תגובתו של פרופ’ שאקי לשאלה בדבר הפער שבין קביעת ההלכה, לפיח גיל היקום הוא 5745 (התשמ”ה) שנים, לבין הטענה כי מימצאים ארכיאולוגיים שנתגלו במדבר יהודה ושהוצגו במוזיאון ישראל גילם 9,000 שנה
נביא תחילה את המאמר של שאקי:
“ישנן הרבה השערות בקשר לגילו של העולם. אני מגן איתן כצוק סלע על גישת היהדות. המילה “מדע” לא מרשימה אותי. אני איש מדע בעצמי, ואני יודע שכל מה שהמדענים מציגים זה רק השערות. הם משנים את דעתם כל יום, והם עלובים אפילו בעיני עצמם. גם בכלכלה כל הפרופסורים יודעים לתת עצות, אחר כך הם זוחלים על ארבע כדי להתנצל. ביהדות לעומת זאת, הדברים ברורים. אני יודע בדיוק מה היה בעולם כל יום מאז שהוא נברא.
אבי ז”ל סבא שלי וסב סבי, כולם האמינו בגישת היהדות, וזה מה שנכון. המדענים האלה שאומרים אחרת, עושים את זה כיוון שקיבלו חינוך שמטרתו ללחום בדת, ובזה תלויה המשכורת שלהם. אבל כל זה בטל לעומת תנועת החזרה בתשובה המהממת בהיקפה. אפילו איינשטיין שלנו הפך בסוף ימיו לדתי במלוא מובן המילה.
לפני מספר חודשים הופיעו באחד העתונים דבריו של חבר-כנסת הפרופ’ אבנר שאקי (ראו לעיל). הייתה זו תגובתו של פרופ’ שאקי לשאלה בדבר הפער שבין קביעת ההלכה, לפיח גיל היקום הוא 5745 (התשמ”ה) שנים, לבין הטענה כי מימצאים ארכיאולוגיים שנתגלו במדבר יהודה ושהוצגו במוזיאון ישראל גילם 9,000 שנה. רפאל פלק, שהוא פרופסור לגנטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים (ועורכו לשעבר של “לדעת) נדרש כאן לעניין תגובתו של פרופ’ שאקי. יהיה מי שיחלוק על דעתו של פרופ’ פלק ויהיה אולי מי שיעיר על ניסוחיו. באשר לניסות – איננו יכולים להתעלם מהביטר יים המשפילים (“הם עלובים” “זוחלים על ארבע”) והמטעים (“אני איש מדע”) בהם השתמש פרופ’ שאקי. בסיום נרשה לעצמנו להעיר הערות משלנו, ואנו מצפים לתגובותיכם, הקוראים.
תגובת פרופ’ רפאל פלק
לפני מספר חודשים הופיע באחד העתונים הקטע שלעיל, תגובתו של ח”כ פרופ’ אבנר שאקי לשאלה שנשאל בקשר לגילויים ארכיאולוגיים בני כעשרת אלפים שנה, שנתגלו במדבר יהודה ומוצגים בתערוכה סרשימה במוזיאון ישראל בירושלים. למקרא הדברים משכתי כתף וניסיתי לפטור אותם כעוד אחת מהמוזרויות המרובות של חיינו התרבותיים. גילויים של העדר תרבות ויכוח ושל חוסר נימוסים מצד אישי ציבור, כבר מזמן אינם בגדר חדשות במקומותינו. ואולם, כיוון שדברים החוזרים ומתפרסמים מידי פעם עלולים להיקלט ולהשתרש, מן הדין לומר בכל זאת כמה מלים על גיל העולם ועל מדע ומדענים.
‘דת ומסורת בנויות על אמונה; זה כוחן וזה ייחודן. מדע, לעומת זאת, מבוסס על הטלת ספיקות, על אי-קבלת דבר כמובן מאליו, על בדיקה חוזרת ונשנית של כל תורה וכל השערה, תהיה סמכותן נכבדה ומקובלת ככל שתהיה. זה מקור כוחו של המדע והבסיס להתפתחותו. דת היא דבר הנתון כשלמות אחת: אם אך תצליח להבין את הנאמר תוכל לחיות בעולם שאין בו ספקות. בחיים, העימות עם המציאות הוא קשה ומתסכל, ולעיתים קרובות בלתי נסבל. הפתרון שמציעה הדת כנראה הוא מפלט חשוב ונוח. ואולם, יש המעדיפים להמשיך לשאול שאלות ולבחון את התשובות לאור עובדות ותצפיות. בכך הם הופכים למעשה להיות מדענים. כי מה עושה מדען אמיתי בתחום התמחותו הוא בוחן השערות על ידי עריכת ניסויים ואיסוף תצפיות. מדען אמיתי יודע שההשערות שהוא בוחן אינן אמיתות מוחלטות. הן מושפעות מתוצאות ההסתכלויות והניסויים שלו, ושל אלה שקדמו לו, ממש כשם שהן מושפעות מדעותיהם ואמונותיהם של המדענים השונים.
שכלול ההשערות והחלפתן באחרות כך הוא מקווה תתאמנה טוב יותר למציאות מקודמותיהן. במלים אחרות, המדען מנסה טובים בחיזוי תוצאות הניסויים שהוא עומד לבצע או האירועים שהוא עשוי לצפות בהם. המבחן של ההשערה המדעית הוא אך ורק מידת הצלחתה להסביר תצפיות ולחזות תוצאות. ולעולם לא מידת התאמתה של” ההשערה עם אמונותיו של אביו, סבו ן וסב-סבו של המדען או עם דעותיו של מדען אחר, בין אם זה ניוטון או איינשטיין לעולם לא יטען מדען אמיתי שהוא יודע ש”זה מה שנכון”.
מדענים אמיתיים יהיו הראשונים שיזהירו מפני האיוולת שבהתייחסות של יראת-כבוד אל תיאוריות שניסחו הם עצמם, ומפני ערבוב עניינים שהם בתחום הערכים והאמונות עם עניינים שהם בתחום ההשערות והביקורת הניסויית. ההישגים הגדולים של המחקר המדעי והיישומים המדהימים של התורות המדעיות בתחומי הבריאות , התחבורה והחלל, התקשורת, החקלאות, התעשייה ותחומים אחרים של חיינו. הם העדים הטובים ביותר לתבונה שנעוצה בגישה המדעית ובבחינה מתמדת של מוסכמות ומקובלות. ח”כ פרופ’ שאקי הוא אולי איש אשר אמונתו איתנה בלבו. “ייתכן והוא ראוי לקינאה על אמונתו המוצקה וחסרת הספקות., “על שהוא יודע בדיוק מה היה בעולם כל יום מאז נברא” אולם .הוא אינו איש מדע.
גם המדענים שעיסוקם בקביעת גילם של עצמים שנמצאים בחפירות ארכיאולוגיות או גיאולוגיות מעלים השערות ומציעים דרכים לבדוק ולבחון אותן. מידי פעם נופלת בידיהם תגלית חדשה, המאפשרת להם להעמיד את השערותיהם למבחן מחודש. אחת מהרגשות הסיפוק הגדולות הנופלות לעיתים בחלקו של מדען היא זו המתקבלת עם גילוי התאמה מצוינת בין התוצאות החדשות שהתקבלו לבין ההשערה שהניח. ככל שרבה מידת ההתאמה הזו אנו נוטים להרגיש שההנחות שעמדו ביסוד ההשערות המדעיות הנידונות הן יותר מבוססות במאה השנים האחרונות הצטברו נתונים רבים מאוד, בשיטות אסטרופיסיות, גיאולוגיות וכימיות-פיסיקאליות, המורים על כך שהעולם שלנו “זקן” יותר מ.-5745 היום אין מדען רציני המפקפק בכך שגיל כדור-הארץ שלנו עולה על שלושה מיליארד שנים נשארו כמובן הרבה שאלות פתוחות בתחום זה. אם לגבי מאורע שגילו כ-9,000 שנים אנו עלולים לטעות בעשרות או מאות שנים, הרי לגבי מאורעות רחוקים יותר בזמן, טווח הטעות עלול להיות אף מיליוני שנים. אין בכך כמובן כדי לערער על עצם טענת עתיקותו של כדור-הארץ, אם כי יש מקום למחקר נוסף שיענה על שאלות נוספות, יאשש ויחדד את המסקנות ויגביר את דיוקן. למי ש”יודע” שגילו של העולם 5745 שנים פשוט אין מה לעשות בין אנשי המדע, שכן בשבילו בטל הצורך בחקירה מדעית. לכל אחד מסורותיו ואמונותיו- בין אם הוא דתי או חילוני – אולם לא בכך מדובר, שעה שעומדת לדיון שאלה מדעית שתחילתה הטלת ספק והמשכה חקירה ובדיקה של עובדות וממצאים.
רפאל פלק. האוניברסיטה העברית
דעת העורך: “לדעת” הוא עיתון שעניינו מדע. הוא מבקש להציג את השגי המדע ושיטותיו, את דמות האדם העוסק במדע – המדען, ולעורר עניין במדע. אני מעיד על עצמי כי נתגלגלה לי זכות גדולה להכיר מדענים מעולים שהם אנשים חדורי אמונה דתית. לדעתי, כלל לא צריך להיות עימות בין מדע לדת – הן אלה הם שני תחומים נפרדים לחלוטין, שאין ביניהם התנגשות, והראיה – אותם מדענים דתיים, שבנפשם מסתופפים שני תחומים גם יחד. זה אפשרי בתנאי שמתקיים כבוד הדדי:
אשר למדע – למדע, ואשר לאמונה- לאמונה. כשם שנתייחס בגיחוך ובביטול למדען שיציע “ניסוי מדעי” שיוכיח, לכאורה, כי לא קיים בורא עולם, כך אנו מבטלים מכל וכל שלילת מימצא מדעי (גיל הייקום, גיל המאובנים) מתוך אמונה דתית, ואין זה משנה כלל אם נעבור זמן קצר יוכח בשיטות מדעיות כי המימצא הקודם היה מוטעה. שהרי מתוך אמונה בקיומו של בורא עולם גם המדען וכל מחקריו הם בעצמם ביטוי לקיומו של הבורא. אבל היא הנותנת – אם בורא העולם נתן לנו חושים והגיון, והעניק לנו שכל-ישר ויכולת ליצור מיבנה מדהים ועצום כמדע, ואת היכולת להשתמש בהישגיו (מטוס, טלוויזיה, טלפון, שעון-שבת, תרכיבי חיסון, השתלת-עור ולב, חללית לירח) אסור לנו להתכחש לכך!
נניח כי אני בודק בעזרת מכשיר את גילו של ספר קודש, הכתוב, מתועד ומקובל על כל איש מאמין, ועיני רואות כי קביעת הגיל על פי המכשיר היא 800 שנה, בדיוק כפי שכתוב ומקובל. עתה, בעזרת אותו מיכשור ועיני-שלי אני : מגלה כי מימצא ארכיאולוגי מסוים הוא בן 9,000 שנה – מדוע עלי להתכחש למה שרואות עיני ולמסקנות שהסקתי בעזרת ההגיון שנתן לי בורא העולם ? כיצד ליישב את “הסתירה”? יש לכך מספר דרכים, ואנו איננו מוסמכים לפרטן כאן, אלא להצביע.
דרך פשוטה אחת שיכול לנקוט בה אדם מאמין היא לומר לעצמו כי העולם והמדע נבראו כך שאלו הן התוצאות שיתקבלו. מדען אמיתי לעולם לא יתיימר לטעון שהתר אוריה שלו חורגת מעבר למה שניתן להשיג תוך התבססות על חושים, על הגיון ועל מכשירים, ודי למדען בזה. לא כך האמונה הדתית – היא במישור (ספירה) נפרד מחושים ומכשירים, נפרד מהמדע.
דרך שנייה דורשת יתר אומץ וגמישות מחשבה. עבור המאמין הכן אמונה עולה בערכה וחשובה לאין-ערוך מהמדע, עד שלדידו עיסוקיו של המדע הם מישניים בחשיבותם. האמונה והדת עוסקות בדברים המהותיים ואילו המדע עוסק בזוטות. מאחר שעניינה מהויות, הרי שבכל הדברים הטכניים כמויות, זמנים, מנגנונים מפורטים מתקיים “דיברה תורה בלשון בני אדם” (שפת המדע אינה “לשון בני האדם”), ונתיישבה הסתירה-לכאורה.
והערה אחרונה – ח”כ פרופ’ אבנר שאקי הוא פרופסור למשפטים, תואר נכבד שרק מעטים זוכים בו, הדורש, ללא ספק, כשרונות רבים. ואולם אתה יכול להיות פרופסור למשפטים גם אם לא בצעת ניסוי מדעי אחד, ולו הפשוט ביותר, ומבלי שתדע את חוק אוהם, את הרכב גז הבישול, את עיקרון תעופת המטוס, את מספר הכרומוסומים שיש בכל אחד מתאי גופך והיכן ולמה מתפרק הלחם במעיך. וזו עובדה מוכחת! גם ההיפך נכון – אתה יכול להיות פרופסור לפיסיקה, למשל, כלומר – מדען, מבלי שקראת ולו סעיף אחד בספר החוקים. אבל ספק אם פרופסור לפיסיקה, אפילו הוא חתן פרס נובל, יקבל על עצמו תפקיד של עורך-דין, וגם אם תוארו דוקטור (לפיסיקה) לא יתיימר לרפא חולים. העברית אמנם מכשילה קצת בעניין זה SCIENCE באנגלית פירושו מדע-הטבע ו- scientist מי שעוסק במדעי-הטבע. השימוש המקובל בעברית למלה “מזען” מכוון לאדם העוסק במדעי הטבע, ופרופ’ למדעי הרוח (מושג שקיים בעברית, באנגלית Humanities) לא יכנה ו עצמו “מדען”, כי אם “חוקר ספרות” למשל, אלא אם רצונו להטעות את הציבור!
הערת עורך אתר הידען: הטיעון לפיו איינשטיין חזר בתשובה בסוף ימיו רחוק מהמציאות, אך נפוץ בקרב חרדים שאוהבים לחשוב כך כדי לחזק את טענתם. הם סבורים שאם יגידו לחילוני שאיינשטיין חזר בתשובה אז הוא יחבוש מהר שטריימל. מעט על השקפותיו של איינשטיין בענייני דת במאמר “לא תישא שם א.א. לשוא”
תגובה אחת
אבנר שאקי כבר לא חי, אך המשטמה למדע חיה וכנראה תמשיך לחיות עוד זמן רב