100 שנה להולדתו של אייזיק אסימוב: כיצד הוא תיאר את 2019 (וגם ארכיון עשיר)

היום, 2 בינואר 2020 אנו מציינים מלאת מאה שנה להולדתו של סופר המדע הבדיוני והמדען אייזיק אסימוב. במקרה או שלא במקרה, הוא פרסם בשנת 1983 מאמר על מה שיקרה רגע לפני יום הולדתו המאה – שנת 2019

אייזיק אסימוב על כסא מלכות המלא ברמזים על יצירותיו. מתוך ויקיפדיה. רשיון GNU (קישור לתמונה)
אייזיק אסימוב על כסא מלכות המלא ברמזים על יצירותיו. מתוך ויקיפדיה. רשיון GNU

בסוף שנת 1983, ביקש העיתון טורונטו סטאר מסופר המדע הבדיוני אולי המפורסם ביותר אייזיק אסימוב לחזות כיצד ייראה העולם ב-2019, הסיבה דווקא לבחירת 2019 היתה פרק הזמן – 35 שנה, שאותו פרק זמן שחלף בין כתיבת הספר 1984 בידי ג'ורג' אורוול לשנה עצמה. התרגיל המחשבתי של אסימוב מדגיש כמה קשה לחזות את העתיד של הטכנולוגיה.

 

אייזק אסימוב היה אחד מכותבי המדע הבדיוני והמפורסמים בעולם, שכתב או ערך יותר מ-500 ספרים בקריירה בת ארבעה עשורים. הסופר היהודי יליד רוסיה פרסם סיפורי מדע בדיוני קשה כגון אני רובוט, שקיעה, וסדרת המוסד. באופן טבעי, עבודתו הכילה תחזיות רבות לגבי עתידה של החברה והטכנולוגיה.

סטיבן ג'ונסון מציין כי חלק מהתחזיות הללו התגשמו, כגון יכולתנו להשתמש במה שהוא מכנה תקשורת צליל וחוזי כדי ליצור קשר עם כל אחד על פני כדור הארץ. אבל תחזיות אחרות כגון מכונה שיכולה להמיר שמרים, אצות ומים למזונות כמו תרנגול הודו ללא בשר עדיין לא התקיימו (אם כי במעבדות מנסים לפתח בשר מלאכותי מתאי גזע, וכבר היום יש תחליפי בשר צמחיים די טובים, אבל לא משמרים ואצות).

בהסתייגות מסוימת כתב אסימוב כי הוא חוזה את עתיד החברה בהינתן שלא התרחשה מלחמה גרעינית בין ארה"ב לברית המועצות. זה כמובן לא קרה גם ברית המועצות התפרקה, אם כי רוסיה של היום די יורשת אותה מבחינות רבות, אבל האיום הגרעיני לא נראה באופק למרות נסיגות פה ושם מהסכמי פירוק הנשק הגרעיני. כיום האויבות העיקרית הן צפון קוריאה שכבר יש לה נשק גרעיני ואירן שמשחקת חתול ועכבר עם פקחי הועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית. לאחר הסתייגות זו הוא התנבא בשני נושאים – המיחשוב וניצול החלל.

 

מחשוב ורובוטיקה

אייזיק אסימוב. איור: shutterstock
אייזיק אסימוב. איור: shutterstock
  • "המחשוב ימשיך להתקדם באופן בלתי נמנע."
  • "המחשוב יחדור לכל בית והמורכבות ההולכת וגוברת של החברה תהפוך את החיים ללא טכנולוגיה זו לבלתי אפשריים.
  • מחשבים ישבשו את הרגלי העבודה ויחליפו משרות ישנות במשרות שונות בתכלית.
  • הרובוטיקה תחסל "משרות שגרתיות."
  • החברה, ובפרט מערכת החינוך יצטרכו לעבור שינוי, ואוכלוסיות שלמות צריכות להיות אוריניות מחשב ולהתמודד עם עולם ההייטק.
  • המעבר החינוכי יהיה קשה לרבים, במיוחד כאשר אוכלוסיית העולם גדלה בשיעורים חסרי תקדים.

עדיין אסימוב מיעט להעריך את ההשפעה האמיתית שהיתה בפועל למיחשוב מחשבים עם שקעי תקשורת מסובכים זה שנות התשעים, איפה הטלפונים הסלולריים. אסימוב העריך שתהיה התנגדות להתקדמות המיחשוב, אך זו תהיה הפגנה של לודיטים שלא תעצור את הקדמה. לפני המהפכה החקלאית הרוב המכריע של האנושות עסק בחקלאות ומקצועות הקשורים לה בעקיפין. לאחר התיעוש המעבר מהחווה למפעל היה מהיר וכואב. במהפכת המיחשוב המהפכה מהמפעל למקבילות שלו בעידן המידע מהיר אפילו יותר וכואב עוד יותר.

זאנג מציין כי יש המייחסים לאוטומציה  את המקור לבעיות הכלכליות מהן סובלת ארה"ב – היווצרות חגורת החלודה – במקום בו היתה חגורת הפלדה התעשייתית, התמוטטות ערי כריה, הקיפאון בשכר – כל אלה מהווים חלק מהכאב.

עוד כותב אסימוב כי: "זה לא שהמחשוב הולך לספק פחות משרות באופן כללי,. תמיד הקדמה הטכנולוגית יצרה יותר משרות צצה שהרסה ואין שום סיבה לחשוב שגם עכשיו זה לא יהיה נכון.

שוב, אסימוב צודק לחלוטין לגבי הכלכלה. הרעיון שהאוטומציה תיקח את המשרות היה כבר קלישאה בת מאות שנים בעת שאסימוב כתב את הדברים הללו, ואשר הוכיחה אל עצמה שוב ושוב. לכאורה האבטלה לא גדלה בשלושים השנים האחרונות וגם התבונה המלאכותית, לפי כותב המאמר, לא תגרום לכולנו להיות מובטלים בשלושים השנים הבאות.

אסימוב כתב גם כי העבודות שיופיעו יערבו את התכנון הייצור ההתקנה, התחזוקה והתיקון של מחשבים ורובוטים, והיווצרות של תעשיות חדשות לגמרי שהמכונות החכמות יאפשרו. זאנג אומר שהקביעה הזו נכונה רק במידה מסוימת. רוב משימות הייצור הוחלפו בעבודות שירותים, לא במשרות היי-טק הדורשות השכלה מתקדמת.

עוד נבואה מעניינת של אסימוב שהתגשמה היתה::בתי ספר ללא ספק עדיין יהיו קיימים אבל מורה ייחשב טוב אם יעורר את הסקרנות של התלמדים שיעשירו את עצמם במסוף ובשקע המחשב שלו. בסופו של דבר תהיה הזדמנות לכל צעיר, ואכן, לכל אדם, ללמוד מה הוא רוצה ללמוד. בזמן שלו, במהירות שלו, בדרכו שלו, בדרך שלו."

ואולם זאנג מציין כי אכן הידע מגיע ברובו מהאינטרנט הוא רחב אך רדוד. לרוב הצעירים יש את כל הידע האנושי בקצות אצבעותיהם אך למרות זאת הם זקוקים ללימודים רשמיים כדי להבין את הנושאים לעומקם.

עוד ציין אסימוב כי בעתיד יהיה לנו יותר זמן פנוי שנוכל לנצל למחקר מדעי. בספרות ובאמנויות, לממש תחביבים מרתקים מכל הסוגים. הוא לא צפה כמובן את ההשפעה של הרשתות החברתיות, שמאפשרות לכל אחד לחיות בבועה משל עצמו עם אנשים המסכימים לדעותיו, מופרכות ככל שיהיו, ועל כך שזמן רב יותר מוקדש למשחקי מחשב מאשר למחקר מדעי.

ניצול החלל

הדמייה של מושבת חלל. מקור: Donald Davis.
הדמייה של מושבת חלל כפי שתוכננה על ידי מהנדסים בשנות השבעים. מקור: Donald Davis.

"אנו חוזרים לחלל כדי להישאר," בכך הוא די צדק, תחנת החלל הבין-לאומית מאויישת ברציפות יותר מ-18 שנה. אבל עדיין לא חזרנו לירח ובוודאי לא התחלנו לכרות את מחצביו, ואין באופק תחנת כוח סולארית במסלול סביב כדור הארץ השולחת את האנרגיה שלה במיקרוגל כדי להפוך אותה לחשמל על כדור הארץ. גם מושבת החלל הראשונה שאסימוב צפה שתהיה לפחות על לוחות השרטוט ואולי תיבנה בפועל – דבר שלא קרה. גם הטיסות התת מסלוליות שמבטיחות חברות כמו וירג'ין גלקטיק ובלו אוריג'ין תקועות בשלבי הניסויים בשל אסונות.

אבל הוא היה אופטימי באשר להתקדמות בתחום החלל וחזה כי בני אדם יחזרו לירח בקנה מידה גדול עם פעולות כריה ומפעלים המשתמשים בתכונות המיוחדות של החלל, מצפים ועוד.

"עד 2019, ההתיישבות הראשונה בחלל תהיה על לוחות התכנון, ואולי בבנייה בפועל, הוא כתב. "תהיה זו המושבה הראשונה מבין רבות שתוכל להכיל עשרות אלפי תושבים ושבהם אפשר יהיה ליצור חברות מכל הסוגים, ולהביא לתפנית נוספת של האנושות."

בינתיים התוכניות של נאס"א מדברות על שליחת אסטרונאוטים בודדים לירח (גבר ואישה) אבל מכאן ועד להתיישבות אנושית קבועה על הלוויין הטבעי שלנו, הדרך ארוכה.

ארכיון אייזיק אסימוב באתר הידען ובו בין היתר:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. אכן, התרגום רשלני משהו. אסימוב לא חזה דברים רבים ואילו 'התחזיות' שהתבקש להן לא היו קרובות לתחזיות שנצפו בסדרת סרטי 'בחזרה לעתיד'. נראות תמימות משהו. אילו מי שאינו בקי בפיזיקה ובהתפתחויות טכנולוגיות אך אין מה לבוא אליו בטענות. בתקופה המצויינת כל 'המומחים' טענו שמחשב ממוצע בבית לא צריך יותר מ-150 מ"ב שטח דיסק שלא לדבר על שטח זיכרון, והיום? אבל אין ספק – אסימוב הוא מגדולי סופרי המד"ב. אני חולק על כך שהיה גדול סופרי המד"ב כי לדעתי סטניסלב לם היה הגדול מכלם אבל זו רק דעתי

  2. אסימוב היה ענק בתחומו, אבל מצחיק שהמחשבים שהוא מתאר בעתיד עדיין מוזנים בכרטיסים

  3. תרגום מביש המזלזל בקוראים.

    חוסר כבוד מינימלי לנושא, למושא הכתבה ולקוראים שנאלצים לקרוא טקסט קלוקל שתורגם כנראה באמצעות גוגל עם עריכה כושלת.

  4. חוץ מהיותו מדען וחוזה, אסימוב גם היה סופר מצויין. רוב ספריו מעניינים ומרתקים וגיבורי סיפוריו הם דמויות יחודיות ויוצאות דופן כמו הארי סלדון מסדרת המוסד או סוזאן קלווין מסדרת הרובוטים.

    הספר הטוב ביותר שלו לדעתי הוא מוסד וקיסרות שבו הוא בונה ביד אמן את מערכת היחסים בין בייתה ראדל למגניפיקו, המוקיון מעורר הרחמים של הפרד, שלבסוף מתברר שהוא בעצם הפרד עצמו, שליט הגלקסיה.

    המוסד האחר קורא למרד – נגד הפרד.

  5. "כיום האוייבת העיקרית בתחום זה היא אירן"?! ממתי יש להם נשק גרעיני?

  6. וואו יחסית להרבה תחזיות הוא מאוד מדייק. למרות שגם הוא אופטימי מידי.
    בעשור הבא כנראה נראה האטה משמעותית ההתקדמות הטכנולוגית ואולי אף בנושאים אחרים (הרבה מהתקדמות עד היום הובלה על ידי התקדמות טכנולוגית)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן