מדובר במחקר בינלאומי שיבדוק את תפקיד ביטוי החלבונים ליציבות והתגבשות של זיכרון
נכון להיום יודעים חוקרי המוח והזיכרון כי ביטוי של חלבונים בסינפסות (אזורי המגע בין תאי עצב) יוצר מבנים שהם יציבים מצד אחד – ולכן אנחנו יכולים לזכור זיכרונות לטווח ארוך – ופלסטיים מצד שני – ולכן אנחנו יכולים לקלוט כל הזמן מידע חדש וליצור זיכרונות חדשים. אולם החוקרים רק מתחילים לדעת כיצד המבנה הדיכוטומי הזה מתקיים כשהנסתר רב בהרבה מהגלוי. המחקר החדש ינסה לגלות מידע נוסף בנושא זה תוך שימוש בטכנולוגיות הדמיה ושיטות ביוכימיות ומולקולאריות מתקדמות המאפשרות לעקוב באמצעים מדידים אחר הסינפסות והמרכיבים החלבוניים שלהן.
“למחקר חשיבות בשני כיוונים. מצד אחד, נוכל להתחיל להבין טוב יותר כיצד ומדוע יש זיכרונות רגשיים שנחרטים עמוק מידי כמו בהפרעות פסיכיאטריות הקשורות לסינדרום פוסט טראומתי. מצד שני, נוכל להבין טוב יותר כיצד ומדוע אנחנו מאבדים לעיתים את היכולת ליצור ולשמור זיכרונות חדשים כמו במחלות ניורו-דגנרטיביות דוגמת אלצהיימר”, אמר פרופ' רוזנבלום.
זה המענק האירופאי השני בו זוכה קבוצת המחקר של פרופ' רוזנבלום השנה בנושא הבנת התהליכים הביולוגיים העומדים בבסיס יצירת ושימור זיכרונות בתאי עצב ובמוח.
