סיקור מקיף

רימון-נשק יעיל נגד טרשת עורקים

פרופ’ מיכאל אבירם, מנהל מכון לגסי – הריטג’ למחקר רפואי ברמב”ם היה הראשון להראות את התכונות נוגדות החימצון ומעכבות טרשת העורקים בבני אדם, כמו גם את מנגנוני פעילותם של הפוליפנולים האנטיאוקסידנטים הייחודיים לרימון, גפן (יין אדום), זית, תאנה, ותמר

פרופ' מיכאל אבירם. הטכניון ורמבם צילום: פיוטר פליטר
פרופ' מיכאל אבירם. הטכניון ורמבם צילום: פיוטר פליטר

הקדמה מביאה איתה בעיות ומחלות חדשות, אך במקרים רבים מסתבר שהפתרון הוא עתיק יומין. אחרי עשרות שנים של מחקר אודות תכונותיו של הרימון כמונע טרשת עורקים, לאחרונה פוצח מנגנון פעולתו של הפרי התנ”כי… וגם, לא תאמינו מה חרוב והדס יכולים לעשות

בעולם המערבי, גורם המוות מס’ 1 הוא מחלות כלי הדם והלב, הנגרמות בעיקר בשל בעיות כולסטרול. תהליכים מסוימים גורמים לכולסטרול לשקוע בדפנות העורקים ולחסום אותם. בנוסף, בשל אורח החיים המודרני החושף אותנו לקרינה, כימיקלים, עשן, וירוסים ועוד, הכולסטרול מתחמצן ושוקע מהר יותר בכלי הדם, תהליך המזרז את סתימת העורקים. כיום ידוע כי לא רק רמת הכולסטרול בדם חשובה, אלא גם איכותו. גופנו מייצר כ-70% מהכולסטרול בדם, אך היתר מגיע מהמזון שאנו אוכלים ולפיכך לתזונה יש תפקיד חשוב ביותר בקביעת הכמות והאיכות של הכולסטרול בדם.

במשך שנים רבות חוקר פרופ’ מיכאל אבירם, מנהל המעבדה לחקר ליפידים בפקולטה לרפואה של הטכניון ובמרכז הרפואי רמב”ם בחיפה, את מנגנוני התפתחות טרשת העורקים ותוצאותיה (התקף לב ושבץ מוחין). מחקריו של פרופ’ אבירם התמקדו בעיקר במזונות ים-תיכוניים, שהתגלו כבעלי תכונות המונעות את חמצון הכולסטרול ומעכבות את טרשת העורקים. במסגרת עבודתו, גילה פרופ’ אבירם כי פרי הרימון מכיל כמות גבוהה של פוליפנולים אנטיאוקסידנטים, היעילים הן כמעכבי חימצון הכולסטרול והן כמפרקי כולסטרול מחומצן, אך רק לאחרונה הוא הצליח לפצח את האופן שבו פועל המנגנון על גופנו.

במשך למעלה מעשור בחנו פרופ’ אבירם וקבוצת המחקר שלו את אופן השפעת הרימון על הכולסטרול בגוף. נמצא שדמנו מכיל אנזים בשם פאראאוקסונאז, הקשור ל”כולסטרול הטוב”
(ה-HDL), שתפקידו לסלק את עודפי כולסטרול מהעורקים אל הכבד ומחוץ לגוף. האנזים פאראאוקסונאז מפרק כולסטרול מחומצן. כאמור, לתזונה יש תפקיד חשוב בתהליך זה ופרופ’ אבירם מצא כי הפוליפנולים האנטיאוקסידנטים הייחודיים לרימון מהווים כוח עזר לפעולתו של אנזים הפאראאוקסונאז. הרימון משפיע על זירוז פעילות האנזים באמצעות שלוש פעולות: הוא מסייע בהורדת חימצון הכולסטרול וזירוז סילוק הכולסטרול מדופן העורק, הוא מסייע לקשירת אנזים הפאראאוקסונאז לכולסטרול הטוב (ולכן מגביר את פעילותו), והוא משפעל את הגן המייצר את אנזים הפאראאוקסונאז ובכך מגביר את כמותו ואת פעולתו הבריאותית בגוף.

פרופ’ מיכאל אבירם, מנהל מכון לגסי – הריטג’ למחקר רפואי ברמב”ם היה הראשון להראות את התכונות נוגדות החימצון ומעכבות טרשת העורקים בבני אדם, כמו גם את מנגנוני פעילותם של הפוליפנולים האנטיאוקסידנטים הייחודיים לפירות שבעת המינים: רימון, גפן (יין אדום), זית, תאנה, ותמר.
לאחרונה פרופ’ אבירם מצא פירות ים תיכוניים נוספים המכילים אנטיאוקסידנטים מסוג פוליפנולים ייחודיים: בדבש החרוב נמצאה כמות גבוהה מאוד של אנטיאוקסידנטים ויכולת מרשימה לעכב עקה חימצונית בכלל וכנגד חימצון הכולסטרול בפרט. כמו כן נמצאו ממצאים דומים גם במיץ של שיח ההדס, מארבעת המינים של חג הסוכות. בכך הצטרפו שני הפירות הללו לרשימת המזונות הים-תיכוניים התורמים לירידה בצבירה של כולסטרול בדופן העורק, ועקב כך לירידה בהתפתחות טרשת עורקים וביטוייה: התקף לב ושבץ מוחין.

5 תגובות

  1. במחקרים השונים מדובר במניעה ועיכוב – מה בקשר להיפוך תהליכים ? האם יש לכל החומרים הנ”ל גם השפעה על טרשת שכבר נוצרה ? הסתיידויותשכבר נוצרו על חסימות שכבר נוצרו ? הפיכת תהליכים להפיכים ? פתיחת החסימות וכו’ ?

  2. הוכח לא מכבר שאין קשר בין אוקסידנטים לאורך החיים
    כמו כן הוכח שאין קשר בין שימוש במי חמצן (אחד האוקסידנטים החזקים ביותר) המשמשים לצביעת שערות לסרטן העור.
    יש הרבה מיתוסים על אנטיאוקסידנטים שמקורם אינם מדעי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.