הכנס בבון הוא ה-23 בסדרת הכנסים של ״האמנה לשינויי האקלים״ (UNFCCC), לכן השם COP, שהוא קיצור של Conference of the Parties (להלן ״האמנה״). בפריז (Cop21) הושגה הסכמה לאימוץ תקנות וחוקים מחייבים בקנה מידה עולמי. חוקים שיחייבו פעילות למיתון ההתחממות העולמית. התקנות והחוקים מלווים בפעילות כלכלית שתתחיל ב-2020, לכן הכנס בבון נחשב ל״תכני״ שבו אמורים לתקן תקנות וחוקים שיאפשרו למשטרים השונים להפעיל מערכות לעצירת הפליטות.
במקום בו מחוקקים חוקים יש שתדלנים שפועלים עבור ארגונים שונים. יותר מכך מסתבר כי יש פעילות של שתדלנים שמייצגים עסקים ותעשיות, נציגים שמעורבים בפעילות האו׳׳ם למיתון ההתחממות. נוכחות נציגי גופים סביבתיים ונציגי תעשייה גורמת ל״אי-נוחות״, שכן המטרות הפוכות.
על פי דוח חדש של ״אחריות תאגידית״ (Corporate Accountability International (CAI, השתדלנים החזקים והמשפיעים ביותר עובדים עבור תעשיות האנרגיה, מזהמים גדולים כמו תעשיות נפט, גז, פחם וחקלאות תעשייתית, שמהווים את הגופים שפולטים כ-70% מגזי החממה. בד-בבד אותם גופים גם עומדים בראש ״ספקני האקלים״ ומכחישים את ״תרומתם״ להתחממות, עמדה ומצב שמכשילים ופוגעים במדיניות האקלים.
בכל זמן הפעילות של ״האמנה״ נציגים של אותן תעשיות שמרוויחות משריפת מזהמים מורשים להשתתף בדיוני האקלים ויותר מכך במקרים רבים תומכים ומממנים פעילויות וכינוסים בהם דנים בהתחממות העולמית ובשינויי האקלים, מצב שגורם להשפעה שלילית על נסיונות תיקון ומיתון הפליטות. כאשר תעשיית האנרגיה תורמת לתקציב הכינוסים, מעמידה לרשות הדיונים אולמות, מכוניות, מלונות ועוד, ברור שאין זה מצב בריא.
למשל: ב-cop17 בדורבן, מימן תאגיד הכריה הבריטי-דר׳׳אף פעילויות תרבותיות וארוחות עבור המתכנסים, כמו גם מימון הפתיחה החגיגית של הכנס. בארוע קוקטיל עבור המתכנסים הסבירו שתדלני התאגיד לנוכחים כי: ״אין לתעשיות האנרגיה עתיד ללא פחם״! ב-Cop 19 בוורשה כוסה אצטדיון כדורגל בו נערכו השיחות בסמלים של חברות להפקת פחם ונפט, זאת בשיתוף פעולה מלא עם הממשלה הפולנית ותחת הכותרת ״הפסגה הבין לאומית לפחם ואקלים״. באותה הזדמנות השתמשו ארגוני תעשיית האנרגיה בדף האינטרנט של הכנס, בו פרסמו את הדרישה לקידוחי נפט בחוג הארקטי. זו אותה פולניה שתארח את Cop 24 ב-2018, כנס בו אמורים לקבוע מפת דרכים ליישום הסכמי פריז.
בראש הדיונים בבון ישב נציג פיג׳י, אותה מדינת איים קטנה וענייה, כאשר ארה”ב מבטיחה לפיג׳י עזרה כלכלית בסך 26 מיליון דולר ומי ש״כותב את ההמחאה״ הן חברות ותאגידים להפקת נפט ופחם. כאשר ארה”ב שיצאה מהסכמי פריס תורמת למימון פעילות האמנה ברור לאן נושבת הרוח.
המזהמים הגדולים ביותר משתמשים בתמיכתם בשיחות האקלים לצורך יחסי-ציבור תוך העמדת פנים שהם חלק מהפתרון וכך מוצג מצב בו הם ״שחקנים ראויים״ שמציגים ומשתדלים למען קבלת תמונה שגויה.
חברות דלק כמו: אקסון-מוביל, בי.פי, שברון ושל הבטיחו תמיכה בהסכמי פריז, ואפילו פרסמו הצהרה בה הם מתנגדים להחלטת טראמפ לצאת מההסכם, הצהרה שאמורה להסתיר את העובדה ש-25 מוצרים מתעשיית הדלק המחצבי גורמים ליותר מחצי מפליטות המזהמים בעולם ומאה חברות גורמות ליותר מ-70% מהפליטות המזהמות. למרות זאת יושבים נציגי התאגידים ״בראש השולחן״ בו נקבעת מדיניות האקלים הבין לאומית … זאת מאחר והתאגידים יכולים לקנות את מקומם בכינוסים. התמיכה הכספית מאפשרת גישה ושתדלנות שמערערת מדיניות אקלים נכונה, על פי דווח ״האמנה״ השתדלנות מצליחה בדחיפת פתרונות שגויים וחסימת מימון לפתרונות נכונים.
למשל: בדיוני Cop23 הציעו נציגי אוקראינה להקמת גוף שיקרא ״הוועדה לעתיד״. הגוף יציב את חברות האנרגיה בין הדיונים האקלימיים לבין יישום ההחלטות, כך שחברות האנרגיה יהיו באותה עמדה כמו האמנה. מסתבר כי ההצעה ה״מעניינת״ באה אחרי שהובטח לאוקראינה כי עד סוף השנה תקבל אספקת 700,000 טון פחם בערך של 80 מיליון דולר.
הדוגמא הטובה ביותר לפעילות הפוגענית של חברות האנרגיה היא החלטתו של טראמפ לצאת מהסכמי פריז, החלטה שהוכתבה ע”י תאגידי ענק שהם גם המזהמים הגדולים ביותר.
גם מדיניות האקלים של אוסטרליה, (Business Council of Australia (BCA, ואירופה (BusinessEurope’s) מושפעת (לפעמים מוכתבת) ע׳י תאגידי ענק.
לדברי אנשי ה״אמנה״ ממשלות המדינות הצפוניות עושות כרצונן בכל העולם, בעוד מדינות רבות ובעיקר ארצות דרומיות, כאלה שבהן אוכלוסיות עניות, אוכלוסיות ״צבעוניות״, נשים וילדים משלמות את מחיר הזיהום.
על נציגי ממשלות העולם יהיה ״לטפל״ בהבדלי העמדות והעניין שבין הצדדים במאי 2018. דובר ״הקרן לבריאות אמא אדמה״ ( Health of Mother Earth Foundation) אומר: ״דלק מחצבי חייב להישאר באדמה ואת גדולי המזהמים יש לסלק מדיוני האקלים״. לשם כך יש לנתק את הקשרים בין ״האמנה״ לתאגידים. הדרך היחידה בה חברי ״האמנה״ יוכלו למצוא פתרונות לבעיות האקלימיות היא ע”י ״ניטרול״ שתדלני התאגידים מלהפריע ולהחליש את מפת הדרכים שממשלות העולם מפתחות כדי ליישם את הסכמי פריז.
אחרי שנים בהן ארגונים אזרחיים סביבתיים לחצו למניעת השתתפות השתדלנים ונציגי התעשיות בגלל ניגוד העניינים המובנה, יש סיכוי כי בכנס הבא לא ישתתפו שתדלני התעשיות הפוגעניות.
ראו עוד בנושא באתר הידען: