שעון החול הולך ואוזל: חיות מישור החוף בסכנת הכחדה * מתקני תשתית ירוקים פוגעים אף הם בסביבה

חשיבות גדולה לשימור ישנה גם באזור פארק השרון וחולות קיסריה ■ הסקר מגלה, כי לא נמצאו כלל בעלי חיים האופייניים לחולות מצפון לחולות קיסריה. כמו כן, מגלה הסקר, כי ככל שעולים צפונה בחולות מישור החוף – יורד מספר התצפיות ומגוון מיני בעלי החיים * היום: כינוס באוניברסיטת תל אביב  – השקעות של מיליארדים מול שמירת הטבע 

חלק זה מבוסס על הודעה לעיתונות של החברה להגנת הטבע

קיפוד החולות. נכחד. צילום אייל ברטוב, עבור החברה להגנת הטבע

מסקר יונקים וזוחלים שערך מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע בחולות מישור החוף עולה, כי קיפוד החולות נעלם ממישור החוף הישראלי ונראה כי נכחד, גם נחש החולות והלטאה המרשימה – הכח האפור הולכים ונעלמים. ירבוע החולות, גרביל החולות, צב היבשה המצוי, צב הים הירוק וחתול הביצות מצויים אף הם בסכנת הכחדה. מרבית גושי החולות צפויים להצטמצם לכדי רבע משטחיהם המקוריים, כאשר במקומות מסוימים המצב חמור עוד יותר – בנתניה יישארו רק 4% משטחי החולות ובעמק זבולון רק 12%.

מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע מפרסם את הסקר המסכם על מצב היונקים והזוחלים בבתי הגידול במישור החוף. הסקר נערך לאורך חמש השנים האחרונות (2001-2006) מחולות ניצנים בדרום ועד חולות אכזיב בצפון והוגש למשרד להגנת הסביבה.

בראש ובראשונה נבחן מצבם של הזוחלים והיונקים החיים בחולות מישור החוף. נבדקו גורמי הפגיעה העיקריים בחולות מישור החוף, דורגו מידת חשיבותם של אזורים שונים עבור בעלי החיים וניתנו המלצות כיצד נכון יהיה לשמר ולשקם שטחים אלו בכדי לעצור את ההידרדרות הקטסטרופאלית של בעלי החיים החיים בחולות.

מערכת אקולוגית ייחודית

מהסקר עולה, כי מינים לא מעטים של בעלי חיים וצמחים נעלמו ממישור החוף, או שהם נתונים בסכנת היעלמות. חולות מישור החוף מהווים מערכת אקולוגית ייחודית. בית הגידול הייחודי, המשלב את האקלים הים תיכוני עם קרקע יובשנית, הביאו ליצירת מגוון גדול של מיני צמחים ובעלי חיים שחלקם בלעדיים לישראל וחלקם לא מתקיימים בשום מקום אחר בארץ.

פיתוח אינטנסיבי לצרכי התיישבות ותעשייה באזורי החולות, לצד פעילות נרחבת של כריית חולות, שימוש הולך וגובר ברכבי שטח עבירים בחולות ושינוי ממשק הצומח, גורמים להתמעטות השטחים הטבעיים שנותרו ולהצטמצמותם, כמו גם לקיטוע מסדרונות המעבר בין אזורי החולות השונים ולשינוי אופי בית הגידול.

כל אלו מביאים להאצת תהליכי היעלמות והכחדה של מינים שונים ולפגיעה בלתי הפיכה במערכת הטבעית הייחודית.

כמחצית ממגוון הצמחים ובעלי החיים צפויים להיכחד

מממצאי הסקר עולה, כי קיפוד החולות, יונק שוכן חול (פסמופילי) המצוי בסכנת הכחדה, לא נצפה בסקר כלל וכנראה נעלם מחולות ישראל.

ירבוע החולות, מכרסם המצוי בסכנת הכחדה, נצפה רק באתר הדרומי ביותר- חולות ניצנים, כאשר תפוצתו אמורה להגיע עד חולות ת”א.

גרביל החולות, גם הוא מין בסכנת הכחדה, נצפה גם הוא רק באתרי החולות הדרומיים – ניצנים ופלמחים, ולא צפונה משם.

הצטמצמות גבולות התפוצה היא אחד המדדים המעידים על ירידה חמורה בגודל האוכלוסייה. בכל המינים הללו ישנה פגיעה משמעותית בתחום התפוצה. העובדה כי לא נמצא אף פרט של קיפוד חולות בסקר הנוכחי מעידה על כך שהמין עומד להיכחד או שנכחד כבר ממישור החוף הישראלי.
 
לא לאפשר המשך פיתוח על חשבון החולות.  

בע”ח נוספים שנצפו בסקר ונמצאים בסכנת הכחדה, הם חתול ביצות וצבי ישראלי. חיות אלה אינן שייכות לבתי הגידול החוליים בלבד, אך שימור החולות מסייע לשימור בתי גידול נוספים אחרים של בעלי החיים החיים בהם. הצבי הישראלי לא נצפה צפונית לשמורת פולג.

גם בגזרת הזוחלים המצב חמור: כמעט כל הזוחלים החוליים נמצאים בדרגת סיכון להכחדה וביניהן הלטאות; שנונית החולות, שנונית השפלה, נחושית חולות, כוח אפור ונחש חולות.

הכוח האפור, לטאה גדולת מימדים, נמצאה רק בשני האתרים הדרומיים – בניצנים ובפלמחים, מה שמעיד על ירידה חמורה בגודל האוכלוסייה.

גם צב היבשה המצוי, המצוי בסכנת הכחדה, נהנה מבית הגידול החולי. כל פגיעה בבית הגידול תוביל בהכרח לפגיעה באוכלוסיית הצבים.

מלבד צב היבשה, ישנם שני מיני צבי ים המקננים בישראל – צב ים חום וצב ים ירוק, ושניהם נמצאים בסכנת הכחדה חמורה. כל פגיעה בבתי הגידול החוליים, המהווים את אתרי ההטלה העיקריים של הצבים, מסכנים את המשך קיום המין בישראל.

מצפון תפתח הרעה

הסקר מגלה, כי לא נמצאו כלל בעלי חיים האופייניים לחולות מצפון לחולות קיסריה. כמו כן, מגלה הסקר, כי ככל שעולים צפונה בחולות מישור החוף – יורד מספר התצפיות ומגוון מיני בעלי החיים.

הסקר מגלה, כי חולות ניצנים וחולות פלמחים הם בעלי החשיבות הגבוהה ביותר לשימור בעלי החיים החוליים, משום שעושר המינים שם הוא הגבוה ביותר, שטחם גדול ורציף והם בעלי קישוריות טובה לשטחי חולות בצפון ובדרום. חשיבות גדולה לשימור ישנה גם באזור פארק השרון וחולות קיסריה.

הממצאים העיקריים שעולים מהסקר הם קשים; תפוצתם של מיני יונקים וזוחלים הצטמצמה בהרבה, לעומת נוכחות גבוהה של מיני טורפים מבויתים שהתפראו או שמשוטטים ללא השגחה, כמו כלבים וחתולים וטורפי בר כמו תנים, שועלים ועורבים, אשר אוכלוסיותיהם הגדלות והולכות מצמצמות את גודל האוכלוסיות של היונקים הקטנים והזוחלים.

מהסקר, עולה, כי הגורם המרכזי להכחדת המינים הוא הבנייה בסמוך לחוף והפיתוח הנלווה, שמחסלים את בתי הגידול. בשנים הקרובות אמורים להפוך עוד כ-50,000 דונם ק”מ משטחי החולות לשטחים בנויים, וכן אמורים לקום כפרי נופש בלב השטחים הפתוחים.

גורמים נוספים המביאים להרס בתי הגידול ולהכחדת המינים הם נסיעת כלי רכב בחוף שרומסת קינים של צבי ים, לדריסות, להתמוטטות מחילות ולשינוי פני בית הגידול. במרכז היונקים של החברה להגנת הטבע, גילו, כי אין אכיפה על החוק האוסר על נסיעה בחופים.

גם כריית חול וייצוב החולות הנודדים פוגעים במרקם החיים בחולות. כחלק ממגמות הפיתוח, אזורי החולות נעשים מבודדים זה מזה. בשטחים קטנים עולה סכנת ההכחדה בשל צמצום מרחבי המחיה, וההשפעה האורבאנית מורגשת יותר, כמו פלישה של מינים זרים, תאורה וזיהום אוויר.

המלצות מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע

עורכי הסקר ממליצים לקדם הכרזות על שמורות טבע בבתי גידול חוליים ולא לאפשר המשך פיתוח על חשבון החולות. עוד טוענים עורכי הסקר, כי יש לאכוף את החוקים כנגד נסיעות כלי רכב בחולות.

יש לסלק מיני צומח פולשים אשר מביאים לייצוב החולות. בכדי להתמודד עם טריפות בעלי החיים החוליים, יש לדלל את אוכלוסיותיהם של החתולים והכלבים המשוטטים ולקבוע תקנות המורות לבעלי חתולים להצמיד פעמון קטן לקולרם, שיתריע לחיות הבר על התקרבותם.

כמו כן, יש לטפל בבעיות האשפה אשר מושכות אליהם אוכלוסיות של תנים, שועלים ועורבים.

• יש להקים מעברים תחתיים מתחת לכבישים בגודל המתאים לבע”ח ולהקים גידור לאורך הכבישים – כך שלא ידרסו.

• יש לבצע סקרים גנטיים כדי לבדוק מהי מידת הבידוד בין האוכלוסיות השונות של בעלי החיים.

עמית דולב, מנהל מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע; “ממצאי הסקר מדאיגים ביותר. תפוצתם של מיני יונקים וזוחלים נדירים הצטמצמה וכמות אוכלוסייתם ירדה, ישנו בידוד אוכלוסיות ב”איי חולות” בתוך מרחב אורבאני צפוף, ישנה עלייה בתפוצתם ובגודל אוכלוסיותיהם של מיני מזיקים ואין אכיפה מספקת על נסיעת רכבים בחולות.

צמצום עתידי ניכר בגודלם וברציפותם של שטחי החולות ותכניות פיתוח עתידיות בשטחים שעוד נותרו, מעמידים בספק את יכולתנו לשמר בתי גידול אלה לאורך מישור החוף. נתונים חמורים אלה צריכים לעורר את מקבלי ההחלטות לפעולה מהירה, בכדי למנוע את הכחדתם של בתי גידול ומינים ייחודים באזור. שעון החול הולך ואוזל”, אומר דולב.

הסקר הוגש למשרד להגנת הסביבה. עורכי הסקר: אמיר פרלברג, בעז שחם, עמית דולב, חיים ברגר ונגה קורנפלד-שור.

 לחלק א' של הסקר (PDF)

לחלק ב' של הסקר (PDF)
 חלק זה מבוסס על הודעה לעיתונות של ארגון חיים וסביבה:    

השקעות של מיליארדים מול שמירת הטבע

ארגוני הסביבה מתלבטים: תמיכה בפיתוח תשתיות “ירוקות” מול שמירה על הסביבה והטבע; דורשים שילוב מלא בקבלת ההחלטות

תקציבי מיליארדים מושקעים כיום בפיתוח תשתיות “ירוקות” – בתמיכתם הנמרצת של ארגוני הסביבה. אך גם לתשתיות אלה השפעות סביבתיות שליליות. כיצד להבטיח את המשך הפיתוח הכלכלי ואת המשך המגמה החיובית של השקעות בתשתיות ירוקות, בצד מזעור הפגיעה בסביבה ובמשאבי טבע? לכך מוקדש דיון ציבורי ראשון בנושא, ביוזמת חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, בהשתתפות ארגוני הסביבה, גורמי ממשל והמגזר העסקי.

האירוע יתקיים היום יום חמישי, 8.2.06 בין השעות 9 בבוקר ל-4 אחה”צ באוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם בי”ס פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטה.

לדברי עו”ד אלונה שפר (קארו), מנכ”לית חיים וסביבה, אין מדובר כיום ב”משחק סכום אפס”, בו יש לבחור בין פיתוח אנרגיה נקיה לבין שמירה על הנוף. עו”ד שפר קוראת לקיים דיאלוג תכנוני פתוח ורב-צדדי, שייתן לציבור ולארגוני הסביבה מעמד של שותפים מלאים, היכולים כיום לשקול בכובד ראש ובראיה פתוחה את מאזן הרווח וההפסד הסביבתי בכל תכנית פיתוח.

ארגוני הסביבה הובילו בשנים האחרונות תמיכה ציבורית בהשקעות ענק של ממשלת ישראל והמגזר העסקי בפיתוח תשתיות חיוניות התורמות לפיתוח הארץ ובו-בזמן גם לאיכות הסביבה. תשתיות אלה מהוות מנוף לפיתוח ולגיוס הון ומקדמות חברות ישראליות, טכנולוגיה ישראלית והפחתה של זיהום סביבתי, התורמת לבריאות הציבור. מספר דוגמאות:
1. גז טבעי – על פי המתוכנן, 50% ממשק האנרגיה בישראל יתבסס בעשור הקרוב על גז טבעי, במקום מקורות אנרגיה מזהמים (דלק, סולר, פחם). מעבר זה יפחית במידה ניכרת את זיהום האוויר ויקטין את התחלואה והתמותה ממחלות הנגרמות ממנו. רק בשבועות האחרונים של 2006 נחתמו חוזים בהיקף של כ-2 מיליארד דולר. החיסכון בעלויות תחלואה שגורם זיהום אוויר מיצור חשמל בחיפה בלבד מוערך בכמיליארד ₪ בעשור הקרוב.
2. אנרגיה נקיה – בתכנון נמצאות השקעות של מאות מיליוני ₪ במתקנים לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים כגון אנרגיה סולארית בנגב וטורבינות רוח ליצור אנרגיה בגולן ובגליל, שייצרו בשלב הראשון לפחות MW150 חשמל, עם פוטנציאל חיסכון למשק של כ-2 מיליארד דולר ב-20 שנה.
3. תשתיות רכבת שיסייעו להפחתת השימוש בכלי רכב פרטיים ולצמצום זיהום האוויר מתחבורה. הממשלה הקצתה סכום של כ-20 מיליארד ₪ לתכנית הפיתוח של הרכבת במשך 5 שנים.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מן העובדה שתשתיות תומכות סביבה אלה יוצרות גם מפגעים סביבתיים ופגיעה קשה בשטחים פתוחים ובערכי טבע חשובים. דוגמאות לכך:
1. פרישה מאסיווית של טורבינות רוח נתפשת כפגיעה בניצפות ובנוף הפתוח ובמקומות מסוימים מהוות סיכון למסלול נדידת הציפורים העובר בישראל.
2. אתר ליצירת אנרגיה סולארית דורש שטח קרקע ענק ויפגע בנוף באיזור “ארץ המכתשים”.
3. התקנת צנרת הגז פוגעת בשטחים לאורך התוואי בחופים, ביבשה ובים.
4. חלק מקווי הרכבת המתוכננים עוברים בשטחי שמורות טבע ובשטחים בעלי ערכיות נופית גבוהה במיוחד (הרי ירושלים למשל). עבודות הבנייה של הרכבת כבר גרמו לנזקים גדולים בשמורות טבע ובשטחים רגישים, ולפגיעה במבנים מראשית ההתיישבות.

בין המשתתפים ביום העיון: מנכ”ל משרד התשתיות – עו”ד חזי קוגלר; מנכ”ל המשרד להגנת הסביבה – שי אביטל; יו”ר חברת הגז – עו”ד נחמה סנה; מנכ”ל רשות הטבע והגנים – אלי אמיתי; סמנכ”ל רכבת ישראל– עמוס גלרט; מנכ”ל החברה להגנת הטבע – גרשון פלג; דר' אברהם מלמד – נשיא חברת מי גולן טורבינות רוח; אברהם ברנמילר – מנכ”ל חברת סולל טכנולוגיות סולאריות; פרופ' ערן פייטלסון – האוניברסיטה העברית; פרופ' דני רבינוביץ'- יו”ר חיים וסביבה; וד”ר אריה נשר – מנהל בי”ס פורטר ללימודי סביבה באוניברסיטת ת”א השותף לארגון יום העיון. כמו-כן ישתתפו ראשי אגפים ממשרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה ונציגי הארגונים הסביבתיים בועדות התכנון.

יום העיון ייפתח בהרצאה של שר הפנים מר רוני בר און, שידבר על “סדרי עדיפויות לאומיות למדינת ישראל: פיתוח מול שימור”. את הדיון ינחה העיתונאי שרון קדמי מהעיתון TheMarker.

“חיים וסביבה” – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, מאגד קרוב ל-100 ארגונים מכל רחבי הארץ. “חיים וסביבה” פועל לקידום חקיקה ומדיניות סביבתית ולהגברת מעורבות הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות הנוגעות לסביבתו ולבריאותו.