סיקור מקיף

מור בשמים ולבונה

כדי להפיק את שרף הלבונה חורצים חריץ אנכי ובקצהו מקלפים מעט את הגזע, השרף החלבי מתקשה על העץ, מעמיקים את החריץ ואחרי כשלשה חדשים מתמצק בתחתית החריץ גוש כדורי צהבהב – שרף לבונה. דרך הפקה זו מקשה על המשך התפתחותו של העץ

 עץ לבונה, הפקת שרף, המוצר המוכן.

רבים העצים מהם מפיקים מוצרים שונים ומשונים ללא גדיעתם, מוצרים ידועים ומוכרים הם: קינמון -מופק מקליפתו של עץ, גומי – מופק משרף וכמובן כל עצי הפרי. המוצרים היותר יקרים הם אלה המשמשים לבישום: מור = שרף הקומיפורה, עץ-סנדל וקינמון = אבקה מקליפת הגזע,
הידוע ביותר בשמוש רב גם היום הוא שרף הלבונה שמופק מעץ (לבונה). שמו הבוטני הוא frankincense / Boswellia (כחמישה מינים שונים) ומקורו בקרן אפריקה ובדרום חצי-האי-ערב.

בתקופות קדומות עברה בתחומנו דרך המסחר החשובה שקישרה את המיזרח למערב דרך הידועה היום כ "דרך הבשמים" שכן המוצרים היותר חשובים שהועברו בדרך היו מיני בשמים שהחשוב בהם היה שרף הלבונה, אותו שרף שע"י שריפתו מופק ריח נעים. ככזה נימצא שרף הלבונה בשימוש גם היום, במזרח (הודו וסין) בתעשית הבשמים, בחגיגות וטקסים בעולם הערבי, בבתי סולטנות עומן, בכולם שריפת לבונה נפוצה ומקובלת. בעולם המערבי נמצא שרף הלבונה בעיקר בכנסיות, שכן על-פי הברית-החדשה שרף הלבונה היה בין המתנות שהובאו לישו (התינוק) ע"י "שלשת החכמים". (יחד עם מור וזהב).

הכמרים מנופפים בכלים בהם גחלים לוהטים ועליהם שרף הלבונה, מובן כי בימים אלה, בתקופת הכריסטמס (יום הולדתו של ישו), והסילבסטר (מילת ישו), רבים ותכופים יותר הביקורים בכנסיות, הצפיפות עולה, הצורך ב"מטהרי-אוויר" רב ולכן הביקוש לשרף עולה, אולי זו הסיבה לפרסום מחקר שבודק איך משפיעה הפקת השרף על העצים. זו אחת הפעמים הבודדות בהן נבדקה ההשפעה (הכמותית) של הפקת שרף מעצים בכלל ומעצי הלבונה בפרט ולכן יש עניין רב בממצאים.

כדי להפיק את שרף הלבונה חורצים חריץ אנכי ובקצהו מקלפים מעט את הגזע, השרף החלבי מתקשה על העץ, מעמיקים את החריץ ואחרי כשלשה חדשים מתמצק בתחתית החריץ גוש כדורי צהבהב – שרף לבונה.

פרופ' פרנס בונגר מאונ' וונינגן Wageningen University בהולנד מפרסם את מחקרו ב Journal of Applied Ecology, הפרופסור נעזר בחוקר מאריטריאה כדי לבדוק מה מידת הנזק שנגרם לעצים כאשר פוצעים אותם כדי להפיק את השרף. עד היום היה מקובל כי גרוד קליפת הגזע או פציעה לשם הפקת שרף אינם פוגעים בעצים, בתנאי שההפקה מתונה…? החוקרים מצאו כי: בעקבות הביקוש הרב לשרף הלבונה בסוף ובתחילת השנה הנוצרית, חורצים המפיקים יותר חריצים בכל עץ ומפיקים יותר שרף, התוצאה היא כי אותם עצים מפריחים פחות פרחים, נותנים פחות פירות, פחות פירות פרושו פחות זרעים מה שגורם לפגיעה בהתחדשות אוכלוסיית עצי הלבונה במקומות בהם הפקת השרף מרובה,
החוקרים מניחים כי העצים מפנים יותר מידי פחמימות לצורך יצור שרף, פחמימות שחסרות להתפתחות הסדירה של העץ וליצור פרחים – פירות – זרעים. התוצאה היא כי באזורים בהם מופק השרף אין התחדשות וחורשי עצי הלבונה מתדלדלים במהירות.

כדי למנוע פגיעה ב"ענף" הפקת השרף מציעים החוקרים להפחית מס' החריצים בכל עץ, לדעתם ששה חריצים בעץ (שהוא המס' המקובל ) הם יותר מידי, (אין החוקרים ממליצים על מס' החריצים הרצוי), כמו כן ממליצים החוקרים לתת לעצים תקופות מנוחה, כלומר שנים בהן לא יופק שרף, התוצאה הכוללת תהיה (כמובן) הפקת פחות שרף.

 בגלל הביקוש הגובר לשרף הלבונה, ללא משטר הפקה תקין (בר-קיימא) מסכנים המפיקים את עתידם, כורתים את הענפים מהם הם מתקיימים, פשוטו כמשמעו. בנוסף לכך למרות שעצי הלבונה גדלים בקרקעות סלעיות ועניות יחסית יותר ויותר חורשים נכרתים כדי לפנות מקום לשטחי חקלאות, לכן יש צורך בניהול נכון של שטחי הבר בהם גדלים העצים.

לדברי החוקרים: "אילו נולד ישו בימינו יתכן ו"שלושת החכמים" היו נאלצים לחפש תחליף ללבונה ".. .

דר. אסף רוזנטל, מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה. לפרטים טל' 0505640309 / 077-6172298 , דוא'ל [email protected]

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. מבקשת להצתרף לטיול באפריקה לביקור בשדות הגידול של המור והלבונה בתקופת האסיף של הקטורת.
    נא ליצור איתי קשר מיילי.
    תודה תמרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן