השר גלעד ארדן במפגש עם בלוגרים: חיזוק סמכויות המשרד, ומענה לדרישות הצפויות מישראל בועידת קופנהגן – בראש סדר העדיפויות

המשרד להגנת הסביבה חסר סמכויות מול משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים ופרטיים חזקים, הגיע הזמן להתניע תהליך לשנות זאת, מבטיח השר ארדן במפגש עם עשרה בלוגרים סביבתיים אמש בת”א. מאמר ראשון בסדרה

אמש התקיים בת”א מפגש מעניין במשרדי מחוז ת”א של המשרד להגנת הסביבה, בין השר להגנת הסביבה גלעד ארדן לבין כעשרה בלוגרים המתמחים בתחום הסביבה, לרבות עבדכם הנאמן.

כשנכנסתי לתפקיד לא הייתי המומחה הכי גדול בתחום, רוצה ופתוח ללמוד אבל מחויב ב-100% לנושא וכל יום שעובר אני מבין איזו הזדמנות קיבלתי גם בגלל לוח הזמנים העולמי – עוזר לי להציף את הצרכים של מדינת ישראל בתחום הזה. אני מודע כמה הציבור נמצא מאחור, מנהיגי סטודנטים, אנשים שרוצים להשפיע אבל בלי שנשתף את הציבור – אכיפה זה דבר חשוב ולרדוף אחר כל פוגע ולהתייחס אליו באפס סובלנות זה מסר חשוב אבל זה לא יעשה את המהפכה. המהפכה תקרה אם כל אזרחי המדינה יבינו שהם צריכים לעבור לאורח חיים מקיים, התנהגות ששומרת על הסביבה וזה יכול לקרות רק אם המשרד ישתף את הציבור כמה שיותר.

בתחילת המפגש מפתיע ארדן ואומר כי למרות שמדובר במשרד קטן, אין לו בעיה של תקציב, להפך, בשנים האחרונות אפילו התקציב הקטן לא נוצל. בעיה נוספת של המשרד היא שאין לו סמכויות בתחומים שהוא מופקד עליהם – נושא האנרגיה והתחבורה. אנרגיה מהווה 40% מפליטת גזי החממה ותחבורה עוד 30% ובזיהום אוויר הם אפילו יותר מ-70%. אין לנו סמכות לא להגיד למשרד התשתיות איך לייצר חשמל בישראל בהסתייגות אחת, בחוק אוויר נקי שעדיין לא הושלמה כתיבת התקנות שיפיחו בו חיים מועברות לנו קצת סמכויות.

“לכן החלטתי להתמקד בחיזוק סמכויות המשרד. הולכים להקים ועדת מומחים שתמליץ לממשלה איך בכלל צריך להיראות משרד להגנת סביבה מבחינת יכולות וסמכויות בעידן המודרני. המשרד הוקם בשנת 1988 כדי לתת פרנסה לרוני מילוא, והעבירו אגפים מהגורן ומהיקב. היום הוא עסוק במאבק מול התעשיות הכי חזקות ועסוק בקביעת מחירים כלכליים לזיהום קרקע, זיהום אוויר וכו'. אגף הכלכלה מנה בחור אחד צעיר ונחמד ואלו היו כל היכולות של המשרד מול אתגרי פליטות גזי חממה וכו' . אין שום פרופורציה בין הציפיות לבין היכולות ולכן זה הטיפול השורשי הטוב ביותר שצריך להמשיך ולדבר.” ארדן הזכיר כי באוסטרליה ראש הממשלה מחזיק בתיק ההיערכות להתחממות הגלובלית.

“החלטתי לתת דגש לנושאים שהציבור מבין אותם, שיכולים להראות ביום יום כמה הפעילות הסביבתית תורמת לאיכות החיים של כולנו. מתוך כל הפעילויות של המשרד בחרתי בחמישה נושאים מרכזיים – חלקם מתוך שאיפה לקרב את הציבור לנושא וחלקם האחר מתוך הבנה מה סדר העדיפויות הלאומי

הנושא הראשון הוא הפרדת פסולת ומיחזור. בתחום זה מדינת ישראל נמצאת בפיגור אדיר.הציבור נמצא הרחק לפני הנבחרים שלו. הנושא תקוע ברמת תשתיות והסברה. פסולת בהרבה מדינות היא משאב כלכלי במקום שתוטמן בקרקע במדינה כל כך קטנה תזהם את מי התהום ותפלוט גזי חממה, המודל מדבר על הפרדה במקור תוך שנתיים בחלק נכבד מהערים, כשהחלק הרטוב –הפסולת האורגנית ילך לאתרי קומפוסטציה, דלק ולחקלאות ולחלק היבש התעשייה תקבל גישה תמורת תשלום היטל על אריזות והיא תוכל לעשות עם פסולת זו כל מה שהיא מוצאת לנכון: אנרגיה, מיחזור הפחתת ייצור. לפי הצורך.

הנושא השני שבסדר העדיפויות הוא היערכות ליישום חוק אוויר נקי. הכנסת הקודמת העבירה את החוק. בישראל במאבק בין הממשלה לבעלי המפעלים, המצב הוא לרעת הממשלה, החוק יהפוך את המשוואה. כדי להגיע ליום הזה צריך לעבור מפעל מפעל, לקבוע לו את ערכי הפליטה, זה כרוך בהרבה תקנות, כוח אדם, פעילות בשטח.

“הנושא השלישי שאתן עליו דגש הוא נושא האכיפה. אם יהיו כתבי אישום מול נבחרי ציבור כאלה או אחרים או בעלי הון כאלה או אחרים זה ייכנס לעמודים הראשונים. חשוב שנראה לציבור שמתייחסים בחרדת קודש לעבירות סביבתיות. בעוד שלושה שבועות הולכים להציג מדיניות אכיפה חדשה, אם מנהלי המפעלים לא יסדירו בתוך פרק זמן קצר את החריגה זו תיחשב עבירה פלילית.

“הנושא הרביעי הוא הפחתת פליטות גזי החממה. הטיעון שלמדינת ישראל אין כמעט השפעה משום שאנו פחות מפרומיל מפליטות גזי החממה של העולם, ושאנחנו בכלל אי אנרגטי כי השכנים לא רוצים לשתף פעולה ואי אפשר להפחית… הגישה הזו לא רק שהיא אסונית מבחינה סביבתית, גם מבחינה פוליטית בינלאומית היא רעה מאוד. מבחינה כלכלית, מדינה שרוצה להצטרף ל- OECD לא יכולה להיות מפגרת סביבתית,מה עוד שאף אחד לא יודע מה יקרה בפוסט קיוטו, איזה עול כלכלי זה יטיל על היצוא הישראלי וכיצד הדבר עלול לפגוע בתעסוקה בישראל ולהקשות על היצוא הישראלי.” בתחום זה מונתה לאחרונה חברת הייעוץ מקינזי שתנתח את מצבה של ישראל בתחום פליטות גזי החממה ותציע פתרונות להפחתתם.

“הנושא החמישי והאחרון שמתמקדים בו הוא החינוך. רק אתמול התקיימה פגישה בין הצוותים של המשרד למשרד החינוך ולשר החינוך וסוכם על הרחבה משמעותית של פי 4-5 בתקציב החינוך הסביבתי (מתקציב המשרד להגנת הסביבה). התקציב יחולק לגנים, בתי ספר ארגוני סטודנטים וכל מי שבונה את המנהיגות של הדור הבא. במודל חדש מדבר לא רק על הסמכת בתי ספר ירוקים אלא גם על מעקב אחרי התנהלותם של בתי הספר באמצעות שכירת חברה חיצונית שתעקוב אחריהם. הפרויקט החשוב מכל הוא הסמכת המורים עצמם – בשיתוף עם משרד החינוך. אחד מהם יישאר רכז קיימות בית ספרית עם תגמול במשכורת שלו. חשוב שנושא הסביבה יוטמע בכל שיעור שהמורים מלמדים.

במאמר הבא, מה רוצים ממנו הבלוגרים, ומה ענה להם, וכן מה תשובתו לארגונים הירוקים באשר לתמיכתו בחוק מינהל מקרקעי ישראל