חיי נצח – הפן הכלכלי

ליכולת של בני האדם לחיות חיים לטווחים של מאות שנים, תהיינה השלכות יוצאות דופן בכל תחומי החיים על כדור הארץ.

כרזה של הביטוח הלאומי האמריקני - השלכות כלכליות להארכת החיים
כרזה של הביטוח הלאומי האמריקני - השלכות כלכליות להארכת החיים

הגילוי האחרון שמסעיר את עולם המדע ואת האנושות בכלל הינו האפשרות שקבוצת מדענים הצליחה לגלות את הגביע הקדוש של מעיין הנעורים, פריצת דרך מדעית שתבטיח חיים ארוכים מאד ובריאים ויתכן אף בהמשך חיי נצח. חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד הצליחו להפוך עכברים זקנים לצעירים.
ההתפתחות האנושית הגיעה לתאוצה אקספוננציאלית באינספור תחומים. אנו בפירוש יוצאים ממעמקי הג'ונגלים אל המרחבים הפתוחים. בעבר נאמר שכמות הידע האנושי מוכפלת פי שניים כל שבע שנים, כיום כנראה שכבר איש אינו באמת יודע. הערכות מדברות על כך שבעקבות האינטרנט כמות המידע (לא הידע) האנושי מוכפלת כל שנה וחצי! אלו דוגמאות הממחישות את העת הנוכחית של תאוצה אדירה בהיקף הידע והמידע המצויים בידינו. הארכה מהותית של חיי בני האדם, תגיע במוקדם או במאוחר – המדע שואף לזה, חברות התרופות שואפות לזה, ורבים מאד הם בני האדם השואפים לכך ומוכנים לשלם סכומי כסף אדירים על מנת לממש את חלום חיי הנצח או כמעט חיי הנצח.

ליכולת של בני האדם לחיות חיים לטווחים של מאות שנים, תהיינה השלכות יוצאות דופן בכל תחומי החיים על כדור הארץ. ספקטרום הדיון הינו רחב ביותר, אך אנו נתמקד כאן במספר מצומצם של השלכות כלכליות, שלכאורה נראות מפחידות למדי. אם אנשים יפסיקו למות, כמה אנשים יוכל להכיל כדור הארץ שלנו? היכן מתי ואיפה נגיע למצב של צפיפות אוכלוסין בלתי נסבלת, מתי יתכלו משאבינו?

צפיפות אוכלוסין – הבעיה הפיזית
טענה מרכזית באה ואומרת שבקרוב לא יהיה יותר מקום פיזי מספק לאוכלוסיית בני האדם תחת השמש. לטענה זו לדעתי אין בסיס עובדתי, הכיצד? בני אדם במקומות שונים בעולם מצליחים לחיות בצפיפות בערי ענק תוך כדי שהם מותירים מרחבים אדירים ליישוב. למעשה פוטנציאל העיור עדיין נותר עצום ורב. אם ניקח את המדינה הצפופה בעולם: סינגפור, לשם הדגמה, הינה מדינה בה חיים כמעט 5 מיליוני בני אדם על 710 קמ"ר. זוהי צפיפות פנטסטית ומטורפת של 7,050 נפשות לקמ"ר! בהונג קונג צפיפות מדהימה של 6,300 נפשות לקמ"ר. בטייוואן חיים 640 נפשות לקמ"ר, בדרום קוריאה 490 נפשות לקמ"ר ובהולנד 400 נפשות לקמ"ר. בישראל בגבולות הקו הירוק, לשם השוואה, חיים 370 נפשות לקמ"ר. ברשות הפלשתינאית כולל עזה הידועה בצפיפותה הרבה, חיים 670 נפשות לקמ"ר, בדומה לטייוואן. בסינגפור כמות הנפשות לקמ"ר גבוהה בקרוב לפי 20 מאשר בישראל!
סינגפור מדינה מסודרת וקפדנית מאד וכך היא כנראה מצליחה. כמובן שיש לזכור שמקרה הסינגפורי, מחזיק אותה עורף של מדינות שכנות המספקות לה משאבי מזון ותוצרת חקלאית הזקוקים לשטח רב.
לפיכך, בניתוח שמרני, נניח שבמדינה רגילה יהיה ניתן להחזיק לא יותר מאשר 20% מהצפיפות הסינגפורית, משמע כ- 1,400 נפשות לקמ"ר, זאת בערים צפופות, מתוכננות באופן אולטרה מודרני ויעילות במיוחד, יעילות מאד מבחינה תחבורתית, אנרגטית, מבחינת הולכת מים, פסולת וביוב והבנויות לגובה רב. כאמור, כבר כיום, קיימות מדינות מפותחות דוגמת טיוואן, דרום קוריאה והולנד שהצפיפות בהן מהווה כ- 30% עד 40% מהמספר שהוזכר. אלה מדינות הרחוקות מקריסה עקב מיעוט שטח פיזי. בהנחה כזו, במדינה כמו ישראל נותר די מקום לאוכלוסיה בהיקף של כמעט פי 4 מהמצב כיום, משמע כמעט 30 מיליוני נפשות. באותו יחס, בארה"ב, עם צפיפות אוכלוסיה של 32 נפשות לקמ"ר בלבד כיום, 13.5 מיליארדי בני אדם יוכלו לחיות שם, פי שתיים מכל אוכלוסיית העולם הנוכחית.
דוגמאות אלה מוכיחות לנו שניתן להגדיל באופן ניכר את כמות האנשים החיים כמעט בכל מדינה בעולם והמרחב הפיזי אינו הבעיה העומדת כרגע בפני האנושות גם אם תעמוד האפשרות לחיי כמעט נצח.

משאבי קיום חיים
הראינו שמקום פיזי אינה הבעיה שתעמוד בפני האנושות, מה בדבר משאבי קיום של מזון ומים? מלתוס כבר טעה קשות עוד ב- 1798 כאשר הניח במאמרו המפורסם "על עקרון האוכלוסייה", שגידול בלתי מרוסן של האוכלוסייה בשיעור הנדסי, כאשר אספקת המזון גדלה בשיעור חשבוני, תביא בסופו של דבר לקטסטרופה ורעב גדול שיובילו לצמצום האוכלוסייה. שנים לא רבות מאז פרסם את מאמרו, הופיעה המהפכה התעשייתית שהצליחה באמצעי ייצור המוניים ופטנטים רבים מספור לדחוק את הקץ, לפחות בעולם המערבי. במדינות רבות לא חסר מזון, לפחות לרוב האוכלוסייה, גם לאחר שכמות האנשים בעולם גדלה בעשרות מונים ב- 212 השנים מאז החיזוי של מלתוס. מדוע שנחשוב שמצב זה ישתנה? בעולם שבו מגדלים פרות, חזירים וכבשים כבסרט נע, בעולם שבו מצליחים להתגבר על כמעט כל מחלות הצמחים שעשו בעבר שמות בגידולים החקלאיים, בעולם שבו מצליחים באמצעיים מכאניים, כימיים וביולוגיים להגדיל בהתמדה מדי שנה את כמות הירקות והפירות פר דונם, בעולם שבו מצליחים לגדל דגים בכמויות גדולות בבריכות יבשתיות או בכלובי ענק בים. בכל הקשור למים, מכוני ההתפלה הם הדגמה מאלפת לאופן בו אוכלוסיה אנושית יכולה בעתיד להסתמך על מי ים כמקור לשתיה ואפילו לתעשייה וחקלאות. הטכנולוגיה קיימת, מתפתחת ונעשית זולה יותר בקצב הולך וגובר ומי ים הרי לא חסר. זהו משאב שמדינות תאלצנה להשקיע בו כספים רבים ולו מחוסר ברירה (מדינות תמיד מוצאות תקציבים להתחמשות בכלי נשק, כאשר זה יהיה צורך קיומי, הן תמצאנה תקציבים גם למים…).

משאבי אנרגיה
כאן אנו מגיעים לבעיה קשה יותר. האם יוותרו משאבי אנרגיה לאוכלוסיות כה גדולות של בני אדם החיים מאות שנים? משאבי האנרגיה בעולם כידוע מתכלים במהירות. גם כאן אני מאמין ביכולת האנושית. ברגע שמחיר חבית נפט עובר גבול מסוים, נוצר דחף כלכלי אדיר בקרב מדינות כמו גם חברות עסקיות לחתור לקראת פתרונות אלטרנטיביים מכל הסוגים האפשריים. פתרונות אלה יהיו קשורים לאלטרנטיבות לנפט ופחם, לשיפור תהליכי הפקת אנרגיה קיימים, פיתויחים חדשניים בתחום אגירת אנרגיה, ניצול אנרגיה וחיסכון באנרגיה. ניתן לקחת כדוגמא את הקורה בתחום התאים הסולריים. השיפורים המתמידים בתחום זה הגדילו בעשר השנים האחרונות את הניצולת של תא סולרי בכ- 20% בממוצע ופיתוחים חדשים המצויים בצנרת מבטיחים ניצולת דרמטית הרבה יותר. בתחום החיסכון באנרגיה, קיימת ירידה מתמדת בבזבוז אנרגיה של מכשירים חשמליים רבים, של כלי רכב ומכונות תעשייתיות.

קיצוב ילודה ושוק שחור
על אף כל שנאמר עד כה, ניתן להניח כי בעתיד הרחוק, בעולם בו תהא טכנולוגיית הארכת חיים זמינה וזולה וכל החפץ בכך יוכל לממן את הארכת חייו פי שתיים פי שלוש ואף יותר – תיווצר קצובת ילודה. הסיבה לכך תהיה מניעת מצב בו מדינות צפופות תעבורנה את אותו רף של נניח 1,400 נפשות למ"ר, רף שמעליו תחל קריסה מערכתית. יתכן ומדינות אלו תאלצנה כל אדם המעוניין בקבלת זריקות הצערה להארכת הטלומרים שלו (נניח שזו תהיה טכנולוגיית ההצערה המובילה), לחתום על חוזה מול המדינה שאסור לו לעשות יותר מילד אחד בימי חייו. בעולם מודרני עתידני בו רבים יסתפקו בילד אחד או אף פחות מכך (מגמות השוררות בחלק ניכר מהמדינות העשירות של העולם המערבי כבר כיום), חתימה כזו לא תראה כמשהו בעייתי, אם בכלל. מן הסתם ייווצר מסחר של מכירת חוזים בין אנשים שיש להם עדיין זכות ללדת ילד אך מוכנים לוותר על זכות זו בתמורה לסכום כסף אותו יקבלו מאלה שמעוניינים ללדת ילדים נוספים אך מעוניינים גם לקבל זריקות הצערה. מן הסתם ייווצר גם שוק שחור לכאלה שירצו להשיג זריקות הצערה אך לא יהיו זכאים לכך מכיוון שיש להם כבר יותר מילד אחד.

ד"ר אדם רויטר – יו"ר רויטר מידן בית השקעות ומנכ"ל חברת הייעוץ חיסונים פיננסים

באותו נושא באתר הידען

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

22 תגובות

  1. כתבה ממש לא ראלית. ההיתייחסות כאן היא תמיד חיובית איך פותרים את הבעיה. אין התייחסות לשלילי בכל אחד מהנושאים, וישנם הרבה… לפני הכל צריך להבין שהשכל האנושי אינו מסוגל להבין מה זה באמת אומר לחיות מאות שנים – כמו שאי אפשר לעכל מה זה שנת אור. כל עוד אנשים לא חוו זאת על בשרם, אין לנו לדעת מה יהיה. משמע משפטים כמו יהיה לי משעמם או מה יהיה עם הפנסיה, הם מגוחכים לגמרי.

  2. עם צפיפות גדולה באה מחלה גדולה.
    מחלות חדשות יופיעו וקצה העברתן יגדל
    החזק ישרות וזה יתן דחיפה לאבולוציה מהירה יותר.

  3. במקום "לחתום על חוזה מול המדינה שאסור לו לעשות יותר מילד אחד בימי חייו"
    בהנחה שיש טכנולוגיה מתקדמת להצערה, יוכלו פשוט להוסיף לזריקה גם פונקציית עיקור.
    (או לקחת זרע/ביצית למשמורת המדינה/רגולטור)

  4. יש הרבה אנשים שאין להם רצון לחיות גם 30 שנה, ותוך מאה שנה לאנשים ימאס לחיות

  5. ל-16 (טיקטאליק)….
    אין לי מושג לאיזה סיפור התכוון איציק ג. אבל אם הנושא מעניין אותך, אז יש ספר בעברית (מחזה) שנקרא: "בלוז" שכתב סופר בשם: יעקב כהן. אפשר למצוא היום את הספר בספריות או בחנויות יד שניה, ולטעמי הוא נפלא.
    בקצרה מאוד: הספר מספר על עיר שחיים בה חיי נצח, ומה קורה כשאדם זר נקלע למקום.

  6. מאמר מעניין
    אני עדיין חושב שהעיקר השינוי יבוא דווקא מהצד הפיסכולוגי וברמת ההתנהגות האינושית שהתפתחה על פי המודל שהחיים הם בני חלוף ואי אפשר לצפות את ההשפעות של שינוי שכזה.

  7. לאיציק ג.

    אשמח לדעת מה שם הספר שקראת ומי מחברו. הנושא מאוד מסקרן ומעניין אותי

  8. לדעתי אנחנו עוד רחוקים מזה אבל שאלה תהיינה הבעיות שלנו.
    מבחינת פנסיה – אפשר לחשוב על הרבה מודלים הרבה יותר נחמדים כמו מחזוריות של תקופות עבודה: עובדים כך וכך שנים, יוצאים לכך וכך שנים חופש והשתלמות (אפשר להחליף מקצוע לחלוטין) וחוזר חלילה.

  9. ממוחה, זאת בדיוק הבעיה…
    לחשוב בגיל 20 .. אחח.. איזה כיף יש לי עוד 160 שנה עד הפנסיה.. ואז אני אתחיל להנות מהחיים…

    זה אגב תופעה שקיימת גם קיום.. של יציאה מוקדמת לפנסיה והחלפת מקצוע כל כמה שנים..
    כאשר קבעו את גיל הפנסיה ל65 הגיל הזה היה מופלג שמעטים בלבד הגיעו אליו, וזכו לחיות אחריו ברווחה יחסית של הפנסיה. כיום זה אמצע החיים…

    אגב פנסיה.. אם חיים לנצח כצעירים.. אין ברעיון שום הגיון… תעבוד תרוויח מספיק כסף צא לפנסיה.. תחזור שוב לעבוד וכו…
    למה שקחו ממני היום לטובת.. עז\רה שלא אצטרך מחר – ובנקודה זו.. היום בגילי המופלג 35 .. כאשר מניחים חיי נצח בעוד 50 שנה.. אני לא בטוח שזה לא בזבוז כסף הסטרי.. לשים כסף בצד..לעת זקנה שלא תגיע לעולם..
    היום גיל המוות עולה בקצב גבוהה. ומה שיותר מעניין הוא מאיץ כך שהוא ישיג בקרוב את קצב הגדילה שלנו (שנה בשנה) ולפי זה יתכן שכבר נולדו היום אנשים.. ואולי הם אפילו כבר לא ילדים.. שרק כתוצאה משינוי קצב כזה הם לעולם לא ימותו ולעולם לא יפרשו לפנסיה..

  10. אם המדע יאפשר לאנשים לחיות 200 שנה כאנשים צעירים רוב הזמן, הם לא יצאו לפנסיה בגיל 70
    אלא בגיל 180..

  11. צחי
    קראתי פעם סיפור מד"ב שבו אנשים חיים חיי נצח ללא מחלות קשיים ובעיות כלשהם והזכות שלה זכאים וכמהים האנשים הוא למות מות רשמי.
    ומי שמנסה ליטול את חייו במו ידיו מחזירים אותו לחיים ועונשו הוא להמשיך לחיות עוד שנים רבות.

  12. אני מדמיין את עצמי בן 280 שנה כבר בפנסיה 200 שנה לערך בליל הסדר הקרוב אשב עם כ500 מבני משפחתי לפי חישובי המדע צפויים לי עוד 500 שנה מהשעמום הזה כבר כתבתי קראתי יצרתי אכלתי ישנתי אהבתי שנאתי יותר ממספיק
    המוות פתאום נראה לי משהו קסום הגיוני ומאד מאד טיבעי
    אני לוקח בכיף 70 שנה

  13. לגלי :
    הרעיון הוא פחות המחקר המסויים ויותר ההשלחות של גילוי דומה.. וכזה יבוא בסבירות גבוה בעתיד הנראה לעין.

    דניאל:
    אולי בשלב הראשון .. אבל מה הטעם למקור תרופה יקרה למעט אנשים עם אפשר למקור להרבה אנשים תרופה קצת פחות יקרה .. זה מה שקורה בכל תחום דומה…

    אני חושב שלא מתיחסים מספיק למוחנות של החברה לשינוי כזה..אז טוב שיש דיון..
    טופלר חזה השפעות מורכבות על החברה בעידן של שינוי מעולם תעשיתי לעולם של מידע .. והמדהים זה ש30 שנה לפני הוא חזה בדיקנות את השינוי להם קרה "הגל השלישי" (אחרי המהפכה החקלאית והמהפכה התעשיתית) והראה שאנשים סובלים הלם העתיד כאשר מוכנותם החברתית לא מתאימה לשינויים כלכך מרחיקי לכת בחברה – למשל : אמא שלי שלא מסוגלת לתפוס "יצובות" בעבודה שלי כאשר אני מחליף עבודה כמו הרבה אנשי הייטק כל שנתיים.. , מקרה אחר. שינויים בתפקיד הבית ספר כמכין לחיים, ושינוי בדוגמה האידאלית למשפחה "(אבא אמה 3 ילדים, לעומת, מבנה משפחות מורכבות של היום -גירושים נשואין חד מינים וכד)

    כל זה התאים למהפכת המידע, מה יקרה שתהיה "מהפכת חיי נצח" .. מה הסיכוי של אדם צעיר להשפיע על עולם המבוגרים (שמספר ושיעורם באוכלוסיה גובר ויגבר) .. אם לעולם הם לא הולכים לעולם או עוזבים את תפקידם.. איך האנושות תפרה את עצמה.. איזה מנגנגנונים יחלפו את האבולציה העכשיוית.. איך המדע יתקדם עם הפדיגמות הישנות ישארו תקועות עם היוצרים שלהם.
    הזכיר נ.צ. את הפנסיה.. מה עושים בפנסיה מוקדמת של 200 שנה לפי המוות .. איך ממלאים את הזמן הזה..
    אם ניתן לרפא כל מחלה או בעיה רפואית.. האם חיים של לקחת סיכונים, תגבר
    קיום נפוץ משבר גיל 40 כמה משברים יש שחיים חיי נצח.

  14. אפשר לחשוב שהמדע כבר התגבר על כל המחלות! מעבר לעובדה שבני אדם רבים מתים ממחלות, כל יום, ידוע שצפיפות אוכלוסין, מגבירה גם היא את התמותה ממחלות. ועד שהמדע לא ילמד לרפא שפעת, או להבין את עמידות הוירוסים והחיידקים, כל נבואה כלכלית מיותרת.

  15. לא יאמן שהכותב מניח שרצון של אדם לחיות "חיי נצח" גובר על הצורך הביולוגי הבסיסי של כל בר אנוש להתרבות. הלקח שלי מהמאמר זה שמסתבר שכל הטיעונים לצמצום הילודה זה שטויות, כי שכמדובר ב"חיי נצח" זה כבר בסדר.

  16. מתעלם לחלוטין מהבעיות של צפיפות אוכלוסין כמו: צריכת אנרגיה גבוהה שתגרור התחממות נוספת והרס בתי גידול, אובדן שטחים עקב עליית פני הים, מיעוט גשמים על כל השלכותיו, ועל זיהום הסביבה אובדן בתי גידול ואלפי מינים כבר דיברנו? ובקיצו: המאמר מתאים לכותבו שכל מעייניו בכסף וכלכה וחושב שבכסף ניתן לתקן הכל. טעות!

  17. גלי , אני לא מסכים, אם אכן הדבר אזי הם הראו יותר מזה, הם הראו שתהליך הזיקנה הוא הפיך.

  18. מדובר בלשחזר רקמה פגומה. כלומר, העכברים נולדו עם טלומרים פגומים (או שגרמו במעבדה לכאלה עכברים עם טלמורים פגומים) וזה גרם להם למחלה שהם הלכו והזדקנו מהר נורא יותר מהרגיל. והחוקרים הצליחו לשחזר את הטלמורים שלהם ואז קצב הזקנה שלהם הואט. כלומר החוקרים הצליחו לרפא את המחלה שלהם.
    זה לא שהחוקרים הפכו אותם מזקנים לצעירים, אלא החוקרים הצליחו על ידי הנדסה גנטית לרפא את המחלה שלהם. התוצאה היא שעכברים שהזדקנו מהר מידי בגלל מחלה נהפכו חזרה לצעירים כאשר הם התרפאו.
    ולכן ההשלכות של המחקר הן לאו דווקא מה שאתה מתאר. אלא יותר השלכות רפואיות ליכולת של חוקרים לפתור בעיות גנטיות ברפואה.

  19. מרתק. תודה. אבל…
    אלא אם כן אתם מיליארדרים, או גאונים בקנה מידה של הוקינג ואיינשטיין , אני לא חושב שיש לכם מה לדאוג. הטיפולים הנ"ל לא יוכללו בסל התרופות…

  20. קודם כל מאמר מצויין, נקודות שחשבתי עליהן בעצמי לא מעט בעקבות החשיפה לרעיונות המדהימים של ריי קורצוויל ("הסינגולריות") לגבי עתיד האנושות ואפשרות אמיתית של חיי נצח כבר בעשורים הקרובים.

    בנוסף לנאמר כאן ישנם עוד מרחבים רבים בלתי מנוצלים שניתן לאכלס אותם בבני אדם, החל ממדבריות, ועד לאיים צפים וכן בנייה מתחת למים, בנייה לגובה וערים מתחת לקרקע, לאחר מכן תחנות חלל, איכלוס הירח ומאדים…

    לפי ריי קורצוויל יתכן מאד גם שבשלב מסויים נעבור להתגורר בתוך מחשב (נעביר לשם את התודעה שלנו) ואז בכלל נתנתק מהצורך באוכל ובשאר משאבים חומריים הדרושים לגוף ביולוגי…

    בקיצור צפוי לנו כנראה עתיד מרתק!

  21. המאמר מתעלם מהפרמטר אולי הכי חשוב : אדם יצא נניח לפנסיה בגיל 114, ויחיה עוד …150 שנה כפנסיונר . איזו תכנית תוכל לשלם פנסיה למשך 100-200 שנה ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן