שפעת- הנגיף המאיים?!

השפעת מבקרת אצלנו מדי חורף, אם כך מדוע העולם נכנס השנה לבהלה?

מאת ברכה רגר

בחורף, כשמופיעים תסמיני ההצטננות המוכרים, מיד פוסקים הידענים “זו שפעת”! נגיף השפעת הוא אכן נגיף נפוץ מאוד, הכולל כמה סוגים, A, B ו-C וזנים חדשים המשתנים ללא הרף. שפעת יכולה להיות מחלה קלה באופן יחסי של דרכי הנשימה (בעיקר זן C אבל גם A ו-B), אך גם מגפה קטלנית (זני A ו-B). קשישים, אנשים הסובלים ממחלות רקע של דרכי הנשימה ומדוכאי חיסון רגישים לה במיוחד.

הדרך היעילה ביותר למניעת מחלה הנגרמת על ידי נגיף היא חיסון, אך מבנה נגיף השפעת מעורר קושי. לנגיף מעטפת של חלבון וסוכר שבתוכה מצוי סליל אחד של רנ”א, בעל גדיל שלילי(RNA-) , שאותו הוא מחדיר לתאים הנגועים. ואולם, מולקולת הרנ”א של השפעת ייחודית בכך שהיא מחולקת ל-8 חלקים. נגיפים מזני שפעת שונים יכולים אפוא להחליף ביניהם מקטעי גנים במהלך התרבותם. התהליך הזה, הקרוי העברה אנטיגנית antigenic shift)), יוצר זנים חדשים המכילים חלבונים השונים מאלה שהכילו הזנים המקוריים. תהליך נפוץ אף מזה, סחיפה אנטיגנית (antigenic drift), נגרם מהצטברות שינויים גנטיים אקראיים המתרחשים כשהנגיף עובר בין מאכסנים ומתרבה. נוגדנים שנותרו בגוף לאחר מחלות קודמות מזהים רק את חלבוני המעטפת של הנגיפים המקוריים, מסלקים אותם ומעניקים יתרון לנגיפים החדשים.

שני חלבונים המצויים על המעטפת מאפשרים לנגיף להדביק תאים: המאגלוטינין H, מצמיד את הנגיף לתא ונוירואמינידז קודח חורים במעטפת התא ומאפשר לרנ”א הנגיפי להיכנס אליו. שני החלבונים משמשים מטרה למערכת החיסונית, אך דווקא הם עוברים שינויים רבים ולכן יש גרסאות רבות שלהם. גרסאות החלבונים האלה משמשות לסיווג זני השפעת מטיפוס A, לדוגמה, H1N1 (שפעת החזירים), H1N5 (שפעת העופות), H3N2 וכולי.

אין פלא אפוא שרוב החיסונים נגד שפעת ממריצים יצירת נוגדנים נגד החלבונים האלה. שני סוגי חיסונים עונתיים מצויים כרגע בשימוש: אחד מכיל תערובת של זני שפעת מומתים, ואחד, הפחות נפוץ, מכיל תערובת של זני שפעת מוחלשים, מן הזנים שבודדו בשנה הקודמת. יעילות התרכיבים חלקית מכיוון שהם אינם מכילים את הזן הפעיל של השנה שבה ניתן החיסון.

נגיף השפעת נפוץ גם בבעלי חיים, בטבע ובמשק הבית, והם מפיצים אותו. החזיר נחשב לאחת החיות החשובות במעגל החיים של הנגיף ובמעבר לבני אדם. חזירים רגישים לזני שפעת ממקורות שונים ולכן משמשים כר לערבול גנים וליצירת זנים חדשים. מתברר שהשינויים האלה בגוף החזיר עלולים ליצור זנים אלימים וקטלניים לבני אדם.

מדוע הפחד גדול כל כך? הסופרת ג'ינה קולטה מתארת בספרה “שפעת – עולם בצל מגפה” כיצד הפילה מגפת השפעת הקשה שהתפרצה ב-1918 חללים רבים, בעיקר צעירים ושינתה למעשה את העולם שעמד אין אונים כנגדה. נראה שהנגיף ההוא ניחן באלימות גבוהה יותר מזו שנתקלנו מאז.

מדי כמה שנים מתפרצות מגפות שפעת עולמיות: “השפעת האסיאתית” (1957), “שפעת הונג קונג” (1968), איום של שפעת חזירים ב-1976 והאיום הזכור של “שפעת העופות” (2005), אך לשמחתנו אף מגפה או איום לא התממשו לממדים של 1918. הסיבות לכך אינן ברורות- אפילו שחזור גנטי של זן הנגיף מ-1918 לא הסביר את אלימותו יוצאת הדופן [ראו ” המצוד אחר נגיף השפעת הרצחני” מאת ג'פרי ק' טאובנברגר, אן ה' ריד ותומס ג' פנינג, סיינטיפיק אמריקן ישראל, אפריל-מאי 2005].

צל המגפה של 1918 הוא שהכניס את העולם לכוננות לאחר הופעת הזן החדש במקסיקו ובדרום ארה”ב בפברואר 2009. אבל לשמחתנו, במשחק השח האבולוציוני אדם-נגיף למדנו להתגונן ממתקפה בלתי מרוסנת על ידי נקיטת אמצעי מניעה, תרופות מתוחכמות וחיסונים.

ביוני 2009 הכריז ארגון הבריאות העולמי על השפעת הנוכחית כעל מגפה עולמית וקרא למצב חירום. התגובה העולמית והדיווחים היום-יומיים מוכיחים עד כמה חשוב הקשר בין המדינות לארגוני הבריאות העולמיים. אך אין הדבר פותר כמובן כל מדינה כשהיא לעצמה לדאוג לתושביה ולתדרך כל אחד כיצד להתגונן ולהימנע מהפצת המחלה.

אנו למדים מדי יום על התנהגותו של הזן הנוכחי ומתדרכים אנשי מקצוע ואת הציבור. כרגע, נראה שהעולם מוכן למתקפה אם היא תגיע בחומרה המצופה.

ברכה רגר היא פרופסור אמריטוס למיקרוביולוגיה ולאימונולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון, לשעבר מדענית ראשית של משרד הבריאות, חברה במועצה להשכלה גבוהה וכיום נשיאת אורט ישראל ויו”ר המועצה האקדמית של אורט.