חוקרים מאוסטרליה זיהו קשר משמעותי בין אורך הגן האחראי על פעילות הטסטוסטרון וטרנסקסואליות מגבר לאישה לבין הנטיה
המחקר הגנטי הגדול ביותר של טרנסקסואלים אוסטרליים שהפכו או מבקשים להפוך מגבר לאישה, מצא כי קיים קשר מובהק בין זהות מגדרית לבין גן המעורב בפעילות הטסטוסטרון. מגיל צעיר מפתחים בני אדם תחושה פנימית של היותם גבר או אישה – הזהות המגדרית שלהם. טרנסקסואלים מזהים את עצמם עם המין השני במקום עם הזהות המתאימה למין שלהם”.
ניתוח גנים של 112 טרנסקסואלים מתנדבים – שעברו שינוי מין מגבר לאישה, הראה כי הם נטו יותר להחזיק בגרסה הארוכה יותר של גן קולט האנדרוגן. ההבדל הגנטי עשוי לגרום לאותות חלשים יותר של הטסטוסטרון, דיווח הצוות בכתב העת Biological Psychiatry.
ואולם, גנים אחרים גם הם משחקים תפקיד, הם אומרים. מחקר זה מצבר עם מחקרים נוספים שמראים כי לגורמים ביולוגים יש השפעה על הזהות המינית.
“המחקר שלנו הראה כי מבני מוח מסוימים אצל טרנסקסואלים שהפכו או מבקשים להפוך מגברים לנשים הם יותר נשיים” הם כותבים.
במחקר חיפשו החוקרים הבדלים פוטנציאליים בשלושה גנים הידועים כמעורבים בהתפתחות המינית – מקודדי קולטני האנדרוגן, קולטני האסטרוגן ואנזים ההופך טסטוסטרון לאסטרוגן.
השוואת ה-DNA של טרנסקסואלים ההופכים מגברים לנשים, שבו השתתפו 258 בני אדם, כולל קבוצת בקרה, הראתה קשר משמעותי בין בעלות על גרסה ארוכה של גן קולטן האנדרוגן לבין טרנסקסואליזם.
עוד קודם לניסוי היה ידוע כי הגרסה הארוכה של גן קולטן האנדרוגן מלווה באיתות פחות יעיל של טסטוסטרון. הפעילות המופחתת של הורמון המין הגברי עשויה להשפיע על התפחות העובר ברחם, מעריכה החוקרת לורן הייר ממכון הנסיכך הנרי למחקרים רפואיים. החוקר השני השותף למחקר, הוסיף: ישנה סטיגמה חברתית לפיה טרנסקסואליות זו פשוט בחירה של סגנון חיים, ואולם הממצאים שלנו תומכים בבסיס הביולוגי של השאלה כיצד מתפתחת הזהות המגדרית.”
אף כי זהו המחקר הגנטי המקיף ביותר בנושא הטרנסקסואליות עד היום, החוקרים מתכננים לבדוק אם ניתן לקבל את אותן תוצאות על אוכלוסיה גדולה בהרבה. טרי ריד מהאגודה למחקרי זהות מגדרית אומרת שההיא משוכנעת כי קיים בסיס ביולוגי לטרנסקסואליות. “המחקר נראה כמחזק מחקרים קודמים שזיהו עובדה זו, בכמה טרנסקסואלים, יתכן שישנו טריגר גנטי לההתפתחות זהות מינית בלתי מוגדרת. “ואולם יתכן שזהו רק אחד ממספר ערוצים, אף כי נראה סביר כי המרכיב הביולוגי תמיד יהיה נוכח באתיולוגיה של טרנסקסואליות, לא סביר שמסלול ההתפתחות יהיה זהה אצל כל הטרנסקסואלים.
7 תגובות
שרון:
כנראה שאינך מבין מהי טראנס סקסואליות.
טראנס סקסואל הוא מי שמשנה את מינו.
לבעלי חיים אין יכולת לבצע ניצוחים ואין ביכולתם להביע בפנימנו את רצונותיהם.
בכלל, בעלי חיים רבים לא מגבשים לעצמם תחושת זהות כלל ובכלל זה גם לא תחושת זהות מינית.
מעניין לציין שיש טרנס סקסואליות מסוג אחר בבעלי חיים – יש למשל דגים שבתנאים מסוימים משנים את מינם – אבל הם אינם עושים זאת כתוצאה מתחושת זהות מינית או רצון – זה פשוט מאפיין טבעי באותם סוגים של דגים.
נקודה:
זה נכון שיש להוקיע התנהגויות מסוימות גם אם "נכפו" על האדם על ידי אופיו והגנים שלו אבל הטראנס סקסואליות אינה התנהגות שגורמת נזק לסביבה ולכן אין להוקיעה.
כאן צדק שרון כשאמר שהיחס כלפי הטרנס סקסואליות מבטא חוסר סובלנות (מרושע) לשונה.
לשרון, חברתית (=מוסרית) אין להצדיק מעשים כאלו ואחרים בטענה שזה כפוי עליו. החברה כן יכולה לוותר על מעשים כאלו אך ורק אם נעשו בעבר, אך אם מדובר באופיו של האדם, (למשל אדם שנולד רע (סוציופת) ) על החברה להרחיק ולהקיא את אותו אדם מתוכה. האפשרות של החברה לשנות את הגדרותיה של טוב ורע תמיד נתונות ועובדות כאלו או אחרות לא מצדיקות שינויים שכאלו.
אכן כן אבי. מעניין האם ישנו מודל בבע"ח לטרנסקסואליות.
גם בבני אדם מתים קשה לבצע ניסוי שמקשר ביולוגיה מולקולארית להתנהגות :).
בכל זאת, ניסוי קורלטיבי תמיד יהיה ניסוי לא שלם. מאמר שהיה מראה סיבתיות היה מתפרסם, אני מניח, בעיתון נחשב יותר.
בכל מקרה ישנו כאן לפחות רמז, שמצטרף לרבים אחרים על רמת לבורות והרוע שבה מתייחסים רוב בני האדם לשונים מהם. רמז לכך שההתנהגות שלנו בחלקה היא כורח גנטי. חבל.
לשרון. החוקרים מודעים לכך והם מנסים לערוך ניסוי נרחב יותר. עם זאת, קשה מאוד לבצע ניסוי של קישור ביולוגיה מולקולרית עם התנהגות בקרב בני אדם חיים.
החולשה העיקרית של המאמר היא היותו קורלטיבי בלבד. הכרחי להראות גם סיבתיות על מנת להפוך לומר אמירה מדעית אמיתית לניסוי שמקשר ביולוגיה מולקולארית עם התנהגות.
מעניין וחשוב. מקווה שהמחקר ימשיך ויתפתח. בשלב זה אני מעדיף להתיחס אליו בחשדנות ולא להפיק ממנו לקחים מרחיקי לכת.
בברכת חברים,
עמי בכר
כתבה מעניינת וחשובה
מרתק !