עד מאה ו…שבעים שנה?

מהן ההשלכות החברתיות של המשך מגמת העליה בתוחלת החיים?

קשישה
קשישה
אתם מוזמנים לקרוא ולקשר אל מאמרו האלמותי של אהרון האופטמן – לקראת חיי אלמוות, שבו הוא מתאר את השפעותיה של גלולת חיי נצח על החברה כעבור שנה, עשר שנים וחמישים שנה.

"When I get old, start loosing my hair; many years from now…" שרו הביטלס בשירם הידוע "כשאהיה בן 64". כשהשיר הזה נכתב, אנשים בגילאי 64 נחשבו לישישים של ממש, ואילו היום בני 64 מצפים לפחות ל- 10-15 שנים טובות נוספות. עד היום התרומה העיקרית לעלייה בתוחלת החיים בעולם היא התפתחות הרפואה, פיתוח תרופות וטיפולים חדשניים המאפשרים לגיל הממוצע בעולם המערבי לעמוד על כ -77 לגברים וקצת מעל ל-80 לנשים. לפני כ- 100 שנה מדובר היה בנתון דמיוני כמעט.

טבלה המתארת את המחלות שהמיתו את בני האדם לפני מאה שנה והיום וכן את תוחלת החיים במדינות שונות לגברים ולנשים ב-1995
טבלה המתארת את המחלות שהמיתו את בני האדם לפני מאה שנה והיום וכן את תוחלת החיים במדינות שונות לגברים ולנשים ב-1995

בטבלה העליונה ניתן לראות כי בשנת 1900 היו סיבות רבות ומגוונות למוות. 3 הסיבות העיקריות היו אחראיות אז רק ל-30% מסך מקרי המוות. בשנת 1990 שלושת הסיבות העיקריות אחראיות ל-60% ממקרי המוות, מה שמראה כי הצלחנו להשתלט על מחלות וגורמים רבים מאוד בקרב על הארכת החיים.

בטבלה התחתונה ניתן לראות את המדינות עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר לנשים וגברים, ושימו לב כי נשים חיות כ- 5-7 שנים יותר בממוצע. מעניין לראות כי ישראל נמצאת במקום השלישי בתוחלת החיים לגברים דווקא, אך אינה נמצאת בעשרת המדינות בהן תוחלת החיים לנשים היא הגבוהה ביותר.

לפי מחקר של אוניב` ג`ורג` וושינגטון, תוחלת החיים תגיע ל-100 בארה"ב בשנת 2040, ומשם הדרך פתוחה לתוחלת חיים של כ- 150 שנה ואפילו יותר.

פיתוחים המתבססים על מדע הגנטיקה המתפתח מיום ליום יובילו לכך שילדים הנולדים היום יוכלו להגיע גם לגיל 150 ויותר. אין מדובר במדע בדיוני אלא במדע נטו. כבר היום הצליחו חוקרים להאריך את חייהן של נמטודות (תולעת פשוטה) עד לפי 3 על ידי שינוי מבנה ה- DNA. אם נצליח לעשות את אותו הדבר אצל בני האדם נגיע לגיל 240 בממוצע.

הסיבה העיקרית להזדקנות תאים היא התפוררות קצוות ה-DNA הנקראים טלומרים. ככל שהתאים מתחלקים יותר פעמים, כך "מזדקנים" ומתפוררים הטלומרים. ברגע שנוכל למצוא תרופה או פתרון כלשהו לעניין, נוכל למנוע או להאט משמעותית את הזדקנות החיים, ומשמעות הדבר לא רק חיים ארוכים יותר אלא הזדקנות איטית יותר. בגיל 40 הגוף שלך יתנהג כמו בגיל 25. בגיל 60 הגוף יהיה כמו של בן 40 ובגיל 100 הגוף יהיה כמו של צעיר בן 60. איכות החיים לכל אורך חיינו תשתפר באופן משמעותי.

אחוז הנולדים אשר חיים לפחות עד גיל 65. ניתן לראות את ההבדל האדיר בין שנת 1900 ל- 1997. (הטבלאות לקוחות מהאתר הזה)

לא ניתן לדעת בדיוק מתי כל זה יקרה, אולם ניתן לשער לפי קצב ההתפתחות הנוכחי כי פריצות דרך משמעותיות ביותר בתחום צפויות במהלך 50 השנה הקרובות.

בחרתי להקדיש רשומה זו להשפעות הפסיכולוגיות והסוציולוגיות שיגרמו כתוצאה מהזדקנות האוכלוסיה. אילו השפעות יהיו על החברה האנושית כתוצאה מכך שבני האדם יגיעו לגיל 150 ויותר?

עבודה וידע

מאז ומעולם נחשבו הזקנים לחכמים, ולא בכדי. אין חכם כבעל ניסיון, ומה לעשות שניסיון מגיע עם הזמן. הבעיה היא שכיום אנשים מגיעים לשיא הניסיון המקצועי (והאישי) דווקא בגיל הפרישה מעבודה. הדבר בולט במיוחד בתחום המחקר האקדמי בו מרוכזים גדולי המדענים ובעלי הידע בעולם. גם אם מישהו מעביר 40 שנות ניסיון ומחקר לאדם אחר, תמיד יאבד המון מידע בדרך. דמיינו לעצמכם שאתם מוסרים את כל עבודת חייכם לאדם אחר. לא משנה עד כמה הייתם מסודרים, בוודאי נצבר חומר רב אשר רק אתם מבינים את הלוגיקה והחשיבות של כל פרט בו. כיום המצב טוב יחסית, משום שניתן לסדר את כל הידע במחשב, אולם גם כאן יש חשיבות אדירה לידע שנצבר אצל האדם עצמו. כמה ידע אבד לאורך ההיסטוריה האנושית מסיבה זו? כמה פיתוחים וחידושים טכנולוגיים אבדו?

כשיוכל האדם לחיות עד גיל 150 או 200, יוכלו אנשים לצבור ניסיון אדיר שאנו לא יכולים אפילו לתאר את כוחו. אנשים יוכלו לפתוח לא רק בקריירה שנייה או שלישית אלא גם בקריירה שישית או שביעית. הידע הרב תחומי שיצטבר אצל כל אחד מאיתנו הוא מדהים, ואילו אם יבחר אדם לעבוד בתחום אחד בלבד, סביר שיעשה לרב אומן בתחומו (אלא אם הוא חף מכל טיפת כשרון לתחומו, ובמקרה זה סביר שיבחר לעצמו תחום אחר). גם שרברב או מכונאי בעלי ניסיון של 100 שנה, יצברו כל כך הרבה ניסיון שאין ביכולתנו להעריך לאילו פיתוחים העניין יוביל.

ולנקודה אחרת – בהווה מובטלים מעל גיל 45 מתקשים מאוד במציאת עבודה, גם אם מדובר באנשים משכילים, מוכשרים ובעלי ניסיון רב מאוד בתחומם. מאוד ייתכן ובעתיד דווקא בני ה-25-40 יסבלו מבעיה דומה משום שלא יהיה להם מספיק ניסיון בהשוואה לאנשים בני 50 או 60 שיש להם ניסיון אדיר ועוד שנות עבודה רבות לפניהם.

השכלה

כיום רבים מהמסיימים תואר ראשון אינם ממשיכים לתארים מתקדמים משום שאחרי הכניסה למעגל העבודה, קשה למצוא לכך את הזמן, וכמובן היות והזמן עובר, אנשים מקימים משפחות ואז לימודים לתואר שני ושלישי הופכים להיות חלום בלתי ממומש. אם תימשך מגמת הקמת המשפחה בשלב מאוחר יותר (ארחיב על מגמה זו בהמשך), ניתן יהיה לראות יותר ויותר אנשים הממשיכים את לימודיהם האקדמאיים לתארים מתקדמים יותר. פעם תעודת בגרות הייתה מספקת על מנת להתקבל לעבודה. כיום ללא תואר ראשון קשה מאוד להתקבל לעבודה "רצינית" ובתפקידים רבים נדרש גם תואר שני. בעתיד סביר שנראה כיצד מגמה זו ממשיכה ומתחזקת, וללא תואר שני לפחות, יהיה קשה מאוד לקבל עבודה. היתרון הוא כי רמת ההשכלה באוכלוסיה תעלה משמעותית, ואולי כתוצאה מכך נראה חברה תרבותית ומפותחת יותר. אחרי הכל, גם אם נדרשות 7 שנות לימוד על מנת לקבל דוקטורט, באופן יחסי מדובר באחוז די קטן מהחיים אם תחיו עד לגיל 150 או יותר.

פנסיה ותעסוקה

אין מנוס – יהיה צורך משינוי משמעותי וייתכן שגם אכזרי בחוקי הפנסיה. שום מדינה לא תוכל להרשות לעצמה לתמוך באנשים מגיל 65 או אפילו 70 שיצאו לפנסיה אם תוחלת החיים שלהם תהייה 150, זה כמו לשחרר היום לפנסיה אנשים בני 35. יהיה צורך בהעלאה קריטית בגיל היציאה לפנסיה.

אבל האם אנשים באמת יהיו מעוניינים לעבוד במשך 100 שנה ברצף? סביר להניח שמי שיוכל להרשות לעצמו יאמץ מנהג של "פנסיה בחצי הדרך" כלומר לפרוש לפנסיה בגיל 55-65, לנוח כמה שנים טובות ולחזור לשוק העבודה בתור יועץ או מומחה בתחום מסוים. אל תשכחו שאם בגיל 80 גופכם יתפקד כמו בגיל 50, אין סיבה שלא תוכלו לתפקד בעבודה עד גיל 100 לפחות ואז לפרוש לפנסיה "אמיתית". האם מישהו יקבל לעבודה רצינית אנשים בני 80? נראה שדרוש שינוי משמעותי מאוד בתפיסת העולם שלנו על מנת שזה יקרה.

דיני ירושה

זקן חביב שתפסתי במצלמתי בבודפשט, הונגריה
זקן חביב שתפסתי במצלמתי בבודפשט, הונגריה

כיום זוגות צעירים רבים מבססים את כלכלת המשפחה שלהם על ירושות מההורים או מדור הסבא והסבתא. מה יקרה כאשר הירושות יתפנו רק מדור הסבא/סבתא-רבא? עד שתגיע הירושה לזוג הצעיר הם כבר יהיו מבוגרים מאוד ובעלי נכדים או אפילו נינים משלהם. נראה כי אנשים רבים יותר יאלצו לשכור דירה עד לשלב מתקדם יחסית בחייהם, ובמקום זוגות צעירים הקונים כיום דירה בגילאי 30 – 35, נראה יותר ויותר אנשים הקונים דירה ראשונה בגיל 45 – 50. מצד שני בהנחה ואנשים אכן יעבדו יותר זמן, יהיה להם יותר זמן לצבור הון גדול יותר לאורך זמן. גם כאן המטבע הוא דו צדדי ויהיה יותר זמן להסתבך בהרפתקאות פיננסיות שעלולות לגרום להפסד כל הכסף והנכסים. ובכלל, כמו היום, מי שהאמצעים ברשותו יוכל לפתח אימפריות כלכליות אדירות, אך מי שחי חיי עוני, או חלילה נקלע לתאונה או שתפקוד אותו מחלה קשה, סביר שיקלע למצב קשה יותר ויותר כאשר החיים יתארכו. כמו שאומרים: "עדיף להיות צעיר, בריא ועשיר מזקן חולה ועני…"

משפחות מורכבות

נשים או גברים שיתאלמנו יוכלו להקים משפחה שנייה, שלישית או חמישית. במידה ולא יצליחו למנוע את גיל הבלות אצל הנשים בגיל צעיר יחסית כמו היום, ניתן לראות כיצד גברים מסוימים, יקימו משפחה נוספת עם נשים צעירות יותר וכך נראה ילדים הצעירים בדור שלם ואפילו שניים מהילדים המבוגרים יותר. אבל זו לא תהיה בהכרח אפשרות גברית בלבד. אם נמצא את הדרך הגנטית להאטה משמעותית בתהליך ההזדקנות, סביר שנמצא את הדרך להאט גם את הופעת גיל הבלות ונוכל לראות נשים בנות 60 -80 שיוכלו ללדת ילדים. האם נראה מצב שבו ילדים ונכדים לזוג הורים ילכו יחד לאותו הגן? איך זה ישפיע על התא המשפחתי? האם באמת נוכל לארח 250 איש בסדר פסח? האם נוכל לזכור את השמות של כל צאצאינו? מה ישאר בצוואה כאשר היא תתחלק על פני כל כך הרבה אנשים?

ימים יגידו.

בדור ההורים שלי היה מאוד מקובל להתחתן בראשית שנות ה-20, ואפילו בגילאי 18-19. כיום אנו רואים זוגות רבים המתחתנים אחרי גיל 30. האם תימשך מגמת "החתונה המאוחרת" אותה אנו רואים כיום? סביר להניח שכן. במקרה זה ייתכן ונראה זוגות רבים יותר ויותר המקימים משפחה לראשונה בגיל 35 ואולי אפילו 45. הרעיון מקבל לגיטימיות היות וגיל הבלות אצל הנשים יתאחר, ואנשים ירצו למצות עד תום את העצמאות והחיים הפרטיים לפני שיכנסו למערכת יחסים מחייבת. מצד שני השעון הביולוגי שלנו מוטמע בנו עמוק מאוד, וקשה יהיה לשנות אותו. בנוסף יהיה קשה מאוד להתרגל לחיי הנישואים אחרי 40+ שנות רווקות, וקיימת סבירות גבוהה כי אחוז המתגרשים ימשיך ויעלה, וכתוצאה מכך נראה משפחות מורכבות ואנשים הנשואים בפעם הרביעית והחמישית.

גודל האוכלוסיה

עקב הארכת החיים נהיה עדים ככל הנראה לקפיצה משמעותית בגודל האוכלוסיה גם בעולם המערבי. אבל בהנחה שאנשים ימשיכו להביא כמות ילדים קטנה לכל זוג בעולם המערבי, סביר להניח כי הקפיצה בגודל האוכלוסיה הנה חד פעמית והתייצבות מסוימת צפויה אחרי דור או שניים.

בשיחה מרתקת שקיימתי בנושא זה לפני זמן קצר עלו עוד שתי נקודות מעניינות, הגם שאינני בטוח בנכונותן:

מסע בחלל ומשימות ארוכות טווח

כיום מסע לכוכב אחר נראה כמו משימה ארוכה במיוחד. אם אדם יאלץ לשהות 7 שנים בחלל רק על מנת להגיע לכוכב מסוים וחזרה, הרי שנכון להיום הוא "איבד" כ- 10% מחייו. אם הארכת החיים אכן תקרה באופן משמעותי, 7 שנים משמעותן יהיה כ- 5% מכלל החיים, ולכן ייתכן ויותר בני אדם יסכימו לטיסות ארוכות שכאלו.

ההסתייגות שלי מרעיון זה היא שגם כיום יש מספיק אנשים שישמחו לקחת חלק במשימה נועזת כל כך, הבעיה היא יותר הטכנולוגיה שאינה מאפשרת עדיין הגעה בטוחה לכוכב כמו מאדים. הסתייגות נוספת היא ש-7 שנים זה זמן ארוך מאוד להיות "תקוע" בו בתוך חללית זעירה. אולי באחוזים מדובר במספר קטן יותר, אולם בפועל כמות הזמן נשארת זהה וארוכה עד מאוד.

ספורט אתגרי וסיכון חיים

נקודה מעניינת אחרת שעלתה בשיחה היא שאם תוחלת החיים תהיה גדולה יותר, כך אנשים ישמרו על עצמם יותר מבחינה גופנית ויעסקו פחות בספורט אתגרי מסוכן ובכלל יקחו פחות סיכונים כצעירים משום שעוד שמורות להם שנות חיים ארוכות מאוד, ואם חלילה יפצע מישהו וישאר נכה או עיוור, הרי שהוא יאלץ לחיות כך זמן ארוך הרבה יותר מהיום.

אבל גם כאן אינני מסכים עם קביעה זו משום שצעירים נוטים לקחת סיכונים. אנשים כאלו אינם מעוניינים להישאר נכים 130 שנה, אבל גם לא 50 שנה, ואני לא חושב שזה מה שיגרום להם לשנות את התנהגותם. בנוסף יש לציין כי התפתחות הרפואה בעתיד כנראה תביא לפתרון משמעותי לרבים מהמקרים של נכות, אובדן ראייה וכו`, כך שהארכת החיים לא תמנע מאנשים לעסוק בספורט אתגרי משום שלא משנה עד כמה עלולה להיות חמורה הפציעה שלהם (למעט מקרי מוות כמובן), גם אם אין פתרון רפואי באותו הרגע, סביר שימצא פתרון כלשהו לבעיה בעתיד.

האשה חיה יותר מגבר אך משתכרת פחות

(מאמר זה לקוח מתוך הבלוג של אמנון כרמל שעוסק בעתידנות, טכנולוגיה, מדע ועוד)

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. לאריה סתר היקר

    מה שאתה מציע שנביא ילדים בגיל מאוחר אבל זה יוצר לפחות בעיה רצינית אחת, אתה דורש ממני ומאישתי להקטין את משך הזמן שבו אנו נהנה מילדינו, ובנוסף מקטין מאד את הסיכוי שניראה את נכדינו החמודים שלפי התיאוריה שלך אמורים להגיע בערך בשנות השמונים או תשעים שלנו.
    וכל זה כדי להגדיל את הסיכוי שצאצאנו העתידיים יחיו כמה שנים יותר אולי.
    ומה תהיה הפרסומת שלך לנושא:- "אל תביא ילדים לפני גיל ארבעים, אולי תמות קודם?"
    בקיצור, הרעיון לא מקובל עלי בעיקר כשאני רואה כבר את נכדתי המשגעת כשאני "רק" בן שישים.
    בכלל, למה שלא נאמין שתגיע תקופה שנוכל לקחת כדורים שידעו לקשור את העלעלים בדי. אן. איי. שלנו כך שיחזיקו מעמד לנצח, כמעט?
    בוא נהיה אופטימיים שזה יקרה לפניי שנעבור ליקום מקביל.

    שבת שלום
    סבדרמיש יהודה

  2. הארכת חיים מזוייפת רק מפרה את כל האיזון הקוסמו-אקולוגי ויוצרת מעמסות=>עודף מסה על הפלנטה=> מצבי מסות קריטיות במצטבר=>הגורמים לתופעות מוטציות שונות,עיוות רקמה אנושית ואקולוגית-סביבתית =>בסופו של דבר המצב גורם מטבעו להקאה טבעית ופליטה(דמוגרפית,גיאולוגית ,רב היקפית -קולקטיבית ,פרטנית וכו בשרשרת נסיבתיות).
    *ידוע גם על אנשים זקנים מאוד מאוד שאורך חייהם אינו תלוי כימיקלים ,כמות צריכתם מזערית
    מצב בריאותם כשיר יותר מאנשים צעירים והם אינם תלויי כספי אחרים(צרכיהם מועטים ביותר ותרומתם מיוחדת לסביבות בו הם מצויים-רבים מהם נודדים בשקט והם אינם מוכרי ציבור).

  3. אמנון.
    הרחבת ההסבר לטיעון של גיל הולדה כמשפיע על הארכת חיים אבולוציונית.
    נניח תיאורטית שמוסכם על כולם או שמתקינים חוקים שמותר להביא ילדים רק אחרי גיל 40. בכך יורדים מהמאגר הגנטי כל אלה שלא שרדו עד גיל זה ובתוכם כאלה שמתו צעירים מסיבות גנטיות. גם אלה שצלחו את הארבעים ומתו זמן מה אחרי הגבול הזה ולפיכך לא הספיקו להוליד או שהולידו קצת, הגנים שלהם מתמעטים באוכלוסיה. אחרי כן מעלים עוד את הגיל המינימלי להבאת ילדים…
    נכון שהאוכלוסיה תתמעט אבל אורך החיים יגדל מאוד.
    אז נכון שהתסריט דמיוני, אבל גם הגדלה וולונטרית בשיעור כזה או אחר של גיל ההורים בעת הבאת ילדים, תביא להגדלה מסוימת של אורך החיים בחלוף הדורות – בפועל ולא רק בתיאוריה – ללא קשר עם הנושא של טיפול הורי וזאת בנוסף לכל הגורמים האחרים המאריכים את החיים.
    אני מכיר אישית מספר נשים שבנערותן התפתחו מינית מאוחר וילדו ספונטנית בשנות הארבעים לחייהן. זה גנטי כי גם בנותיהם כאלה וכי הוריהן וסביהן מצטיינים באריכות ימים. ברור שמצב כללי או מוסכמה חברתית של דחיית גיל הבאת ילדים, כפי שבפועל קיים בימינו, מקנים ייתרון אבולוציוני לנשים כאלה.

  4. אני לא בטוח שזו תהיה התוצאה. במצב טבעי בו בעל חיים מתרבה רק בגיל מאוחר, בהחלט ייתכן שהאבולוציה תאריך את החיים שלו, למרות שאין בכך הכרח. מבחינה אבולוציונית נטו, אם אין צורך בהשגחה של הורים, התפקיד הביולוגי שלהם מסתיים למעשה, כך שאם בעל חיים חי נאמר 10 שנים, ומביא צאצאים אחרי 9 שנים, ייתכן ואין משמעות אבולוציונית אם הוא יחיה חצי שנה נוספת או 30 שנה נוספות. המקרה האנושי (וגם אצל כמה קופי אדם), שונה במקצת משום שאצלנו יש חשיבות לטיפול המשפחתי של הסבתא למשל שתורמת באופן מעשי לגידול הצאצאים ועוזרת לסיכויי ההישרדות.

    כך או כך, האנושות כבר אינה תלויה באבולוציה במידה ניכרת. זה לא שהאבולוציה הפסיקה לעבוד, כמו שהחברה האנושית הצליחה לשנות את סיכויי ההישרדות ובכך שינתה את חוקי האבולוציה בקרב בני האדם. כך שתאורטית כנראה שאתה צודק, אבל בפועל ככל הנראה הארכת החיים תנבע מתרופות, טכנולוגיות וטיפולים שונים ולאו דווקא מהאבולוציה עצמה. אנחנו למעשה "באג" באבולוציה משום שאנו לוקחים את התהליך האבולוציוני לידיים שלנו.

    אמנון

  5. להבהרה. איני טוען שהגדלת תוחלת החיים שאנו עדים לה כיום היא כתוצאה, ולו באופן חלקי, מהמגמה להתחתן ולהביא ילדים בגיל מאוחר יותר.
    תוחלת החיים גדלה גם מסיבות אחרות, אבל מגמת ההולדה המאוחרת, תגרום, במהלך הדורות הבאים להגדלה עוד יותר גדולה של תוחלת החיים.
    טוב שאני מגיב לעצמי.

  6. במאמר צויינה מצד אחד הנטייה להתחתן בגיל מאוחר יותר מבעבר – ומצד שני המגמה להארכת החיים.
    אף כי המחבר לא ציין זאת, יש קשר סיבתי בין הדברים.
    נקל לראות ולהבין, שעל פי תורת האבולוציה, הגדלת הגיל בו מביאים ילדים, גורמת במהלך הדורות להארכת החיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן