על החיסון לשפעת H1N1 (שפעת החזירים)

בעולם רב המידע של היום, הקושי הוא למצוא את המקורות האמינים, לאו דווקא למצוא מידע. לאור שאלות שעלו מהסובבים אותי, אספתי את מה שאני יודעת על החיסון לרשומה הזו, בתקווה לעשות מעט סדר בבלגאן

נגיף השפעת אינו חדש, הוא מופיע מידי שנה. למעשה, כ 5-20% מהאוכלוסייה העולמית נדבקת בשפעת מידי שנה. בארה”ב, 200,000 אנשים מתאשפזים ו-3,000 אנשים נפטרים מהשפעת וממחלות קשורות. התסמינים האופייניים לשפעת הם חום, צמרמורות, כאבי שרירים ושיעול. לאחר יום-יומיים של דגירה המחלה מתפרצת ונמשכת כמה ימים ואפילו עד שבועיים. הפגיעה העיקרית של השפעת היא באנשים מעל גיל 65, 60% מהאשפוזים ו-90% מהתמותה משפעת מתרחשת בגילאים אלו. למרות שבקרב ילדים יש שיעור הדבקה גבוה התמותה נמוכה, רק כ-100 ילדים בשנה מתים משפעת רגילה בארה”ב.

הנגיף עצמו מכיל חומר תורשתי מסוג רנ”א, תכונה המאפשרת שיעור מוטציות גבוה במהלך יצירת עותקי נגיף חדשים. החומר התורשתי של השפעת מורכב משמונה חלקים. תכונה מיוחדת זו מאפשרת החלפת חלקים בין נגיפים מזנים שונים ויצירת זן שפעת חדש. כך, מידי שנה אנו נתקלים בזני שפעת חדשים. אם במקרה הזן החדש מועבר בקלות בין בני אדם, והוא שייך לתת זן שהאוכלוסייה האנושית לא נחשפה אליו, מתקבלת מגפה.

כיום יש שלושה זנים עיקריים של שפעת בטבע המסווגים כ influenzavirus A, B, C. השפעת העונתית, הנקראת גם H3N2, ושפעת החזירים הנקראת גם H1N1 שייכות לקבוצה A.

נגיף ה-H1N1 שיוצר את המגפה הנוכחית מכיל גנים מנגיפי שפעת שמקורם בבני אדם, בחזירים ובעופות. הנגיף התגלה לראשונה ב-18 במרץ 2009 במקסיקו. לאחר ארבעה שבועות הנגיף הגיע לארה”ב, עשרה שבועות מאוחר יותר הוא כבר הגיע ל23 מדינות בכל העולם. לאחר שלושה חודשים מהגילוי הנגיף הוכרז כמגיפה על ידי ארגון הבריאות העולמי. עיקר התפוצה של הנגיף כיום היא בחצי הכדור המערבי – אמריקה ואירופה.

H1N1 הראה ייחודיות כבר מההתחלה. הוא הופיע בסוף עונת השפעת האופיינית ועיקר התפשטותו התרחשה בעונה בה כמעט ולא רואים שפעת בדרך כלל – בקיץ. דבר נוסף המיוחד לנגיף הזה הוא שכמעט לאף אחד מתחת לגיל 50 אין נוגדנים טבעיים אליו, ורק לכשליש מהאנשים מעל גיל 50 יש. הדבר השלישי הוא שהנגיף פוגע באנשים ה”לא נכונים”. בשפעת רגילה רוב התמותה מתרחשת בקרב המאוד מבוגרים והמאוד צעירים, אך H1N1 פוגעת בצורה הקשה ביותר בצעירים מתחת לגיל 50. 88% מהתמותה מ-H1N1 היא מתחת לגיל 65 לעומת שפעת רגילה בה 90% מהתמותה מתרחשת מעל גיל 65.

בחלק מההתייחסויות למגפת השפעת בתקשורת ניתן למצוא השוואות בין השפעת הרגילה ובין זו של המגפה הנוכחית. אמנם איננו רגילים לייחס לשפעת העונתית התייחסות מיוחדת אך יש לזכור שהיא הורגת כ-500,000 אנשים בכל העולם מידי שנה. גם אם שפעת ה H1N1 היתה כמו השפעת הרגילה, מדובר במחלה רצינית ואנשים מתים ממנה. לזה נותר להזכיר כי H1N1 באה יחד עם השפעת הרגילה ולא במקומה וטרם ידוע כיצד שתי השפעות יתנהגו אחת עם השנייה. בישראל מתים משפעת רגילה מידי שנה כ-500 אנשים. זה אולי לא נשמע הרבה, אך זה יותר מכמות האנשים שנהרגים בתאונות דרכים מידי שנה. לפי דיווחי המרכז למחלות בארה”ב, CDC, וארגון הבריאות העולמי, WHO, כ-5000 אנשים מתו עד כה משפעת H1N1 בכל העולם, 62 מהם בישראל.

אין מטרת המאמר לעורר פחד, זו שפעת ואנו עומדים בפני עונת שפעת קשה מהרגיל. כדאי לנהוג בזהירות ולנקוט אמצעי מנע, להגביר מודעות ציבורית – שטפו ידיים, השתעלו למרפק, צמצמו חשיפה, הישארו בבית אם אתם חושדים בהדבקה. עד כאן כולם מסכימים, המחלוקות מתחילות עם החיסונים.

על החיסון לשפעת הרגילה

התנועה המתנגדת לחיסונים קמה בעקבות מחקר, שהופרך מאז כמה פעמים, שדיבר על הקשר בין החיסון המשולש (חצבת-חזרת-אדמת) ואוטיזם. תנועה זו הלכה וגדלה תוך שהיא ניזונה מהפחד של הורים ורצונם להיטיב עם ילדיהם. עם השנים החלה תנועה זו לתקוף כל חיסון באשר הוא ללא קשר למחקרים המתבצעים בתחום. בקשר לחיסון לשפעת פיסת המידע העיקרית שמשמשת להפחדה מפני החיסונים נובעת מהמגפה של 1976.

ב-1976 הסתובב זן אחר של H1N1 שהוביל לגל חיסונים גדול באוכלוסיה. בעקבות החיסון חלה עליה בסיכוי לפתח סינדרום נוירולוגי בשם גיליאן-ברה. זוהי מחלה אוטואימונית המתעוררת בעקבות זיהומים או כל דבר אחר שמגרה את המערכת החיסונית. בסינדרום גיליאן-ברה מערכת החיסון תוקפת את המערכת העצבים וגורמת לחוסר תחושה וחולשה. במקרים חמורים מובילה המחלה לשיתוק ובמקרים החמורים ביותר יש אחוז תמותה של 3-10% הנובע מהיות החולים חלשים מידי בכדי לנשום בכוחות עצמם, או כתוצאה מהפסקת פעילות מערכת העצבים האוטונומית האחראית על הפעילות של הריאות והלב. גם היום עדין קיימת מחלוקת האם החיסון לשפעת הוא שגורם לסינדרום מאחר והוא מתעורר גם באוכלוסיה הלא מחוסנת. ב-1976 הסיכוי לפתח את הסינדרום היה רק 1 ל-100,000 יותר מהרקע באוכלוסיה. מאז הצטברו 30 שנים של ניסיון עם החיסון לשפעת עונתית. המאמרים שכן קושרים את הסינדרום לחיסון לשפעת מדברים כיום על סיכוי של אחד למיליון מעל השכיחות הטבעית באוכלוסיה. גם אם המחקרים הללו נכונים, עדין הסיכוי למות משפעת עולה על הסיכוי ללקות בסינדרום.

80% מהאנשים שלוקים בסינדרום אינם חווים תופעות לוואי ארוכות טווח. אם נקבל את הנתון שאחד מכל מליון מתחסנים ילקה בסינדרום, אז אחד מכל 5 מליון יחווה סוג כלשהוא של תופעות לטווח ארוך ופחות מ-1 מ-20 מליון ימות מגיליאן-ברה. זאת, לעומת הסיכוי של 1 ל-10,000 למות מהשפעת עצמה. כלומר יש כמה סדרי גודל הבדל.

עכשיו, להגן על הילדים שלנו זה דבר חשוב מאוד, אבל יש לנו נטייה טבעית להתעלם מסיכונים גדולים ש”אין לנו מה לעשות לגביהם” ולהעצים סיכונים קטנים עליהם יש לנו שליטה. לפי המחקרים המדעיים החיסונים הם למעשה אחד הדברים הבטוחים יותר שיש ברפואה. אין זה אומר שהם נטולי סיכון בכלל וזו הנקודה אליה נטפלים אותם מתנגדי חיסונים. צריך לקחת דברים בפרופורציות, חשבו רק כמה ילדים מתים בתאונות דרכים מידי שנה, כמה ילדים נפצעים ומתים מחוגי הספורט ואף אחד לא יוצא בקריאה לאסור על חוגי שחיה רק כי כמה ילדים טובעים כל שנה. ב-1976 כתוצאה מהחיסון למגפת השפעת מתו בארה”ב 50 אנשים. בארה”ב כל שנה מתים 50 אנשים בגלל כריות האוויר ברכבים שלהם. האם תוציאו את כריות האוויר? אגב, אותו מספר של אנשים נדרס על ידי בקר בארה”ב כל שנה, קשה להאמין שמישהו ייצא נגד תעשיית הבקר בגלל זה.

בעקבות האירוע של 1976, כיום בארה”ב כל הרופאים הנוירולוגיים מחויבים לדווח על כל מקרה חדש של גיליאן ברה למקרה שאם קיימת עליה בסיכוי לפתח את הסינדרום בעקבות החיסון נדע על זה כמה שיותר מהר. אולם אף אחד לא מצפה לעליה שכזו, אחרי הכל עברו 30 שנים של ניסיון עם חיסונים לשפעת מאז, אך הניטור מתבצע ליתר ביטחון.

המתנגדים לחיסונים קופצים על כל מקרה הקושר בתוכו חיסון עם ארוע בריאותי אחר. מידי יום בארה”ב 3000 אנשים חווים התקף לב, אך אם במקרה התקף לב הגיע יום אחרי קבלת חיסון, המתנגדים לחיסונים יקשרו בין המקרים. למעשה, אם יצליחו לחסן חצי מהנשים בארה”ב, 12,000 נשים יחוו הפלה ספונטנית ב-24 שעות שאחרי החיסון, וכל זאת כחלק משיעור ההפלות הספונטניות הטבעי באוכלוסיה. לפני שמתחילים להיבהל ממקרים שונים המופיעים בחדשות, יש חשיבות רבה לידיעת רעש הרקע של כל תופעה לפני שמתחילים לקשור בין אירועים. נכון לדיווח האחרון על החיסונים לנגיף הH1N1 החיסון בטוח.

גורמי פחד במרכיבי החיסון

טרימרסול – קיים רק בחלק מחיסוני השפעת. הוא מכיל כספית שהיא זו שמעוררת את הפחד. מתנגדי החיסונים קושרים את הכספית להתפתחות אוטיזם, אך העדויות המחקריות לא מראות כל קשר כזה. למעשה, החל מ-2001 כמעט ואין חיסונים שמכילים כספית, פשוט כי שיטות הייצור השתכללו. שיעור האוטיזם באוכלוסיה לא השתנה. כמויות הכספית שכן נשארות בחיסונים נובעות מתהליך הכנת החיסון והן שאריות חסרות משמעות מבחינה ביולוגית. למען הדיוק, אם אכלתם טונה סביר שצרכתם יותר כספית ממה שתקבלו בחיסון המכיל טרימרסול.

כאשר רוצים לחסן אוכלוסיות גדולות ומהר אחת השיטות היא להוסיף חומרים מגבירים לחיסון. כך, גם כמות קטנה יותר של החיסון תיצור את האפקט החיסוני הרצוי. כלומר, שימוש בחומרים אלו מאפשר חיסון של יותר אנשים. חומרים אלו מאפשרים המסה טובה של חומר שומני בתמיסה מימית. בין חומרים אלו ניתן למצוא סקווילין (squalene), אלומיניום ו- MF59.

הפחד מסקווילין נובע ממחקר שנערך על החיסון לאנתרקס בזמן מלחמת המפרץ. בבדיקה שנערכה לאחר החיסון התגלה כי למשתתפים רבים היו נוגדנים נגד סקווילין בדם. הבעיות: 1. לא היה סקווילין בחיסון ההוא. 2. סקווילין הוא אחד החומרים המשתתפים בייצור כולסטרול באופן טבעי בגוף, אז לחלק גדול מאוכלוסיה יש נוגדנים אליו. 3. תוספי מזון רבים ברפואה משלימה משתמשים בסקווילין, וכך גם מוצרי קוסמטיקה.

חיסוניות עדר – רק כי אתה צעיר ובריא לא אומר שתשרוד את השפעת. אנשים צעירים מתו ממנה בכל העולם. אך גם אם אתה לא חושב על עצמך, חשוב על האנשים סביבך שאינם כה בריאים וחזקים כמוך. אם אתה תתחסן, ועוד אנשים צעירים יתחסנו, הנגיף לא יוכל להשתולל באוכלוסיה וכך החיסון שלך יגן על האנשים החלשים יותר שסביבך. אלה שאסור להם להתחסן מסיבות בריאותיות (כמו אלרגיה לביצים או מערכת חיסונית מוחלשת למשל).

דעת הקהל בעולם ובארץ מוסתת בקלות. אמצעי התקשורת משתמשים בפאניקה כדי למכור, אך אנחנו עוד עשויים להתחרט על זה. בקנדה הרבה אנשים אמרו שלא יתחסנו, אך אז נפטר משפעת החזירים שחקן הוקי בריא בן 14 ומאז ההיצע לא עומד בפני הביקוש. האסימון נפל – כולנו במשחק. ביכולתכם להעמיד את המערכת החיסונית שלכם בפני מבחן שלא בטוח שהיא תעמוד בו או, תמורת סיכון קטן בהרבה, להתחסן.

הרשומה מבוססת על שיחה שנוהלה בין ארבעה רופאים השייכים לאתר המצוין Science Based Medicine. השיחה פורסמה תחת הפודקאסט The Skeptic's Guide to the Universe. ארבעת הרופאים שהשתתפו בשיחה: ד”ר סטיבן נובלה, ד”ר דיויד גורסקי, ד”ר ג'וזף אלביץ וד”ר מארק קריסליפ.

עוד בנושא באתר הידען:

• שפעת – הנגיף המאיים?
• החיסון לשפעת החזירים בטוח
• מיומנו של חולה בשפעת החזירים
• חיסונים, אוטיזם ושרלטנות מדעית