תורת הייחסות, אני אוהב את גליליאו, לא אוהב את חיבור המהירויות הייחסותי ועוד מסקנות. אבל זה עובד ואני מתחבר עם תורת הייחסות גם בלי “אהבה” אבל אשמח לכרסם בה.
לכן מאוד שמחתי על הרעיון הנחמד והמעניין של ישראל ידידינו שאולי “ינגוס” בתורת היחסות ואני מתכונן בחג המגיע עלינו לטובה לחשוב על האפשרויות הנפתחות בנושא.
ודרך אגב התיאוריה שלי כבר יכולה להסביר את הפרצסיה של כוכב חמה בלי ייחסות. מי שרוצה שיכנס לבלוג
שבת שלום
נא להגיב בעדינות
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
קצת קשה פה עם הממתינות שלא משתחררות, נקווה שזו תעבור.
דוגמת הקליע דרך הארץ אינה שלמה ומדוייקת, כפי שהראתי בכתבה המקורית. היא רק הובאה כדי להמחיש את הרעיון המרכזי של מעבר קליעים דרך המטוטלת הבליסטית, שהיא כן דוגמה מושלמת. אילו אינם צריכים להיות חלקיקי לסאז׳. הם יכולים להיות חלקיקים טעונים דרך שדה מגנטי (מה שמבטל את חיכוך קלווין שניסים הצביע עליו) או פשוט קרינה. כולם יפלו תחת קטגוריית הפושינג.
האם פושינג נכון? לא יודע (אבל גם אתם לא!). האם זה חשוב באופן מיוחד? ליודה בטוח.
אותי מעניינת היחסות, והמנגנון שהצעתי יכול להסביר אולי את אינוורטיות מהירות האור ולא באמצעות פוסטולט.
קשה להכניס פרטים אישיים כל פעם מחדש, מישהו מכיר טריק לגרום למחשב לשמור אותם?
לילה טוב לכולם (יעבור?).
ישרא.ל, לשאלתך:
https://www.hayadan.org.il/how-much-does-the-kilogram-weigh-0909179/comment-page-3/#comment-721352
ישראל לשאלתך..
https://www.hayadan.org.il/how-much-does-the-kilogram-weigh-0909179/comment-page-3/#comment-721352
יהודה,
הוא אמר שלפי קרינת הרקע, התחזיות המערבות חומר אפל היו מדוייקות ואילו שינוי נוסחת הגוויטציה נכשל אל מול התצפיות. חד וחלק. כלומר, יש כאן ראיה מאוד חזקה לנכונות של ניוטון מחוץ למרחקים הקצרים של מערכת השמש. אתה כבר לא טוען שצריך לשנות את חוק הכבידה כי הוא לא נבחן רחוק מספיק?
יהודה, עכשיו ראיתי את תגובתך.
הראש הטורקי פועל נכון. אם קראת את הקישור הראשון שהבאתי לכתבה מלפני חמש שנים עם יובל ור.ח., אז המסקנות שהסקת מופיעות בהן.
חג שמח.
נ.צ
שנה טובה, ושנהיה לראש ולא לזנב. כל טוב ושתשאר חטוב.
למה קלקלתי את גרביטציית לסאז׳? מה ימנע ממנה להתקיים במתכונת שהצעתי?
בדיחה עם כל הממתינות, לא נותנים להוציא מילה מהפה.
באמת יש בכך צורך אבי? כמה תגובות לא ראויות הוורדפרס תפס החודש?
מתוך הממתינה:
ראובן ניר ב״משיכה״ מסביר שמסה מסתובבת במהירות על פי לסאז׳ היא כמו רשת מסתובבת שתחסום יותר חלקיקים ולכן מסתה עולה.
לא הבנתי מדוע כבידה ניוטונית אינה נכונה. ניוטון מעולם לא הסביר את מקור הכבידה, זה מה שניסה לסאז׳ לעשות.
מומתן משום מה, עליית מסה.
עליית מסה: על פי ראובן ניר, דיסקה מסתובבת חוסמת יותר חלקיקים, בדיוק כמו מסננת מסתובבת. לכן על פי לסאז׳ יותר חלקיקים חסומים פירושו מסה יותר גבוהה.
התפקיד שלי הוא לא לסנגר על תאוריית לסאז׳, את זה עושה יודה שלנו, ובאדיקות.
התפקיד שלי הוא לפתור את בעיית החיכוך. הבונוס: גם את בעיית מקור האינרציה (רק בתאוצה תקבל כוח על גוף) ואת סיבת אינוורטיות מהירות האור. ואולי גם היתכנות אי לוקליות.
האם זה מה שקורה באמת? כפי הנראה לא. היתרון: ניתן לבדוק זאת בניסוי, שעכשיו באמת זה רק עניין של שיפור טכנולוגיה קיימת.
ישראל
הבנתי את מה שאתה אומר. אבל, אתה משתמש בכבידה ניוטוית כדי להוכיח שכבידה ניוטונית אינה נכונה.
ומה קורה אם תורת היחסות? למה המסה עולה עם המהירות?
ניסים
קליע דרך מנהרה בארץ מתחת למהירות המילוט ילכד בתנועה הרמונית פשוטה ויעביר אליה תנע פרופורציוני למהירותו יחסית לארץ.
המפליא הוא שמעבר למהירות המילוט אפילו בשבריר שברור של מהירות, הוא לא יעביר תנע בכלל. מכניקה ניוטונית.
אם ניישם את העיקרון לחלקיקי לסאז׳, תוכל לחשוב במימד אחד על אוטוסטרדה דו כיוונית שמכוניות נוסעות בה בשני הכיוונים במהירויות שונות ורבות, אך אתה כמפרש הפרוש לרוחב האוטוסטרדה מגיב רק לקשת מהירויות מצומצמת. לכן הכוח השקול שפועל עליך הוא אפס, כמו הכוח שפועל על כל גוף עיי אוויר במנוחה.
אם תהיה במהירות שונה, עדיין הכוח השקול שפועל עליך יהיה אפס, כי מכוניות מסויימות שמהירותן גבוהה יעלמו מבחינתך (״מעבר למהירות המילוט״) וחדשות שלא הרגשת בהן יצוצו במקומן.
ולכן בניגוד לאוויר שמפעיל עליך כוח (רוח) אם אתה בתנועה יחסית אליו, לא משנה באיזו מהירות תנוע יחסית לאוטוסטרדה, הכוח השקול עליך יהיה שווה לאפס.
יש.רא.ל
קודם כל, חג שמח.
בתגובתך אליי פשוט חזרת על מה שאמרת קודם על החיכוך. אבל אני לא אמרתי שמה שכתבת על החיכוך שגוי, אלא שבניסונך לתקן את החיכוך קלקלת משהו אחר – עכשיו הפושינג גרביטי המשופר שלך לא עושה את מה שהוא אמור לעשות – לייצר גרביטציה.
תחשוב שאתה שרברב, והגעת לתקן ברז דולף אצל לקוח, ואכן תיקנת את הבעיה! אבל עכשיו הברז סתום – לא יוצאים ממנו מים בכלל גם אם פותחים אותו.. ואז כשמעירים לך על זה, אתה אומר: “זה לא מדוייק הרי אתה יכול לראות שהברז לא דולף”. יופי באמת..
בכל מקרה אני ממליץ לשתות הרבה מים ואם יש לך זמן תתיחס למה שכן כתבתי ואם לא, זה גם בסדר… ושתהיה שנה טובה.
לשמוליק
ניכנסתי ללינק שהפנית אותי אליו.שון קרול הסביר דברים ידועים הזכיר גם את הווימפ שמחפשים אותו בלי הצלחה. וגם הוא לא פוסל את האפשרות שמשהו בגרביטציה לא תקין. אז הוא לא חידש לי הרבה.
יהודה
יהודה,
שון קארול בארבע דקות מסביר מדוע הוא חושב שמסה אפלה קיימת.
https://m.youtube.com/watch?v=hHMSvSqCDKc
צפה כארבע דקות מ 02:06:44
ישראל
כמות התנע המועברת היא אינטגרל הכוח לאורך זמן. במקרה של הקליע בזנב, במהירות מסויימת הכוח כבר לא יגדל כי יתבצע גזירה. מעל מהירות זו כמות התנע באמת תקטן משמעותית. היא לא תתאפס בשום מהירות.
בקשר לקליע דרך מנהרה. אני חושב שאין קשר למהירות, אלא לזמן. דמיין קליע מאד רחוק שעובר דרך החור. בהתחלה, הוא נמשך לכדור הארץ. התנע של הקליע גדל וגם של כדור הארץ. אחרי המעבר המצב הפוך ובסוף הקליע יעצר. כלומר — תווצר מטולטלת.
ניסים
הראתי אני מאמין שגוף שמהירותו מעל מהירות המילוט, לא יעביר כל תנע לארץ אם הוא חולף דרך מנהרה בה.
כנ״ל לגבי גופים החולפים דרך מטוטלת בליסטית, אך מספיק שנאמר שהם מעבירים פחות תנע מעל מהירות מסויימת.
ולמה ללכת רחוק? איזה קליע אתה מעדיף שיפגע לך בזנב הפנטום: זה שנע בחצי מהירות הקול או זה שנע בחצי מהירות האור? מי יעשה יותר נזק למטוס?
יהודה
לפני 150 שנה ראו אנומיה במסלול של כוכב חמה. אתה לא חושב שהיום לא היינו רואים אנומליה במסלולי לווין בגובה כמה מאות ק”מ? אל תהיה תמים 🙂 תקרא קצת על התגליות של קסיני ותראה לאיזו רזולוציה של מידע הגענו בחקר שבתאי. כמו שכתבתי – חוסר החיכוך סותר את התיאוריה שלך.
איך אתה מסביר השתנות זמן במהירות ובכבידה? איך אתה מסביר את האפקט הפוטו-אלקטרי? התורות שאתה פוסל מסבירים את הדברים האלה. צריך הרבה יותר מהתירוץ “אבל לא מצאו את החומר האפל!!!” כדי לפסול תורות כל כך מוצלחות.
בקשר למטענים – ניוטרון לא בנוי מפרוטון ואלקטרון. פרוטון וניוטרון בנויים מ-3 קווארקים כל אחד, ולאלקטרון הוא חלקיק מסוג לפטון. לקווארקים יש מטענים של 2/3+ ו 1/3- של אלקטרון. למה דווקא מספרים אלה?
טעות: לוויין מערבי חי פחות ממזרחי.
לניסים
לווינים נופלים מידי פעם אל תשכח שיש להם דלק שמידי פעם מתקן מסלולם, אני מאמין שהמועפים מזרחה יחזיקו פחות.
לגבי תיאוריית הגרביטציה “המחייבת” ייצור מסה ואנרגיות אפלות יש מאיין אלה הן התיאוריות הסופר מוצלחות שלך?. ניוטון לא מסביר כלום ושלי מסבירה גם את תנועת הגלקסיות בלי תוספות מסה.
ולגבי תורת הייחסות וניסוי מייקלזון מורלי הוא מקובל עלי עם כל המסקנות היחסותיות שלו למרחקים קצרים . לא ניראה לי שיש הוכחות יחסותיות למרחקים גדולים שלא תידרושנה להמציא דברים הזויים. אבל תמשיך להאמין במסה אפלה ואנרגיה אפלה. אל תדאג ניסים, כאשר ימצאו שלוויין מזרחי חי פחות ממערבי כבר יהיה מישהו מנאסא שיגיד שזה לא מחיכוך יתר אלה המנועים חמים(או קרים) או ששידרו משם יותר (או דווקא פחות) וזאת הסיבה. לא יוותרו כל כך מהר על ניוטון.
לגבי פרוטון ואלקטרון אני לא יודע מה משמעות מטען חשמלי כדי שאוכל להסביר אותו.אבל בכל זאת אנסה- יש לי הרגשה שלקחנו משהו מנטרון והתוצאה היא פרוטון ואלקטרון ולכן הם חייבים להיות שווים אם היו לי בכתה 30 תלמידים והוצאתי ילד אחד ישארו לי 29 ואחד בחוץ. האחד הוא בדיוק 30 פחות 29. אבל לך תדע,
ישראל
מתכוננן לקרוא את הלינק ששלחת אותנו אליו . נישמע מעניין.
זהו, היגיע סעודת שבת.
אז בבקשה נא להגיב בעדינות. אני יודע שאנשים לא אוהבים שאני פוגע בנפשם ניוטון ואיינשטיין.
יום טוב ושנה טובה! ונא להגיב בעדינות
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
ישראל
כדי שחלקיק לא יעביר שום תנע , מהירותו חייבת להיות אינסופית (בהנחה של רציפות). ומצד שני חלקיק במהירות אינסופית לא יעביר תנע לשום גוף, ולכן ניתן להתעלם ממנו.
חזרנו להתחלה….
אני חייב לטוס לעבודה. איני טוען שמודל לסאז׳ נכון. הוא סובל מבעיות רבות, שהחיכוך השני (קלווין) אותה העלה ניסים היא רק אחת מהן.
אני רק טוען שניתן לפתור את הבעיה המרכזית (חיכוך פיינמן) באמצעות הרעיון שהעלתי. אך ראשית יש להבין את עיקרון המטוטלת הבליסטית, ומדוע גופים העוברים דרכה יפסיקו להעביר אליה תנע מעל מהירות מסויימת.
אפשר גם לקרוא ב:
https://www.hayadan.org.il/astronomers-reach-new-frontiers-of-dark-matter-130112/comment-page-11/#comment-326491
יהודה
לווינים מסתובבים מעלינו בשני הכיוונים כבר עשרות שנים (אני חושב משיותר מ-30 שנה). קשה לי להאמין שתופעת החיכוך שלך לא הייתה מתגלית בתקופה זו. תחשוב על זה שלפני 150 שנה ידעו שיש סטייה בנקיפה של כוכב חמה, גודל הסטייה היא פחות מחצי שניה בשנה!
יהודה
צריך סיבה טובה לתיאוריה חדשה, במיוחד אם היא פוסלת תיאוריות קיימות שהן מאד מוצלחות. תורת היחסות ניבאה הרבה תצפיות שאימתו אותם, היא תורה פשוטה, והיא מסבירה תופעות שהתיאוריה שלך, למשל, לא מסבירה. שתי דוגמאות פשוטות הן תלות הזמן במהירות ותלות הזמן בכבידה.
תורת הקוונטים מסובכת יותר, אבל היא מנבאת תיוצאות ניסוייות בדיוק של 12 ספרות. היא ניבאה חלקיקים רבים שהתגלו, ושוב – מסבירה תצפיות שהתורה שלך לא יכולה.
יש דברים הרבה יותר פשוטים מחומר אפל שלא יודעים להסביר. למשל – למה מטעני האלקטרון והפרוטון בדיוק זהים בערכם המוחלט? אז אתה חושב שזו סיבה טובה לפסילה?
אלבנצו – אני צודק בקשר למטענים?
אלבנזו, ישראל, ניסים ואחרים.
א, אני לא מבין מדוע הצורך המוחלט באינסוף חלקיקים ?, הרי אם נניח ניקח כמות סופית של חלקיקים ש 99.999999 אחוז מן החלקיקים ינועו בין מהירות 0 לשני V נוכל עדיין לומר בדרגת דיוק מאוד גדולה שהמהירות הממוצעת היא V ולהסיק מסקנות מאוד קרובות למציאות. אנו לא דורשים חיכוך אפס , אנו דורשים חיכוך שיתפעל לנו את כוכב הלכת היקר שלנו רק עוד מיליארד שנים או שנים.
ב. שאלה עקרונית. אם מדברים על תאוריה חדשה או רעיון חדש כמו זאת שמביא לנו ישראל, האם שימוש בתיאוריה קיימת(היחסות, או קוונטים) היא חובה?, סתם שאלה.
שנה טובה אלבנזו ונקווה שניגמרו החתולים השחורים.
שנה טובה גם לכולם
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
שנה טובה.
ישראל היקר
זה הכייף בתגובות שפתאום אתה מחכים אחרי שניתקלת בדבר שלא חשבת עליו קודם, ומייד הראש הטורקי שלי מתחיל להסיק מסקנות “מעופפות”.
אז שני דברים לי אליך:
א האם לא תהיה התפלגות בולצמנית גם לגבי חלקיקיי פושינג גרביטי במהירויות שונות?. כלומר נניח הממוצע של המהירות יהיה מיליון ק”מ לשניה לגבי 999,000 או 1,009,000 יהיו מעט פחות חלקיקים אז יהיה שינוי בגרביטציה שנוצרת בשני המיקרים הנ”ל?
ונניח שהגרביטציה נוצרת רק ע”י החלקיקים הנעים ב 900,000 ק”מ לשנייה, וכל השאר חולפים בלי שנרגיש, אזי אם כוכב הלכת ינוע בעשר ק”מ לשנייה , בהתאם לכיוון התנועה, מספר החלקיקים בעקומת גאוס במהירות הזאת יהיו פחות מכך במקרה אחד, ויותר מכך במקרה השני ואז הגרביטציה תתגבר או תקטן בהתאם לסיבוב מסביב לשמש כמובן. מעניין!
ב. דבר שני אפילו יותר חשוב:- כל הזמן אנו מדברים על מהירות זהה כלפי הגופים ולא חשוב באיזו מהירות הם נעים האם זה לא מזכיר לך את תורת הייחסות. אולי בכל זאת גליליאו שולט במרחב בעזרת תיקון ישראל שפירא?, אולי בגלל זה מהירות האור היא זהה בכל כיוון ולא בגלל דברים שאמר ידידינו אלברט ? האם הבינותה כיצד ראשי הטורקי פועל במהירויות שונות?,
אז בבקשה נא להגיב בעדינות. אני יודע שאנשים לא אוהבים שאני פוגע בנפשו הענוגה של ניוטון ועוד יותר בזו, היחסותית של אלברט.
יום טוב ושנה טובה!
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
נ.ב ראיתי בינתיים בא לשכונה בחור חדש . שנה טובה אלבנזו!
ישראל,
נקודה למחשבה. אתה לא צריך לענות אם לא בא לך, פשוט עכשיו זו הפעם הראשונה שראיתי הסבר שלך לטענה (ששמעתי אותך טוען בעבר) שאפשר לפתור את בעיית החיכוך בכבידה מכנית. אני רואה בפתרון שלך בעיה שהופכת אותו ללגמרי לא רלוונטי, אבל אין לי כוונה להכנס לוויכוחים, אז פשוט אסביר מה הבעיה שאני רואה ואתה תעשה עם זה כרצונך.
סתם התפלגות של חלקיקים בעלי מהירויות שונות בין אינסוף למינוס אינסוף לא תפתור את הבעיה. ההתפלגות חייבת להיות אחידה. ברמה המתמטית זה מתקבל מכך שהוספת מהירות לגוף בשדה הכבידה תבצע הזזה של ההתפלגות, וכדי לקבל אותה כבידה ההתפלגות חייבת להיות אינווראינטית להזזות (בתנע כמובן). ברמה האינטואיטיבית ניתן להבין זאת מכך שכדי שהכבידה לא תשתנה כתוצאה ממהירות הגוף (=לא יווצר חיכוך), אז בדיוק על כל חלקיק נוסף שהגוף אוסף בכיוון מהירותו חייב להיות חלקיק שמפסיק לתרום לכבידה המכנית (נהיה “שקוף” לו כהגדרתך). שוב, זה דורש התפלגות אחידה של המהירויות. קל לעשות ניסוי עם התפלגות גאוסית ולראות שבמהירויות גבוהות פשוט יהיו הרבה פחות חלקיקים שמהירותם היחסית לגוף נמצאת בטווח הרלוונטי ולכן הכבידה תהיה חלשה יותר.
אבל להתפלגות האחידה יש בעיה קריטית, והיא שסך החלקיקים שבה הוא אינסוף. לא מספר גדול מאוד, לא “המון” – כדי למנוע חיכוך באופן שאתה מציע צריך בדיוק אינסוף חלקיקים שישבו בכל המהירויות בכל כיוון. אם תקח מספר סופי – גדול ככל שיהיה – האינטגרל על ההתפלגות שלו חייב יהיה להתכנס, ולכן הוא יהיה חייב לדעוך ל-0 בקצוות, ובפרט ירגיש חיכוך (כי ההתפלגות לא תהיה אינווריאנטית להזזות, ותמיד אסימפטוטית יהיו יותר חלקיקים “מאוחריו” מאשר “לפניו”, בדיוק מה שיוצר את החיכוך).
באופן קלאסי, זה נונסנס. קלאסית אין דבר כזה אינסוף חלקיקים. זהו לא מודל פיזיקלי תקף, ובטח לא מודל מכני (שמתיימר להסביר תופעה באמצעות אינטראקציות קינמטיות). לצורך העניין זה טריק ביליארד שעובד רק כשיש על השולחן בדיוק אינסוף כדורים. תוציא אפילו אחד – והטריק כבר לא עובד.
קוונטית יש על מה לדבר. זה לא טריוויאלי, אבל קוונטית יש מנגנונים של יצירה והשמדה של חלקיקים שיכולים להפוך את הקוסנפט ליותר פיזיקלי. אבל כמובן שאם החלקיקים הם קוונטים אתה נתקל בשתי בעיות חדשות. ראשית, השיקולים המכניים הקלאסיים כבר לא תקפים. כל הרעיון של הכבידה המכנית הוא שיש חלקיק שנוסע במסלול, ואם יש משהו בינך לבין החלקיק שמסתיר אותך, החלקיק לא יפגע בך. לכן הלכה למעשה תרגיש לחץ שלילי מכיוון זה ותמשך לגוף המסתיר. אבל קוונטית אין לחלקיק מסלול. וגם אם תסתכל על חלקיקים אשר התחילו את חייהם באינסוף ורוצים להגיע אליך (במסלול שאינו ספציפי), כמובן שצריך להתחשב במנהור, ובאופן כללי קצרה היריעה מלהסביר כמה המודל המכני צריך להשתנות מן הקצה אל הקצה כדי להיות קונסיסטנטי עם מכניקה קוונטית. אזכיר לך שמודלים קוונטים של כבידה הם חלק מהבעיות הכי קשות שנתקלנו בהם בפיזיקה. טענה זו לכשעצמה לא מהווה טיעון נגד הרעיון, אלא רק תזכורת של כמה אלפי בעיות צצות כשמנסים ליישב את שני החברים ביחד, בעיות שתצטרך לתת עליהן את הדעת אם תטען שחלקיקי הכבידה המכנית הם קוונטים.
הבעיה השנייה, היא לא בדיוק בעיה כמו תהיה: למה? אזכיר לך שגם גרביטונים הם חלקיקים שיוצרים את כוח הכבידה באופן מכני (על ידי העברת תנע בין שני גופים). ההבדל הוא שהם לא אתר, אלא חלקיקים שיכולים להמצא במצב קשור במרחב (כמו חומר), או להפלט באופן ספונטני מגופים שמבצעים אינטראקציות כבידתיות. במילים אחרות, קיים כבר אנאלוג קוונטי לכבידה מכנית כבר כמה עשורים טובים. אם החלקיקים במודל שלך הם קוונטים, לא ברור לי מה מציע המודל שלא קיים במודלים הקיימים הכוללים גרביטונים (מלבד זה שהמודל שלך הרבה יותר “צעיר” ולא בדוק ביחס למודלים האלה שנחקרים כבר עשורים ובוצעו בהם התקדמויות תיאורטיות משמעותיות).
נ.צ.
חביב, אך לא מדוייק.
אל תשכח שמדובר באינסוף חלקיקים שנעים בכל המהירויות ממינוס אינסוף עד אינסוף, אך מגיבים לגוף רק במהירויות מסויימות (כמו כדור הארץ עם המנהרה שרק קליעים 1-11 מעבירים אליו תנע מתוך אינסוף קליעים במהירויות ממינוס אינסוף עד אינסוף, כל היתר ״שקופים״).
עכשיו מה יקרה אם לכדה״א תהיה מהירות שונה? הוא יגיב ל11 קליעים אחרים וכל היתר יהיו שקופים.
לכן לא משנה באיזו מהירות נע כדה״א, הוא מבחינתו באותו המצב ביחס לכל הקליעים.
ובמערכת לסאז׳ית, לא משנה באיזו מהירות נעה פלנטה, היא במהירות 0 יחסית לכל חלקיקי הלסאז׳, כמו שסדין נמצא במהירות 0 יחסית לאוויר במנוחה למרות שמולקולות האוויר נמצאות במהירות גבוהה יחסית לסדין, ואף אחת למעשה לא נמצאת במהירות 0 יחסית אליו.
וכמו שלסדין במנוחה יחסית לאוויר אין חיכוך פיינמן עם האוויר אלא רק אם הוא נע, כך גם לפלנטות אין חיכוך עם חלקיקי לסאז׳: לא משנה מהי מהירות הפלנטה, היא במהירות 0 יחסית לכל החלקיקים.
יודה חג שמח, נקווה שהפצצות היחידות בהן נפגוש תהיינה פצצות לגבות.
ישראל היקר
ראיתי את תגובתך לניסים על מבנה פצצות אטום שיש לנו בשכונה הצפון קוראנית בהרצליה עיר הקודש, ובאמת אפשר ללמוד מהן על חלקיקיי לה סאז’- פושינג גרביטי- יקום פשוט. ולהסיק מסקנות על הגרביטציה האהובה והתוצאות יכולות להיות מעניינות לגורלו של היקום הפשוט והיקום בכלל.
לא חשבתי על זה ככה. אכן, חומר למחשבה!
שנה טובה ישראל ידידי
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
לניסים
הבה ונעשה חישוב גס של החיכוך של הלווינים בעד ונגד סיבוב כדור הארץ
באופן כללי הלווין מועף במהירות של שמונה ק”מ לשנייה. מהירות כדור הארץ היא 40,000 ק”מ ב24 שעות שהן 0.46 ק”מ לשנייה לכן הבדלי החיכוך בין שני המקרים יהיו כמו 8.46 ל 7.54שהן כ12 אחוז ומכיוון שהחיכוך הוא על פי ריבוע המהירות אז מדובר בסדר גודל של רבע . זה לא מעט אבל “ניסבל”, זאת אומרת אם לוויין רגיל יחזיק מעמד 100 שנים הישראלי יחזיק מעמד כ 75 שנים .דרך אגב הסיבה ששולחים חלליות לכיוון מיזרח היא כדי לנצל את 0.46 ק”מ לשנייה בשליחת הטיל לחלל.
יום טוב ניסים
יהודה
יהודה
בגלל אילוצים, הלווינים שישראל משגרת מסתובבים דווקא הפוך לכיוון סיבוב כדור הארץ. לפי מה שאתה מתאר זה היה אמור להגדיל מאד את החיכוך. לא נראה לי שככה המצב.
ניסים
סיבוב השמש סביב צירה נובע מכיוון הסיבוב של הענן הקדמון ממנו נוצרה מערכת השמש. לשמש ולפלנטות אותו כיוון סיבוב כללי. אם אתה מסתובב כמו כולם, הסיכוי שלך לשרוד הוא רב יותר מאשר אם אתה נע אחרת. זה מה שאמרתי גם לגבי הלווינים.
לילה טוב
יהודה
יהודה
אז אתה אומר שסיבוב השמש סביב צירו הוא זה שמבטל את החיכוך?
ניסים , שוב, גם לך חג שמח!
הבה וניראה מה כתבת: התגובה שלי- בסוגריים (). נתחיל:
“הרוח מונעת ממקור חיצוני, השמש” ( נכון).
“החלקיקים שלך הם כמו גז בחלל פתוח” (נכון, שהחלקיקים שלו הם בעלי כושר חדירות רב)
“ואין בהם רוח,” (לא נכון, יש בהם הפרשי לחצים ורוח)
“כלומר – המהירות הממוצעת שלהם היא 0” (נכון, בדרך כלל בממוצע).
“אתה שוב ושוב אומר שהחלקיקים נעים בכיוון התנועה של הפלנטה” (נכון, החלקיקים מניעים את הפלנטה וגם את עצמם בכיוון הפלנטה),
“אבל הראתי לך שזה לא מסתדר עם מצב בו שני לווינים מקיפים כוכב ועוברים באותה נקודה” (לא נכון כי לחלקיקים יש כושר חדירות גבוה,אבל הלווינים ייפלו בסוף לפחות אחד מהם, זה הנע בניגוד לכיוון הסיבוב העצמי של הפלנטה ).
“ובכל מקרה – שום פלנטה לא נעה במסלול “קבוע””(קבוע זה עיניין של הגדרה יחסית למה?, זה מסובך).
“כדור הארץ מקיף את השמש, השמש מקיפה את מרכז שביל החלב, וגם שביל החלב אינו עומד במקומו (יחסית לקרינת הרקע הקוסמית)” (נכון)
. “כלומר, הפלנטות עוברות דרך חלקיקים “חדשים” “. (נכון)
לסיכום ניסים אז מה המסקנה?, בדוק אם אתה מבין את עיקרון יצירת הגרביטציה ע”י הפושינג גרביטי. כמעט כולם מסכימים שהגרביטציה נוצרת. יש טענה שהוא לא יחזיק זמן רב בגלל החיכוך, וכאן אנו חלוקים
נא להגיב בעדינות
שנה טובה!
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
יהודה
קודם – חג שמח!
הרוח מונעת ממקור חיצוני, השמש. החלקיקים שלך הם כמו גז בחלל פתוח ואין בהם רוח, כלומר – המהיקות הממוצעת שלהם היא 0. אתה שוב ושוב אומר שהחלקיקים נעים בכיוון התנועה של הפלנטה, אבל הראתי לך שזה לא מסתדר עם מצב בו שני לווינים מקיפים כוכב ועוברים באותה נקודה.
ובכל מקרה – שום פלנטה לא נעה במסלול “קבוע”. כדור הארץ מקיפה את השמש, השמש מקיף את מרכז שביל החלב, וגם שביל החלב אינו עומד במקומו (יחסית לקרינת הרקע הקוסמית). כלומר, הפלנטות עוברות דרך חלקיקים “חדשים”.
לניסים
אקצר בניתוח תגובתך
אמרת: “הרוח דוחפת את הסירה בים ובתהליך הזה הרוח מאבדת מעוצמתה” סוף ציטוט
אז מה?, בינתיים הרוח שאיבדה את עוצמתה חלפה והיגיעה רוח חדשה, רעננה ובעוצמה מליאה שממשיכה להשיט את הספינה. בדיוק כך קורה עם חלקיי הפושינג גרביטי שפוגעים בגופים וחולפים דרכם במהירות האור (כניראה) ומיד ממשיכים להגיע חלקיקים חדשים רעננים במלוא עוצמתם.
ניסים היקר-, עם כל הערכה לדבריך, אין טעם בהמשך הויכוח בין שנינו, אני רואה שכל אחד מתבצר בעמדתו ובטוח בה. אנחנו לפני חג ראש השנה אז בוא ניפרד כאן ואם תבקר בהרצלייה בחג אשמח להפגש עמך ולדון בפושינג גרביטי ואולי נגיע למסקנות
שיהיה לך, לכל מגיביי הידען ולכל עם ישראל, שנה טובה ומבורכת
כל טוב!
יהודה
יהודה
הרוח דוחפת את הסירה בים ובתהליך הזה הרוח מאבדת מעוצמתה. ללא אנרגיית השמש לא הייתה רוח, בגלל חיכוך.
הקשר בין סיבוב רוח לבין סיבוב פלנטות הוא מאד רופף. רוח מסתובבת בגלל שילוב של תנועה קווית ותנועה סיבובית של כדור הארץ, דבר היוצר מה שנקרא כח קוריוליס. הוריקנים צוברים אנרגיה בים בגלל שהים גורם לאוויר להיות חם ולח, ובגלל שהים שטוח ומקל על תנועת האוויר.
יש תופעה מעניינת בתעופה שניקרת “חיגת רוח” – ככל שאתה מטפס גבוה יותר כיוון הרוח נע אם כיוון השעון, וזה בגלל הירידה בחיכוך עם הקרקע.
פלנטות מסתובבות בגלל שהם נוצרו מחלקיקים שבאו מרחוק, ויש להם אנרגיה קינטית ראשונית, כלומר יש להם רכיב מהירות שאינו רדיאלי. אם תיקח הרבה חלקיקים ותבצע אינטגרציה, תקבל בסוף מערכת שהיא דיסקה מסתובבת, כי בסוף יש תנע סיבובי שהינו ווקטור (הסבר קצת צולע, אני יודע).
נכון, יש מעט חיכוך בחלל, שאל את נאס”א מה קרה בזמנו לסקיילב בגלל חיכוך זה.
אבל, החיכוך שנובע מהחלקיקים שלך גדול בהרבה ולכן יגרום לדעיכת מסלול מהירה בהרבה.
עדיין, החישוב שלך שגוי ולא מתאר משהו פיסיקלי. כל עוד הפלנטה בתנועה יהיה חיכוך ולעולם לא ייוצר שיווי משקל. להיפך – ככל שהפלנטה מתקרבת לשמש הכבידה חזקה יותר מהירות הסיבוב (האורכי) יעלה ולכן גם החיכוך.
לדעתי, ניתן להכריז “שח-מט”, לא?
הפתרון של יש.ר.א.ל לחיכוך הוא חביב, אבל הוא יקלקל את הגרביטציה.
הפתרון הוא שרק חלקיקים שבטווח מהירות מסויים מגיבים עם גוף.
אז אם אני מתרחק מ (או מתקרב אל) גוף מסיבי אני אחווה גרביטציה פחותה (בהשוואה למצב מנוחה ביחס לגוף המסיבי). זאת מפני שיש חלקיקים שלא הגיבו עם הגוף המסיבי וכן הגיבו איתי, ולכן הגוף המסיבי לא חסם את כל מה שהוא הבטיח לחסום.
ניסים
תגובה מעניינת.
אתחיל מהסוף של תגובתך- הדוגמא של סירת המפרש אינה תואמת לחלוטין את הקורה במערכת השמש אבל, כמו שסירת מפרש נעה בים על אף ה”חיכוך” עם הרוח והגלים כך גם כוכב הלכת ינוע על אף החיכוך. מקור האנרגיה הוא מקורם של חלקיקיי הפושינג גרביטי, שמקור האנרגיה שלהם הוא אולי/כניראה המפץ הגדול ויש להם את האנרגיה הנדרשת.
זה אמור להספיק לצורך התנועה הסיבובית ואין צורך גם בהסבר של מה יקרה אם בכל זאת יפעל החיכוך. כי הרי אין חיכוך
אבל העלית שאלה מעניינת גם לגבי ההסבר הניוטוני וגם לגבי הסבר היקום הפשוט: למה כוכבי הלכת מסתובבים בכלל ולמה לאותו הכיוון?. מה נותן להם את הדחיפה הזאת ולעניות דעתי מי שנותן להם את הדחיפה הוא סיבוב הגלקסיה עצמה שאם לא כן כוכבי הלכת אמורים ליפול לשמש. דבר דומה קורה ברוחות על כדור הארץ שסיבובו הוא זה הנותן את התנועה הסיבובית לרוחות (טורנדו והוריקן) וכל עוד הם נעים בים הפתוח מהירותם נישמרת ואף גוברת על אף החיכוך הרב עם הים עצמו. כך המצב בהסבר הפושינג גרביטי.
קח בחשבון שהחיכוך נוצר(אומנם במידה מועטה יותר) גם בתנועה על פי ניוטון, גם על פי ניוטון קיים חיכוך בתנועה בחלל שהרי החלל “הריק” אינו ריק לחלוטין (אטומי גז, מטאורים, אסטרואידים, רוח השמש, קרנים קוסמיות, נטרינים ועוד ועוד), דבר שיגרום לכוכבי הלכת להיות בשיווי משקל רופף ומעט החיכוך יגרום בסופו של דבר שהם יפלו לשמש אם לא יהיה מנגנון שיפצה על כך.
אבל בחישוב שעשיתי גם נפילה קטנה לכיוון השמש תיצור גרביטציה גדולה יותר שהרי אנו במסלול פנימי יותר ולכן בעזרת הגלקסיה ואולי גם השמש, הוא יתורגם לתנועה סיבובית מספקת.
אבל… אתה צודק, בעיית כיוון ההשפעה של החיכוך קצת “מטרידה”, אבל גם להסבר הניוטוני.
אבל שוב, כמו שראש ממשלתינו האהוב אומר: “אין חיכוך כי אף פעם לא היה חיכוך אבל גם אם יהיה חיכוך הוא פתיר(אולי)” לדעתי בעזרת השמש והגלקסיה אבל… אולי אני טועה.
מקום למחשבה. אבל זאת לא סיבה שתגרום לי להפסיק להאמין ביקום הפשוט,
נא להגיב בעדינות. זה רק מדע.
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
יהודה
החישוב שלך בסוף המאמר הוא שגוי. הכוח הצנטריפטלי הוא רדיאלי בעוד כוח החיכוך הוא אורכי. החיכוך לא מתבטל בהקטנת הרדיוס ובסוף הפלנט תיפול לשמש.
מה הקשר לסירת מפרש בים? שם יש מקור אנרגיה חיצוני שגורם לרוח (קוראים לו “שמש”).
לניסים
החלקיקים חולפים להם כמעט מבלי להתנגש בגופים שהם חולפים דרכם. הם מתנהגים כמו חלקיקיי הניטרינו שיכולים לחצות את כל כדור הארץ בלי להיות מודעים שהם עברו דרכו אבל כמעט. חלק מהם ניבלמים לכן לא חשוב לאן נעים הלווינים בכולם יפגעו חלקיקים וכמעט באתה כמות תתיחס לחלקיקיי הפושינג גרביטי כחלקיקיי גז זעירים בעלי חדירות גדולה מאוד. תיכנס בגוגל או בויקיפדיה על פושינג גרביטי, לה סאז’. או בבלוג שלי זה מוסבר היטב
לילה טוב
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
במשך שנים הייתי משוכנע שהבית שלי הוא 312 מ״ר.
עכשיו אני מבין שהסבירות שהבית שלי היא 312 מ״ר שואפת ל אפס.
אני גם לא שוקל 72 קילו.
והגובה שלי הוא ל 176 ס״מ.
נשמטה הקרקע לבלי שוב.
יהודה
אם ההסבר לחוסר החיכוך הוא תנועת ה”אתר” באותו מסלול אז איך יכול להיות נקודה במרחב שבה יש שני מסלולים?
לניסים
למה שלווינים לא יחצו או ינועו בכיוונים מנוגדים? הרי ככה שלחנו אותם לחלל. שים לב שכל הירחים במערכת השמש נעים באותו כיוון כניראה אלה שהיגיעו מכיוון אחר לא החזיקו מעמד, השאלה האם הלווינים יחזיקו בתנועתם בחלל מיליארדיי שנים. שים לב שבכיוון אחד מסיבובם החיכוך גובר אך בכיוון שני הם דווקא יהנו מ”רוח גבית”
לגבי השאלה השנייה על תנועה אין סופית בקו ישר, אז זהו שבכיוון מן השמש החוצה תהא לגופים האטה, ואפילו סטייה מסויימת מהקו הישר. ניסיתי לחשב זאת ולא הצלחתי, חוסר במתמטיקה. האטה תהיה בהתאם למהירותם של הגופים. לכן אני חושב שיש לשלוח חללית שתבדוק את התופעה.
מישהו מתנדב לעשות את החישוב?
נא להגיב בעדינות. זה רק מדע.
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
ממתינה
ניסים
החיכוך עליו אתה מדבר הוא חיכוך אחר מחיכוך פיינמן שסיבתו תנועת הפלנטות, והוא יהיה קיים גם אם הפלנטות במנוחה. זהו החיכוך שלורד קלווין דיבר עליו בערך על לסאז׳.
כדי לראות מדוע זה לא רלוונטי, חשוב על מנהרה העוברת בין הקוטב הצפוני לדרומי (אין אטמוספירה) ואליה מגיעים קליעים במהירויות של 1-20 קמ/שנ. מי יעביר הכי הרבה תנע לארץ, והאם יהיה אובדן אנרגיה בגלל חיכוך?
התשובה לשאלה השניה היא שלילית, ולשניה: קליע מס׳ 11 (מהירות המילוט). קליעים 12-20, וכל קליע שמהירותו גבוהה יותר לא יעבירו תנע, ומבחינת הארץ הם ״שקופים״.
לחילופין חשוב על גוש פלסטלינה התלוי בחוט על עץ ואתה יורה עליו קליעים במהירויות שונות. מי יזיז את הגוש הכי הרבה?
כמו מקודם, תראה שמעל מהירות מסויימת הקליעים מעבירים פחות תנע, ומעל מהירות מסויימת הם מפסיקים להעביר תנע בכלל.
גם חלקיקי נייטרינו מהירים חולפים אלפי שמשות בלי מאמץ וחיכוך, ובלי להשאיר חותם על השמש או להאט.
והזכרנו כבר את הנייטרונים האיטיים שמפוצצים את האורניום בעוד המהירים חולפים דרכו בלי בעיה.
זהו עיקרון טבעי, אין סיבה שהוא לא יעבוד במקרה של חלקיקי לסאז׳, והוא פותר את בעיית חיכוך פיינמן.
יגאל
תא סרטני הוא בעל מטען גנטי כמעט זהה לשאר תאי הגוף. ככה המערכת החיסונית “יודעת” לא לתקוף את תאי הגוף, ולכן גם תאי סרטן.
יהודה
התשובה שלך לא מסבירה איך שני לווינים יכולים לחצות נקודה במרחב בכיוונים שונים. היא גם לא מסבירה איך גוף יכול לנוע בחלל למרחקים לא מוגבלים בקו ישר.
ישראל
אם לא תקבל חיכוך גם לא תקבל כבידה. וגם לא מסה.
וברגע שחלקיק מאד מהיר יפגע בניוטרון למשל, הניוטרון יקבל כמות גדולה של אנרגיה, ולכן תנועת בראון.
ניסים ,אבי ,יריב,יהודה,ישראל
אפרופו סרטן ,סליחה שלא קשור :
שאלה , איך קורה שתא סרטני ” יודע ” לתעתע במערכת-החיסונית של הגוף(לחסום אתרי התממשקות של נוגדנים כך לשלא יוכל להיות מסומן לחיסול ????זה סך הכול תא טיפש שהתחרפן ומתרבה המון.
מהו? חיידק או וירוס שעוברים טריליונים של מוטציות עד שאחת מהם מצליחה להערים על תאי ה-T .
לניסים
הלינק שהיפנית אותי אליו לפני כעשר או עשרים תגובות מדבר על ניקוי הק”ג התיקני ולכן ניקו אותו יותר מידי וצריך להוסיף לו כמה מיקרוגרמים אני לא מבין מה זה שייך לעיניינינו. זה מראה על הקשיים בקביעה של הק”ג שעלול לספוג ליכלוך וכו וכו, .
ולגבי החיכוך כמו שהסביר לך ישראל(תודה על העזרה ידידי) אין ספק שפעילות חלקיקים הייתה יוצרת גרביטציה ולכן גם את הסיבוב. אבל הגרביטציה הייתה פועלת על כל הגופים הנימצאים במערכת השמש וגם … על החלקיקים עצמם ולכן גם להם יהיה מומנט סיבובי מסביב לשמש ולכן תנועתם הממוצעת תהיה כמו זו של כוכב הלכת באזורם ולכן לא יהיה חיכוך. ריצ’רד פיינמן הביא דוגמא לחיכוך אדם שנע מול הגשם וודאי שיפגעו יותר טיפות גשם בפניו אבל הדוגמא לא טובה כי אם ניקח שגם האדם מועף ברוח הוא היה נע במהירות הטיפות והיה נירטב באותה מידה מלפנים ומאחור. ישראל מביא דוגמא שיש להתעמק בה מה יקרה אם רק מהירות מסויימת של החלקיקים משפיעה והשאר לא. האמת , לא חשבתי על כך. יהיה מה לעשות בסוף השבוע.
בקיצור , בעיית החיכוך שפגמה בתיאוריית הפושינג גרביטי היא לא קטלנית לתיאוריה ולכן אני ממשיך איתה. מחכה להוכחה הניצחת שתיקח ממני את האמונה ביקום הפשוט
נא להגיב בעדינות , ס”ה זה רק מדע
יהודה
בוא נניח לשם הפשטות שהחלקיקים הם דובונים קטנים משוקולד, והכוכבים והפלנטות הן רשתות ענקיות המעבירות את רוב החלקיקים אך לא את כולם.
האם תקבל גרביטצית לסאז׳ כאשר הפלטות במנוחה? חיובי. גם פיינמן אומר את זה.
האם במודל לסאז׳ אוריגינל תיתקל בחיכוך? גם כן חיובי וגם את זה אומר פיינמן.
האם תקבל גרביטציה במערכת פתוחה שבה החלקיקים נעים בכל המהירויות ממינוס אינסוף עד אינסוף אך מגיבים לרשתות רק במהירויות מסויימות אך לא מעבר להן? חיובי.
האם ייווצר חיכוך? שלילי. בכל מהירות שהיא של הרשת ממוצע המהירויות בהן פוגעים החלקיקים הרלוונטיים ברשתות הוא 0, כמו אוויר בסביבת סדין שחלקיקיו פוגעים בו בכל המהירויות ומאזנים אילו את אילו.
ישראל
אני שואל לגבי תכונות החלקיקים כי זה חשוב. במיוחד הצפיפות שלהם במרחב. הייתי מצפה לראות תנועת בראון של חלקיקים קטנים.
ישראל
זה הרבה נפנופי ידיים. דין התנגשות בין חלקיקים אינו כדין קליע שמתנגש בחתיכת ג’לי. להבנתי, אנלוגיה טובה לחלקיקים זה כדורי ביליארד.
אנא ערף, מאיפה אני יודע? ומה זה משנה? כל הפרטים מופיעים בערך על מודל לסאז׳ בויקיפדיה. התפקיד שלי זה רק לפתור את בעיית החיכוך, ואם קראת את ההסבר על המטוטלת הבליסטית שמראה שחלקיקים מהירים מעבירים פחות תנע מאיטיים (כמו נייטרונים איטיים שמפוצצים את גרעין האורניום בעוד שהמהירים חולפים דרכו בלי בעיה), אז לדעתי ההסבר אכן פותר את בעיית החיכוך.
וגם את קביעות מהירות האור בכל מערכות הייחוס..
וגם את מקור האינרציה..
וגם את היתכנות אי הלוקליות..
ישראל
תענה לי על השאלה שלי ואתה אמור להבין.
לגבי החלקיקים בכל המהירויות – אני לא מבין מה התכונות שלהם. יש להם מסה? גודל? מה הצפיפות שלהם?
ניסים
1. מה קרה שהפך את ההסתברות לכך שמודל מקסוול שגוי ל1.
2. חיכוך ראה:
https://www.hayadan.org.il/astronomers-reach-new-frontiers-of-dark-matter-130112/comment-page-6/#comment-324924
ישראל
איך פותרים את החיכוך?
ישראל
מה ההסתברות שאתמול היה יום שני? אחד, או שביעית?
ניסים
מה כבר קרה שהפך את ההסתברות ל1?
החיכוך לא מפריך, יש לזה פיתרון הגיוני.
ישראל
יהודה רצה ניסוי מפריך. החיכוך מפריך…. אור לא היה מגיע מקצה היקום, הגלקציות היו מתכווצות וכן .
ניסים
מה כבר קרה?
יהודה
שאלתי אותך מספר פעמים איך התיאוריה שלך מתגברת על בעיית החיכוך. עד עכשיו לא קיבלת תשובה חוץ מ”ככה זה!!”.
סבדרמיש יהודה
קרא כאן:
https://www.livescience.com/26017-kilogram-gained-weight.html
לניסים
מתנצל, בינתיים “ההוכחה” היגיעה
ובכן אתה מביא את המקרה בו אנו מדברים במאמר של הק”ג שמאבד ממשקלו. אז קודם כל טעית ולא מדובר שהק”ג מאבד ממסתו כי אם ממישקלו. המסה נשארת קבועה.
ההסבר הוא כזה. על פי היקום הפשוט, ותאוריית החלקיקים של הפושינג גרביטי ולה סאז’,מי שקובע את המשקל הם חלקיקיי הפושינג גרביטי. אם שהיקום מתפשט חלקיקיי הפושינג גרביטי ממלאים מרחב יותר גדול לכן פחות חלקיקיי הפושינג גרביטי יפגעו במסה ליחידת זמן ולכן הם יקבעו משקל קטן יותר ככל שהזמן חולף. קל לעשות את החשבון כי קבוע האבל ידוע פחות או יותר . עשיתי את החשבון והתגלה שכל ק”ג יאבד על פני כדור הארץ ערך של קצת פחות ממחצית המיקרוגרם לק”ג לשנה. עד כאן התיאוריה. מה באמת קורה בשטח יש איבוד משקל בדיוק כזה אך ניקבע שהוא נובע יחסית לק”ג אחר. אני לא יודע איך להתייחס לזה אבל אם אין איבוד משקל למה משנים את ההגדרה?. אני מציע לערוך ניסוי ולקחת מסה כל שהיא ולשקול אותה במאזניי לחץ רגישות, ולראות אם היא מאבדת ממשקלה כ 0.45 מיקרוגרם לק”ג לשנה. זכור. מאזניים רגילות המשתמשות במשקלות לא יועילו כי גם המשקלות מאבדות ממשקלן רק מאזני לחץ רגישות יואילו.
אם המשקל ישתנה אחרי שנה, הפסדת. אם המשקל לא ישתנה. זאת תהיה מכה קשה לתיאוריה כי לא יתכן שהמשקל לא יפחת. ולכן תקבל מתנה יפה ממני כמובטח ובשמחה.
נא להגיב בעדינות
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
לניסים
איפה ההוכחה? כרגיל, סתם מדבר.
יהודה
טענת שהקילוגרם הסטנדרטי אמור לרדת במסה במשך הזמן וזה התברר כלא נכון.
ישראל
ההסתברות למאורע שכבר קרה היא 1. הטלתי כרגע מטבע – קיבלתי ‘עץ’. אני יודע שקיבלתי עץ, ולכן ההסתברות היא 1.
אם לא הסתכלתי עדיין על המטבע, ההסתברות שבעתיד אראה ‘עץ’ היא 0.5. אבל, זה מדבר על העתיד.
יהודה
חיכוך.
רצית הוכחה חותכת, קיבלת.
יהודה
חיכוך.
רצית הוכחה חותכת, קיבלת.
לניסים ואחרים
חלק ב’
פעם שמחתי (כן, שמחתי!) כשגיליתי שהחיכוך של הפושינג גרביטיתי ימנע מכוכבי הלכת לנוע מיליוניי שנים ואז (לצערי) עלה לי הרעיון שאין חיכוך כי גם חלקיקיי הפושינג גרביטי מסתובבים מסביב לשמש . אין סיבה שלא. אבל כן יהיה חיכוך בהתרחקות מהשמש כמו פיוניר. התיאוריה שלי מסבירה את האנומליה של פיוניר. אלה שלא מקבלים את הפושינג גרביטי מצאו הסבר אחר חום שניפלט מהמנועים האטומיים שלה. שיהיה. אני חושב שזה יהיה חכם לשלוח גשושית זעירה שרק זה יהיה תפקידה. לבדוק אם קיימת תאוטה לא מוסברת בתנועת ההתרחקות מן השמש.
אלבנזו הראה לי אפשרות שבניסוי בסרן היו מגלים אם יש חיכוך בתנועת הפרוטים עם חלקיקיי הפושינג גרביטי. אז הנה , המתמטיקה שם מעל לבינתי אבל גם מעל לבינתם של רבים. צריך להפגש עם מדען שם ולשאול אם יש הפרעה בתנועת הפרוטונים.
התיאוריה שלי גם לא מאמינה בנקודות סינגולאריות אתה רוצה להאמין זכותך. להזכירך , חוקי הפיזיקה לא נימדדו אף פעם ליד נקודות סינגולאריות וכל מה שניקבע לגבי התנהגותם הוא סתם השערה מצוצה ולא מבוססת, על חוקים שלא הוכחו שם ונימדדו רק למרחקים גדולים
בקיצור… עייפתי, נתתי המון אפשרויות להוכיח את הפרכתו של היקום הפשוט לצערי הניסויים הם קצת יקרים.
אז אולי כל המתנגדים הרבים צודקים. אני עובד רק עם הוכחות. תראו לי.
יהודה
ניסים ואחרים
יש לי תיאוריה ולא איכפת לי אם מישהו יראה שהיא סותרת את הנתונים בשטח אשמח וזה יוציא לי את כאב הראש שאני מקבל מצד כל מיני אנשים חכמים (בלי זילזול)
לא אמרתי שהמדענים הם מטומטמים את זה אתה אומר. כל אחד חושב את המיטב לפי היידע הקיים בזמנו ולכן גם לתלמי מגיע פרס על האפיצקלים שלו ובשבילי הוא בטח גאון אף על פי שאני יודעים שהוא טעה לחלוטין. התיאוריה שלי מסבירה את היקום בלי חומר אפל ואנרגיה אפלה . אתה מתעקש להשתמש בה, יבושם לך. אתה רוצה להשתמש בגרביטציה בכל הייקום?, על סמך מה? הרי ניוטון קבע את מה שקבע באינדוקציה , ולחלוטין לא חייבת הנוסחה להתנהג גם במרחקים שהיא לא נימדדה. כל ניסיון להשתמש בה במרחקים גדולים מביא להכרח להגיד ש”לא מדדנו טוב ויש עוד חומר ביקום” התיאוריה שלי לא סותרת “מן היסוד” את תורת היחסות ובמרחקים קצרים היא תואמת לחלוטין את תורת הייחסות אבל היא לא תואמת את תורת היחסות במרחקים הגדולים של היקום כי היא גם לא מאמינה בקיום גרביטציה אפילו במרחקים של שנות אור בודדות. מעבר לזה במרחקים הגדולים הפרש הלחצים עובד יופי.
אף פעם לא הודאתי שאין לי כל ידע מתמטי. יש לי ידע מתמטי מספיק לצרכיי (בדרך כלל).
אריסטו לא חשב כמו לה סאז’ ואף לא חיי בזמנו. סתם בילבלת את הראש.
ובכלל שים לב אני כל הזמן צריך להתנצל על כל הרפש שאתה ואחרים מטילים עלי. אז זה נימאס. תראה לי הוכחה חותכת שהתיאוריה שלי לא פועלת ואני אתן לך מתנה כייפית לאות תודה. על תחזור על ציוצים שכולם מצייצים בשידור חוזר. יש עוד דברים שכתבת נשאיר זאת לאחרי ארוחת ערב.
נא להגיב בעדינות. זה רק מדע
יהודה
יהודה
לא אכפת לך מהתיאוריה שלך? כמה טוב להתחיל את הבבוקר בבדיחה 🙂
ועוד אחרי זה אתה מציג כאן כמה אתה לא מבין באנשים. אתה לא מבין שכל מדען, כמו כל אדם אחר, משתוקק למצוא טעות אצל כולם ולצאת גיבור היום. במקום זה, אתה חי בעולם שכל המדענים הם עבדים לאיזה אדון נערץ שאוסר עליהם לסתור את דבריו.
אומרים לך שמדענים מצאו הסבר לאנומליה של פיוניר. במקום לקבל את זה כמו שזה, אתה קורא להם מטומטמים ושקרנים (במילים מעט יותר עדינות אולי אבל בצורה מאד ברורה).
מסבירים לך שיש עדויות רבות לחומר האפל, עדויות שהתיאוריה שלך לא יודעת להסביר.
מסבירים לך שהתיאוריה שלך סותרת מהיסוד את תורת היחסות, וזה זניח מצידך.
אומרים לך שנושא החיכוך פוסל את התיאוריה שלך על הסף, ואתה מקשקש שזה דווקא מחזק רת התיאוריה שלך.
אתה מודה שאין לך כל ידע מתמטי (כמוני), אבל אתה לא מסוגל להבין שזה כלי בסיסי בהבנת הפיסיקה. אתה חושב שהיקום “פשוט”. האחרון שחשב ככה זה אריסטו… מעניין למה?
ניסים
לא איכפת לי מהתיאוריה שלי ובניגוד לדעתך. רק מדידות קובעות אצלי תראה לי מדידה אחת שהתעלמתי ממנה?? מי שמתעלמים ממדידות אלה המדענים שהחליטו לשנות את הנתונים הנימדדים בגלקסיות כדי שיתאימו לנוסחה בעזרת חומר ואנרגיה הזויים. ואם אני מראה שיש חיכוך בתנועת פיאוניר אז מספרים לי סיפורים על התחממות פיאוניר בדיוק במידה והכיוון הנידרשים. אבל הנה , לא רק אני טוען שמהירות האור משתנה , יש עוד כמה, ויהיו עוד רבים אחרים.
ישראל
שאלת אם יוצא לי לצפות בטלסקופ בכוכבים משתנים (קפאידים בלעז) התשובה לא. אבל בתצפית הבאה אבקש מהחברה באגודה להראות לי. בדרך כלל זמן המחזורשלהם הוא ימים כך שבלילה אחד לא יתאפשר להביט בהשתנותם. למה זה מעניין הקפאידים הנ”ל?
יום טוב
יהודה
זה שההסתברות היא 1 זה בהחלט עניין של דיעה. שלי שונה. גם זה שאור הוא לא גל זה עניין של דיעה.
תורת היחסות מקבלת את מסקנות תורת מקסוול, אך דוחה את מודל האתר הסטטי, ובצדק. זה קשור לתורת יהודה בכך שגם לסאז׳ וגם מקסוול מדברים על מודל הידרודינמי של חלקיקים. אך בעוד שתאוריית לסאז׳ היא איכותית בעיקרה, מקסוול נותן תיאור כמותי מדוייק ומגובה משוואות לתופעות.
ישראל
ההסתברות היא 1. זה לא עניין של דיעה.
אני לא מבין למה הוייכן שונה. אור הוא לא גל. המשוואות שלו הן משוואות גלים, אבל זה לא המציאות.
בכל מקרה, יש קשר הדוק בין שדה חשמלי ושדה מגנטי, והקשר הוא תורת היחסות. לכן לא מפתיע שמהירות האור צצה שם.
איך כל זה קשור לתורת יהודה? התורה שלא לא מתאימה לתצפיות. את זה גם אתה אמרת.
במה זה שונה מהוייכן? במה לא?
גגל הוייכן וגגל מקסוול. ראה כמה תוצאות תקבל עבור כל אחד. אם הוייכן טעה זו טעות שולית, אם מקסוול טעה זו טעות קולוסלית.
שים לב גם שמקסוול לא בא להסביר תצפיות קיימות כמו תלמי והוייכן. מקסוול בנה את המודל שלו וגילה – להפתעתו – שהיא קושרת בין קבועי החשמל והמגנטיות למהירות האור.
ההסתברות שמודל כה מורכב ומדוייק יניב במקרה את מהירות האור נמוכה ביותר לדעתי.
ישראל
תבדיל בין מודל למציאות. המודל של מקבוול הוא אחלה, ומשתמשים במשוואות שלו גם היום.
הבעיה היא ההשלכה שנעשה מהמודל למציאות.
במה זה שונה מתורת הגלים של הוייכן? מודל מעולה שמשמש גם היום כל אופטיקאי, כל אופטומטריסט וכל צלם.
יודה
יוצא לך להסתכל בטלסקופ בכוכבים משתנים?
ניסים
יש לי הרגשה שעדיין לא הסתכלת במודל.
העף מבט והשווה למודל האור הכללי של ניוטון, תאוריית לסאז׳ או אפילו תורת היחסות. נדבר אחרי שתציץ.
ישראל
לניוטון היה מודל נפלא של חלקיקי אור ולהויכן היה מודל נפלא של גלי אור. גם האפיציקלים ודפרנטים של תלמי היו מדהימים.
גם המיתולוגיה היוונית והתורה היו ניפלאים בזמנם, כי הם תיארו את מה שחשבו הוא המציאות.
הם הרבה יותר טובים, לדעתי, מהמודל של יהודה ידידינו, כי בזמנם לא היה תצפיות שהפריכו את המודלים.
ניסים
אז תאוריית מקסוול על עשרות איוריה ומאות משוואותיה שגויה.. שוין.
וגזירת מהירות האור (משוואה 136) היא סתם מקרה מוצלח.. שיהיה.
אתה זוכר את מר נחשון של הגשש? הייתה לו שיטה לנחש את תוצאות הטוטו: הוא היה סופר את הבלטות, מכפיל באורך הקירות ומכניס בפנים את השכנים. הוא תמיד הצליח.
ומה עם משוואות מקסוול? גם הן תולדת המקרה העיוור? או שאולי פשוט קסם?
הסתכלת על המודל? ראית עד כמה הוא מורכב ומדוייק? באמת קוסם המקסוול הזה..
יהודה
אתה מוכן להפנות אותי בבקשה למקום שאמרתי שאני חושב שאין שינוי במהירות האור?
ובוא נגיד שיש שינוי לאורך זמן של מהירות האור – מה זה קשור לתיאוריה שלך? הרי אתה האחרון שמאמין שתצפיות מאששות תיאוריה….
ישראל
חסרים מיקרים שתיאוריה שגויה נתנה תוצאות נכונות?
לישראל שפירא
חן חן על העזרה. ולניסים אומר שמכיוון שאין החלטה נחרצת אני לקחתי את האפשרות שיש שינוי במהירות האור כפונקציה של זמן (תאריך) ואילו אתה מעדיף את האפשרות שאין שינוי. הראיתי דרך כיצד אפשר לבדוק זאת במתקן LIGO. ובאמת לא חשוב אם אתה יותר חכם ואני מבין או לא מבין בפיזיקה. יש נתון וצריך להחליט מה הנכון.
שיהיה לנו יום טוב
יהודה
ניסים
מודל האתר של מקסוול
https://en.wikisource.org/wiki/On_Physical_Lines_of_Force
ממנו הוא גזר את מהירות האור מתוך קבועי החשמל והמגנטיות, מזכיר מאוד את מודל לסאז׳ או לחילופין היקום הפשוט, וגם בו מדובר על יקום הידרודינמי (נוזל או גז), וגם בו יש מולקולות, הפרשי לחצים, מערבולות, זרמים, זברבירים..
אז מסקנות המודל – מהירות האור, משוואות מקסוול – נכונות, אך המודל עצמו מוטעה?
?
??
??!??
יהודה
כתבת שמהירות גל יחסי לטמפרטורה. הסברתי לך שזה נכון לגלים אורכיים, ואם תרצה, אוכל להסביר לך למה. אבל אותך לא מעניינת הבנת הפיסיקה, אלא קידום התיאוריה שלך למרות הפיסיקה 🙂
אם היית לומד פעם פיסיקה, היית יודע שהתנועה הרוחבית של גלי האור היא בדיוק זו שקובעת את המהירות של האור (שוב, משוואות מקסוול). אם זכור לי נכון, בספר הפיסיקה של ברקלי מחשבים את מהירות האור כתוצאה של התקדמות גל חשמלי רוחבי, וה-EMF הנגדי שנוצר בגלל השדה המגנטי המושרה (גם בניצב לכיוון התנועה).
אור עובר דרך גז, גם דרך יהלום. מה זה קשור לעניין? התווך של האור אינו מולקולות הגז.
לא ביטלתי שום שינויי מהירות. להיפך, אמרתי שאני לא רואה סיבה אד הוק שזה לא יכול לקרות (כתבתי מקודם, כי מהירות האור תלוי בשתי תכונות של המרחב (מיו-0 ואפסילון-0).
תגיד – החלקיקים שלך לא נעים במרחב?
ניסים
לאור יש תכונות רבות אבל האם באמת האורכיות או הרוחביות הם הקושרים את מהירות הגל? הם הקובעים אם הוא ישנה את מהירותו בטמפרטורות שונות? בזמנים שונים?? מה יש בגלים אורכיים שהוא זה שמשנה את מהירותם בטמפרטורות שונות והמשהו הזה אינו ברוחביים?.
דבר שני סלח לי על בורותי אבל האם אור לא נע גם בקרב גז? בקיצור אתה מחליט לבטל אפשרות של שינוי מהירות, ואני מחליט כן לקבל אפשרות של שינוי. מה שיקבע זה ניסוי שיבדוק במשך מספר שעות במתקן LIGO מהירות האור אמורה להראות שינוי של כמה אנגסטרומים לשנייה למרחק של כ1600 ק”מ הנימדד ע”י ליזרים ב LIGO , החישוב היותר מדוייק באתר שלי. אם למישהו יש קשרים במיתקן LIGO אשמח .
דבר שלישי- אמרת שלמרחב אצלי כלל אין תכונות. לצערי אתה טועה ולמרחב שלי, ברגע שהוא הוגדר כגז יש את כל התכונות של גז ולכן יהיו בו טמפרטורות, לחצים, הפרשי לחצים לכן כמובן רוחות ולאות הזדהות עם הוריקן אירמה בפלורידה אז גם ביקום שלי יש גם כן הוריקנים למשל הוריקן אנדרמדה שמסתובב על יד הוריקן שביל החלב, ולא צריך בשביל זה לא גרביטציה ולא מסה ואנרגיה אפלות מומצאות הזויות, רק קצת הפרש לחצים, והכל מסתובב, אבל זה לפעם אחרת. ואם אתם כועסים על מה שכתבתי זיכרו שכבר אחת אחרי חצות, אז בבקשה להתאפק, לחייך, ולהגיב בעדינות, זה רק מדע.
אני בכל אופן, הולך לישון!
סבדרמיש יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
יהודה
מהירות גל בגז יחסי לטמפרטורה של הגז , זה נכון. אבל … זה כשמדובר בגלים אורכיים בלבד. אור, להזכירך, הוא גל רוחבי.
יהודה – אין גלים רוחביים בגז….
יהודה
בכלל – בתיאוריה שלך, למרחב כלל אין תכונות…
ניסים
מהירות גלים פרופורציונית לשורש הטמפרטורה המוחלטת של הגז בו היא נעה. אני יודע שמהירות האור היא משהוא מיוחד, וגם קשה למדענים לקבל שמרחבי הריקנות של היקום היא למעשה גז, (בתיאורית היקום הפשוט זה פועל יוצא ממהותה של תיאורית החלקיקים) אבל עד שלא יוכח אחרת אני מניח שגם לאור יש את התכונה הזאת כלומר שמהירות האור פרופורציונית לשורש טמפרטורת הרקע של היקום לכן אם טמפרטורת הרקע תקטן אזי גם מהירות האור תיקטן. אני יכול לדעת בכמה היקום מתפשט כי אני יודע את קבוע האבל לכן היקום מתקרר בהתאם, גם מהירות האור תיקטן. עשיתי את החישוב וקיבלתי שמהירות האור קטנה בכס”מ אחד לשנייה בשנה.
לעומת זאת, בתקופה בה היקום היה לדוגמא בן 380000 שנים הטמפרטורה של היקום הייתה כ 3000 מעלות קלווין כלומר קצת יותר מפי 1000 מטמפרטורת הרקע של הייקום כיום לכן מהירות האור הייתה פי 33 בערך ממהירות האור כיום כלומר הייתה בסביבות עשרה מיליון ק”מ לשנייה. במהירות כזאת אולי לא היה צורך להגדיר התפשטות אינפלציונית ליקום כמו שנאמר בלינק שנתתי בתגובתי הקודמת.
ולגבי מה שאתה כתבת ניסים על דבריו של ידידינו מקסוול, מעניין אם יש קשר תואם בין החדירות המגנטית, המקדם הדיאלקטרי, וטמפרטורת הרקע של היקום. אם יש קשר, יתכן וזה ימנע ויכוחים ביני ובין מקסוול.
נא להגיב בעדינות
סבדרמיש יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
יהודה
לפי מקסוול, מהירות האור תלויה בשתי תכונות של המרחב – החדירות המגנטית המקדם הדיאלקטרי. אם הם תלויים בזמן אז מהירות האור תשתנה.
אבל – מה בין זה לתיאוריה שלך?
לניסים ואחרים
תודה על תגובתך המתונה
להלן קטע מתוך הלינק המצורף: תשים לב שאני לא לבד בדעותיי.
“חוקרים מאוניברסיטת ווטרלו בקנדה ואימפריאל קולג’ בלונדון מציעים תיאוריה קצת אחרת. לטענתם, מהירות האור אכן קבועה בכל מערכות הייחוס בכל רגע נתון, אבל היא משתנה בזמן והייתה בעבר גבוהה יותר. התיאוריה שהם מציעים עשויה לפתור בעיה קיימת בקוסמולוגיה ולהסביר את השלבים המוקדמים של התפתחות היקום.” סוף ציטוט
להלן הלינק:
https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%94
אתה רואה אני לא לבד ואת הפרס נובל יקבלו כניראה אחרים.
יהודה
איפה פרס הנובל שלך? אני מציע שתכתוב לועד פרס הנובל ותידרוש לבטל את כל הפרסים בפיסיקה שניתנו בעבר!!!
אל תעלב, אבל התגובה שלך היא פשוט עלובה – אתה חושב את עצמך לחכם יותר מפיסיקאים שעוסקים בתחום עשרות שנים.
יש לך תיאוריה הזויה שלא מסבירה כלום וסותרת את כל התיאוריות הקיימות. ממש מביך….
שוב, אל תעלב. אני בסה”כ אומר את דעתי.
לורם איפסום
היום אנחנו יודעים מה מקור אי-ההתאמה במסה של הקילוגרם הסטנדרטי. מתברר שזה פחמימנים, ויודעים גם איך לנקות אותם.,
אוי, כמה תמימים המודדים שמשתמשים בקבועים שלצערי אינם קבועים
מהירות האור שאינה קבועה ומשתנה בערך בס”מ אחד לשנייה בשנה, ושום ניסוי מיקלזון מורלי לא יוכל לסתור זאת כי ניסוי הנ”ל נעשה בנקודת זמן אחת אי שם בסוף המאה התשע עשרה. אף פעם הוא לא התיימר למדוד את מהירות האור בזמנים שונים ולהשוות בניהם. אי אפשר על סמך מדידה אחת להחליט שהמהירות קבועה בכל זמן!
הק”ג עצמו משתנה כי קבוע הגרביטציה משתנה בגלל התפשטות היקום, ואותה מסה תשקול משקל שונה בזמנים שונים.
אז אתם יכולים לחרוט את הק”ג בשיטות סופר קוונטיות- מיתריות – פלנקיות ובאישור הרבנות והבד”צ, אבל זה לא יעזור, וברגע שתגיעו לתוצאה סופית, הק”ג שלכם יתחיל לאבד ממשקלו, לאט אבל בטוח, קצת פחות מחצי מיקרוגרם לשנה. זה מה יש!
ונכון, אני יודע שכולם יתנפלו עלי אז באמת לא איכפת לי אבל בכל זאת אבקש :-
נא להגיב בעדינות
תודה
לא ברור לי לפי מה יקבעו את המסה של הקילוגרם החדש. לפי המשקולת המקורית, עם 50 מיקרוגרם פחות? או אולי לפי שקלול מסוים של מסת ה”עדים”? ומהן ההשלכות בכל מקרה?
אבי
אני חושב שהפתרון של ליטר מים הוא בעייתי מבחינה טכנית. צריך לוודא שהמים טהורים לגמרי, וזה קשה: המים ממיסים כל דבר בסביבה, החל מהאוויר וכלה בכל מיכל שתשים בהם את המים.
בנוסף, למים יש מתח פנים שמאד מקשה על מדידת הנפח.
היה רעיון דומה – להשתמש במסה של אטומי פחם. במקום לקבוע נפח, עשו משהו יותר פשוט – קבעו מספר מסויים של אטומים. להבנתי, שיטה זו מוגבלת ע”י הדיוק בספירת האטומים בגוף מסויים (כדור צורן טהור בקוטר 93 ממ).
שיטה נוספת, זו שכנראה יותר מעשית, מתבססת על קבוע פלנק. הקבוע הזה מקשר בין מסה, מרחק וזמן ולכן ברגע שיודעים את גודל הקבוע – יודעים להגדיר יחידת מסה. ומתברר שיש מספר ניסויים שונים שמספקים את גודל הקבוע בדיוק מאד גבוה.
בעבר הקילוגרם הוגדר ע”י קבוע יסודי ביקום: 1000 סמ”ק מים ( בטמפרטורה ובלחץ …)
מסיבות פרקטיות הוחלט לשנות את ההגדרה ליחס אותה לחתיכת מתכת ששמורה ב…
עכשיו רואים כמה זה לא נכון היה , אז למה לא לחזור להגדרה המקורית ?
הרי האורך הסטנדרטי כבר קבוע ע”י קבוע יסודי ביקום, (אורך של גל של קרן לייזר שמופקת מאיזוטופ ספציפי של חומר ספציפי ..) לכן גם הנפח, ולכן גם 1000 סמ”ק של מים… אז מה יותר פשוט ונכון מזה שכמה שיותר מהמדידים יתייחסו לאותו קבוע יסודי ביקום ?
גם ניתוק הקשר בין המול והמשקל זה דבר בעייתי , כיוון שבפועל שוקלים כמות חומר כדי לדעת כמה מולים יש בה, והרי אין אפשרות מעשית לספור את המולקולות.
והמשקל אם הוא מיוחס למים שמיוחסים לאורך, אז תמיד אפשר יהיה לבדוק את נכונות הדיוק גם של מול בהתבסס על הסטנדרט של אורך גל של…